Showing posts with label הוראה. Show all posts
Showing posts with label הוראה. Show all posts

Tuesday, January 17, 2012

חינוך כהייטק


אלי בסקין, ברשימתו "החינוך כהייטק" ב-מגאפון, תוהה מדוע שמערכת החינוך לא תנוהל כמו חברת הייטק.

כח אדם איכותי ישפר גם לדעתי את מערכת החינוך. שכר גבוה והולם בהחלט ימשוך יותר כח אדם שכזה למערכת החינוך. הכותב מעלה כמה נקודות מעניינות אך מתעלם מהדינמיקה של ניפוי תלמידים לכל בית ספר (קבלה על סמך תשלום גבוה או רף כניסה לימודי) -- שזה יפה וטוב לבית ספר פרטי אך פסול בבית ספר ציבורי. תוצאה של מציאות של זליגה של תלמידים שהוריהם בעלי יכולת ושל תלמידים בעלי יכולת לימודים טובה לבתי ספר פרטיים והשארת השאר למערכת הציבורית לא בהכרח תשפר את המערכת הציבורית גם בתנאים שעליהם חולם הכותב (מס חברות  על בתי הספר הפרטיים ינותב למערכת החינוך הציבורית).

בעיות כח האדם והשכר הן מהותיות גם לדעתי.

יחד עם זה אני סבור שלו הכשרת המורים היתה רלוונטית ומכוונת ידע וכישורים וחשיבה ולא רק להספיק חומר למבחן (שאחריו המבול) אפשר היה לשפר את המערכת גם בתנאי השכר וכח האדם הנוכחיים.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/10828

Tuesday, March 15, 2011

סלמן חאן מספר על סרטונים להוראה-למידה

סלמן חאן מספר על Khan Academy, על הרציונל, על התועלת ואיך הגיע לזה.
מעניין מאוד.
אני סבור בהחלט שיש לסרטונים ערך רב בהוראה-למידה.
אני מקווה שאצליח בעצמי גם לייצר תוכן מועיל כך. אפילו אנסה את זה על תלמידיי.

כמה מהיתרונות:
 למידה עצמאית בקצב אישי.
אפשרות לחזור ולצפות שוב ושוב -- גם בעתיד.
שיתוף ותגובות.






Wednesday, August 26, 2009

עמותת מופ"ת

למדתי על עמותת מופ"ת מתוך כיתות מופ"ת שמפעילים בחינוך העל יסודי בכפר יונה. מיכל ואני השתתפנו ביום השתלמות שלהם בשבוע שעבר. אני מצטער לומר שלא הבנתי במה השתלמנו ולא הבנתי מה השיטה ומה המטרות וכיצד ההשתלמות הזאת עוזרת להשיג מטרות אלה או להורות או להשתלם בשיטה כלשהי. הארגון היה חלש ולא רציני (בלבול במקום הכינוס, אי הכנה של מיקרופון, מקרן ועוד ועד המולה כשהמשתתפים הניחו שמחלקים להם לומדות לדוגמה בעוד שלא היתה שום כוונה שכזאת).

יצאתי מבולבל. לכאורה נראה שהכוונה היא לגבש צוותי הוראה מעולים להוראת מתמטיקה ומדעים ובפועל זה נראה כמו התארגנות שמנסה להיות ארגון עובדים ומתנהלת בהתאם. אני מקווה שיש לי תפיסה שגוייה של המציאות. עוד אנסה ללמוגד עוד על הנושא. הנה שאלה ששאלתי על העמותה בקומונה של מתמטיקה יסודית בתפוז.

Thursday, June 4, 2009

תכנית ההבחנות החדשה במתמטיקה בבתי הספר התיכוניים

בגלל עיסוקה של מיכל, מורה למתמטיקה בבתי-ספר תיכוניים, והחל משנת הלימודים הבאה גם מרכזת לימודי מתמטיקה בתיכון החדש בכפר-יונה, יוצא לי להחשף לכל מיני נושאים מעניינים, גם במתמטיקה, גם בחינוך וגם בארגון הוראת המתמטיקה.

הנה אחד הדברים שתפסו את תשומת ליבי בנושא ארגון הוראת המתמטיקה: בפינת המפמ"ר במרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי אפשר למצוא את החומר הבא, שבאופן אישי מצאתי אותו מעניין ביותר:
תוכנית ההבחנות החדשה:
בשנת הלימודים הבאה, תשס"ט, יורחב הניסוי למבנה הבחנות חדש בבחינות הבגרות במתמטיקה.לפניכם תקציר של עקרונות מבנה ההיבחנות החדש.
רמת 3 יח"ל
תוכנית ההוראה
סקיצה לשאלון
רמת 4 יח"ל
תוכנית ההוראה
סקיצה לשאלון
רמת 5 יח"ל
תוכנית ההוראה
סקיצה לשאלון
עוד קישור מעניין הוא: הערכות בית הספר לקראת תוכנית היבחנות חדשה במתמטיקה- ד"ר אתי אופנהיים המלצה מפורטת לתכנון לימודים במתמטיקה בכיתה י' לכיתות העיוניות לשלוש הרמות 3, 4 , ו 5 יח"ל.

Tuesday, April 14, 2009

על הוראת השימוש בכסף בכתה ב' ללא הוראת שברים עשרוניים

בפורום המורים הגדול עלה הנושא של הוראת השימוש בכסף (חיבור, חיסור, עודף... ברישום של כסף) כשטרם נלמד נושא השברים העשרוניים.

הנה הקישור לדיון.

והנה קישור לדיון שנפתח בפורום של מתמטיקה יסודית בתפוז, שם גם אני הגבתי וסיפרתי על נסיוני עם אביב בחומר הזה. הנה מה שכתבתי:
את נושא הכסף ב-"מתמטיקה יסודית" ללא הוראת השבר העשרוני הסברתי לאביב, וליוויתי אותו עם חששות מסויימים בגלל אותה הסיבה בדיוק (הרי לא לימדתי אותו שבר עשרוני מהו).

לאביב נושא הכסף היה מאד טבעי והסתדר לו עם הדוגמאות שאותן הוא רואה יום יום בחנויות. לא היו בעיות כלל.
תוך כדי הבדיקה של מקבץ התרגילים הראשון איכשהו התגלגלתי להסביר לו את הקשר בין מיקום ספרה מימין לנקודה העשרונית ותפקידה ואיך כותבים את זה בתור שבר "רגיל".

כנראה שזה היה רגע של חסד, כי גם רצון להבין היה מצידו של אביב, גם הוא שולט יפה בחיבור ובחיסור במעבר בין גבולות עשרת/מאה/... וגם הוא הבין את הרעיון הבסיסי של שבר (יש עוד המון ללמוד על שברים והמון לתרגל, כך שאני לא יכול בוודאות לומר שהוא מבין את מושג היחס ושהוא מבין שברים על בוריים, אבל זה בסדר, כי הנושא טרם נלמד באופן ממצה), וגם עלתה השאלה על משמעות הסימון של הנקודה ומדוע שמה נקודה עשרונית.

זה עבר לי בשלום.
אביב הבין.
אני מוודא את ההבנה שלו בכך שאני נותן לו לטפל בתשלום ובקבלת העודף (ובבדיקה) במהלך החופשה בכל פעם שמשלמים. הוא תפס!

(ותודה רבה לתלמה שמקדישה מזמנה להדריך אותי ועל הספר המאד מועיל למורה שמלווה את חוברות מתמטיקה יסודית).



Wednesday, December 17, 2008

בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב) מאת עינת וילף ומירי וילף

סיימתי זה עתה לקרוא את ספרן המרשים של עינת וילף ומירי וילף בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב).

על עינת וילף ניתן לקרוא באתר שלה, פה.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר וואינט בראשון בחודש ספטמבר השנה. המאמר מדבר באותו הנושא שבו דן הספר.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר אקונומיסט בשבעה באוקטובר השנה. גם מאמר זה מתמצת מהרעיונות המובאים בספר.

בועז כהן בגלובס על הספר. פה.

טלי סגל בוואינט על הספר. פה.

נהנתי מאד מהקריאה בספר.

המבוא מספר את סיפורה כמורה בקיצור של מירי וילף. הוא נועד להבנתי להראות מנסיון ממקור ראשון מה אפשרי לעשות בנחישות כדי לייצר סביבה לימודית ללא אלימות, עם כבוד לאדם ולרכוש, ועם משמעת. בהמשך יש תיאור מצב ותכנית חרום למערכת החינוך. גם מתוארים מצבים (נו... הכל ידוע לכולנו, אבל לא יצא לי לקרוא במקום אחר, באופן מרוכז, ובניסוחים כ"כ קולעים את כל הבעיות הללו ביחד) וגם הצעות למערכת, למנהלים ולמורים כיצד לנהוג כדי להפוך את המצב על פיו. ההצעות, לטעמי יישימות כולן ומעשיות, רק, כאמור בספר עצמו, מה שחסר לקיימן זאת מנהיגות ונחישות ואומץ... מה שנדיר במקומותינו. בהמשך יש תכנית המציעה כיצד אפשר להתפתח מעבר לתכנית החרום הזמנית (מוצעת תכנית לשנתיים) ובסוף חזון על מערכת החינוך העתידית שתתאים לימינו ולמציאות.
הספר מאלף, מרשים ומחכים.

לו יהי.

אגב, עינת וילף ממוקמת במקום העשירי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. לפי הסקרים דהיום, המקום לא ריאלי. מי יודע מה תהיינה תוצאות הבחירות. אולי היא עצמה לא תגיע לכנסת לממש את הצעותיה שלה, אולי כן. אולי אחרים ילמדו מהצעותיה ויתחיל תהליך חיובי במערכת החינוך.

אני ממש מתפתה להציע למנהלת בית הספר היסודי שבו בני לומד ולוועד ההורים המוסדי לקרוא בספר ולנסות לקדם יוזמה מקומית ליישום תכנית בסגנון.

עניין אחד הציק לי בעת הקריאה בספר: לא הצלחתי להבין מהנכתב בספר מה עושים עם הזרמים שאינם בחינוך הממלכתי, למשל החינוך הדתי לאומי והכי מסקרן אותי, החינוך החרדי המתבדל? אולי עינת וילף תסביר ותרחיב בהמשך בעניין.

מומלץ מאד.

Wednesday, December 10, 2008

אי מענה לפניותי (תל' / 09565778 וכן מספר פנייה: 14713380, מספר סימוכין: 14713381 למנכ"ל משרד החינוך -- יש לי פניות נוספות שאף לא זכו כלל לסימוכין או מספר פנייה כלשהו)

‏יום רביעי י"ג כסלו תשס"ט, ‏10 דצמבר 2008.

לכבוד,

האגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך באמצעות דוא"ל info@education.gov.il

שלום רב,

הנדון: אי מענה לפניותי

מדובר בפניות שסימונן:

· תל' / 09565778

· מספר פנייה: 14713380, מספר סימוכין: 14713381 למנכ"ל משרד החינוך.

· כמו-כן, יש פניות נוספות למשרד החינוך שלא זכו לסימוכין, מספר פנייה כלשהו, או אפילו למענה.

טרם קיבלתי מענה ובו תשובות רשמיות של משרד החינוך לשאלותי. אני מבקש להבין מדוע עובדי משרד החינוך מתעלמים ואינם משיבים באופן ענייני, רשמי ובכתב לפניותי.

כיצד ייתכן שמשרד החינוך מתיר לבתי ספר לקיים את תכנית קרב במהלך יום הלימודים אף על פי שאין הסכמת כל ההורים? הרי זה עומד בסתירה גמורה להוראות חוזר מנכ"ל. מדוע הפיקוח שאמור לפקח ולאכוף את קיום הוראות החוק והנחיות המשרד מעלים עין ובפועל אף מאשר (בעל פה, לכאורה. לי לא נשלח אף אישור בכתב חרף בקשותי) קיום תכנית קרב במהלך יום הלימודים למרות שבבירור אין הסכמת כלל ההורים, יש התנגדויות של חלק מההורים בכתב ויש פניות למפקחת?

כיצד משרד החינוך מתיר פיצול כיתות בתשלום – זה מה שקורה בפועל כשמשלבים את תכנית קרב במהלך יום הלימודים?

איך זה שמשרד החינוך מאפשר לקיים חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים ומעלים עין כשתלמידים שהוריהם לא משלמים מוצאים מהכיתות ל"פעילות חינוכית אחרת"?

הנה דוגמה אחת (יש לי נוספות), באתר משרד החינוך, האגף לפניות ולתלונות הציבור, בשאלות ותשובות בנושא תשלומי הורים אתם כותבים במפורש שכל עוד תכניות לימודים משלימות (תל"נ) וכן תכנית קרב (מה שאתם מכנים שם קרן קרב) מתקיימות במהלך יום הלימודים (ולא אחריו) ולא התקבלה הסכמת *כל* ההורים לקיום התכנית במהלך יום הלימודים, אזי *כל* התלמידים ישותפו וזה כולל את אלא שלא שילמו עבור השירות. נושא זה מוזכר בחוזר מנכ"ל סג'3א גם בנושא תל"נ, וגם בנושא קרב וכן שוב בחוזר מנכ"ל סד'1א והפעם עם ציון מפורש של תכנית קרב (וראו סעיף 5.1). וזה גם הגיוני: הכיצד יש חוק חינוך חובה חינם ומשרד החינוך יתיר הפרדת מעמדות לפי תשלום? עוד אני שומע בתקשורת שמשרד החינוך רואה בחומרה את הגדלת הפערים בין מגזרים אמידים יותר לבין אלה אמידים פחות (אתמול, עם פרסום תוצאות המיצ"ב) – אם כך כיצד אתם מתירים הכנסת תכניות בתשלום במהלך יום הלימודים בלי הסכמה מלאה של כל ההורים?

מדוע המפקחת הגברת מינה ענתבי אומרת לי בטלפון שהיא מאשרת את זה למרות הוראות חוזר מנכ"ל, בע"פ ולא בכתב? אני מלין על כך שהיא לא טרחה לענות לי בכתב כלל.

מדוע מר חיים הלפרין, מנהל היחידה לתכניות לימודים משלימות, לא כותב תשובה רשמית ומעדיף לשאול אותי בשיחת טלפון, מה העניין שלי בדקדקנות בתקנות ומדוע זה מפריע לי, ומספר לי על כל מיני כללים לכאורה (הוא לא היה מסוגל לנמק את תשובותיו עם הוראות החוק או הוראות משרד החינוך ותקנותיו) שמכשירות את המעשה בשעה שהוא לא יכול להתמודד עם שאלה פשוטה איך זה יכול להיות שהוראות חוזר מנכ"ל אוסרות זאת ואין אף מקום שמתיר את זה. מדוע אין הוא עונה באופן ענייני, רשמי ובכתב לשאלותי?

האם אכן עובדים אלה של משרד החינוך בורים בהוראות המשרד? האם מנסים להתיש אותי כאזרח כדי שאוותר על בקשותי לבירור ועל תלונותי ואסיק שהעניין תקין ומותר?

מדוע משרד החינוך באמצעות הפיקוח מבטל בפועל בשטח תקנות שהתקין המשרד בעצמו? הכיצד יד אחת שוללת מעשה באופן רשמי ובפרסומים ויד אחרת מתירה אותו בפועל בשטח?

אינני מבקש שתפעלו פעולה כלשהי, אלא רק שתענו על שאלותי ותצהירו על עמדתכם הרשמית: או שהעניין מותר, ואז וודאי תוכלו לנסח מכתב רשמי שמציין זאת ומנמק איך זה מסתדר עם ההוראות הסותרות. או שהעניין אסור והוא מתקיים בכל זאת ומשרד החינוך מעלים עין או גרוע מזה: מעודד זאת. בכל מקרה יש די והותר סיבות להבהיר את הנושא, בצורה ברורה, חד משמעית, רשמית ובכתב!

בכבוד רב,

שלמה יונה

נחל משושים 12

כפר יונה 40300

העתקים:

· קרן יעקב, רכזת בכירה, האגף לפניות ותלונות הציבור: kerenya@education.gov.il

· שרה רויטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי: sararu@education.gov.il

· שולה בן נון, המינהל הפדגוגי, אגף חינוך יסודי: shulabe@education.gov.il

· חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה: haimha@education.gov.il

· דגנית גורן, קן פתוח לתלמידים: dganitsh@education.gov.il

· אפרת חפץ, רכזת תקציבים ותמיכות: efrathef@education.gov.il

· סמדר ברחק, לשכת מנכ"ל משרד החינוך: smadarba@education.gov.il

· שלומית עמיחי, מנכ"לית משרד החינוך: mankalit@education.gov.il

Tuesday, December 9, 2008

הדרכה בהוראת מתמטיקה יסודית

כתבתי הבוקר בתפוז בקשה בפורום חינוך מתמטי ובה אני מבקש מאנשי העמותה לקידום החינוך המתמטי בישראל עצות והכוונה כיצד אוכל להביא לשימוש בהוראה בשיטת מתמטיקה יסודית בגני החובה ובבתי הספר היסודיים בכפר יונה. הנה לשון ההודעה שכתבתי:
שלום רב,
אשמח לקבל מכם הדרכה כיצד לקדם את הנושאים הבאים:
1. הדרכת הגננות בגני החובה ביישוב בו אני גר בהוראת מתמטיקה יסודית (מה נדרש מהן, מה נדרש מהמועצה, מה אני יכול כהורה לעשות כדי לעזור, איך הורים נוספים יכולים לעזור וכו') במטרה להכניס את השיטה לשנת הלימודים הבאה לאור התכנית החדשה להוראת מתמטיקה בחינוך הקדם יסודי.
2. כיצד להכניס את מתמטיקה יסודית כשיטת הוראת המתמטיקה בביתי הספר היסודיים ביישוב שבו אני גר? כוונתי היא שהתכנית בבתי הספר היסודיים תתחיל בשנת הלימודים בעוד שנתיים, זאת אומרת, עם עליית בוגרי גן חובה שילמדו מתמטיקה יסודית לילדי גן לכתה א'. אני מניח שמשך זמן של כשנה יכול להספיק כדי להדריך, ולתרגל גם את הנהלות בתי הספר, גם את צוות המורים וגם את ההורים שיהיו מעוניינים לקחת חלק.
אני משער שהעניין לא פשוט, אבל אם הבנתי נכון אז אני כנראה לא הראשון שמתעניין ואולי יש בידכם די
נסיון כדי לכוון אותי. אני מניח שהתחנה הראשונה שלי צריכה להיות מנהלות בתי הספר מחד, מחלקת החינוך וראש המועצה מאידך ואולי אפילו גם לעניין את ועדי ההורים. העניין הוא שאני לא רוצה לטעות ולהטעות ואני מעדיף להתחיל את התהליך כשאני מבין מה השלבים הבאים ומה הבעיות הצפויות כדי להערך עד כמה שניתן מראש.
אודה מאד על הדרכתכם.

נסיגה בדרוג ישראל במבדקים בינלאומיים במתמטיקה

הנה מה שכתבתי על הנושא הבוקר בפורום חינוך מתמטי בתפוז:


הידיעה מעיתון גלובס מספרת על התדרדרות נוספת
בהצלחת התלמידים בישראל במבחני המתמטיקה הבינלאומיים.
מה אפשר לעשות כדי לעזור לקובעי המדיניות לפקוח עיניים
ולהפסיק להתעסק במהפכות ובאופנות ולהתחיל ללמד כראוי?
ישנן מדינות שבאופן עקבי מככבות במקומות הראשונים במבדקים
אלה ואחרים. מדוע שלא ללמוד מהן מה הן עושות ואולי גם לבדוק מה עושים במדינות שלא
מצליחות כדי להבין מה לא לעשות?
איך אנחנו כאזרחים וכהורים יכולים להשפיע כדי לכוון את
המערכת להשתפר?