האזנתי לפני שבוע לתכנית ב
גלי צה"ל לרגל שבוע הספר העברי. הנושא ב
תכנית היה שפה וספרות עברית עם ציפי גון גרוס. אחד הספרים המדוברים היה
עברית כהווייתה מאת
לאה צבעוני שאף התראיינה בתכנית. נושא הספר והשיחה עם לאה צבעוני בתכנית שלחו אותי לחיפושים באינטרנט אחר הספר.
ד"ר לאה צבעוני, מחברת הספר "עברית כהווייתה" ומנהלת ההוצאה לאור "צבעונים", תספר על ספרה המדגים כיצד יש לדבר ולכתוב בשפה העברית. היא תתאר טעויות נפוצות בהן היא
נתקלת במסגרת עבודתה כעורכת ספרים ומו"לית, וביניהן את הטעויות שהכי מעצבנות אותה.
אני חייב להעיר את הערות העריכה הבאות על הטקסט שלעיל (וזה ממש ברוח הספר המדובר):
מצאתי את אתר
הוצאת צבעונים. מצאתי שם עוד כמה ספרים בנושא שפה עברית ועריכה לשונית. כמה ימים אחר כך התקשרתי להוצאה, שוחחתי עם לאה צבעוני בעצמה והזמנתי את הספר יחד עם כמה ספרים נוספים.
מעניין היה לגלות כי אין אפשרות לשלם בכרטיס אשראי. שולחים המחאה בדואר ובמקביל מההוצאה לאור הספרים נשלחים ומתוך אמון של כול צד בצד השני זה עובד: ההוצאה מקבלת את ההמחאה בדואר ויכולה לפדות אותה והמזמין מקבל את הספרים בדואר ויכול לקרוא בהם).
השיחה בטלפון עם לאה צבעוני היתה נעימה מאד.
הספר עצמו קטן מידות ודקיק יותר ממה שציפיתי. יש בו 142 עמודים.
הספר בנוי כך שהוא מביא בכל פרק עניין של תחביר (השימושים במילית כ, למשל) או של אורתוגרפיה (האם יש לכתוב טלוויזיה או טלביזיה, למשל), או מתוך שלל נושאים של עריכה לשונית וכתיבה הולמת ויפה בעברית. בכל פרק מתואר התקן (לרוב זה שהותקן ע"י האקדמיה ללשון העברית), המצוי, לפי קורפוס של 32 ספרים ופרסומים מהשנים האחרונות והרצוי. אני רואה בספר נסיון להציע כללים ברורים ואחידים (ומנומקים, לא רע, יש לומר) לכתיבת ספרות יפה ועיון (יש גם נגיעה פה ושם בכתיבה משרדית או מכתבים רשמיים, אך משום שלמחברת יש ספרים בנפרד לנושאים הללו, כנראה שלא היה מקום להרחיב כאן עליהם) ולעריכה לשונית. זה עוזר מאד, משום שהנחיות והחלטות האקדמיה ללשון מפוזרות על פני פרסומים רבים ולאורך שנים רבות ואין פרסום אחד מסודר שבו ניתן לחפש ולמצוא בקלות את ההחלטה שצריכים כדי להבין כיצד לכתוב נכונה את אשר רוצים או כיצד להכריע האם לכתוב כך או אחרת.
והנה דוגמה אישית מהימים האחרונים, שמדגימה צורך במקור תקני שכזה: התנדבתי לקרוא כתב יד בשלבים מתקדמים של ספר לימוד במתמטיקה יסודית לכתה ד ולהעיר עליו. לשמחתי בקשתי התקבלה וקיבלתי לידי את כתב היד. אחד הנושאים המדוברים הוא כתיבת תאריך עברי. בכתב היד נכתב כי את מניין האלפים כותבים עם גרש, למשל, ה'תשס"ג. העניין לא היה ברור לי ורציתי לברר את זה באתר האקדמיה ללשון העברית ולא הצלחתי למצוא את המקום שבו נושא התקינה בכתיבת התאריך העברי נדון. גם בפרסומי האקדמיה שברשותי חיפשתי והעלתי חרס בידי. והנה, בספרה של צבעוני בפרק 14, הכול על התאריך, אפשר לראות שלא דובים ולא יער. נפלא! עתה אני מבין שאין לכתוב ה'תשס"ג אלא יש לכתוב התשס"ג.
קהל היעד על פי הכתוב על גבי הכריכה האחורית של הספר הוא אכן כותבים ועורכים והספר מוגדר שם כספר עזר לכותבים ולעורכים.
לשמחתי, ככל הנראה, ספר זה הוא סנונית ראשונה לסדרת ספרי עזר לכותבים ולעורכים. גם הספרה אחת שמפארת את כריכת הספר מעלה את הסברה שכנראה מדובר בחלק מסדרת ספרים. הנושאים הבאים בתור לספרים הבאים בסדרה הם, כך על פי הכתוב על גבי הכריכה האחורית של הספר: סימני הפיסוק, הכתיב חסר הניקוד, ענייני תחביר וניסוח. עתה רק נותר לי להמתין ולגלות מתי אלה עתידים לראות אור, ולהזמינם. אולי יש טעם להתקשר עם לאה צבעוני ולשמוע ממקור ראשון את התחזית בעניין.
היו לי כמה בעיות קלות עם הספר:
איכות העותק שקיבלתי היתה לא מהמשובחים: חלק מהעמודים היו סדוקים עד כדי כך שחלק מהסדקים כמעט הפך לקרע.
בפרק 28 בעמודים 90 ו-91 מדובר על שברים פשוטים ומספרים מעורבים. פה מרוב דוגמאות והמלצות התבלבלתי ולא הבנתי מה מומלץ. מצד אחד נאמר כי "בקריאת מספרים מעורבים מקומו של השבר אחרי היחידה שהוא שייך לה." מצד אחר הדוגמאות הבאות כולן מוצגות כדוגמאות חיוביות. לא ברור לי איך גם הראשונה נכונה וגם השנייה נכונה לאור הכלל שצוטט לעיל:
1.5 מיליון דולר = מיליון וחצי דולר [אני ציפיתי שהצורה הנכונה תהיה מיליון דולר וחצי]
3.5 ק"ג = שלושה קילוגרם וחצי (ולא שלושה וחצי קילוגרם) [וזה גם עולה בקנה אחד עם הכלל שלמדתי בשיעורי הלשון כשהייתי תלמיד בבית הספר]
במשפט הראשון בפרק 36 בעמוד 113 וודאי נפלה טעות, שכן נשאלת השאלה "שוודי או שוודי?". ולי ברור שאחת מהמילים שוודי היתה צריכה להכתב שבדי.
בפרק 39 בעמוד 118 לא הבנתי מדוע a מופיעה ללא סוגריים מרובעים ואילו [ya] מופיעה עם. אדייק: לא הבנתי מדוע הכתיבה אינה אחידה: או ששני המופעים הללו ייכתבו ללא סוגריים מרובעים או ששניהם ייכתבו עם סוגריים מרובעים.
והנה מחשבה שעולה בראשי לאור נסיוני בעבוד טקסט, בבלשנות חישובית (עבוד שפה טבעית) ולאור הכרותי עם כלי נחמד ומשעשע בשם Perl Critic (מודול לשפת Perl המבוסס על רב-המכר Perl Best Practices), אוכל לחשוב כיצד אוכל לבנות מערכת תכנה אשר תעבד טקסט בעברית ותהיה מסוגלת להעיר הערות עריכה ולנסות ולהמליץ על שינויים. זה רעיון שאפתני מאד למימוש (יש בעיות חישוביות לא מעטות ובעיות תיאורטיות רבות אף יותר) ומאד לא מתגמל מבחינה כלכלית(כך נדמה לי). אבל, אולי באחד הימים אמצא את הזמן ואת החשק ואתחיל לממש חלקים שוודאי אין בעייה לתכנת אותם והם יצליחו לנתח נכונה ולהעיר נכונה בהסתברות גבוהה מאד.
הייתי עוד שמח לו לאה צבעוני, או אולי מוטב דמות מתחום עבוד הטקסט יתקין תקנים וימליץ המלצות ויכתוב למעשה ספר לכותבים ולעורכים (הפעם, עורכים לדפוס או להוצאה לאור שולחנית) בכל הקשור לשימוש נכון וראוי בגופנים, בגליפים, בסימני יוניקוד ובכללי השילוב של טקסט בעברית עם טקסט שאינו בעברית (מתמטיקה, קוד תכנה, שפה זרה אחת או מספר שפות זרות וכיוצא באלה). חושבני שהגיעה העת לתקינה מסוג זה ולתנועה רחבה בציבור שידרוש תקינה שכזאת וירצה לאמץ אותה כ"כ עד שמפתחים של מעבדי תמלילים ושל תוכנות הוצאה לאור (וורדפרס, למשל) יאמצו גם הם את התקינה ויתאימו את התוכנות ואת השירותים שלהם לפי הכללים. כמובן, קודם כל שיהיו כללים הגיוניים, ומקובלים ומעשיים ליישום הן בתכנה והן אצל הכותבים עצמם. זאת נראית לי מטרה נעלה. וחבל שאין יוזמה באקדמיה (באוניברסיטאות), במכון התקנים הישראלי, במשרדי ממשלה או אפילו בקרב גופי ציבור ממומנים אשר פועלים כיום (למשל, מרכז הידע לעבוד העברית, שממומן מכספי משרד המדע והטכנולוגיה) לנסח כללים כאלה, לבדוק כיצד הם עומדים במבחן המעשה ולפרסם אותם ולקדם את השימוש בהם.
ולסיכום: הספר מועיל מאד, קל לשימוש והצלחתי בקלות לאתר בו נושאים רבים שאותם חיפשתי. יש גם נושאים רבים שחיפשתי ולא מצאתי ותקוותי היא שהם יופיעו בכרכים הבאים או שהם כבר מופיעים בספריה הקודמים של צבעוני.
אני ממליץ לרכוש ספר זה, לקרוא בו מעת לעת ולהחזיקו בקרבת שולחן העבודה או שולחן הלימודים ולהתרגל לעיין בו טרם הדפסת מאמר, או פרסום כלשהו, כדי לזהות שגיאות שכדאי לתקן.
