מה זה אאוטבריין? -- What is Outbrain?

אז מה זה בכלל אאוטבריין?

הכינה וצילמה: אייריני פאן

לא משעמם באאוטבריין...

Tip: Linear regression easily from your linux commandline with gnuplot

Create a tab separated file with your data, xy.tab:
#   X       Y
    1100     88000
    1300    104000
    1400    112000
    1800    144000
    1900    152000
    2400    192000

Then run gnuplot:
$ gnuplot

Then,

gnuplot> plot "xy.tab"

gnuplot> f(x)=m*x+c
gnuplot> fit f(x) "xy.tab" via m, c

[...] many lines removed [...]

resultant parameter values

m               = 80
c               = 2.44655e-11
************************
After 8 iterations the fit converged.
final sum of squares of residuals : 6.35275e-22
rel. change during last iteration : 0

degrees of freedom    (FIT_NDF)                        : 4
rms of residuals      (FIT_STDFIT) = sqrt(WSSR/ndf)    : 1.26023e-11
variance of residuals (reduced chisquare) = WSSR/ndf   : 1.58819e-22

         Singular matrix in Invert_RtR

gnuplot> replot f(x)

You have now a plot of your data + the linear regression, along with the constants (in our example the x coefficient, m, is 80 and the c is practically 0.

Have fun!!

R-israel meetup -- רשמים מהמפגש הראשון

ביום שני, 14 במאי 2012, התקיים במשרדי אאוטבריין שבנתניה מפגש ראשון של משתמשי R בישראל.

הגיעו 15 אורחים מבחוץ ועוד כמה מעובדי אאוטבריין. כבר משעה 16:00 התחילו להגיע האורחים. ב-16:30 אורי להב מאאוטבריין סיפר בקצרה על החברה, ואז מיד התחילה הרצאת המבוא לשפת R בסימן למידת מכונה.

שלומי ליפשיץ העביר הרצאה מאלפת שבה סקר את שפת R בקצרה, נתן הסבר מעשי על מבני נתונים בסיסיים ושימושיים בשפה (עם קריצה פה ושם למשתמשי Matlab ו-Octave) והציג דוגמאות מאירות עיניים של בעיות סיווג בעזרת אלגוריתמי למידת מכונה שונים כדי להדגים את יכולות השפה בייצוג מידע, מניפולציות על נתונים, הרצתם על מודלים סטטיסטיים שונים ויצירת תוצאות כמותיות ואיכותיות עם ניתוחי שגיאות לרבות ויזואליזציה מרהיבה ומלמדת. היה מאלף לראות כמה כוח וכמה יכולות יש לשפה ולמי ששולט בה.

עם גמר ההרצאה המצוינת שוחחנו על הרקע של הנוכחים ועל מידת היכרותם עם R והשימושים שלהם בטכנולוגיה בלימודים שלהם ובעבודה שלהם ודנו בדרכים שונות לתקשר בינינו ועל אילו נושאים מעניין ללמוד במפגשים הבאים.

סוכם שנקים רשימת תפוצה ב-google groups ואולי גם ב-facebook לטובת תקשורת נוחה בינינו.



הנה קישור לקבוצת הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/groups/350049288384324/
רשימת התפוצה של הקבוצה בפייסבוק: risrael@groups.facebook.com
אנא, הצטרפו.

יש גם קבוצת דיונים בגוגל גרופס: https://groups.google.com/forum/?fromgroups#!forum/israel-r-user-group -- שוב, אנא, הצטרפו בהמוניכם!!

את המצגת שליוותה את ההרצאה של שלומי וקבצים נוספים אפשר למצוא פה.

המפגש צולם ברובו. בהמשך יקושר גם הסרטון.

מארגן ומארח המפגש: שלמה יונה

R-israel meeting @ Outbrain: Introduction to R

משתמשי R בישראל

מפגש ראשון של משתמשי R בישראל: מבוא ל-R

היכן?

משרדי חברת אאוטבריין, קומה 2, אריה רגב 6, אזור התעשייה פולג, נתניה.

View משרדי אאוטבריין in a larger map

מתי?

ביום שני, 14 במאי, 2012, בשעה 16:15 נפגשים ובשעה 16:30 מתחילים בהרצאה. מתפזרים ב-18:30.

מה הנושא?

מבוא ל-R לשימושי Machine Learning

מי מרצה?

שלומי ליפשיץ, דוקטורנט במחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב. בעבודתו, מפעיל שלומי שיטות Machine Learning על תמונות רפואיות. כמו כן, שלומי מלמד בשנתיים האחרונות את הקורס ״מבוא למחשבים לסטטיסטיקאים״ אשר בו נלמדת שפת R.

מה הרקע הנדרש?

הנחת היסוד שיש ידע כלשהו בתכנות והבנה מה זה (גם אם אין יודעים איך עושים את זה) Machine Leraning. אין צורך בידע מוקדם על R.

מי קהל היעד?

משתמשי R בהווה, מי שמעוניינים להתחיל להשתמש ב-R, סטטיסטיקאים, מתכנתים, אנליסטים. הכוונה שלנו לייצר קהילה של משתמשי R בארץ.

יש כיבוד?

כן.

יש חנייה?

כן. אפשר לחנות בחניון של מרכז יכין אלכסנדרה או ברחוב אריה רגב.

יש אתר לעדכונים?

כן. עדכונים בנוגע למפגשי הקבוצה אפשר למצוא ב-http://r-israel.com

איך מאשרים הגעה?

שולחים דוא"ל לשלמה יונה (shlomo@outbrain.com) ומאשרים הגעה. מי שאינו בטוח שיגיע, נא לציין זאת, כדי שנוכל להתארגן כראוי.

Books on algorithms

http://aofa.cs.princeton.edu/home

http://ac.cs.princeton.edu/home

http://algs4.cs.princeton.edu/home

מפגשים חודשיים למשתמשי R בישראל

מידי חודש יתקיים באאוטבריין בנתניה מפגש משתמשי R בישראל.

הכוונה היא להפגיש ביחד חדשים, וותיקים, מקצוענים וחובבנים, סטטיסטיקאים ואנשי פיתוח תוכנה ואלגוריתמים כדי לשתף ידע, ללמוד זה מזה וללמד זה את זה  , להרחיב את ההיכרות שלנו עם שימושים של R באקדמיה, בתעשייה ובלימודים, לקשור קשרים חברתיים שיתהוו לכדי רשת קשר מקצועית בתחום וכמובן, ליהנות!

טל גלילי כתב על היוזמה באחד מאינספור יומני הרשת שלו: http://www.biostatistics.co.il/2012/04/343 ואף הגדיל ועשה והקים אתר לטובת הקבוצה המתהווה: http://r-israel.com

אנא, הירשמו באתר ומלאו את הטופס כדי שנוכל לקבל מושג ראוי על כמות המשתתפים ותחומי העניין והציפיות ולהיערך בהתאם. נשמח לדעת גם מי מכם יהיה מוכן לתת הרצאה (או הרצאות) לגבי סביבת העבודה, השפה, מבני הנתונים, שימושים, נסיון אישי, טריקים, קישורים למערכות תוכנה ולשפות תכנות נוספות ואפילו נושאים בסטטיסטיקה ויישומם ב-R. עשו זאת באמצעות הקישור הבא: http://r-israel.com/mailing-list

אם יש מביניכם מי שבקיא בגרפיקה ויכול להניב סמליל (לוגו) לקבוצה (המוטיב צריך להיות R ו-ישראל) זה יהיה נפלא!!

אנחנו באאוטבריין מתעניינים בשימוש ב-R כדי להפיק דוחות, לנתח מידע ולהגיע לתובנות על המון המון המון מידע שיש לנו ושנאסף לנו מידי יום וכדי להוות ערוץ נוסף לפיתוח האלגוריתמים, למשל, נרצה להשתמש ב-R לטובת בדיקות ופיתוח של שיטות שונות בלמידת מכונה. עוד מעניין אותנו לעבוד על R כשהמידע מגיע ישירות מתוך מסדי נתונים כמו למשל mysql ומתוך מערכות מבוזרות כגון hadoop. מי שמעוניין לקרוא על האלגוריתמיקה באאוטבריין יכול לעשות זאת למשל כאן: http://techblog.outbrain.com/2011/04/under-the-hood-of-our-algorithmic-engine-how-we-serve-content-recommendations/. 

אז אנא, הפיצו את הבשורה: מפגשים חודשיים של R בישראל מתחילים בקרוב -- בואו בהמוניכם וספרו לחבר'ה!!

שלמה יונה

איך לתת לקוראים בבלוג שלכם תוכן מעניין מותאם אוטומטית בקלות?

רוצים להשאיר את הקוראים בבלוג שלכם יותר זמן ולהראות להם תוכן מעניין? אפשר להוריד ולהתקין בקלות יישומון של אאוטבריין ולהשתמש בחינם.

http://vimeo.com/38785398

אאוטבריין בשימוש בהמון אתרי חדשות, אופנה, טיולים, אוכל, מדע, טכנולוגיה, ספורט ועוד. ניסוי מעניין יהיה לבדוק את ה-cookies שלכם באתרי חדשות, בלוגים, סרטונים וכו, ולראות בכמה מהם יש את אאוטבריין. חלק מהיופי הוא שהיישומון מטמיע את עצמו והופך להיות חלק אורגני מהעיצוב ומהאתר ואינו מזהם אותו בקרדיטים וכדומה: פשוט, נקי ועובד.

אלגוריתמי ההמלצות מתחילים בקטן וטריוויאלי ועם הזמן לומדים את התוכן ואת הגולשים ומשתפרים בקצב מהיר. מדובר בשילוב של כמה גישות שמתחרות ומשלימות אלה את אלה: עיבוד שפה טבעית, ניתוח התנהגות, רמות שונות של התאמה לקבוצות והתאמה אישית, מדדי פופולריות, וגם, כן, התייחסות חברתית, מה שנקרא בלעז, סושיאל.

אני עובד באאוטבריין בצוות האלגוריתמים בהובלה של שלומי בושי התותח עם חבר'ה מצויינים. מי שאוהב להתעסק ב-data ורוצה לתכנן ולפתח אלגוריתמיקה שמשמשת להמלצות למיליונים רבים של גולשים באתרי תוכן גדולים כקטנים -- זה ה-מ-ק-ו-ם!

מי שלא בטוח שיהיה לו קל להתקין, הנה קישור לרשימה של חבר ששאל אותי על זה ועל החוויה שלו: http://www.softwarearchiblog.com/2011/10/it.html

אז קדימה, לכו להוריד ולהתקין יישומון של אאוטבריין!

תפסת מרובה, לא תפסת בהוראת הטכנולוגיה והמדעים בבית הספר

קראתי בעיון את עמדתו של אהוד קינן במאמרו שפורסם ב-ynet תחת הכותרת "מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך?". אני מצטט כמה משפטים שלדעתי הם משפטי מפתח:

"לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ."

[...]

"זוהי תכנית לימודים שרלטנית, המבוססת על ערב רב של סיפורי מעשיות, הלקוחים באופן אקראי מתוך עתונות פופולרית של מדע לקהל הרחב, מהסוג שניתן למצוא בחדרי המתנה של מספרות ומרפאות שיניים או במוספי סוף השבוע.

התלמידים, שאינם יודעים מהי חומצה אמינית, מהי מולקולת סוכר ומהו קשר כימי, שומעים את הסיפורים הללו ברמה של צ'יזבטים מסביב למדורה. הדבר היחידי שהם לומדים היטב, הוא העיקרון שאפשר להצליח בלימודים בלי להתאמץ.

לדעתו של פרופסור חיים הררי, "ללמוד טכנולוגיה בלי מדע זה ללמוד את הטכנולוגיה של אתמול. לכן אין שום טעם ושום היגיון ללמד מישהו את הפרטים הטכניים של מה שהולך היום. מי שלומד טכנולוגיה צריך ללמוד את אותם הדברים שיישארו נכונים גם בעוד 10 שנים."

אז מה המסקנה שלי? להפחית את ה"חגגת", להפסיק עם ה"כאילו" (כאילו טכנולוגיה, כאילו רופאים, כאילו בוני רובוטים..., כאילו) ולהתעסק במהות, ביסוד, בעיקר: את הטכנולוגיה ואת החדשנות יביאו ילדינו עם יסודות חזקים בשפה, במתמטיקה ובמדע -- ברמה הבסיסית והיסודית -- אחרי שיודעים את הבסיס ואת העקרונות, אפשר לחדש ולמרוד ולהמציא. במצב הנוכחי, מנקודת מבטי, ה-ערב רב של המקצועות, לכאורה, הם בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת".

והנה, במאמר אחר של אהוד קינן שפורסם גם הוא ב-ynet תחת הכותרת "האם משרד החינוך מסכן את המדע בישראל?" הוא מסכם:

"אנו מוותרים מראש על תכניות מופלאות של לימודי הרף-עין ברובוטיקה, מבוא לרפואה, ננוביוטכנולוגיה ואימונודיאגנוסטיקה. כל שאנו מבקשים, שילדינו יזכו ללמוד מעט כימיה, פיזיקה וביולוגיה ואם אפשר, גם מתמטיקה, ואז יוכלו אולי להבין משהו בטכנולוגיה ולהביא תועלת לעצמם ולמדינתם."

המחשות של סדרי גודל ושל מרחקים

המחשת מרחקים וסדרי גודל

הפעם נחזה בהמחשות של מרחקים ושל סדרי גודל.

דיברתי בכיתה על מושג האורך והמימד ודיברתי על מדידות (פה, פה ו-פה) ואפילו השוויתי עם חומר לדוגמה בנושא ממיזם של משרד החינוך שהופק לא מכבר (הנה, פה) ועכשיו, המחשה ממש מוצלחת וקלה לתפעול של אורכים סדרי גודל.

הנה לפניכם שני סוגי המחשה:

[1] המחשת מרחקים אסטרונומיים: סדרת ספרים בשם Astromonical שהדפדוף בהם יכול להמחיש מרחקים בקנה מידה בין כוכבי. מדובר בדגם בקנה מידה של מערכת השמש שלנו בצורת סדרת ספרים ב-12 כרכים, כל כרך בן כ-500 עמודים. את הספרים מדפיסים לפי דרישה. בעמוד מספר 1: השמש. בעמוד מספר 6,000 פלוטו. רוחבו של כל עמוד מקביל (לפי קנה המידה שהשתמשו בו) למיליון קילומטרים (ג'יגהמטר).


ASTRONOMICAL - The Movie מאת  Mishka Henner  .



















[2]
כלי מרהיב ומסקרן מאת קארי הואנג. מזיזים את הכפתור ימינה או שמאלה כדי להתקרב או כדי להתרחק -- בעזרת פס גלילה. החל מעצמים בסביבתינו ועד לגדלים בין כוכביים, או בין גלקטיים (אם מתרחקים) ועד לגדלים קטנים כרצונכם (אם מתקרבים).
http://spamtheweb.com/spread/uploads/swfs/02022012/scale_of_univescale_of_universe_enhancedrse_enhanced.swf

והנה גרסה שמתורגמת לעברית, במאמץ שריכז טל גלילי:

מתוך: סדנת מתמטיקה: http://amaalmathworkshop.blogspot.com

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי במשרד החינוך

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי-טכנולוגי במשרד החינוך

אני רואה את החגגת שיש בבתי הספר (שעליה היטיב לכתוב ידידי, דודי הולצמן: תופעת החגגת) ואת התוצאה באיבוד שעות לימוד יקרות. התופעה אינה ייחודית לבתי ספר יסודיים, אותו הדבר מתרחש גם בחטיבות הביניים וגם בתיכונים. נוסיף לכך את האופנות ואת המגמות בחינוך המתמטי (ראו: מבט-על על גישות בחינוך מתמטי) ואת הבעיות הידועות בהכשרת המורים וברמתם של חלק מהמורים ונקבל מתכון לצרות. לא מעטות האזהרות שמגיעות מצד התעשייה והאקדמיה על הרמה ועל היכולות של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים.

במשרד החינוך מנסים לעשות מעשה באמצעות תוכנית אסטרטגית לחיזוקו של החינוך המדעי-טכנולוגי.מעניינת התוכנית שמשלבת עבודה מעשית בתעשייה טכנולוגית -- מודל של חונכות ושל חונך-שולייה. אולי אפילו נדמה לי שיש כאן ניצנים לחזק שוב את בתי הספר המקצועיים (לפחות במגמות טכנולוגיות) שמשרד החינוך עשה עבודה לתפארת בהריסתם ובניוונם (ראו את ספרו של סטף ורטהיימר: איש ליד מכונה) ובמקביל לכוון את התלמידים החזקים שיש להם נטייה מדעית וטכנולוגית להתמקד במדע ובטכנולוגיה. ניכר שישנן הרבה מאוד כוונות טובות. נדמה כאילו שהתוכנית באה יחד עם דעת קהל שמתגבשת בציבור (ראו למשל את המאמר של סיגל ירון-פסט: מי רוצה שילדיו יהיו חשמלאים או בנאים?). ייתכן שמדובר גם במעורבות של שר התמ"ת, שלום שמחון, אם כי אינני בטוח בכך (ראו: מאמר בדה-מרקר: להעצים את החינוך הטכנולוגי) -- אם להתייחס לדבריו של שמחון, אכן לתוכנית הזאת מייעץ סטף ורטהיימר. יחד עם זאת מצפייה בסרטון (ראו בהמשך) נראה שמדובר ביוזמה של שר החינוך, גדעון סער, ואין כאן שיתוף פעולה עם היוזמות של שר התמ"ת. לא ברור לי מדוע יד אחת בממשלה (משרד החינוך) אינה יודעת מהיד השנייה (משרד התמ"מ) ומדוע אין שיתוף ותיאום של ידע, משאבים ותכנון.

מתוך הצצה בדוגמאות של חומרי הלימוד שמקושרים מאתר היוזמה, נדמה לי שיש קפיצה לגימיקים ולהפשטת יתר (אבסטרקציה) במקום דווקא להקפיד על הוראה מסודרת, שיטתית ועל הקנייה של תהליכי עבודה וחשיבה מסודרים כדי ליצור בסיס טוב להרחבה. אני מקווה שאתבדה ושהתוכנית תוכיח את עצמה.

אכיפה של מיצוי שעות הלימוד הדרושות במקצועות הליבה היא הכרחית. אין לאבד שעות הוראת מתמטיקה לטובת טקסים, טיולים, הצגות, יום המאה וכו'. לא ברור לי איך במשרד החינוך אוכפים את זה בדיוק. הנה התוכנית האסטרטגית כפי שהיא מוצגת באתר משרד החינוך:

תכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך מדעי-טכנולוגי על אודות התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי דבר ראש המינהל על התכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי מאז הקמת המדינה היה ברור לקובעי המדיניות, כי בהיעדר משאבים טבעיים חוסנה הכלכלי של המדינה חייב להישען על מדע וטכנולוגיה. בשנים האחרונות הגיעו הדים מצה"ל, מהאקדמיה ומהתעשייה על היחלשותו של החינוך המדעי-טכנולוגי. הירידה בהיקפי התחום הזה ובאיכותו מעיבה על ההתפתחות המרשימה של התעשייה בישראל. כדי לאפשר הקמת חברות תעשייה נוספות בישראל תוך מעבר ממחקר ופיתוח לייצור ולשיווק יש צורך בהנדסאים, בטכנאים ובעובדי ייצור. מערכת חינוך המחנכת לעבודה ויצרנות היא אחד התנאים להקמת חברות תעשייה נוספות בישראל. בקדנציה הנוכחית שמים שר החינוך גדעון סער ומנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני דגש מיוחד על חיזוק החינוך המדעי טכנולוגי דגש שבא לידי ביטוי בכמה תוכניות: התוכנית לשיפור הידע וההישגים במדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים התשתית ללימודי מדע וטכנולוגיה מתחילה מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בחטיבות הביניים מצאנו שלמעלה מ-50% מבתי הספר לא הקצו את השעות הנדרשות למקצוע. בהיעדר שעות הורדו נושאי לימוד, ובסופו של דבר, כשהשווינו את תוכנית הלימודים במדעים לסטנדרטים בינלאומיים מצאנו שהחלק החופף קטן ביותר. כדי לשנות את המצב, הוספנו שעות לימוד למדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (כ-12,500 שעות בשנה), הוספנו נושאי לימוד, הגברנו את האכיפה על מספר שעות הלימוד הנלמדות, הגדרנו באופן ברור יותר את נושאי הלימוד בדגש על הידע הנדרש בכל אחד מתחומי הדעת (כימיה, פיסיקה, ביולוגיה) והגדלנו את כמות ההשתלמויות וההדרכות. מהלך זה הוא מהלך ארווך טווח לשיפור הידע והמיומנויות של תלמידי ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה עוד בשלבים המוקדמים. עתודה ומנהיגות מדעית – טכנולוגית לצד הרצון לשפר את הידע והמיומנויות של כל התלמידים אנו מבקשים להגדיל משמעותית את שיעור התלמידים המצטיינים בתחומים אלה. לשם כך, פתחנו מסלול למצוינות מדעית–טכנולוגית שיכפיל, ובהמשך ישלש את כמות המצטיינים במדע וטכנולוגיה. התוכנית מעודדת תלמידות ותלמידים לשאוף למצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה, כשהשתלבות בתעשיות עתירות הידע בישראל עומד לנגד עיניהם. התוכנית נותנת עדיפות לתלמידים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ועדיפות לבנות וזאת כדי לאפשר גם לילדים בפריפריה לחלום את חלום ההיי-טק הישראלי וגם להצליח לממש אותו בכלים המתאימים. חיזוק החינוך הטכנולוגי/מקצועי העשורים האחרונים לא הטיבו גם עם החינוך הטכנולוגי; ירידה בתקציבים, סגירת מגמות והתיישנות מעבדות יכולות להסביר את הרקע לטענות מצד צה"ל ומצד התעשיינים הן על הירידה בהיקפים והן על הירידה באיכות הבוגרים. התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי בשיתוף עם התאחדות התעשיינים משנה את המגמה; חזון חיזוק החינוך הטכנולוגי הוא הרחבתו והתאמתו למאה ה-21 כך שיהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לחינוך העיוני ויספק כוח אדם איכותי העונה לאתגרי התעשייה. התוכנית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי הוקמה לאחר שנים של ירידה בתקציבים שהופנו לחינוך הטכנולוגי. כאן לראשונה, בהובלת שר החינוך ח"כ גדעון סער ומנכל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני, הוחלט לשנות את המגמה. מטרות התוכנית הן: - לתת מענה חינוכי ליותר תלמידים המעוניינים לשלב טכנולוגיה והיבטים יישומיים-התנסותיים במהלך לימודיהם. - ליצור מסלולי התקדמות לצד תעודת הבגרות המובילים להשתלבות בתעשייה - להרחיב ולהתאים את מערך החינוך הטכנולוגי לצורכי התעשייה בכדי להשיג מטרות אלו, התוכנית האסטרטגית כוללת את התוכניות האלה: 1. הזנק לתעשייה - תוכנית הנותנת אופק תעסוקתי ויכולת שילוב של אותם תלמידים שבעבר המערכת לא ידעה למצוא להם פתרונות. התוכנית משלבת אחת לשבוע יום לימודים בתעשייה. 2. פרויקט טו"ב (טכנאי ובגרות) - תוכנית המופעלת בשיתוף עם התאחדות התעשיינים ורשתות החינוך הטכנולוגי. התוכנית מביאה את התלמידים עד סוף כיתה יב' לתעודת טכנאי במקצועות מבוקשים במשק – אלקטרוניקה, מכונות ומחשבים, וזאת יחד עם תעודת בגרות. 3. הקמת מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום - כדי להגדיל את מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי המשלבים למידה התנסותית משמעותית. 4. מנגנון תיאום עם צה"ל - מנגנון שנועד להתאים את ההיקפים והרלוונטיות של החינוך הטכנולוגי לצרכים המשתנים של צה"ל. 5. העצמת תחום הרובוטיקה - חשיפה לעולם הרובוטיקה בכל שלבי הגיל לצורך עידוד חשיבה מסדר גבוה וכשער לעולם הטכנולוגיה 6. הסבת פורשי היי-טק לחינוך הטכנולוגי יחד עם משרד האוצר - הסבה הדרגתית של עובדים מהתעשייה לחינוך הטכנולוגי כחלק מתוכנית לקידום תעשיות עתירות ידע במשרד האוצר. הנה הקישור לעמוד באתר משרד החינוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/tochnit_astrategit/

איך לפצח הצפנות XML-Enc?

לשבור את XML-Enc

לשבור את XML-Enc או איך לחשוף מידע מוצפן במסמכי XML

זמן קצר לאחר תחילת חגיגות השנה החדשה פורסם הגליון ה-28 של DigitalWhisper ובו גם מאמר שלי שבו אני מנסה להסביר כיצד אפשר לפצח צפנים ב-XML-Enc תוך כדי ניצול חולשה שאותה גילו והדגימו חוקרים מאוניברסיטת רוהר שבגרמניה. מדובר בליקוי מהותי בתקן XML-Enc של W3C. בתקן הזה משתמשים כדי להצפין מידע במסמכי XML. במשך שנים נחשבו המימושים של התקן לאמצעי יעיל בהגנה על מידע ששודר על ידי יישומים רבים במערכות מסחר אלקטרוני,  מערכות רפואיות,  מערכות פיננסיות,  ממשלתיות ואפילו צבאיות. אולי השימוש הנפוץ ביותר של מימושים של התקן הוא בשידור מידע שקשור לעסקאות בכרטיסי אשראי.

איך עושים את זה? בעקבות חולשה קריפטוגרפית ב-CBC,  שקיימת בכל אלגוריתם הצפנה מבוסס קידוד בלוקים,  ניתן לבצע התקפת chosen-cyphertext אשר מחלצת את הטקסט שהוצפן (הסוד) מתוך הצופן.

הנה קישור למאמר ב-DigitalWhisper: 

http://www.digitalwhisper.co.il/files/Zines/0x1C/DW28-4-Breaking-XML-Enc.pdf

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם החולשה כרגע?

החדשות הרעות:  התקן כמו שהוא אינו ניתן לתיקון ללא שינוי מהותי שיגרור שינוי מהותי במימושים שלו. ההתקפה דורשת בממוצע 14 בקשות לכל בית מידע (byte) בטקסט שהוצפן ולמרות זאת היא מתבצעת במהירות, יחסית. 

החדשות הטובות:  ניתן לגלות את ההתקפה,  במיוחד אם יש ניטור,  בקרה ודיווח מידיים על כשלים ועל טעויות בניתוח מסמכי XML בעיבוד השכבות השונות של הפרוטוקולים ושל התקנים. אפשר לקנפג XML Firewall שידווח בזמן אמת ואפילו יחסום את המשך התקשורת. כמובן, שניתן לצמצם ככל הניתן את המשוב השלילי שחוזר ובכך לנטרל את ה-אורקל שמשרת את ההתקפה.  כדוגמה,  ה- F5 ASM עשוי אפילו שלא להשיב לבקשה שגרמה לטעות תחבירית ב-XML (ואין זה אפילו משנה אם זה כחלק מפענוח)  וניסיונות נשנים יגרמו לחסימת שירותים (ואפילו לפעולות נוספות)  הרבה לפני שיוכלו להתקיים מספר הניסיונות הדרושים לשם ההתקפה הזאת גם אם השירות שעליו מגן F5 ASM פגיע להתקפה.

לסיכום, ההתקפה יעילה מאוד בזמן ובחישוב ומתבקש לתקן את תקן XML-Enc כדי להתגבר עליה.

לשבור את XML-Enc או איך לחשוף מידע מוצפן במסמכי XML

גלובס כותבים על אאוטבריין: הסטארטאפ המבטיח של 2011

בגלובס היום כותבים על אאוטבריין: "הסטארט-אפ המבטיח של גלובס לשנת 2011".

המאמר: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000694034&fid=594

אני נהנה מאוד מעבודתי באאוטבריין, שם אני מפתח אלגוריתמים. על האלגוריתמים באאוטבריין אפשר לקרוא ברשימה אחרת שכתבתי לפני כמה חודשים.

ציתות למקלדת בעזרת חיישנים אינרטיים של טלפונים חכמים

כתבתי מאמר הסבר קצר שעוסק ב-ציתות למקלדת בעזרת חיישנים אינרטיים של טלפונים חכמים. המאמר פורסם בגליון 26 של  DigitalWhisper.


הנה קישור ישיר למאמר (PDF):
http://www.digitalwhisper.co.il/files/Zines/0x1A/DW26-5-KeyloggingPhones.pdf

ניתן להשתמש בחיישנים האינרטיים של טלפונים חכמים (לרבות אקסלרומטר וג'יירוסקופ) כדי לחוש את תנודות טפיפות אצבעות הידיים על מקלדת.


דמיינו לעצמכם שבשעה שאתם עובדים על המחשב ניגש אליכם אדם ששואל אתכם שאלה או שנמצא בקרבת שולחן העבודה שלכם.  אתם ערניים מאוד ואפילו מספיקים להאפיל את המסך ולנעול אותו או אפילו את החשבון שלכם לפני שהאדם מתקרב.  נפלא.  הוא נעצר לידכם נשען על שולחן העבודה ומניח את הטלפון הנייד שלו תוך כדי כך.  הוא משוחח עמכם ואגב כך מסתובב ומחליף מילה עם אדם שעובד בסמוך אליכם ואז עוזב.  אתם כבר איבדתם קשב כי כל מה שעניין אותכם זה שהוא עזב ושאתם יכולים לחזור לעבודתכם.  בשלב הבא אתם מקישים את הססמה כדי לגשת לחשבון או כדי להסיר את הנעילה
מהמסך וממשיכים בשלכם.  לא הבחנתם שהנייד של האדם נשאר אי שם על שולחן העבודה שלכם,  או שהבחנתם וחשבתם שתשיבו לו אותו אחר כך כשתקומו ממקומכם. בכך הזמן שאתם עובדים על המחשב והטלפון הזה נמצא על שולחן העבודה שלכם המכשיר מקליט את הקשות המקלדת שלכם ואולי אפילו משדר את המידע בזמן אמת דרך אינטרנט אלחוטי או אמצעי דומה. עכשיו חשבו שמישהו מצליח להכניס קוד כזה לאפליקציות שמורידים לטלפונים החכמים. הרשאות שימוש בחיישנים אינרטיים קל לנו מאוד לתת כי איך כבר יכולים להזיק לנו עם חיישן אינרטי?  הנה תרחיש שבוודאי חוזר על עצמו בכל משרד בכל מקום בעולם כל הזמן:  אתה מתיישב לעבודה על המחשב שלך ומניח את הטלפון החכם שלך לצידך על שולחן העבודה ומתחיל בעבודה. ומה אם קוד זדוני שמותקן בטלפון החכם מקליט באופן מתוחכם את הקשות המקלדת? איך זה עובד? איך עושים את זה?  מי עשה את זה כבר?  איך להתגונן מפני זה?  מה הלקחים? בתשובות לשאלות הללו עוסק המאמר.

W3C XML Encryption vulnerability

תקן נפוץ וסטנדרטי באבטחת מידע באינטרנט על מסמכים ועל הודעות שכתובים ב-XML התגלה לאחרונה כבעל פגיעות.
התקן מגדיר את הנדרש כדי להצפין תוכן בתוך XML Element.

במאמר שהוצג בכנס ACM CCS2011 פרסמו החוקרים, Tibor Jager ו-Juraj Somorovsky מאוניברסיטת רוהר בוכום בגרמניה התקפה שמדגימה את פרצת האבטחה. בהתקפה מסוגל התוקף לפענח טקסט מוצפן באמצעות שליחת הודעות מוצפנות אחרות לשרות שמממש את התקן. באמצעות כ-14 הודעות בממוצע לכל בית מידע של הטקסט המקורי שהוצפן. הפרצה ממשית ומהווה איום רציני לכל שירות שמממש את התקן (והשימוש בתקן הזה נפוץ ביותר בארגונים ובאינרנט, לרבות מערכות בארכיטקטורה שמכוונת שירותים, SOA).

אני מתכנן לכתוב מאמר בעברית שמסביר ברחל בתך הקטנה את הנושא, את הבעיה, את האפשרויות לצמצם את החשיפה ולהתגבר עליה ועל הבעיה המהותית בתקן ועל התיקונים המתבקשים בו. את המאמר לכשאשלים את כתיבתו אפרסם ככל הנראה ב-DigitalWhisper בעברית.

למאמר הכנס המלא: http://www.nds.rub.de/media/nds/veroeffentlichungen/2011/10/22/HowToBreakXMLenc.pdf

טיסן כדורי

טיסן כדורי

לאחרונה הוצג כלי טייס כדורי שפותח על ידי משרד ההגנה היפני. את כל החלקים להרכבת הכלי אפשר לרכוש והם זמינים לציבור הרחב (לא הבנתי היכן אפשר למצוא תוכניות והוראות הרכבה...). הרעיון והמימוש מעניינים מאוד. נראה שעדיין יש בעיה בהמראה, כי יש מנח מסויים שרק בו ניתן להמריא. יחד עם זאת כלי הטייס יכול לסבול התקלות במכשולים ועדיין להשאר יציב ולתפקד וכן הוא יכול לנחות ככל הנראה על משטחים מסוגים שונים, אפילו שאינם שטוחים, ואף להתנייד באמצעות גלגול.

נחמד מאוד. צריך להיות חביב למצוא ערכות להרכבה עצמית של טיסנים כאלה שנשלטים באמצעות טלפון חכם שמריץ תוכנה חופשית לשליטה. מעניין מתי נראה כאלה.

עדכון -- פודקאסטים שווים

הגיע הזמן לעדכן את הרשימה של הפודקאסטים השווים.



אני מאזין לפודקאסטים באופן פחות או יותר קבוע. בעת הרכיבה על אופניים לעבודה ובחזרה, בעת הנהיגה ברכב, בעת המתנה בתור בקניות וכו'.

הנה רשימה של כמה מהמוצלחים שאני מאזין להם. אשמח לקבל המלצות שלכם.

בעברית:

עושים הסטוריה
נושאים מעניינים במדע ובטכנולוגיה מוסברים בשפה פשוטה תוך סיפור עלילה הסטורי עם רכילויות ועם אנקדוטות. רן לוי בקולו הנעים ממש הופך כל פודקאסט לתסכית. יש גם מוסיקה טובה במעברים.

ספק סביר
מדברים עם נושאים חמים במדע מתוך נקודת מבט ספקנית. מסבירים בד"כ בעברית פשוטה ומתדיינים על המתודולוגיה ועל התקיפות של טענות שמועלות בעיתונות ובציבור ובמאמרים אקדמיים.

רוורס עם פלטפורמה
על ההייטק בארץ, על טכנולוגיה, על מפתחים, על הנדסת תוכנה ועל רכילויות מהתחום. אפשר ללמוד ולשמוע על כלים ועל טכנולוגיות ועל שפות מתוך השיחות והראיונות. נעים ומעניין.

דוקטור למה

רועי צזנה ברדיו הטכניון מדבר על מדע ועל טכנולוגיה. הפודקאסט חדש. ואתמול עלה הפרק הראשון. חביב ביותר. יש גם חדשות מדע וגם ראיונות עם אנשים מעניינים על נושאים מעניינים.

ביוקאסט

רפי ארזי מספר על דמות הסטורית אחת בכל פרק. מעניין שהוא מקפיד בכל פעם על נקודה יהודית. אהבתי מאוד את הפרק על רימן. באלף שניות (בערך) מתוארת דמות הסטורית.

באנגלית:

Scientific American 60 Second Science

בכל פודקאסט תקציר ממחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American Science Talk

בכל פודקאסט שבועי נושאים במדע ובטכנולוגיה לרוב באמצעות ראיונות עם מובילים בתחומם

Scientific American 60 Second Mind

בכל פודקאסט תקציר מחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה על המוח ומדעי ההתנהגות ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Earth

בכל פודקאסט תקציר על איכות הסביבה, קיימות ואנרגיה מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Space

בכל פודקאסט תקציר על אסטרונומיה וחקר החלל מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Scientific American 60 Second Health

בכל פודקאסט תקציר על חידושים ברפואה ובבריאות מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

Security Now!

פודקאסט שבועי של כשעה וחצי על אבטחת מידע (לפי פרצו, אילו עדכונים והסברים בשפה פשוטה לנושאים מתקדמים). שיח בין שניים: המנחה ומומחה האבטחה. מוצלח מאוד. יש פרסומות חסות שמעט מעיקות אבל לומדים להריץ קדימה... לפעמים אפשר לשמוע הסברים מאוד אינטאיטיביים עם אנאלוגיות יפות להתקפות מעניינות על פרוטוקולים או על שירותים. 

This Week in Tech

ליאו לפורט מספר על החדשות בטכנולוגיה השבוע. מדובר על טכנולוגיה פופולרית. לליאו יש באמתחתו פודקאסטים רבים ומהם אני מאזין ל-

Dr Kiki's science hour

ד"ר קיקי מדבר כמה דקות על מה חדש במדע ועיקר התוכנית הוא על נושא אחד עם חוקר אחד. אם נושא המחקר מעניין אותי ואם המאוריין אינו משעמם, אני מאזין בהתלהבות. אבל אינני מאזין לפודקאסט הזה בקביעות.

FLOSS weekly

רנדל שוורץ, שמוכר מאוד בקרב קהיליית ה-Perl, מראיין מפתח של פרוייקט בקוד פתוח. בכל תוכנית פרוייקט אחר. לפודקאסט הזה אני מאזין אם הפרוייקט נראה לי מעניין או אם הדמות המרואיינת מעניינת אותי. אינני מאזין לפודקאסט הזה בקביעות.

The Tech Guy

זאת התוכנית המושמעת ביותר באינטרנט, וגם משודרת חי ברחבי ארה"ב וקנדה. ליאו לפורט מסביר בשפה פשוטה ענייני טכנולוגיה על מחשבים, מכשירים חכמים, מצלמות, תיאטרון ביתי, רדיו חובבים וכו'. חביב ביותר.

This Week in Google

השבוע בגוגל -- מה חדש בשירותים ובפיתוחים ובעסקים של גוגל. תאגיד הענק. בד"כ מעניין מאוד.

Triangulation

ליאו לפורט וטום מריט מראיינים דמות מעניינת מאוד. בכל תוכנית דמות אחת מעניינת. בד"כ תוכנית מרתקת. אהבתי במיוחד את הפרק עם קווין מיטניק.

TWiT Photo

פודקאסט על צילום ועל צלמים. הדמויות שבתחום, טכניקות, חידושים והמצאות. לפעמים אני מאזין לזה, לפי המרואיינים ולפי הנושאים.

The Naked Scientists

תוכנית שבה נסקרים נושאים חמים וחדשים במדע ויש שאלות מאזינים על תופעות ועל מושגים מדעיים שמוסברים באנגלית פשוטה על ידי מומחים.

All in the mind

תוכנית בעניינים של מדעי ההתנהגות והמוח. התוכנית במבטא אוסטרלי כבד.

Quirks & Quarks

בוב מקדונלד מספר על חדשות במדע ונותן לחוקרים להסביר מחקרים ומסקנות שלהם כך שהידע נגיש מאוד. התוכנית במבטא קנדי.

האם שיווק תוכן הוא הפרסום החדש?

האם שיווק תוכן הוא הפרסום החדש?

כחלק משבוע הפרסום 2011 נערך פאנל עם אאוטבריין.

הפרטים המלאים בבלוג של אאוטבריין שם יש גם סרטון וקישורים נוספים.

מצא חן בעיני השרבוט (מאת האנשים ב-ImageThink) שמסכם לא רע את עיקרי הדברים.

בלוג חדש בעברית על ארכיטקטורה של מערכות תוכנה

חבר שלי, ליאור בר און, פתח לאחרונה יומן רשת, http://softwarearchiblog.blogspot.com/, שבו הוא כותב על ארכיטקטורה של מערכות תוכנה.
הרשימות הראשונות על איכות תוכנה מעניינות, במיוחד כשחושבים על התהליך הארגוני והתרבותי שמתלווה לתהליך ההנדסי והעסקי.

בהצלחה!

podcasts on cassandra

I just listened to a podcast on cassandra: Twit's floss weekly #183:

http://twit.tv/show/floss-weekly/183

Hosts: Randal Schwartz and Dan LynchWe take a closer look at Cassandra, the high performance NoSQL database that may be powering some of the websites you may already be visiting.
Guest: Jonathan Ellis

This is nice along a talk I heard on the "reversim" podcast on cassandra:

רוורס עם פלטפורמה עם רן תבורי ואורי להב על קסנדה ו-"לא רק SQL" חלק ראשון -- מספר 56:

http://www.reversim.com/2010/01/056-nosql.html

רוורס עם פלטפורמה עם רן תבורי ואורי להב על קסנדה ו-"לא רק SQL" חלק שני -- מספר 57:

http://www.reversim.com/2010/01/057-2-nosqlcassandra.html

High Scalability's podcast about cassandra:

http://highscalability.com/blog/2009/7/1/podcast-about-facebooks-cassandra-project-and-the-new-wave-o.html

Podcast About Facebook's Cassandra Project And The New Wave Of Distributed DatabasesWEDNESDAY, JULY 1, 2009 AT 2:30PMIn this podcast, we interview Jonathan Ellis about how Facebook's open sourced Cassandra Project took lessons learned from Amazon's Dynamo and Google's BigTable to tackle the difficult problem of building a highly scalable, always available, distributed data store.

קווין מיטניק בראיון מעניין עליו ועל ספרו החדש

האזנתי לפודקאסט מצויין שבו ליאו לפורט וטום מריט ראיינו את קווין מיטניק.
הסיפורים שלו על עצמו מעניינים והספר שלו נשמע מעניין לקריאה.

הנה קישור לפודקאסט: http://twit.tv/show/triangulation/21



קווין מיטניק אדם מרתק ומגוון.
הוא נשמע "שובב" אך אין לשכוח שמדובע בעבירות ולא סתם בתעלולים שאינם מזיקים.
הראיון עורר מחשבות על ההבדל בין עבירה מתוך סקרנות לבין עבירה לשם גרימת נזק.