ספר קריאה נוסף שקניתי לאביב הוא אלרגיה (סיפור ילדות) מאת יהונתן גפן.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ילדה, קרן שלה חברה טובה ורד שהוריה השאירו אותה אצל משפחתה של קרן ונסעו עם אחיה התינוק לארה"ב לטפל בדודה חולה. לאורך מאה עמודים קוראים את המחשבות של קרן על עצמה, על הוריה, על מה שהיא חושבת על חברתה ורד ועל הסתגלותה של קרן לארוח של ורד בביתה, בחדרה, ואח"כ להתמודדות עם זה שורד תעזוב עם הוריה ואחיה הקטן לארה"ב והיא לא תתראה איתה.
השפה יפה והכל מוסבר. ואהבתי מאד את התחכום שבמוטיבים שחוזרים על עצמם בספר (שהאמא מורה, ועל החיוך של אמא ועל איך שהחיוף משתנה לפי החלק ביום, וזה שאבא רופא, ועל הקמט במצח של אבא, ועל האלרגיה, ועוד ועוד...). זה נותן אחיזה ותחושת התפתחות.
אביב האזין בסקרנות והספר עורר בו מחשבות ושאלות וזה היה חשוב בעיני. אני מקווה שאביב לא רק יסתפק בהקראת הספר וגם ינסה בעצמו לקרוא בו. אני בכל אופן נהנתי מאד להקריא לו את הספר. גם סיון הצטרפה לשמוע ונהנתה מהסיפור.
מומלץ.
