Showing posts with label שפה. Show all posts
Showing posts with label שפה. Show all posts

Sunday, February 26, 2012

מתמטיקה כאופנה, כמגמה וכטרנד בגוגל טרנד'ס


בדקתי את תבנית השימוש במילה מתמטיקה ב-Google Trends. התרשים שקיבלתי הנה מעניין ביותר: התרשים מציג  את האופנה בשימוש במילה "מתמטיקה" בישראל -- נראה שבאמצע של כל שנה יש שיא באזכור המילה "מתמטיקה". אני סקרן מאוד להבין מדוע.



באותה ההזדמנות הסתקרנתי להשוות מה קורה עם המילה בארה"ב, אז בדקתי את המילים mathematics ו-math ב-Google Trends כדי להבין את שינויי האופנה (המגמה, או ה-טרנד, בלעז) בשימוש במילים הללו בארה"ב. הנה התוצאות:


נראה שהדעיכה בשימוש במילה Mathematics משלימה את הנסיקה בשימוש במילה Math.
בולט במיוחד בתרשימים מארה"ב השפל העונתי בשימוש במילים Mathematics/Math, להבדיל משיא עונתי בישראל.

מסקרן ביותר.

יש רעיונות?

Wednesday, February 2, 2011

מקור המילה אחוז

תמר עילם גינדין כתבה רשימה ב-ynet שבה היא מספרת על המילה אחוז, שימושיה ומקורותיה.
מעניין ביותר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4013549,00.html

המחברת כותבת:
כאשר מדובר במספרים, אחוז הוא לא סתם משהו שנלקח, אלא "אחד שנלקח מהרבה". אחוז לא חייב להיות מתוך מאה. בספר דברי הימים מופיעה המילה "אחוז" בתור אחד שנלקח מהרבה, אבל ללא ציון מספר: בֵּית-אָב אֶחָד, אָחֻז לְאֶלְעָזָר, וְאָחֻז אָחֻז, לְאִיתָמָר. כלומר בית אב אחד נלקח מכל צאצאי אלעזר, ואחד מתוך צאצאי איתמר.

אבל, לדעתי, משום שההבנה הרווחת בציבור והמקובלת היא שאחוז הוא חלק אחד מתוך מאה, לא כדי לבלבל.

הפעם הראשונה שמוזכרת במקורות ישראל המילה אחוז במשמעות "אחד שנלקח מהרבה", היא בספר במדבר: וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה, מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא--אֶחָד נֶפֶשׁ, מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת: מִן-הָאָדָם, וּמִן-הַבָּקָר, וּמִן-הַחֲמֹרִים, וּמִן-הַצֹּאן ... וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן-הַחֲמִשִּׁים, מִן-הָאָדָם מִן-הַבָּקָר מִן-הַחֲמֹרִים וּמִן-הַצֹּאן--מִכָּל-הַבְּהֵמָה (במד' לא:כח, ל). אחד אחוז מן החמישים - כלומר אחד שלקחו אותו מתוך חמישים.

Monday, January 24, 2011

מונחי העיתונות הכתובה לביקורת הציבור


האקדמיה ללשון העברית מציעה רשימת מילים לעתונות הכתובה ומבקשת את הערות הציבור. יש עוד פרקים בהמשך: טלוויזיה, רדיו, ואינטרנט.

הנה הנוסח המפורסם:

"מונחים עבריים בתחום העיתונות הכתובה נדרשו לעיתונות העברית עוד בשלהי המאה ה-19, והם נקבעו והשתרשו בתהליך טבעי בקרב אנשי המקצוע. ואולם עד כה לא נעשתה פעולת מינוח שיטתית בתחום", נכתב בהודעת האקדמיה ללשון. "ליצירת מילון מוסכם של מונחים נודעת חשיבות מיוחדת הן לצורכי ההוראה בבתי-הספר הרבים לתקשורת, הן לשימושן של מערכות העיתונים המעוניינות בהאחדת המינוח בתחומן".

הערות על רשימת המונחים אפשר לשלוח בתוך חודש ימים, למרכזת הוועדה, צביה זמירי, בדואר אלקטרוני zviazmiri@gmail.com; בפקס 02-5617065 (נא לציין "לידי צביה"); או בדואר רגיל לכתובת: צביה זמירי, האקדמיה ללשון העברית, קריית-האוניברסיטה, גבעת-רם 91904.



Monday, November 15, 2010

פרקים במורפולוגיה עברית מאת אורה שוורצוולד זמין ברשת


הספר של אורה שוורצוולד, פרקים במורפולוגיה עברית, על ארבעת כרכיו, זמין בחינם ברשת, דרך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה.

הנה הקישור לספר: http://ocw.openu.ac.il/opus/bin/en.jsp?enZone=External_Application166

Sunday, November 7, 2010

גלגולי לשון מאת גיא דויטשר


קראתי את ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון בעניין רב. את הספר קניתי במכירת מחסן של הוצאת עם עובד. המחבר עוסק במנגנונים להרס שפות ובמנגנונים לבניית שפות ומתאר כיצד שפות מתפתחות. משעשע מאוד הדיון שלו שבו הוא מציג שפה אחרי שפה שגדולים בה טוענים בתקופות הולכות וקדומות כיצד השפה מתדרדרת ויורדת ומתנוונת -- בעצם, נדמה שמעולם אנשים לא היו מרוצים מטהרנות השפה שלהם ונדמה שתמיד סברו שקודם היה טוביותר והשפה היתה טהורה ומושלמת יותר. דויטשר מראה שלא בהכרח, ושכנראה שלא כך היא. הספר מלא באנקדוטות מעניינות וכבר כתבתי על התייחסותו ליוצאי הדופן בנטיות ובגזירות במערכות השם והפועל. אולי יזדמן לי לכתוב את רשמיי על כמה קטעים מהספר.
גישה שהיה לי קל וטבעי להזדהות עמה היתה הגישה שגם בשפה, ההתפתחות היא מהמוחשי אל המופשט ומהאני, ומהגוף שלי ומהסביבה שלי הלאה. כך הדגים יפה המחבר כיצד התפתחה המטאפורה בשפה, לא בהכרח (ובד"כ לא) כאמצעי ספרותי אלא ככלי לביטוי ואיך זה מהווה מנגנון לבנייה ולפיתוח שפה וכיצד זה בא לידי ביטוי במערכות השם, הפועל, התואר, מילות היחס וכו'. אני סבור שבדומה גם בהוראה בכלל יש להגיע מהמוחשי אל המופשט ולא לקפוץ ישר למופשט ולנסות ללמד מהכלל אל הפרט ומהפורמלי לקונקרטי. הלמידה יעילה ואולי לא רק משמעותית יותר, אלא מבוססת יותר כאשר יוצאים מעולם מושגים ומהבנה מוחשית שקרובה לחושים ולסביבה של הלומד ואז לאט לאט מעמיקים בסיבוך ומתרחקים עוד ועוד ברמות ההפשטה. למעשה, עקרון זה הוא אחד מעקרונות היסוד בהעשרה אינסטרומנטלית ובשיטת מתמטיקה יסודית להוראת המתמטיקה.
הספר מעניין, משעשע לפעמים וטרחני לעיתים. טווח השפות שנדון הוא מרשים ויפה היה לטעמי ההתעמקות היתירה בעברית ובאנגלית (ששגורים יותר אצל ישראלים) כדי להעביר את המסר. הבנתי שהמחבר שכתב מחדש את הספר לטובת גרסתו העברית, שכן במקור הספר היה מיועד לקוראים באנגלית ורובן של הדוגמאות המעמיקות היתה בשפה האנגלית.
שווה לקרוא.

Tuesday, October 26, 2010

לעז -- מילות שירים לועזיים בתרגום חופשי לעברית


מילים עבריות לפזמונים לועזיים: כמה צחקתי ונהנתי לקרוא מילות שירים לועזיים בתרגום חפשי לעברית.

נסו את אתר לעז. אפשר להעלות "תרגום" לשיר לועזיר, מה שמכונה באתר "הלעזה".


משעשע!





יוצאי הדופן והכללים בגזירה ובנטייה



אני נהנה מאוד מהקריאה בספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון. מבדר מאוד השיר שלו על הקשיים במערכת הפועל באנגלית. את השיר הוא כתב, כך הבנתי, כשהיה תלמיד ולמד אנגלית:







The teacher claimed it was so plain,
I only had to use my brain
She said the past of throw was threw.
The past of grow -of course- was grew,
So flew must be the past of fly,
And now, my boy, your turn to try.
But when I trew,
I had no clue, if mow was mew -
Like know and knew
Or was it knowed
Like snow and snowed

The teacher frowned at me and said
The past of feed was – plainly – fed.
Fed up, I knew then what I ned:
I took a break, and out I snoke.

She shook and quook (or quaked or quoke?)
With raging anger out she broke:
"Your ignorance you want to hide?
Tell me the past form of collide!"
But how on earth should I decide
If it's collid (Like hide and hid)
Or else – from all that I surmose,
The past of rise was simple rose,
And that of ride was surely rode
So of collide must be collode?

Oh damn these English verbs, I thought
The whole thing absolutely stought !
Of English I have had enough.
These verbs of yours are far too tough.
Bolt upright in my chair I sat,
And said to her "That's that. I quat!".

השיר מבדח ומשעשע והזכיר לי את ספרה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, שחביב עליי מאוד להקריא ממנו לילדיי. ואכן דויטשר מזכיר גם אותו ומצטט ממנו:
כשיש עננים אומרים – היום מעונן.
וכשיורד גשם אומרים – היום מגושם?
-מה פתאום?!
כשיורד גשם אומרים – היום גשום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתלבש הוא לבוש.
ומי שמתפשט הוא פשוט?
-מה פתאום?!
מי שמתפשט הוא ערום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתרחץ הוא רחוץ.
ומי שמתנגב הוא נגוב?
-מה פתאום?!
מי שמתנגב הוא מנוגב.
-למה?
-ככה זה בעברית.

אם אומרים – הרבה חורים וחור אחר,
למה לא אומרים – הרבה הורים והור אחד?
ואם אומרים – חור אחר והרבה חורים,
למה לא אומרים – אור אחד והרבה אורים?
-למה? ככה זה בעברית.
ועוד אני נהנה לי, ומגלה שפוסט כזה כבר נכתב בבלוג מדע בזיוני.

Sunday, October 24, 2010

החלטות מקבלים ולא לוקחים


הזדמן לי אתמול לצפות בכמה דקות בפרק בסדרה חיים אחרים בערוץ 2 ביחד עם אשתי. בסצינה שצפיתי בה היתה משפחה דתית לאומית בעת ארוחת ערב משפחתית. אחד הבנים הודיע על פרידה בין ארוסתו לבינו. היתה מהומה ואז האם הרגיעה ואמרה שיש לו סיבה טובה להחלטה שהוא לקח. זה צרם לי ביותר. בעברית מקבלים החלטות ולא לוקחים החלטות. נדמה לי שסגנון דיבור שכזה אינו אופייני למשפחה דתית לאומית למדנית כפי שהיא מוצגת בסדרה. לי זה צרם.

מצאתי קטע ביומן הרשת עלילות נויפלד בעיר הגדולה שבו הכותב גם מצר על "לקיחת החלטות" במקום על "קבלת החלטות" אפילו העירו לו כמה מהמגיבים שאפשר פשוט להחליט ואין צורך בפועל עזר.
נדמה לי שאני זוכר במעומעם רשימה על אותו העניין בדיוק בספרם של עמליה רוזנבלום וצבי טריגר, ללא מילים. אני צריך לנסות ולבדוק את זה.


Sunday, April 11, 2010

הניקוד בעברית

על הניקוד בעברית והתעמקות בכללים וביתרונות של השימוש בהן עמדתי לעומק לראשונה במהלך עבודת המאסטר שלי לתואר שני שם נדרשתי לפתח מנתח צורני ויוצר לעברית. הנושא מורכב ואינו פשוט. באותה ההזדמנות גם עמדתי על הרעיונות של עוזי אורנן עם הכתב הפונמי שלו. מתוך ריבוי תחומי העניין וקוצר הזמן לא הזדמן לי להתעמק ולהשתכלל ולשפר את ידיעותיי בנושא. לאחרונה אמיר אהרוני הצית בי מחדש את העניין בנושא.

אני אנסה למצוא מקורות ללימוד עצמי של הניקוד ולהשתפר ולהשתכלל בתחום. אולי כשאשלוט אהיה במצב ראוי כדי להתייחס בכובד ראש להצעות לצמצם את מערכת הניקוד או להתייחס לשיטות שונות להוראת הקריאה עם ובלי ניקוד.

ספרים שיכולים לסייע בידי בלימוד:

  • ספר הפעלים -- ברקלי
  • לוח הפעלים -- יצחק צדקה

  • ספר השמות -- ברקלי

  • ניקוד הלכה למעשה -- ניסן נצר

  • דקדוק הפה והאוזן -- עוזי אורנן

כמה מקורות שמצאתי בגוגל מתוך חיפוש שטחי:

Thursday, April 8, 2010

אמיר אהרוני מלמד ניקוד


אמיר אהרוני מספר שכתב ערך על שורוק וקובוץ בויקיפדיה. לאחר סיום הלימודים שלו לתואר ראשון בבלשנות עודדתי אותו כמו רבים אחרים לכתוב כבר ספר על ניקוד והדרכה כיצד לנקד.



יוזמה יפה מאוד. אני מצפה להמשך.

Breaking the Language Barrier: A Game-Changing Approach


From: Yao Ziyuan
To: iscol@cs.haifa.ac.il
Subject: Free E-Book Available:
     "Breaking the Language Barrier: A  Game-Changing Approach"

Hello All,

I'm pleased to announce the availability of my e-book "Breaking the Language Barrier: A Game-Changing Approach", which discusses innovative approaches to foreign language acquisition, reading/writing aids and human-assisted machine translation. Some of the ideas are rarely found elsewhere.

Full Version Download (Free!):


OpenOffice Document:

Redistribution is copyright-free, free of charge and encouraged.

Best Regards,
Yao Ziyuan

Thursday, March 4, 2010

חידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית


,




 יְמָמִית, חֲנוּת יְמָמִית (חנות – מכל סוג שהוא – הפתוחה יומם ולילה)
 תַּרְחִיב (אקסקורסוס, פרק חריג במאמר אקדמי, בספר או בהרצאה – ובו דיון רחב בנושא צדדי)
 צְבָאָנוּת (מיליטריזם), צְבָאָנִי (מיליטריסטי) [שאלת ניקוד המילים עדיין
צריכה עיון.]
מַרְוָן (מתקן למי שתייה חמים וקרים)
טֹפֶס מְאַסֵּף (טופס הדורש החתמת גופים אחדים בדרך כלל לקראת סיום שירות, תפקיד או לימודים; בעגה הצבאית: "טופס טיולים").
צַוְתָּאוּת (בלי ניקוד: צוותאות) – סימביוזה
תַּשְׁנִית – מוטציה
יֵצֶר בְּסִיסִי – אינסטינקט.
שַׁלְטָן, שַׁלְטָנִי – דומיננטי.
נַסְגָן, נַסְגָנִי – רצסיבי.
דְּגִימַת רִקְמָה – ביופסייה.
יְצוּרָה (biota) – כלל היצורים, מן החי ומן הצומח.
חֲלַב רֵאשִׁית – colostrum.
לִבְנָה (albedo) – השכבה הלבנה בקליפת פרי ההדר
נוֹפָה (biome) – חברה של צמחים ובעלי חיים המשתרעת על פני שטחים רחבים בעלי מאפיינים גאוגרפיים ואקלימיים מסוימים, המוגדרים בעיקר על פי אופי הצמחייה.
אֶבְקוֹעַ (hatchling) – בעל חיים שבקע זה עתה מהביצה, בעיקר מן הזוחלים (מקביל ל'אפרוח')
כְּנִיסוֹן (עֲצַבִּי) – דנדריט, שלוחה של תא העָצָב הקולטת גירויים מן החוץ ומעבירה אותם אל תא העצב.
יְצִיאוֹן (עֲצַבִּי) – אַקסון, שלוחה של תא העצב המעבירה את הדחף העצבי אל איברי הגוף.
תָּחוּם (אנדמי) – מוגבל לאזור גאוגרפי מסוים (למשל צמח); ההפך ממגפתי (אפידמי).
תְּצוּגַת רַאֲוָה, רְהָבָה (display) – התנהגות של בעל חיים זכר כדי למשוך את תשומת לב הנקבה, כגון טווס הפורס את זנבו ההדור לפני בת הזוג המבוקשת.
מִבְדֶּה – פיקצייה; מִבְדִּי – פיקטיבי
סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת [קופסה לתרופות המחולקת לפי ימים]
לוּחִית [כגון לוחית תרופות, לוחית ויטמינים; לוח ובו ארוזות טבליות כל אחת בנפרד בתוך כיפת פלסטיק או מעטה אחר]
מְקַיֵּם (סְבִיבָה), בַּר-קַיָּמָה (sustainable)
הערה: לצד המונח שאושר בעבר פִּתּוּחַ בַּר-קַיָּמָה (sustainable development) אושר שם התואר מְקַיֵּם (סְבִיבָה) המהלך כבר בציבור.
לפי זה אפשר לומר: פִּתּוּחַ מְקַיֵּם (סְבִיבָה) או פִּתּוּחַ בַּר-קַיָּמָה, תִּכְנוּן מְקַיֵּם או תִּכְנוּן בַּר-קַיָּמָה וכיוצא באלה.
השם המופשט קַיָּמוּת (אושר בעבר).
הֶגְוֵן – וריאציה.
עַלְעַלִּים ("עלי בייבי").
צְנִימוֹנִים – קרוטונים.
עִלִּיתָנוּת – אליטיזם; עִלִּיתָנִי – אליטיסטי.
עֶקֶרבַּיִת [צורת זכר של עֲקֶרֶת בַּיִת; ברבים עַקְרֵי בית]
חֵקֶר יֻחֲסִין (גנאלוגיה – genealogy)
חוֹקֵר יֻחֲסִין (גנאלוג – genealogist)
מוֹצָאוֹת [צורת הנסמך: מוֹצְאוֹת-] (provenance)
בִּדְיוֹן – fiction
הַגָּדָה – telling
מַעְתַּק זְמַן – anachronie [Fr.] [אי-התאמה בין סדר האירועים כפי שאירעו כביכול במציאות הבדיונית ובין הסדר שבו הם מופיעים בטקסט]
מַעְתָּק לֶעָבָר – analepsis [היפוך של מעתק לעתיד: מסירתו של אירוע אחרי זמנו ולא בסדר הכרונולוגי של אירועים]
מַעְתָּק לֶעָתִיד, הַטְרָמָה – prolepsis, anticipation [היפוך של מעתק לעבר: מסירתו של אירוע קודם זמנו ולא על פי הסדר הכרונולוגי של האירועים]
מִקְדָּם – אקספוזיציה
הֶרְמֵז – אָלוּזיה
מֻסְכָּמָה – קונוונצייה
מֻסְכָּמִי – קונוונציונלי
מֻסְכָּמִיּוּת – קונוונציונליות
הֶשְׁמֵט – אֵלִיפְּסִיס
חִקּוּי – מִימֵזִיס
חִקּוּיִי – מִימֵטִי
פִּרְקֵי זִכְרוֹנוֹת – מֵמוּאָר
טֶקְסְט סָמוּי –  subtext
שִׁירָה פְּרוּזָה – prose poetry
קְטִיעָה [של אות או הברה אחת או יותר, כגון קְטִיעָה תּוֹכִית (syncope)]
מִפְסָק – caesura [הפוגה בתוך שורת שיר המוכתבת לא על ידי התבנית המשקלית, אלא על ידי התחביר ועל ידי המקצב הטבעי של הלשון]
קִטּוּם – catalexis [החסרת הברה לא-מוטעמת אחת או יותר ברגל האחרונה בשורה]                        
הַבְלָעָה – elision [הבלעת הגה בין שתי מילים]
הִשָּׁנוּת צְלִילִים – אָלִיטֵרַצְיָה [חזרה על צליל  (בדרך כלל תחילי ומכל מקום לא סופי) של מילה, כגון "כרוב כבוש"]
נֹעַם הַצְּלִיל – אֵיפוֹנְיָה
תַּצְלִיל – אוֹנוֹמָטוֹפֵּיָה [שימוש במילים או בצירוף מילים שצלילם מזכיר את הוראתם. במובן המצומצם: מילים שצלילן מזכיר את צליל המסומן, כגון "זִמְזֵם"; במובן הרחב: מילים המממשות בעקיפין גם תכונות אחרות של המסומן]
שִׁירָה לֹא-מְחֹרֶזֶת - blank verse
מַתְכֹּנֶת חֲרִיזָה – rhyme scheme [סידור החרוזים ביחידת שיר, כגון מרובע, סונֵטה]
חֶרֶז – rhyming sound [הצלילים המשותפים לאיברי החרוז, כגון הצליל [ita] בחרוז "כיתה / מיטה"]
גְּלִישָׁה [המשך ישיר של הקול הדובר בשיר מסופה של שורה אחת לשורה הבאה, בהיעדר הפוגה דקדוקית ואגב התעלמות מן החלוקה לשורות; רווח גם פְּסִיחָה]
שִׁיר אִי-גָיוֹן –  nonsense verse
שִׁירִים לְעֵת מְצֹא – occasional poetry
תַּחְבּוּלַת לָשׁוֹן – פיגוּרה
שֶׁלֹּא כִּפְשׁוּטוֹ [פיגורטיבי; ביטוי המשמש שלא במובנו המילוני]
כִּפְשׁוּטוֹ – literal, sens propre [Fr.] [הוראתה המילונית, הלא-פיגורטיבית, של מילה]
שֵׁם טִיפּוּס – אַנְטוֹנוֹמַסְיָה [שם פרטי במקום שם עצם כללי, כגון "דון קישוט", "המלט"; או להפך: שימוש בצירוף שמני במקום שם פרטי, כגון "מאור הגולה"]
לְשׁוֹן הַגְזָמָה, לְשׁוֹן הַפְלָגָה – הִיפֶּרְבּוֹלָה [הגזמה פרועה לשם אפקט רציני או קומי, כגון "צווארך כמגדל השן". ניגודה: לשון המעטה]
נִיב נִגּוּדִים – אוֹקְסִימוֹרוֹן [צירוף מילים הסותרות זו את זו כגון "שתיקה רועמת"]
הֶכְבֵּר [אמירת דבר בדרך ארוכה]; תַּעֲקִיף [ניסוח לא ישיר] – פֵּריפרזה
דִּיבוּב – prosopopoeia [שימת דיבור בפי דומם, צומח, בעל חיים וכד']
הַנְפָּשָׁה – אנימציה
חִוּוּי עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלִילָה - לִיטוֹטֶס [חיוב על דרך השלילה, כגון "הוא לא חכם גדול"; "הוא לא טיפש קטן"]
עֵרוּב חוּשִׁים – סִינֶסְתֵּזְיָה [ביטוי של חוש אחד באמצעות חוש אחר, כגון "בֹּשֶׂם רַךְ כְּאַבּוּב" (בודלר)]
הֶסֵּט – טְרוֹפּוֹס [תחבולת לשון הכרוכה בסטייה מהוראתה המילונית של מילה, למשל מטפורה, מטונימיה.]
הֶצְמֵד – zeugma [L.] [צירוף מילים שבו פועַל או שם תואר מוּחלים על שני שמות עצם, אף כי הם אמורים לחול רק על אחד מהם, כגון "קידש עליהם מלחמה ושלום"]
צִמּוּד (בערבית: תַגְ'נִיס) [מילים הדומות בצלילן אך שונות במשמען]
גִּבּוּב [מילים נרדפות – לפחות שלוש – הבאות בשיר בזו אחר זו]
מִשְׁנֵה הוֹרָאָה [מילה דו-משמעית הממומשת בשיר בשתי משמעויותיה, והמכוון הוא לשתיהן כאחת (אִסְתִחְ'דַאם) או לאחת מהן (תַוְרִיָה)]
מֵטָפוֹרָה נִשְׁלֶלֶת [רווח: מֵטָפוֹרָה שְׁלִילִית] [פועל מטפורי ולצדו שלילת הכלי החיוני לביצועו, כגון "עף בלי כנף"]
הִנָּחֲמוּת ['תיקון' מדומה של קביעה בשיר, המקנה לנאמר משמעות הפוכה]
שִׁבּוּץ (בערבית: אַלִ-אקְתִבַּאס) [הטמעת חומר לשוני ממקור קדום, לרוב מן המקרא, בטקסט השירי]
 מִסְרֵר – שָׁלַח מִסְרוֹן (הודעת SMS)
הפועל מִסְרֵר נקבע על פי פעלים דומים המציינים גוון של הפעולה הרגילה, כגון אִשְׁרֵר, שִׁקְלֵל, סִפְרֵר, זִמְרֵר.
אִפְשׁוּט – פופולריזציה
הפיכת ידע ומיומנות שעד עתה היו נחלת אנשי מקצוע בלבד – לנחלת הכלל (הפיכת "סודות מקצועיים" לעממיים). המונח מקפל בתוכו את צמצום התלות באנשי המקצוע ואת יכולתו של כל אדם להשתמש במידע נגיש כדי להיטיב את מצבו.
במילה אפשוט נוספה א' לשורש פש"ט – בדומה למילים אחרות, כגון אחזור, אתחול, אגבור (סינרגייה).
יוֹמַן רֶשֶׁת – blog
המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של
web-log, ומכאן המונח העברי.
תְּגוּבִית – talk-back
הצורה תגובית בסיומת
-ית היא צורת הקטנה של המילה תגובה.
פַּרְצָן – cracker
פַּצְחָן – hacker
רֶמֶז צָץ – tooltip
תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard
תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק  מאותיותיה נשאר בלתי מוגדר, כגון כוכבית.
טַבְלָר – tab
הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
דִּפְדּוּף טַבְלָרִי – tabbed browsing
הֶדְבֵּק – mashup
אתר אינטרנט הבנוי מקטעים הלקוחים מאתרים אחרים. המונח משמש גם בתחומים אחרים.
המונח הדבק נקבע כחלופה לקולז'; מכיוון שמדובר בתופעה דומה לקולז' נקבע מונח זה גם כאן.
מַעֲנֶה – callback
מסר הנשלח ללקוח על ידי שרת, במענה לפניית הלקוח.

שֶׁזֶר – thread, topic thread, discussion thread, message thread  [כגון, שזר נושא, שזר דיון, שזר מסרים]
מַזְנֵק – trigger
מַשְׁקֵף – viewer
אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility
 המילה אפשורת תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.

מִחְשׁוּב מַקִּיף – ubiquitous computing
מערכת (עתידית) שבה ימוחשבו פונקציות רבות ככל האפשר.

רָגְלָה – spyware
תכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל הזה הקשורים למחשב: תכנה,
חמרה, למדה ועוד.
אִכְשׁוּר – housekeeping
אַפְרָ"ן, אֲסוֹן פֶּתַע רַב-נִפְגָּעִים – LSSD, Large Scale Sudden Disaster
תַּחֲזִית – forecast
חִזּוּי (בלי ניקוד: חיזוי) – forecasting
צֶפִי – prediction
אִפְחוּת – mitigation [פעולות שנעשות כדי לקדם מענה לאסון, וכדי להפחית את הנזק.]
הֵעָרְכוּת (בלי ניקוד: היערכות) – eparedness
הִתְגּוֹנְנוּת אֶזְרָחִים [מצד הציבור]; הֲגָנָה אֶזְרָחִית [מצד כוחות המענה: צה"ל, משטרת ישראל, עיריות, מד"א, כיבוי אש, מל"ח, פסח, אזרחים מן השורה] – civil defence
רְעִידַת אֲדָמָה, רַעַשׁ – earthquake
רְעִידַת אֲדָמָה עִקָּרִית – main shock
רְעִידַת אֲדָמָה עוֹקֶבֶת, רְעִידָה עוֹקֶבֶת – aftershock
רְעִידַת אֲדָמָה מַקְדִּימָה, רַעַשׁ מַקְדִּים – foreshock
חֻמְרַת רְעִידַת הָאֲדָמָה – earthquake intensity, earthquake severity
[נמדדת בסולמות כגון סולם מֶרקָלי]

עָצְמַת רְעִידַת הָאֲדָמָה –  earthquake magnitude [“Richter scale”]
[נמדדת בסולמות כגון סולם ריכטר]

שִׁכּוּךְ (בלי ניקוד: שיכוך) – damping
מַעֲנֶה לְאָסוֹן – disaster response
מַעֲנֶה רִאשׁוֹנִי – first response
כּוֹחוֹת הַמַּעֲנֶה הָרִאשׁוֹנִי – first responders
רְפוּאַת אֲסוֹנוֹת – disaster medicine
מַעֲרַךְ רְפוּאַת הַחֵרוּם - emergency medical system [EMS]
מַעֲרַךְ הַצָּלָה יִשְׂרְאֵלִי לִרְעִידוֹת אֲדָמָה, מָהִי"ר – Fast Israeli Rescue and Search Team, FIRST
שִׁקּוּם כּוֹלֵל, שִׁקּוּם (בלי ניקוד: שיקום) – reconstruction
הֲדָתָה (ההפך מחילון)
פִּרְקָן – מודול; פִּרְקָנִי – מודולרי
(תַּכְשִׁיר) אַל-רֵיחַ – דאודורנט
פרק 12: מצעי נתונים, החסן וציוד היקפי (רוויזיה)
הֶחְסֵן נַיָּד (החסן נייד) – Disk-On-Key
פִּתְחָה – port
תֶּלֶם [בתקליטור] – land and groove
מִלּוּאַת גָּז – gas panel
מִלּוּאַת פְּלַזְמָה – plasma panel
זִכְרוֹן הֶבְזֵק – flash memory
מַגָּשׁ נָתִיק – caddy
שְׁבַב זִכָּרוֹן – integrated circuit memory, IC memory
שֶׁמֶט – drop-out
יֶסֶף – drop-in
זְמַן חֲתִירָה - seek time, positioning time
סֵרוּג - interleaving
מְסִלַּת שֶׁמַע - audio track
מִרְקַע מַגָּע - touch screen, touch sensitive screen
שַׁלַּט מִשְׂחָקִים - game pad
תְּקִיעַ - dongle
לָבְשָׁה - wearware
תִּכְתּוּב – speech-to-text conversion, STT conversion
תִּדְבּוּר – text-to-speech conversion, TTS conversion (המונח ההפוך:
    תִּכְתּוּב)
חֲתִימַת קוֹל, טְבִיעַת קוֹל – voice signature, voiceprint
נַתַּח דִּבּוּר, מַעֲרֶכֶת נִתּוּחַ דִּבּוּר – speech analyzer, speech analysis system
דְּלִיַּת מִלִּים – word spotting
הֶגְיָן, פוֹנֵמָה – phoneme
דּוּ-הֶגֶה, דִּיפוֹן – diphone
אִמּוּן מְסַגֵּל - adaptive speech training, adaptive training
מַנְחֶה קוֹלִי - voice prompt, voice-response prompt
מַעֲנֶה קוֹלִי - voice response, VR
נַתְבָן - automated attendant, auto-attendant
מִצּוּי מְאַפְיְנִים - feature extraction
נִקּוּד סֶמֶךְ - confidence scoring

תַּקְרִישׁ – ג'ל לשׂער.
רַגֶּשֶׁת – אלרגייה
צַיְמָנוּת (בלי ניקוד: ציימנות) – אנורקסייה
גַּחֶלֶת – אנתרקס
חַיְדֶּקֶת דָּם – bacteremia
חַיְדֶּקֶת שֶׁתֶן – bacteriuria
דָּאֶבֶת – fibromyalgia
מַחֲלָה מְקַנֶּנֶת – latent disease
צְפִירוֹר – red light siren
עַזְרָן – סניטר
שְׁקֵדוֹן – אדֵנואיד
הַבְסָסָה – alkalinization
רְכִינוֹעַ (segway)
פְּתֵכָה (פָּלֵטָה, palette)
הַדְלֵק – on, power; כַּבֵּה – off, power
הַפְעֵל – play; הַפְסֵק – stop
 חֲפִיץ – gadget
נְעִימוֹן – רינגטון
מְסַעֵד (עובד שמקצועו לסעוד אדם בביתו)
כִּתּוּב (גַּב / דַּשׁ) – blurb
       [טקסט הנכתב על גב הספר או בדש הספר,  ובו דברים על תוכן הספר, על המחבר וכדומה.]
שׁוֹמְרַן דַּפִּים, ובקיצור שׁוֹמְרָן – sleeve
    
[שקית ניילון המיועדת לדפים ולעתים בצדה יש פס ובו נקבים לצורך תיוק]      
גַּלְשַׁן שֶׁלֶג – snowboard
נֶגְדָּה – אופוזיציה; נֶגְדָן – אופוזיציונר; נֶגְדָנִי – אופוזיציוני
יַחְדָּה – קואליציה; יַחְדָן – חבר קואליציה; יַחְדָנִי – קואליציוני
תַּצְרֵף – jigsaw puzzle, picture puzzle
מִרְעָשׁ – סנסציה (שם התואר: מרעיש)
הַחְפָּצָה (התייחסות אל האדם כאל חפץ)
מַצְלֶה – מנגל, גריל (המכשיר). המונח אַסְכָּלָה נקבע לציון הרשת של
     המַצלה.
הוחלט שלא לקבוע חלופה עברית למילה סְפָּא.
מְרַכֵּךְ שֵׂעָר – קונדישנר (hair conditioner)
בְּסִיס אִפּוּר – make-up base
חִפּוּי [כגון מִשׁחַת חִפּוּי, שִׂפְתוֹן חִפּוּי] – קונסילר (concealer)
פֻּדְרָה – poudre [צרפתית]
תַּקְלִיף – פּילינג (peeling)
מִסְקֶרֶת - מסקרה (mascara), רימל
מוּזֵאוֹן קָטוּר – open air museum
אִגֶּרֶת מֵידָע – newsletter
עִטּוּי – למינציה (lamination)
עִטּוּף – encapsulation
 מִדּוּד – benchmarking
 נְקֻדַּת מִדּוּד – bench-mark
טֶכְנוֹלוֹגְיָה פְּשׁוּטָה – low- technology
תַּחְפִּיף – שמפו, shampoo
גַּלְגֶּשֶׁת – skateboard
מַצְבֵּעַ – לורד, טוש
מַדְגֵּשׁ – "מרקר"
צִבְעוֹן – 'צבע', crayon [מעין מקל של חומר המשמש לצביעה; כגון צבעי
    פנדה, צבעי טווס]
שִׁחוּר – reaching out [מונח שהחל לשמש בתחום הבריאות והרווחה
    לציון גישה שלפיה המוסד המטפל יוצא לקראת הצרכן או המטופל,
    מביא את המידע לפתחו, מאתר אנשים בסיכון וכד']
חֶבֶר דִּיּוּן – פאנל [במשמע קבוצת מתדיינים לפני קהל]; צורת הנסמך-
    רבים: חֶבְרֵי דִּיּוּן
פָּלִיג – דיסידנט [מי שחולק על דעת הרוב, מתנגד למדיניות השלטונות   
    וכד']
גִּבּוּי (לצד תִּמּוּכִין) – backing (הערה: המילה אושרה בעבר במשמעות backup).
מַקְפִּיא (במקום מַקְפֵּא), מְפַלֶּסֶת (במקום מַפְלֵסָה), מְחַדֵּד (במקום מַחְדֵּד).
    כן נקבע מְחוֹרֵר (במקום מַקֵּב).
הַתְפָּלָה, הַמְתָּקָה
מַצָּת (= plug; ולא מַצֵּת)
קִוְנוּט – quantization, קִוְנֵט – quantize, מְקֻוְנָט – quantized (ולא      
     "קְוִנְטוּט).
יִשּׂוּם, הֶחָלָה – application.
מְעוֹנוֹעַ [קרון נייד] – caravan.
מִרְשֶׁתֶת [מונח כללי (גנרי) לרשת תקשורת כלל-עולמית, internet].