Saturday, June 20, 2009

אני מלכה ולא אפס מאת לאה צבעוני


קראתי יחד עם בני, אביב, את ספר הילדים של לאה צבעוני, אני מלכה ולא אפס. אביב המשיך וקרא בו שוב בעצמו עוד והוסיף אותו בשמחה לספריית הספרים שלו.

הספר מצא חן בעיני מאד מכמה סיבות: השפה העברית, הסיפור ותוצאותיו והמסר החבוי שמהווה ערך מוסף.

ארחיב עתה את הדברים:

השפה העברית
השפה היפה שבה הוא כתוב. עברית יפה, ברורה ומדוייקת, ויחד עם זה לא גבוהה מידי ולא טרחנית. עברית בגובה העיניים אך לא עברית נמוכה. בדיוק העברית שאני נהנה לשמוע את ילדי דוברים ואני משתדל להדגים להם בבית.

הסיפור ותוצאותיו
הסיפור עצמו מתאר מקרים שמתאימים למתרחש באופן כזה או אחד בכתות ובין התלמידים בבית הספר וגם לאחר שעות הלימודים. החשיפה לרגשות ולמחשבות וגם לדינמיקה בין הדמויות יש בה לדעתי להועיל לילדים ולנוער להבין שהרגשות שהם חשים אינם דבר יוצא דופן. העובדה שהספר עצמו מבטא באופן ברור וניתן להמחזה בדמיון תוך כדי הקריאה רגשות ומצבים שתלמידים מוצאים עצמם בהם, יש בזה ערך רב לתרום להם להבין את מה שעובר עליהם, לקבל רעיונות כיצד אפשר להביט על המציאות באופן אחר מנקודות מבט שונות ואולי אפילו לאזור עוז ולהתבטא כראוי בנושא עם ההורים או עם מחנך או עם מחנכת הכתה.

המסר החבוי ותהליך הלמידה הנסתר
בשקט בשקט ומבלי שהקורא שם לבו לכך המחברת מלמדת את הקורא להקדיש תשומת לב לפרטים בעת הכתיבה בעברית וכן מלמדת עריכה לשונית בזעין אנפין. הקורא מוצא עצמו לומד ולא מרגיש שהוא לומד.

אביב, בני נהנה מאד מהסיפור ולאחר שהוא סיים לקרוא בו מצאתי אותו שופך לבו על כמה דברים שהתרחשו במהלך השנה בכתה ולמדתי ממנו עוד על הקשרים ועל היחסים בין תלמידים בכתה (עוד מעבר למה שידעתי ממנו עד כה).

הספר מומלץ מאד.

No comments:

Post a Comment