Monday, July 14, 2008

ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה

את הספר קניתי בגחמה של רגע בשעה שהייתי בבולמוס בחירת ספרים באתר של צומת ספרים כדי להרוות את צמא הקריאה הבלתי נלאה שלי.

אמנם באתר החנות הכתוב על הספר היה תמציתי למדי ויחד עם זאת די היה בו כדי לסקרן אותי.

אתמול התחלתי לעיין בספר ולקרוא בו בשקדנות.

אפילו למקרא המבוא לבדו כבר נשביתי בספר וסקרנותי עוד התעצמה.

הנה קישור לשגר יפה ומעניין כביקורת על הספר

והנה קישור למאמרו של דן לחמן שכתב אף הוא על הספר

וכמובן, הצגת הספר והמבוא באתר טקסט.


עוד בשעה שקראתי במבוא הצטערתי מאד שהמחברים לא ידעו על קיומו של מרכז הידע לעבוד העברית.
כאחד שנזקק בעצמו לקורפורה בעברית ,ונדרש לבדיקות סטטיסטיות על הטקסטים עמלתי רבות על יצירת כלים לאיסוף לניקוי ולנתוח טקסטים בעברית. זה גם היה חלק מתפקידי כמהנדס מרכז הידע לעבוד העברית וגם חלק מעבודת המחקר שלי לתואר שני. רוב הקשיים ככולם שהועלו במבוא ע"י המחברים הם קשיים שמשותפים לכל מי שרוצה לבצע ניתוחים סטטיסטיים ואחרים על טקסטים בעברית באמצעות מחשב. לחלק לא מבוטל מהקשיים החל מזמינות טקסטים לאורך שנים וכלה בניתוחים סטטיסטיים קיימים ובכלים לניתוחים לשוניים יש מענה באתר מרכז הידע לעבוד העברית.
לא נותר לי אלא לפנות למחברים ולספר להם על המשאבים הללו ולהציע את עזרתי אם יחפצו בה לעבודת המשך.

הספר עצמו מומלץ מאד ומחכים מאד.הרעיון לספר, בלשנות תרבותית, או היבטים תרבותיים של השפה, או כיצד השפה משפיעה על התרבות וכיצד התרבות משפיעה על השפה, יפה ומאד מרענן.

הכתיבה רגישה מאד לענייני מגדר (אני חושב שאפילו קראתי בקורות של אחרים שהרגישו גם הם בזאת). לפעמים הרגישות הזאת בשבילי היתה מוגזמת על גבול הפאראנויה.
הכתיבה מפתיעה בכך שכל ערך מקבל שני מאמרים, אחד של צבי טריגר ואחד של עמליה רוזנבלום. מה שנחמד הוא שכך ברור מי אמר מה ומה דעתו של מי. מאידך חבל שלא הואחד הטקסט למשהו רציף. אם כבר לכתוב במעין דו שיח היה נחמד אם באמת היה דו שיח של תגובה בין המאמרים ולא רק שני מאמרים עצמאיים שכל המשותף להם הוא המילה עליה מדובר. בכלל הייתי לוקח את זה צעד נוסף מרחיק לכת עוד יותר והייתי משתף כותב או כותבת מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית לכתוב מנקודת המבט הזאת שלדעתי היתה מאד מגוונת את ההתייחסות ומוסיפה עוד מימד של עומק. יחד עם זאת, הכותבים מראש הצהירו שהם מבטאים את דעותיהם. ההתייחסות של הכותבים בתור מי שחזרו מניו יורק לארץ לאמריקניזציה של השפה היתה מפתיעה גם היא.
כחובב שפה וכקורא מילונים אני שמח מאד על התוספת הזאת לספרייה שלי.

העותק שבידי סבל מדפוס לא איכותי ומלכלוך שדבק עוד בשלב הדפוס ע"י מכונת הדפוס עצמה, כאילו מריחות דיו או פיח. מעניין אם זה מאפיין את כל העותקים או רק את זה שלי...

אני משתעשע ברעיון אולי להתחיל במדור בסגנון דומה ביומן הרשת שלי כאן. נראה אם יהיה לי פנאי ואם יהיה לי משהו מקורי ומעניין לומר על מילים בעברית.


Sunday, July 13, 2008

גיליתי את אתר רשימות

גיליתי היום את אתר רשימות
האתר מאגד יומני רשת של כותבים נבחרים.
לא ברורה לי השיטה שלפיה בוחרים את הכותבים ומה הסגנון המועדף
בין שלל הכותבים מצאתי גם כמה שמצאו חן בעיני כתביהם

הוספתי לקורא מאכיל הרסס שלי ונדגום אותם


Tuesday, July 8, 2008

זרעים הם מגברים ביציות הן מנשים / ג'ו קווירק

הנה עוד ספר שאני מסיים היום -- זרעים הם מגברים ביציות הן מנשים / ג'ו קווירק

בקישור הזה ניתן לקרוא על הספר (מהכריכה האחורית, קצת ביקורת וגם קטע מהספר). הקישור הוא מאתר טקסט

הספר משעשע וקולח. כאילו כותב אותו בעל טור פופוליסטי בעיתון לנשים או לגברים בלבד (הסגנון מאד הזכיר לי את סגנון הכתיבה של גיבורת הסדרה סקס והעיר הגדולה, קארי). אך במסווה של שיחה קלילה ותיאורים מבדחים המחבר בעצם מציג לנו סיכום מנקודת מבטו של אוסף מחקרים מהעת האחרונה בנושא של אבולוציה וביולוגיה בראי האבולוציה וגם של פסיכולוגיה אבולוציונית (משהו שנדמה לי שתפס וצבר תאוצה ופופולריות לאחרונה לאור הספרים שיצא לי לקרוא). הנושא עצמו באופן לא מפתיע מאד מפתה כי מי מהגברים לא רוצה לדעת מדוע נשים נוהגות כפי שהן נוהגות או מה נשים חושבות? ומי מהנשים לא רוצה להבין מדוע הגברים נוהגים וחושבים כפי שהם נוהגים וחושבים?!

אהבתי מאד את הסגנון שקופץ באופן תזזיתי בין כמה מימדים ותקופות: העידן הפליסטוקני, ימינו דהיום ודוגמאות מעולם החי

נושא "קוף המים" (אני מקווה שאני משתמש בטרמינולוגיה הנכונה) כחוליה החסרה והדיו ןבעד ונגד הסברה הזאת היה מרתק מאד ומחכים. למשל, היה בעבורי חידוש מעניין לגלות שכמעט כל ההבדל במטען הגנטי בין בני אדם לקופי שימפנזה הוא מטען גנטי שמשותף לנו ולחיות מים.

ספר מהנה, קולח, שקל לקרוא אותו מכריכה לכריכה בערב או שניים


Monday, July 7, 2008

יש אלוהים? ריצארד דוקינס

הנה קישור לכתוב על הכריכה האחורית של הספר, לטובת מי שלא יודע על מה אני כותב כאן.

את הספר קניתי מתוך סקרנות עצומה על הנושא עצמו של אתאיזם וכן לאור הביקורות על הספר.

הספר ארוך ומייגע ברובו, לטעמי, אבל יש שכר למתמידים ומידי כמה עמודים הייתי מרותק לכמה פסקאות. המגמה של דוקינס לנמק ולצטט עד זרא היתה קצת מעייפת עבורי אולם באופן זה לא היה לי ספק מתי הבנתי את כוונתו ומתי לא הבנתי אותה.

בסה"כ הספר לא חידש לי יותר מידי לגבי השקפתי את הדת ואת האלוהים. זה כנראה סימן טוב, כי ככל הנראה גיבשתי דיעה די מוצקה ומסודרת ולא מצאתי בספר עניינים שזעזעו אותי לראשונה או הפתיעו אותי.

מה שהספר חידש גם חידש זה את הדיון הציבורי בנושא ואת הגישה המתוארת כלפי אתאיסטים. עוד נהנתי לקרוא על הנושא בהיבט היסטורי (אם כי מגמתי מאד) שהראה פעם אחר פעם שדמויות בולטות בהסטוריה של האומנות והמדע ואף מנהיגים שונים כנראה הציגו זיקה כזאת או אחרת לדת ולו כדי לקבל מימון, לזכות בחסות, לקבל הכרה או בכלל להשאר בחיים.

בסה"כ קריאה לא קלה אך מחכימה מאד. אספתי לי רשימת קריאה להמשך מתוך הביבליוגרפיה הפזורה בספר, שאת חלקה יש לציין לזכות המתרגמת כנראה.

מחשבה שעלתה בי עם קריאת הספר ובפרט הפרקים שעסקו בטענתו שהדת אינה שואבת את עקרונות המוסר מתוך התנ"ך, או כתובים אחרים היתה שרעיונות דומים להפליא קראתי בספרו של אברום בורג "לנצח את היטלר" (גם על ספר זה כתבתי כאן בעבר). מדובר בשני נושאים בעייתיים:
1. האכזריות והזוועות שמתוארות בתנ"ך למעשים נכונים שתחת ציווי אלוהים לא היו מחזיקות מים היום בבחינת מעשים מוסריים אצל אדם מודרני ותרבותי (דתי או לא דתי).
2. עקרונות המוסר והציוויים לטובת שמירה על זולת, רכושו, כבודו וחייו הם מופנים כלפי בני אותה הדת וממש לא כלפי שאר העולם.

בעוד שבורג קורא להתנתק מרעיונות ומציוויים שלא מוסריים היום על פי תפיסתינו דוקינס מציין זאת בתור טיעון כבד משקל מדוע אין זה נכון לטעון שהדת שואבת את המוסר מהתנ"ך וכשהיא עושה זאת היא אינה עושה זאת בעקביות ובוחרת (כמו מי שאינו דתי) מי מהעקרונות יתקבל כלשונו ומי לאחר עיבוד ופרשנויות.






Thursday, July 3, 2008

רעיון לפטנט -- מכשירי כושר מקוונים עם היזון חוזר

איזה בעסה ללכת לבד לחדר כושר או לאמון מכשירים (אפילו בבית) -- בלי חברים שידרבנו כשאין חשק וכשכח הרצון יורד
עוד חבל שקשה ולא נח לאסוף נתונים על הפעילות שלנו לאורך זמן.

חשבו על אופני כושר שניתן לבצע כניסה מסודרת למערכת ולהרשם עם שמי וססמא ולקבל אוטומטית פרסונליזציה עם תכנית האימונים שלי, הסטוריית אימונים ואולי מידע נוסף. מעבר לכך גם לראות מי מהחבר'ה שלי כבר באימון או לראות מי עוד בעולם עם תכנית דומה לשלי רשום או אפילו מתאמן עכשיו.

בעצם - -הרעיון הוא מעבר לקישוריות המידע אלא להפיכת המכשיר באמצעות הקישוריות וההיזון לחוויה חברתית (א-לה ווב 2.0)

אפשר עוד לקחת את זה רחוק יותר ולערוך מרוץ אופניים עם צרכנים אחרים של השרות או מול תכנה -- חשבו על מרוץ משותף עם מכר מחו"ל דרך האינטרנט בנופי טוסקנה בשעה שאתה מתאמן על רכיבה על אופניים לצרכי כושר.

חשבו עוד על מרכז למשחקי ווידאו שבו מתקני כושר (אפניים, חתירה, סקי, הליכה, ריצה וכו') והילדים או המבוגרים משחקים בינם לבין עצמם, או מול המחשב, או מול חברים או זרים דרך האינטרנט בתחרויות או בטיולים ומשאות. גם נהנים גם משחקים וגם מבצעים פעילות גופנית.

אפשר אפילו להקים חברות שימכרו סביבות וירטואליות למשחקים מסוג זה, למשל חבילות של נופים למסע אופניים באירופה, או של שייט בחתירה באוסטרליה וכו')


רעיון לפטנט -- ייצור חשמל מקול

תארו לעצמכם פנס שמאיר ביחס כלשהו לעוצמת הקול/רעש שבסביבתו

נשמע מגניב!

עכשיו תארו לעצמכם שהחשמל של פנס זה מופק מהקול ומהרעש.

למשל, תרועת צופר אנייה/משאית/רכבת תייצר אנרגיה לאור או לחום
למשל, שאון מנועים יתורגם לאור או לחום
למשל, רעש חיכוך הגלגלים של מכוניות בכביש או של גלגלי מטוס בעת המראה/נחיתה או של גלגלי רכבת כנגד המסילה -- ייצרו אנרגיה לאור או לחום