For the first time, I have a picture (I took this one using a timer and my camera mounted on a tripod) of my wife and kids, with my sister, her husband, her kids and my parents -- all in the same picture. Peeeeewww! That was a difficult task to pull. Now that this challenge was accomplished I will set a higher goal and try taking a better photo than this one with all participants. Getting this one shot was no easy task, take my word for it!
My family, books, photos, technology, language and some math משפחתי, ספרים, תמונות, טכנולוגיה, שפה, וקצת מתמטיקה
Tuesday, September 30, 2008
First picture of 3 generation Yona family
For the first time, I have a picture (I took this one using a timer and my camera mounted on a tripod) of my wife and kids, with my sister, her husband, her kids and my parents -- all in the same picture. Peeeeewww! That was a difficult task to pull. Now that this challenge was accomplished I will set a higher goal and try taking a better photo than this one with all participants. Getting this one shot was no easy task, take my word for it!
Monday, September 29, 2008
My father, Dr. Eli Yona, presented at the 6th International Congress on Autoimmunity, in Porto on September 10-14, 2008.


Sunday, September 28, 2008
שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים מאת: תמר סוברן

על אודות הספר באתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=08040118

על אודות הספר באתר עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/875225.html
הספר זכה בפרס בהט. פרס בהט לספר העיון העברי המקורי מוענק זו השנה העשירית על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. הפרס מיועד לכתב-יד מדעי אשר נכתב על ידי חוקר ישראלי, ואשר יש בו עניין גם לקהל רחב ומשכיל. מדובר על כתבי-יד עיוניים מקוריים בעברית, אשר מוגשים לצורך הוצאה לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. אין הגבלה על נושאי הספרים המוצעים, ובלבד שיהיו ספרי עיון הנגישים גם לקהל המשכיל הרחב. (אגב, לאחרונה גובה הפרס הועלה).
מדוע אני מספר לכם על הקשר של הספר לפרס בהט? משום שלדעתי הוא לא משיג את אחת המטרות של הפרס: נגישות לקהל המשכיל הרחב. אני שהגשתי עבודת מאסטר בבלשנות חישובית ומונחים ומושגים כמו אלה שמוזכרים בספר ידועים וברורים להם מצאתי את הספר כבד, ולא נגיש, לפחות ללא מאמץ. הייתי צריך מאד להתאמץ כדי לקרוא אותו ולהבין מה שאני קורא. הכתיבה הקשיחה והלא פרוזאית הופכת לדעתי את הקריאה בספר לחוויה שדומה לקריאת סקירת ספרות שנמשכת ונמתחת על פני כמאה ותשעים עמודים.
הספר מהווה אכן סקירת ספרות (אני לא חושב שמבא היא מלה מתאימה לתאר את הספר הזה) לנושא תורת המשמעים בכלל ולתורת המשמעים בשפה העברית בפרט. אולי רק חלק מהפרק השביעי "ירד מעט אל העם" והיה נגיש יותר, עבורי, באופן שבו "דיבר בלשון בני אדם". אהבתי את השימוש בדוגמה יפה מספר ישן של פרופסור עוזי אורנן משנת תשל"ט, המשפט הפשוט: בתראשה נצעה למותח חרוצת הזרביב בין שתי חומיות של אזדרכי אקלופטות שהגזיעום סבי דן. ועוד אהבתי דוגמה אחרת שמוזכרת, זאת של ניר (מיהו אותו ניר, אינני יודע): חולצה מטיילת בעין גדי. שימוש בדוגמות כאלה כדי להסביר מהו מורפו-סינטקס מאד מצא חן בעיני, לרבות הנסיון המפורט להסביר את התהליכים שעוברים על קורא משכיל שמנסה לפרש את משמעות משפטו של אורנן. שאר הפרקים בספר לדעתי אינם נגישים לקורא משכיל בקהל הרחב, אלא אם יש לאותו קורא משכיל בקיאות בתחום ועניין מיוחד בו עד כדי כך שהוא מסוגל להבליג על הכתיבה הלאקונית והמשעממת.
יחד עם זאת, למי שמחפש דרך להכנס לתחום תורת המשמעים ומבקש סקירת ספרות לנושא, הספר הזה בהחלט מתאים למשימה ויענה על הדרישה. אין רק מראי מקומות ורישום לפי זמן של מחקרים ותחומים אלא גם דיונים בחידושים, בהבדלים ובגישות. המיפוי, הסידור והארגון של הנעשה בתחום מאז הווצרו, הוא הוא ייחודו ובו עיקר ערכו של הספר להבנתי.
החכמתי מאד מהקריאה בספר, אבל לא נהנתי מהקריאה. הרגשתי שאני מתאמץ מאד. אני חושב שספר שזכה בפרס שמתיימר לקדם הנגשת ספרות אקדמית כספרי עיון לקהל משכיל צריך היה להיות כתוב באופן שמקל הרבה יותר על הקורא ומסביר יותר טוב. אולי קריאה שנייה או שלישית של הספר תהיה קלה יותר עבורי.
סימנתי לי מהביבליוגרפיה כמה ספרים שאנסה למצוא ולקרוא אותם. בעברית:
- המשפט הפשוט מאד עוזי אורנן (תשל"ט) הוצאת אקדמון
- בין התחביר ללקסיקון: ההצטרפות המוגבלת בעברית בת ימינו מאת רבקה הלוי-נמירובסקי (תשנ"ט) הוצאת מאגנס
- סמני השיח בעברית של ימינו: מבט סינכרוני ודיאכרוני מאת זהר לבנת (בדפוס)
- שדות סמנטיים מאת תמר סוברן (תשנ"ד) הוצאת מאגנס
- חקירות בסמנטיקה מושגית: המארג הלשוני וההיערכות של מושגים מופשטים מאת תמר סוברן (תש"ס) הוצאת מאגנס
- "Eskimo Words for Snow": A Case Study in the Genesis and Decay of an Anthropological Example. Laura Martin. American Anthropologist, New Series, Vol. 88, No. 2 (Jun., 1986), pp. 418-423 (article consists of 6 pages). Published by: Blackwell Publishing on behalf of the American Anthropological Association
- Where Mathematics Comes From: How the Embodied Mind Brings Mathematics into Being by George Lakoff, Rafael Núñez
אני מסכים בהחלט עם שורת הסיכום של הטקסט שעל גבי גב הספר: הספר מציע לקורא מדריך להמשך הקריאה בשאלת הקשר המשולש והמופלא: שפה - מחשבה - עולם.
לוח שנה לראש השנה
התמונות שלי, כאלה שצילמתי את הילדים.
שיחקתי קצת עם הצלמיות של ציורי הילדים כדי להתאימן לתמונות.
היום נתתי את הקובץ של המצגת בחנות דפוס (ספיד פלוט ברמת החי"ל) ויצא נהדר.
הנה לוח השנה כקובץ פוורפוינט.
סיכום שבועי בגן יובל
הורים יקרים,
יום א – מפגשון הבוקר התנהל סביב חוויות הילדים מסוף השבוע בחברתכם, והסברים לילדים על היצירה הצפויה להיום – כמובן בנושא ראש השנה – פירוט בהמשך.
התחלנו לשוחח מעט על השופר ובעיקר על סוגי התקיעה השונים, ואפילו האזנו לשיר מתאים, שהילדים אהבו מאוד.
מפגש הבוקר היום היה מוסיקלי במיוחד: מתחת לכסאות הילדים המתינו להם מספר כלי נגינה: פעמונים ותופי מרים (עבור שיר שכבר הכרנו ושרנו והצגנו בשבוע שעבר) וכן מקלות הקשה – לשיר חדש לכבוד ראש השנה.
הילדים התרגשו!
ביקשתי מכל ילד שמגיע למפגש לקחת את שמו מלוח השמות וכן גליל נייר טואלט, שבשעת המפגש שימש אותנו כשופר!
לאחר שהילדים הדביקו חזרה שמם על הלוח, הם חזרו למקומם על העקבים! רובם ככולם מצליחים בכך מאוד!
אנא אל תהססו לשחק עם הילדים בבית או בחצר במשחקי ספורט שונים, ולאפשר להם להתאמן בסוגי קפיצות שונים ובסוגי הליכות שונים שגם מאמנים את גופם וכן משפרים את יכולתם המוטורית הגסה, החשובה כל כך בגיל זה!!
נזכרנו מדוע מה מטרת השופר בראש השנה, והתאמנו קצת בעזרת ה"שופר" שלנו בסוגי התקיעה השונים (שוחחנו על תרועה ועל שברים). לאחר מכן השמעתי את השיר החדש ושרנו ביחד, כשהמטרה שלי היתה שהם יאזינו לו הפעם מתוך הבנה של סוגי התקיעות.
היה מקסים, ואפילו אמרתי לילדים, שהם תקעו כל כך יפה, שהרגשתי כאילו אני בבית הכנסת!
סיימנו עם כמה שירי ראש השנה שאנו מכירים, והתחיל חוג המוסיקה עם איריס.
בזמן החצר התאמנו שוב בגזירה (מוטוריקה עדינה!!) של ציור של יונת שלום, לאחר שהילדים צבעו אותה. לא ויתרתי לילדים, וכל אחד גזר לפי יכולתו. השגחתי על הילדים בזמן עבודתם, והשתדלתי לכוון אותם.
הם משתפרים מאוד!
היונים יקשטו לנו את המרחב האוירי של החדר.
מפגש הצהרים התחיל עם שירים כייפיים: שירי פרפר נחמד ושירי משחק של דתיה בן דור.
פגשנו את חיפי ואת יוכבד, והמפגש הסתיים בקריאת ספור מקסים מאת צילה דגון: "כרטיס ברכה".
יום ב –מפגשון הבוקר: שחר הפתיע, והביא שופר מפלסטיק, לאחר שסיפרתי לילדים שלא מצאתי שופר שתוקע ... הילדים שמחו, ואני במיוחד!
שוחחנו על מה שצפוי לנו במהלך היום, על האותיות המקבילות לימי השבוע (יום ראשון = יום א וכו') – ואפילו הספקנו לשיר כמה משירי ראש השנה!
מפגש הבוקר התחיל בשיר ימות השבוע שלווה באיצבוע הימים, והמשיך בשירי החג שלוו בכלי נגינה שונים.
ואז – פינינו את הרחבה, הזמנו את דגנית, שהכינה עם הילדים עוגת דבש נהדרת!! שוחחנו על המצרכים הדרושים, ספרנו כמה צריך מכל דבר, טעמנו, ערבבנו, הוספנו ועשינו כיף גדול! ובסופה של ארוחת הצהרים גם טעמנו וליקקנו את האצבעות. חייבת לתת את הקרדיט למורן, הסייעת של קבוצת הקטנים, עבור המתכון המצויין!!
בזמן החצר המשכנו לצבוע את יונת השלום ולגזור אותה, וכל הכבוד לילדים שעומלים בחריצות על כך!
את מפגש הצהרים התחלנו בשירי פרפר נחמד ושירי המשחק של דתיה בן דור (להעיר קצת את הילדים שמתעייפים בשעה זו של היום), וכמובן פגשנו בחיפי וביוכבד.
סיימנו בקריאת ספור מקסים על הכנת הדבש (בהמשך להכנת עוגת הדבש היום) בשם: "הדבורה ביזי" מאת סם עדות.
יום ג – מפגשון הבוקר: קראנו ספור חביב מאוד בשם: "גרבי הלילה של רות" מאת תמי לוי נחום.
מפגש הבוקר: מעט לפני המפגש הגיע במפתיע (ואיזו הפתעה נהדרת!!) אביה של דגנית, זכריה מנצור, ובאמתחתו שני שופרות אמיתיים: אחד גדול ואחד קטן. הוא הסביר בחביבות רבה מאוד לילדים את ההבדלים ביניהם, הסביר על סוגי התקיעות השונים, וכמובן תקע לפליאתם ואושרם של הילדים – וכן, גם שלנו!
זה היה פשוט נהדר ומרגש! לאחר שהלך אמרתי לילדים ששפר עליהם מזלם, ושמעו קולו של שופר אמיתי, ולא זה של שופר עשוי פלסטיק או מגליל נייר טואלט ... (למרות שהם משרתים את מטרותינו היטב).
לאחר מכן ערכנו חזרה מהנה מאוד לקראת הגעתכם ביום שישי להרמת הכוסית לכבוד ראש השנה. שרנו, ניגנו ונהננו, ותוכלו להנות יחד איתנו ביום שישי!!
זמן יצירה בחצר: המשכנו וסיימנו את היצירה עם הציפורים, וכל הילדים עשו כמיטב יכולתם. אנו עוקבות אחרי התקדמות הילדים בגזירה כמו בשאר התחומים, וכמובן נעדכן בהתאם.
מפגש הצהרים: התחלנו עם שיר ימות השבוע, וכפי שהבטחתי עוד בבוקר – עשינו גם הצגה מתאימה. לאחר מכן סדר אחד הילדים את לוחיות ימות השבוע בסדר הנכון, וילדים אחרים התאימו את הלוחיות עם המילים "היום יום", "מחר יום" ו"אתמול יום" לימים המתאימים.
המשכנו עם חודשי השנה העברית, ובכך הסתיים המפגש.
לאט לאט הילדים לומדים להכיר את סדר ימות השבוע וחודשי השנה העברית, מכירים את המאפיינים של כל חודש ואת האירועים המרכזיים שבו, ומרחיבים את אופקיהם גם כילדים וגם כבני הדת היהודית, שכן חודשי השנה העברית מבדילים אותנו משאר העמים!
יום ד – מפגשון הבוקר היה בעיקר סביב בדיקת "מי חסר" וזיהוי שמות הילדים.
מפגש הבוקר התחיל לאחר ארוחת בוקר שכללה גם את פרי הקרמבולה, שהביאו להנאת כולנו בגן הוריו של אוהד: עידן ונעה מוטולה. תודה רבה! הילדים נהנו מצורתו המיוחדת של הפרי (כוכב), וחלקם גילה שטעמו טעים ומתוק!!
במפגש עסקנו שוב בימות השבוע, שרנו שירים וגם הכנו הופעה:
7 מילדי הגן עמדו אחד ליד השני כשהם מחזיקים בשלטי ימות השבוע (לכל ילד שלט אחר), ומאחוריהם נעמדו 3 ילדים נוספים ויצרו בכך 7 רכבות שסימלו את ימות השבוע.
בכל פעם שבשיר הזכירו את אחד מהימים – ה"רכבת" של אותו היום "נסעה" קדימה ...
היה מאתגר, שכן קשה לילדים להתארגן בקבוצה, לעבוד ביחד, לשים לב גם למוסיקה וגם לתפקידם, לצאת בזמן, לעזור האחד לשני וגם לעמוד האחד מאחורי השני. אולם כל אלה הם מטרותינו בהפעלה זו, שהיתה סך הכל מהנה מאוד – גם אם לא מושלמת. לאט לאט נשיג את המטרות – בדרך זו ובדרכים נוספות דומות לה.
המשך המפגש היה עבודה על מוטוריקה גסה:
כל ילד בתורו התבקש לעמוד על רגל אחת ולספור עד 3, ואז להחליף רגליים, ולאחר מכן להתמסר איתי בכדור.
הם מאוד – אבל מאוד נהנו מכך!!
במפגש הצהרים המשכנו עם העבודה המוטורית, כשהפעם הילדים התחלקו לקבוצות של 4 ילדים בקבוצה. כל ילד קיבל כדור למעגל שיצרו, והיה עליהם להתמסר ולגלגל האחד לשני את הכדורים.
בהזדמנויות אחרות נעבוד שוב בקבוצות – אבל כל קבוצה תעשה מעין הופעה לשאר הילדים, על מנת ששאר הילדים יוכלו לשמוע את ההערות שאני נותנת להם, ללמוד מכך, וכמובן להשתפר ולהצליח.
מפגש הצהרים הסתיים בספור מקסים שנקרא: "שמש על ענן סגול" שכתבה איריס בקשי לנג.
יום ה – מפגש הבוקר היה בעיקרו שירי ראש השנה, כחזרה לקראת מחר!
בזמן החצר הספקנו רבות: סיימנו את היצירה, ואז ישבתי עם הילדים בקבוצות קטנות של לא יותר מ- 2 או 3 ילדים עם משחק חשבוני, כשמטרתו היא זיהוי הספרות עד 10, התאמה של כמות למספר ורצף המספרים עד 10.
המשחק עימו עבדתי וששירת את מטרותיי הרבות היה: "חשבון ראשוני" בהוצאת קודקוד.
מפגש הצהרים היה מגוון: התחלנו עם מקלות הקשה, בהם השתמשנו כדי לשיר אחד משירי ראש השנה שהילדים כבר מכירים. מטרת השיר היא השמירה על הקצב, ההבנה מתי להקיש ומתי להפסיק.
זה הרבה יותר קשה ממה שחושבים!
מאחר והילדים עשו זאת כל כך יפה, המשכנו במשחקי קצב עם המקלות, ששולב בהם אלמנט הזיכרון: הקשנו באופנים שונים ובמספר משתנה, והילדים נהנו מאוד מאוד ושיתפו פעולה נפלא!!
לאחר מכן נפרדנו מהמקלות, וכל ילד קיבל 1/2 בריסטול עליו מצויירים 6 עיגולים ובהם מספרים עוקבים מ- 1 ועד 6. במקביל חילקתי 6 מדבקות בנושא השבת, כשהתמונות המופיעות עליהן הן: חלה, נרות, פמוטים, סידור, גביע יין ובקבוק יין.
על הילדים היה להתאים בין שם הפריט אותו הזכרתי בעל פה למספר שביקשתי מהם להדביק את המדבקה עליו.
רוב רובם של הילדים עשה זאת היטב. אחרי כל מדבקה עברתי בין כולם, שיבחתי, תיקנתי אם צריך, וביקשתי מהילדים לסייע לי לסייע לחברים. שיתוף הפעולה היה יוצא מן הכלל וחברי מאוד!
המטרות ששירתו אותי ביצירה זו היו: התאמה שמיעתית: הבנת הנשמע, הכרת המספרים, זיהוי התמונות במדבקות והתאמת המדבקה למספר לא באופן חזותי אלא שמיעתי בלבד.
תוכלו לראות במגירות הילדים את פרי יצירתם!
אתם מוזמנים לפנות אלי כדי שאיידע אתכם איך פעל ילדיכם ביצירה.
מזכירה כי הכל רשום אצלי ומתועד, על מנת לעקוב אחרי הילדים ולסייע היכן שצריך.
סיימנו עם ספור מאת הסופרת חיה גילאור "הטיול המיוחד של ירון ורינת".
להזכירכם: מחר קבלת שבת מוקדמת בנוכחות הילדים בלבד. הורי השבת הצפויים להיות הם: גיא בונה והדר.
מחכה לראותכם ב- 11:30 ביחד עם הילדים!
Saturday, September 27, 2008
Face to Face: Rick Sammon's Complete Guide to Photographing People
A good introduction for beginners (not technical at all), September 27, 2008
After reading Peterson's books (understanding exposure, beyond portraiture, understanding shutter speed, and more) this book feels not technical enough. It misses technical information that would be very useful to people who'd like to learn, such as f-number, shutter speed, distance from object, metering mode and method etc. Though this information did appear in a few pages, it was not available throughout the book.
Still, the pictures are very appealing and the author does explain how he took them. A lot of emphasis was put on the social side of potrait photography. How to approach, how to get friendly, how to share your pictures. Also, the artistic sides are covered, how to "direct" your model, how to give attention to details (background, framing, light, shadows, etc.). Some technical aspects are indeed mentioned and a few tricks on exposure and light metering and white balance. Also the last few lessons in the book are some photoshop "how-to"s. I liked the book.
I enjoyed the pictures, I did my best to learn the messages from the lessons and liked a lot the authors attitude and explanation way.
To get a good understanding of what lessons are expected in the book take a look at the table of contents. Lessons are titled by the main tip that they deliver.
The link to the review on Amazon: http://www.amazon.com/review/R2UZHFLO05X30M/ref=cm_cr_rdp_perm
Wednesday, September 24, 2008
מכתב למנהלת מתנ"ס כפר יונה בנוגע לאוורור באולם הספורט
מרגלית יוכבד,
שלום רב
בני מתאמן בחוג כדורסל שמפעיל המתנ"ס באולם הספורט הצמוד לבית הספר עמל.
באולם חלונות רבים אולם רק אחד מהם פתוח חלקית.
כתוצאה מכך אין אוורור באולם, החום כבר והאויר מחניק.
המאווררים שבמקום לא מופעלים משום שהרעש העז שהם מפיקים מפריעים למאמן.
אבקשך להסביר מדוע חלונות האולם סגורים ועוד אבקשך להורות לפתוח אותם בהקדם.
משיחתי עם אב הבית, הוא טוען שאין לו הציוד הדרוש כדי לפתוח את החלונות שממוקמים גבוה מאד.
אודה על תגובתך בכתב בהקדם.
בכבוד רב,
שלמה יונה.
נחל משושים 12
כפר יונה.
לקט הצעות וחידושי מלים של אליעזר בן יהודה
Sunday, September 21, 2008
כיצד והיכן להתלונן
כתבה עם מידע רב ומספרי טלפון, כתובות ומספרי פקס:
Thursday, September 18, 2008
Money as debt
See: http://www.youtube.com/watch?v=qt_GhcQ5EtU
התרשמות ראשונית ממתמטיקה יסודית לגיל הרך
הנה ההועדה כלשונה:
שלום רב,
לאור חומר רב שקראתי באתרי אינטרנט, מאמרים (רבים מהם מאתר העמותה שחבריה מפעילים את הפורום כאן), ספרים (אני ממליץ בחום על הספר המצויין שליש לחלק לרבע של מירה עופרן) ועוד דיונים (בפורום כאן, ובמקומות אחרים) ולאחר שיחה מועילה שהיתה לי עם פרופסור רון אהרוני רכשתי את החוברות והספרים למורה של מתמטיקה יסודית. לעת עתה ההתנסות היחידה שיש לי בצורה שיטתית היא עם בתי, סיון, בת ארבע.
אצלנו בבית אנו ההורים מקפידים מאד לכנות עצמים בשמם, להקפיד על שימוש בפעלים נכונים (לא כל דבר "עושים" או "שמים"... יש גם ללבוש ולגרוב ולחבוש...), וכן להציע לילדים הגדרות למושגים (קטן, גדול, השוואה, וכו' ולפי אילו תכונות...). כשהגיעו החוברות והתחלתי לקרוא את ההנחיות למורים ולהורים אורו פני.
בתי, סיון, מתקנאת באחיה הגדול (עכשיו בכתה ב') שמקבל שעורי בית ולאור זאת גם תשומת לב בנושא ועוד מקבל מטלות קריאה והיא החלה לבקש בעצמה לקבל "שעורים". לא התעצלתי, הכנתי לה שולחן עבודה והצגתי בפניה את החוברות החדשות. לאחר ערב שלם שבו שיחקנו בהשוואה עצמים (מה גדול? מה קטן? לפי מה? מה שווה? מי שונה? מי יוצא דופן ולפי מה? ועוד ועוד), במנייה (הגענו עד ארבעים והתעייפנו) דרשה הקטנה בתוקף: ועכשיו, שיעורים!
טוב, התיישבנו ליד השולחן עם כלי כתיבה והסברתי לה את המטלות. היא גמעה עמוד אחר אחרי השני ונאלצתי לעצור אותה לאחר עשרה עמודים. "די!" אמרתי, נמשיך ביום אחר. לא רציתי שהיא תמצה את ההנאה וההתלהבות ושתוותר לנו התלהבות גם בהמשך. אביב, אחיה הגדול ,בכתה ב', שראה את החוברות דרש לדעת איך זה שהוא לא קיבל חוברות. הראיתי לו שיש גם עבורו (קניתי את כל החומר מגיל גן ועד סוף כתה ג'). אמרתי, נעבוד בהן רק את תרצה, וכשתרצה. מדובר בהנאה ולא בחובה, שיעורים אתה כבר מקבל בבית הספר. הוא עיין בחוברות והתרצה.
הבוקר הקניט אותה אחיה הגדול על השיעורים ה"קלים" שלה (נו, הוא בכתה ב' והיא בטרום חובה...) והחל מנסה לבדוק את גבולות הידע שלה בתרגילי חיבור וחיסור עד עשר (הוא היה רחמן, למרות הכל...). ההפתעה היתה גמורה: בלי למצמץ היא ירתה תשובות בבטחון וכל השתוממות של אחיה ומלמול "כן, זה נכון", הגביהה אותה מרוב גאווה בעוד סנטימטר (לפחות!). לסיום ניסה אחיה להפילה בפח: "יש לי חמישה תפוחים וילד אחד לקח שניים וילד שני לקח שלושה, כמה תפוחים נשארו לי?" והקטנה ענתה "כלום!" והוא קפץ בנצחון: "לא מדוייק! התשובה היא אפס! כלום זה לא מספר ואפס הוא מספר!".
התמוגגתי!! גם מהתשובה של סיון וגם ואולי בעיקר מהתגובה של אביב. שתי התשובות העידו על הבנה. סיון הצליחה להמחיש לעצמה ללא אצבעות וללא מראה התפוחים את התרגיל ולענות נכון ואביב המציא תרגילים ועמד על הדיוק בהגדרה. הילדים מבינים! זאת תחושה מאד מרוממת עבורי כאב, וודאי להם כילדים שהם חשים בטחון שהם רוכשים ידע ומיומנות ושולטים בידע הזה, תחת שהוא יפחיד אותם ויגרום להם לומר "אני לא חזק בחשבון" או "חשבון זה לא מקצוע שאני טוב בו".
כנראה שגם אביב, אחיה הגדול של סיון קלט ממנו כמה דברים (למדתי את המאמרים של חברי העמותה ואת ספרה של מירה עופרן בזמן שהמתנתי לו לסיום החוגים ובדרך הביתה ברגל סיפרתי לו מה למדתי בקצרה). אני ממש נרגש.
זה עובד, וזה מתאים, גם לגיל, גם לארגון הידע, גם לשימוש.
אז תודה רבה לכם על ההשקעה בכתיבת המאמרים ובתרגום החוברות. אני מקווה שההתלהבות של הילדים בבית תמשיך. וגם אם לא, אני לומר בשקידה את ההסברים שלכם על איך ללמד ללמוד מתמטיקה, ומשתדל להכניס ידע בילדים שלי "בדלת האחורית" ז"א, במשחקים, בעת הנסיעה ברכב, כשאני עונה לשאלות בנושאים שונים: "המללה, דיוק בהגדרות, דוגמאות, פריטת בעיה קשה לבעיות קלות יותר, גם פתרון תרגיל וגם המצאת תרגיל..." כל אלה ועוד הפכו להיות עקרונות חשובים אצלי כשאני מתלבט כיצד ללמד או להסביר לילדים דבר חדש.
ועוד משהו, זה קל מאד להבין (לנו ההורים), וקל מאד להסביר (כי זה מסודר).
תודה רבה ושוב תודה.
