Saturday, June 18, 2011

לגרום לדברים לקרות מאת דיוויד אלן


קראתי את הספר, לגרום לדברים לקרות מאת דיוויד אלן, שאותו שאלתי מהספרייה.


מהכריכה האחורית:

עולם של היום השיטות של אתמול פשוט אינן פועלות עוד. עתה בא המאמן ויועץ הניהול הוותיק דייוויד אלן וחולק עם הקורא הישראלי את שיטותיו פורצות הדרך לתפקוד נטול־לחץ, לאחר שהציג אותן בפני עשרות אלפי לקוחות ברחבי ארצות הברית.

ההנחות של אלן פשוטות: היצרנות (פרודוקטיביות) שלנו עומדת ביחס ישר ליכולת שלנו להירגע. רק כשמוחותינו נקיים ומחשבותינו מאורגנות, אנחנו יכולים להיות יעילים ולהוציא לחופשי את הפוטנציאל היצירתי שלנו. מהנחות אלה נגזרת שיטת העבודה החדשנית של לגרום לדברים לקרות (GTD - Getting Things Done), המלמדת אתכם איך להגביר את הקצב בלי להתיש את עצמכם, ובכוחה להפוך על פיה את הדרך שבה אתם עובדים וחיים. לִמדו איך:

* ליישם את חוק "עשה את זה, האצל את זה, דחה את זה, זרוק את זה" כדי לרוקן את שולחן העבודה שלכם.

* להעריך מחדש מטרות ולהישאר ממוקדים במצבים משתנים.
* לתכנן פרויקטים ולשחרר פרויקטים תקועים.
* להתגבר על תחושות של בלבול, חרדה והצפה.
* לחוש בנוח עם מה שאינכם עושים.
מאז צאתו תורגם לגרום לדברים לקרות (GTD) ליותר מעשרים שפות, והביא להופעתה של תרבות חדשה של ניהול זמן ועבודה. הסודות הקטנים והגדולים של שיטת GTD יסייעו לכם לא רק להיות יעילים ויצירתיים יותר, אלא גם לחיות יותר.
דייוויד אלן הוא יועץ ניהול ומאמן מנהלים, הנמנה עם ההוגים המשפיעים ביותר בעולם בתחום הניהול. הוא נשיא חברת דייוויד אלן (The David Allen Company), משמש יועץ מוביל בארגונים כמו הבנק העולמי, קרן פורד, ל"ל בּין, ניו יורק לַייף וחיל הים של ארצות הברית, ומנחה סדנאות ליחידים ולארגונים.
הוא חי באוֹהאי, קליפורניה.

לכאורה אין מדובר בעוד ספר לניהול זמן. בספר מתוארת שיטה וגם מתואר הלך רוח שיישומם, לדבריו של המחבר, יביאו ליצרנות מוגברת ולניצול נכון של משאבים ושל זמן ובעיקר יפנו את הראש ממחשבות על מטלות שטרם נעשו.

כמה מהרעיונות שמצאו חן בעיני:

  • להכניס את כל הדברים שצריכים להתבצע, ללא תלות בזמן הביצוע או בהיקף המעשה, לתוך מערכת לוגית ואמינה מחוץ לראש והרחק מהמחשבות.
  • לא לכתוב ביומן דבר מלבד דברים שחייבים להיעשות ביום ובשעה שנקבעו להם. כל מטלה אחרת שצריכה להיעשות מקומה בערימת המטלות שיש לעשות ולא ביומן.
  • לא לתת לדברים לנקר בראש. כל דבר מה שאינו גמור או שנדרש לעשייה יש להכניסו למערכת אמינה שמצויה מחוץ לראש ושאליה פונים כאשר מתכננים מה לעשות בהמשך או כשמחפשים את המטלה הבאה לביצוע.
  • יש לדאוג לתזכורות לפעולות שהחלטנו שיש לבצע. התזכורות צריכות להיות זמינות במערכת הלוגית שבה אנו מנהלים את המשימות שלנו.
  • אין די ברשימת מטלות. כל מטלה צריכה שיתלווה אליה קריטריון סיום: מה צריך לקרות כדי שנוכל לסמן שהמשימה בוצעה? בנוסף יש לרשום מה הפעולה הבאה שיש לבצע כדי לקדם את המצב. בכל שלב של התקדמות יש לנסח את השלב הבא שצריך להתבצע -- כך כשמתפנה זמן או כשנקרית ההזדמנות מיד ברור מה יש לעשות.
  • להבהיר במדויק מהי התוצאה הרצויה -> להחליט מהי הפעולה הממשית הבאה -> לייצר תזכורת לתוצאה ולפעולה הדרושה במערכת שבוטחים בה.
  • חמישה שלבים לשליטה בתזרים העבודה:
    • איסוף דברים שדורשים תשומת לב 
    • הגדרה הדברים ומה צריך לעשות לגביהם
    • ארגון התוצאות, שאותן אנו...
    • סוקרים כחלופות שמתוכן אנו בוחרים את מה שאנחנו...
    • עושים
  • חומר שאין צורך בו או תזכורות שפג תוקפן -- לזרוק! שלא יתפוס מקום ומשאבים ושלא יבלבל
  • לעשות שלבים ומטלות שאורכים פחות משתי דקות כאשר סורקים את ה"דלי" ואת כל השאר לזרוק, להאציל או לדחות
  • מטלות גדולות לחלק למטלות קטנות עם קריטריון סיום ועם צעדים מוגדרים לפעולה או לפחות את השלב הבא -- לפעמים יש גם להגדיר קריטריון הצלחה
  • כל מטלה שדורשת יותר משלב ביצוע אחד היא פרויקט
  • פרויקט לא עושים -- מה שעושים זה לבצע שלבים בפרויקט
  • ביומן לרשום רק את אלה:
    • פעולות לשעה ספציפית
    • פעולות ליום ספציפי
    • מידע ליום ספציפי
  • אין תועלת ברשימת מטלות יומיות -- הרבה משתנה ומה שלא מספיקים דורש זמן מאמץ ומשאבים להעתקה לימים אחרים ומשבש גם תוכניות של ימים אחרים -- העניין לא מוכיח את עצמו. ביומן רק הדברים שציינו -- כל השאר לדלי.
  • לקבוע מועדים מוגדרים לסריקה שבועית של הדלי -- מה שאפשר לבצע בשתי דקות או פחות לעשות ואת השאר למיין: לזריקה, להאצלה או לדחייה -- זה זמן טוב גם להגדיר את השלב הבא במטלות שבוצעו.
  • לחשוב על התוצאה ולדמיין אותה וכשמתחיל גל רעיונות לרשום ולארגן אותם כדי להוציאם מהמחשבה אל כלי הארגון
  • לא מזיק לשאול "למה?" על מטרות -- בשביל מה עושים את זה -- אולי בכלל אין בזה צורך או שהתועלת מועטה או שהיא מוטלת בספק
  • סיעור מוחות מועיל -- לפעמים אפילו עם עצמינו
  • מרחב העבודה צריך להיות פנוי ויעיל ודברים שמשתמשים בהם לעיתים קרובות צריכים להיות נגישים ונוחים כדי שלא להתעצל ולהשיגם ולדחות דברים

הספר עוסק באיך לחשוב על הדברים, איך לארגן, איך לזכור, בעזרת מה, ומתמקד לא רק במטלות של עבודה או של בית אלא במכלול. יש עצות והצעות אפילו ברמת הכלים לארגון והאופנים לבצע קטגוריזציה.

חסר היה לי בספר משהו שאולי הוא מובן מאליו: הארגון הוא אמצעי ולא המטרה -- מי שמוצא את עצמו בסופו של דבר חי את התהליך הזה שמתואר אבל לא הופך להיות יצרני אז משהו לא בסדר... -- המטרה היא להיות יצרני ולבצע דברים ולהביאם למצב מוגמר ולא לנייד רשימות ומילים ממקום למקום.

ספר חביב -- לא מזיק -- כמה רעיונות מוצלחים -- כוונה טובה. מעניין ומשעשע ולפעמים גם מועיל לקרוא את הרשימה בכלכליסט: המדריך השלם לחיית המשרד המודרנית.

בפודקאסט באנגלית של ליאו לפורט השתתף דיוויד אלן ובו דובר רבות על השיטה שלו




Thursday, June 16, 2011

אאוטבריין עוזרת לבעלי אתרי תוכן להעלות את הכנסותיהם

ברבות ממהדורות העיתונות באינטרנט, וברבים מאתרי הבידור, הכלכלה, התוכן למשפחות ולהורים ובבלוגים רבים אפשר לראות כחלק אינטגרלי מהעמודים: המלצות תוכן. גם ביומן הרשת שלי בתחתיתה של כל רשימה מופיעות המלצות תוכן מיומן הרשת שלי וממקורות אחרים. ההמלצות הללו אינן מבוססות רק על תוכן רלוונטי מתוך הטקסט, שכן גישה כזאת תביא בהכרח עוד ועוד תוכן באותו עניין ובאותו נושא ולרוב אחרי קריאה של רשימה בנושא מסויים יש מקום לקרוא דברים מעניינים נוספים שאולי יש להם קשר, אך הם אינם בדיוק אותו הדבר. כך, אאוטבריין באמצעות אלגוריתמים התנהגותיים, חברתיים, אישיים ואחרים מביאה לכך שה-CTR, על ההמלצות שלה באתרים השונים בממוצע נע בין 3%-12% (בעולם הפרסום שמחים בדר"כ גם על חצי אחוז... -- לשם השוואה!).

אפשר לקרוא עוד על כך ברשימה של מתיו שוורץ ב-btobonline: 

Monday, June 13, 2011

פודקאסטים שווים

אני מאזין לפודקאסטים באופן פחות או יותר קבוע.
הנה רשימה של כמה מהמוצלחים שאני מאזין להם. אשמח לקבל המלצות שלכם.

בעברית:


עושים הסטוריה
נושאים מעניינים במדע ובטכנולוגיה מוסברים בשפה פשוטה תוך סיפור עלילה הסטורי עם רכילויות ועם אנקדוטות. רן לוי בקולו הנעים ממש הופך כל פודקאסט לתסכית. יש גם מוסיקה טובה במעברים.

ספק סביר
מדברים עם נושאים חמים במדע מתוך נקודת מבט ספקנית. מסבירים בד"כ בעברית פשוטה ומתדיינים על המתודולוגיה ועל התקיפות של טענות שמועלות בעיתונות ובציבור ובמאמרים אקדמיים.

רוורס עם פלטפורמה
על ההייטק בארץ, על טכנולוגיה, על מפתחים, על הנדסת תוכנה ועל רכילויות מהתחום. אפשר ללמוד ולשמוע על כלים ועל טכנולוגיות ועל שפות מתוך השיחות והראיונות. נעים ומעניין.

באנגלית:
בכל פודקאסט תקציר ממחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

בכל פודקאסט שבועי נושאים במדע ובטכנולוגיה לרוב באמצעות ראיונות עם מובילים בתחומם

בכל פודקאסט תקציר מחקר מדעי מוסבר באנגלית פשוטה על המוח ומדעי ההתנהגות ב-60 שניות

בכל פודקאסט תקציר על איכות הסביבה, קיימות ואנרגיה מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

בכל פודקאסט תקציר על אסטרונומיה וחקר החלל מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

בכל פודקאסט תקציר על חידושים ברפואה ובבריאות מוסבר באנגלית פשוטה ב-60 שניות

פודקאסט שבועי של כשעה וחצי על אבטחת מידע (לפי פרצו, אילו עדכונים והסברים בשפה פשוטה לנושאים מתקדמים). שיח בין שניים: המנחה ומומחה האבטחה. מוצלח מאוד. יש פרסומות חסות שמעט מעיקות אבל לומדים להריץ קדימה...


תוכנית שבה נסקרים נושאים חמים וחדשים במדע ויש שאלות מאזינים על תופעות ועל מושגים מדעיים שמוסברים באנגלית פשוטה על ידי מומחים.

תוכנית בעניינים של מדעי ההתנהגות והמוח 

יחס בחינוך המתמטי בבית הספר היסודי

כאשר אני כותב על היחס בחינוך המתמטי בבית הספר היסודי כוונתי ליחס מתמטי ולא ליחסים מסוגים אחרים. אחרי שהכנתי שיעור על משמעויות היחס לכתה שאני מלמד בהתנדבות חיפשתי חומרים מסודרים של מורים שעוסקים בנושא כדי להבין באיזו מידה של רצינות תוקפים את הנושא ברחבי הארץ. חיפשתי ומצאתי שמרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך היסודי פרסם דפי חזרה ותרגול לתלמידי כתות ו'. ליקטתי מתוכם תרגילים ובעיות בנושא היחס כדי להדגים את הרעיונות שעלו בשיעור.

ברשימה שלי ביומן הרשת שבו אני מסכם את השיעורים שאני מלמד בכתה כתבתי את הבעיות שליקטתי ופתרונות לפי האופן שלימדתי את הנושא.  הנה מה שחשבתי על הבעיות שמצאתי בדפי התרגול והחזרה של מרכז המורים הארצי:

סיכום: מצער שאין בין התרגילים המוצעים לחזרה ולתרגול בעיות שעוסקות במשמעויות השלישית והרביעית של היחס ובמצבים מאתגרים יותר. האם זאת משום שהציפייה מהתלמידים נמוכה? מה זה מעיד על רמת הוראת המתמטיקה ועל היכולות של התלמידים שמסיימים כתה ו'? האם המורים אינם מספיקים או אינם יכולים ללמד את החומר הקשה יותר של המשמעויות השלישית והרביעית? האם מתוך חוסר הבנה שלהם? האם בגלל הפערים שנפערים בין יכולות התלמידים? לא ברור...

מי שמתעניין במשמעויות היחס מוזמן לקרוא את הרשימה "משמעויות היחס". כדי לקרוא על משמעויות ארבע פעולות החשבון אפשר לקרוא את הרשימות הבאות, גם כן מתוך הסיכומים של השיעורים שאני מעביר בהתנדבות בבית הספר היסודי עמל בכפר יונה:

משמעויות ארבע פעולות החשבון:
חיבור -- שיעור מספר 7
חיסור (יש 6 משמעויות שונות לחיסור) -- שיעור מספר 7, שיעור מספר 8 ושיעור מספר 9 
חילוק -- שיעור מספר 11 ומשמעויות היחס בשיעור מספר 12.


מילים שאולות ביפנית מאנגלית

יעל כהנא ביומן הרשת התרגומיה כתבה רשימה מעניינת על מילים ביפנית ששאולות מאנגלית.
אני סקרן לשמוע מחבריי ביפן על מילים נוספות ובמיוחד על מילים שאולות מעברית ביפנית, אם ישנן כאלה.

לרשימה:
http://yaeltranslation.wordpress.com/2011/06/11/japanese-and-load-words/

Thursday, June 9, 2011

ניסיון ביישום שיטת סינגפור במתמטיקה בוושינגטון: כתבה בוושינגטון פוסט



בוושינגטון פוסט פורסמה כתבה על נסיון להכשיר מורים ולעבוד בבתי ספר יסודיים עם שיטת סינגפור ועל הקשיים שעמדו במהלך הניסוי.

אני חושב שאפשר למצוא כמה קווי דמיון משותפים לנסיונות בארץ להכניס את השיטה לשימוש בבתי הספר.


מעניין לקרוא שהדיווח מראה שהתוצאות המיידיות של ההשגים של התלמידים היו נמוכים יותר מאשר לפני יישום התוכנית. הציגו בעיות רבות שעברו על בית הספר הזה בכתבה, לצורך איזון -- הציגו גם את הקשיים של המורים והבעייתיות בהכשרה שלהם. הראו שככל שהמורים יותר מיומנים ועברו הכשרות נרחבות ומעמיקות ורבות יותר כך גם השגי התלמידים עלו. קושי שציינו הוא לפיכך רמת המעורבות וההעמקה של המורים. צויינו עוד קשיים.

הספרים האמריקאיים של שיטת סינגפור במתמטיקה אינם זהים לספרים בתרגום לעברית שעובדו על ידי אנשי העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. בגרסה בעברית תוקנו דברים רבים. אחד התפקידים המשמעותיים של ספרי המדריך למורה, שאת כולם כתבה תלמה גביש, היה לצמצם ולסגור את הפערים בהבנה של המורים. הצורך בהכשרה מעמיקה של המורים הוא ללא ספק התנאי להצלחה.

אני מבין שללא תוצאות טובות באופן משמעותי או לפחות ללא ירידה בהישגים לטווח קצר וללא תוצאות מרשימות בטווח בינוני לכל המאוחר אין סיכוי להפעיל בהצלחה תוכניות בשיטת סינגפור. אני מבין גם שכל עוד המורים אינם נכונים להשקיע בעצמם בשינוי -- זה לא יעבוד. מה שחסר זה לתווך לצדדים: הורים, מורים, הנהלה, פיקוח ולתלמידים (אך בעיקר להורים, למורים ולהנהלת בית הספר) איך זה עובד ומה נדרש ולהביאם למצב שבו הם מוכנים להתמסר לעניין. כדי שזה יקרה צריך לשכנע אותם  שהשיטה עובדת, שהיא עדיפה באופן משמעותי על תוכניות אחרות -- עדיפות כזאת שתצדיק את ההשקעה הרבה ואת המאמצים הרבים בעיקר של המורים.

לתלמידים עם בעיות שפתיות קשה יותר עם השיטה -- היא דורשת יכולות שפה -- הריי מתמטיקה היא שפה ותרבות ובשיטה משתמשים בכך.

מהמורים נדרשת הבנה מעמיקה ובעצם לימוד מחדש של תוכנית הלימודים של בית הספר היסודי -- הפעם מתוך הבנה מלאה ומעמיקה ושליטה מלאה. השינוי הוא קשה והמאמץ ניכר ולא רבים המורים שמסוגלים להשקיע את הזמן ושיש להם רצון להשקיע. קשה למורים להכיר שהשינוי הזה מקדם אותם מבחינה מקצועית בעיקר משום שהם נדרשים למאמצים רבים יותר ושנדרשות מהם יכולות ברמה גבוהה יותר.

נדמה לי שלו היו מלכתחילה מכשירים כראוי את המורים במתמטיקה של בית ספר יסודי במוסדות להכשרת מורים -- אזי, ההצלחה היתה רבה יותר. אולי במקום לפני שמלמדים מורים מתמטיקה גבוהה בעת שמכשירים  אותם, מוטב ללמד אותם לעומק מתמטיקה של בית ספר יסודי  ואחר כך ללמד אותם כיצד ללמד את זה ורק אחר כך, אם יש בזה תועלת, לתת להם קורסים באנליזה פונקציונלית או בפונקציות מרוכבות. מה שקורה בשטח הוא שמורים שלמדו מתמטיקה ברמה נמוכה ובצורה בעייתי, למשל בעזרת שיטת הבדידים, עוברים שוק כשנפגשים במתמטיקה במוסדות להכשרת מורים ואז כשלהם יסודות רעועים וכאשר הנגיעות האחרונות שלהם במתמטיקה הן דווקא המתמטיקה שלה ולמתמטיקה של בית ספר יסודי אין כל קשר -- דווקא אז אם מגיעים ללמד תלמידים  -- ונדמה לי שמבלבלים וחושבים שזה מגניב ומתוחכם ללמד אותם דברים שדורשים רמת הפשטה גבוהה -- וזאת טעות.


מעניין יהיה לראות ניסוי שייערך לאורך מספר שנים.

מעניין יהיה עוד לראות ניסוי שבו התלמידים לומדים באופן מסודר "העשרה אינסטרומנטלית" ובמקביל, מורים שמודעים לכך ולמדו בעצמם העשרה אינסטרומנטלית ממנפים את המיומנויות שהתלמידים רוכשים בשיעורי ההעשרה האינסטרומנטלית ומשתמשים בזה בשיעורים שלהם, למשל, במתמטיקה. אני סבור שזה עשוי להעלות באופן משמעותי את ההבנה ואת התוצאות.