סיכום השבוע בגן יובל. הנה העדכון השבועי של הגננת רות (אחותי!!) על המתרחש בגן יובל.
לרות יש יומן רשת משלה שם אפשר גם לקרוא עוד.
הורים יקרים,
יום א – מפגשון הבוקר : התחלתי את הבוקר עם זה שסיפרתי לילדים שביקרתי עם משפחתי בשבת ב"חי בר" בשמורת הכרמל בחיפה. גם סיפרתי וגם הראיתי היכן נמצאת חיפה על גבי המפה, ציינתי שחיפה נמצאת על הר הכרמל שבצפון המדינה, וגם הסברתי על החי בר. גם מעיין גולדבורט שיתפה אותנו בכך שהיתה ממש קרובה אלי בשבת, בנשר (סמוך לעיר חיפה), ונהנתה בפארק קק"ל.
הבאתי לילדים חרובים מעשרות עצי החרוב שראיתי בדרכי בחי בר, והילדים הסכימו אפילו לטעום אותם!
מיששנו אותם, חשנו את קשיותם, הרגשנו שגם קשה לנגוס בהם, אבל מי שניסה – חלקם לפחות גילו שטעמו של החרוב טעים מאוד! ראינו את הגרעינים שבתוכו, ונהננו מכך מאוד.
בהמשך המפגשון קיבלנו את פניו של עידו שחזר סוף סוף מפאריז, ואפילו הביא לילדים דגם של מגדל אייפל, שיוכלו לחוות איתו חלק מן החויות ולהתרשם.
המשכנו עם ימות השבוע, אותם סדרו יפה לפי הסדר ערן ושחר, והוספנו את השלטים של "היום", "מחר" ו"אתמול".
וכמובן סיימנו עם אוריינות שמות הילדים – מי נמצא בגן.
מפגש הבוקר: שרנו את שיר ימות השבוע, את "שנה הלכה שנה באה" – לפי בקשתו של אריאל, ואז שוחחנו על יום הכיפורים: על הצום ועל השופר. הדגשתי לאחר השיחה על הצום ועל מטרותיו שהצום לא נועד לילדים, ואפילו אסור עליהם עד גיל הבר מצווה.
המשכנו בשיר החדש שהילדים הכירו ואוהבים מאוד "מתנה לראש השנה", ועם "שופר" ו"ברוגז-שולם", ולבסוף – לאחר ששוחחנו על עץ החרובים בבוקר, קראתי לילדים את הספור המקסים מאת פיבי גילמן
"עץ הבלונים", כשהילדים בעצמם ציינו שזה וודאי אינו ספור אמיתי.
בזמן החצר: הילדים סיימנו את היצירה עם הרימונים מן השבוע שעבר עם דגנית, ובמקביל המשכתי לעבוד עם חלק מן הילדים על המשחק החשבוני, שנועד לבדוק את הכרתם של רצף המספרים עד 10, זיהוי המספרים ויכולתם לחבר בין מספר לכמות.
מפגש הצהרים : במפגש הצהרים שרנו שני שירים, עשינו חידון על חודשי השנה העברית, ויצרנו משעווה שהבאנו ממושב משמרת מהטיול ביום שישי נרות במו ידינו! הילדים למדו לגלגל את השעווה ולשים בתוכה את הפתיל, ולקחו עימם הביתה את יצירתם היפה.
יום ב – מפגשון הבוקר : הראיתי לילדים (לבקשתם מאתמול) תמונות מהטיול המשפחתי שלי לחי-בר בשמורת הר הכרמל בחיפה. שוב נזכרנו היכן נמצאת העיר חיפה, בשמו של הר הכרמל, וכן סיפרתי להם על חשיבות החי בר. ערכנו "תערוכה" של התמונות, והילדים הגיעו בסדר מופתי להביט בהן ולהתרשם.
כמובן בחרנו תורני בוקר, בדקנו מי הגיע לגן, ואפילו הספקנו לשוחח על יום הכיפורים הקרב ובא.
מפגש הבוקר: הילדים נכנסו למפגש אחד אחד, כשהם מתמסרים איתי בכדור. תרגלנו תפיסה נכונה של כדור וגם זריקה נכונה, ונהננו מכך מאוד!
התחלנו את המפגש בשירה של כמה שירי בוקר שאנו מכירים, ואז תליתי מספרים על גבי לוח השמות: 2, 3, 4, 5. עברנו שם שם, ובדקנו כמה אותיות יש בשמות הילדים, ולפי זה מיקמנו את השמות בעמודה המתאימה. זה גרם לילדים להתרכז בשמות שלנו, לתרגל ספירה ומנייה, ולזהות את המספרים האמורים.
בזמן החצר: מירב עבדה עם הילדים על מוטוריקה עדינה, כהם הדביקו פיסות נייר כסופות על גבי בריסטול גזור כשופר. בינתיים בגן עבדתי עם כמה ילדים על המשחק החשבוני.
מפגש הצהרים : שוב נכנסו הילדים למפגש כשהם מתמסרים איתי בכדור.
לאחר מכן רשמתי על גבי לוח מחיק את שמי שלי, והראיתי אותו לילדים. חלק מן הילדים מכירים אותו כתוב עוד מהשנה שעברה, ומייד זיהו אותו. הם שאלו אותי מדוע רשמתי את שמי, והסברתי שבמפגש הבוקר ספרנו את כמות האותיות בשמם שלהם, וחשבתי שאולי ירצו לבדוק כמה אותיות בשמי.
זה שעשע אותם מאוד, והילדים מיהרו לצעוק שבשמי 3 אותיות.
מירב שיתפה איתם פעולה, ורשמה את שמי על גבי כרטיס דומה לזה של הילדים, וכך הוסף שמי ללוח השמות.
לאחר מכן שרנו כמה שירים אהובים, וכן ערכנו את ההצגה של השיר "מתנה לראש השנה".
סיימנו את המפגש בקריאת ספר יפה בשם "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה" אותו כתב גלעד שליט.
ניצלתי את ההזדמנות לספר לילדים מעט על גלעד שליט.
קראנו לאט את הספור, הבטנו בתמונות, הילדים העלו השערות לגבי המשך הספור בכל פעם, שוחחנו על הבעות הפנים של הדג והכריש בתמונות ונהננו מהספר עד תומו.
תודה לאיתי דבי שהביא עימו את הספר להנאת כולנו!!
יום ג – מפגשון הבוקר : התחלנו את הבוקר בכך שסיפרתי לילדים על חוויותיי עם ילדיי אתמול אחה"צ. הם שמחו לשתף אותי גם כן בחוויות שלהם, ומה שהצחיק אותנו היה שרבים מאיתנו אכלו אתמול פיצה בערב! המשכנו כמובן באוריינות השמות (בדקנו מי הגיע לגן), בחרנו תורני בוקר, ובכך הסתיים לו סבב נוסף של תורני הבוקר, וביום שישי נתחיל סבב חדש. כל ילדי הגן היו תורנים פעמיים כבר, וביום שישי מתחילים לבחור שוב.
מפגש הבוקר: וואו! היום משום מה המפגש נמשך יותר משעה, וכששמתי לכך לב, ממש הופעתי! כנראה היה לנו ממש כיף, ולא שמנו לב לזמן שעבר. אז מה עשינו?
נכנסנו למפגש כשכל אחד לוקח את שמו, ומדביק אותו מתחת למספר המתאר את כמות האותיות שבשמו. הילדים יכלו להעזר בחברים וכמובן גם בי, ועודדתי אותם לבקש (וגם לקבל) עזרה.
לאחר מכן בדקנו במליאה איך נראה הלוח, ואם צריך לתקן משהו. בהזדמנות זו שוב עברנו על שמות הילדים, והיינו ערניים לכמות האותיות בשמות החברים. כמובן שהילדים לא ויתרו לי, ובדקנו כמה אותיות בשמי, והדבקנו את הכרטיס במקום הנכון.
המשכנו בהתמסרות בכדור בישיבה, וסיימנו את הפתיחה הארוכה של המפגש בקפיצות על רגל אחת וגם בשתי רגליים ביחד- והיה ממש כיף ומשמח! השמחה והצחוקים היו רבים מאוד, וטוב שכך!
לאחר התרגול הגופני שהועיל לכולנו, שרנו שירי בוקר ושירי חג, והמשכנו בשיחה על יום הכיפורים שיתחיל מחר: שוחחנו על הצום, על כך שלא יסעו רכבים על הכביש, וסייגתי זאת בכך שהסברתי שרכבי חרום עלולים לנסוע, ולכן צריך להזהר כשרוכבים על האופנים על הכביש. רכבי החרום אליהם התייחסנו היו כמובן: האמבולנס, הכבאית ורכב המשטרה. תיארנו ביחד ונתנו דוגמאות מה התפקיד של כל אחד מאותם רכבים. כמובן ששוחחנו שוב על בקשת הסליחה החשובה כל כך ביום זה.
בסיום המפגש הילדים פגשו בחיפי, ולמרות שהצעתי להם בשלב זה לאסוף את הכסאות ולצאת החוצה לחצר, הם לא הסכימו עד אשר יוכבד הגיעה לשיר להם את השיר האהוב ...
בזמן החצר: המשכתי לשבת עם ילדים על המבדק החשבוני. לאחר שאעבוד עם כל הילדים באופן פרטני, אני מתכוונת להביא את המשחק הזה למליאה, ולשחק בו ביחד, כדי שכולנו ביחד נוכל להנות ממנו, וכמובן גם ללמוד. כפי שאתם רואים, אנו עוסקים כל יום וכל היום בצורות שונות ומשונות בחשבון ובאוריינות, אני מקפידה לחשוף לכך את הילדים בדרכים מגוונות.
אשמח לדעת שאתם ממשיכים בכך בבית, ומנצלים אפילו דבר פשוט כמו עליה הביתה במעלית כדי ללמוד את שמות המספרים, את סדר עקיבותם והשוואת כמויות למספרים.
הכל כמובן הוא לתועלת הילדים.
מפגש הצהרים : התחלנו עם שירים אהובים: ימות השבוע (+הצגה), "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", "ברוגז-שולם".
לאחר מכן ישבנו על הרצפה והכנו ביחד את "עץ הסליחות" אותו אני מקווה שקיבלתם היום הביתה לפני שיצאתם לחופשת החג.
הילדים צבעו וקישטו גליל נייר טואלט, אותו דאגתי מראש לחתוך בשני צדדיו, ולאחר מכן השחילו בחתכים את הלוחית "____ (שם הילד) מבקש סליחה". עץ זה היה עליהם לתת לכם כדי לבקש סליחה ...
ההשחלה אינה פשוטה ואינה קלה כלל, והתעקשתי עם כל הילדים שיעשו זאת לבד. לא קיבלתי משפטים כגון: "קשה לי" או "אני לא מצליח". המשכתי בעקשנות עם המוטו: "מי שמנסה בסוף מצליח", ואכן כך קרה. סייעתי כמובן למי שהזדקק לכך, והדגמתי למי שהיה צריך, אבל אז הוצאתי את הכרטיס החוצה, ונתתי לאותו הילד לנסות שוב לבד. תרגול פשוט של מוטוריקה עדינה ...
יום ד – יום הכיפורים
יום ה – יום הכיפורים
מאחלת לכולכם חתימה טובה וצום קל (למי שצם). מחכה לראות את הילדים ביום שישי, אז נקיים את טקס קבלת השבת עם הורי השבת: אריאל ומעין.
