אביב, סיון וניר בקיסריה

הורים משוחררים ילדים משוחררים מאת אדל פייבר ואליין מייזליש

הורים משוחררים ילדים משוחררים מאת אדל פייבר ואליין מייזליש

על הספר מהכריכה האחורית:

ספר נוסף מפרי עטן של מחברות רבי-המכר הבינלאומיים "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו", "אחים ללא יריבות", ו"איך לדבר כך שהילדים ילמדו". אדל פייבר ואליין מייזליש מספרות כיצד השפיעו עליהן עקרונותיו של פסיכולוג הילדים הנודע ד"ר חיים גינות ושימשו להן השראה לשיטות שלהן לגידול ילדים, שהוכתרו בהצלחה רבה והן מיושמות כיום בסדנאות הורים בעולם כולו. פייבר ומייזליש חולקות עם הקורא את ניסיונות ההורות שלהן ושל אחרים, והן מעלות עדויות מרגשות ומשכנעות על גישה זו, אשר הוכח שבכוחה להפיק את המיטב מהילדים ומההורים כאחד. גלו איך מצב-הרוח בביתכם יכול להשתנות אם תגיבו כך: על רגשות - "השריטה כואבת" (במקום) "תפסיק לבכות, זו רק שריטה". על "תאונות" - "החלב נשפך. אנחנו צריכים מטלית רצפה". (במקום) "תראי מה עשית!" על התנהגות - "לא כותבים על קירות, לשם כך יש נייר". (במקום) "ילד רע! מעכשיו לא תקבל יותר צבעים." המחברות מתארות גם את אין-ספור הדרכים שבהן בכוחן של מילים לחזק הערכה-עצמית, לעורר בטחון-עצמי ולעודד רגשי אחריות.

זהו ספרן הרביעי של הצמד פייבר ומייזליש שאני קורא. רק לאחרונה כתבתי על ספר אחר שלהן שקראתי' "אחים ללא יריבות".

כרגיל, מדובר בספר שמיועד להורים ודן ביחסים שביניהם לבין ילדיהם. הספר מציג שורה של מיומנויות ומתאר בדוגמאות רבות מצבים בהם הם נאותים לשימוש. מה שמשותף לכל המיומנויות הוא שהן קשורות לגישתו של ההורה, לשפה ולמעשים שלו בדיבורו עם הילדים ועל הילדים. הפר לא מסתפק בהצגת פתרונות קסם אלא דן (בספר הזה אני חושב שהרבה יותר מהקודמים) בבעיות ביישום הרעיונות ובמצבים שונים ודן בהבדלים בין ילדים, בין משפחות ובין מצבים וההשפעות של הבדלים אלה על ההצלחה.

אני חושב שהספר הזה הוא המוצלח ביותר מבין הארבעה. אני לא בטוח שהוא בראש טבלת הלהיטים של השתיים אבל לטעמי הוא הטוב מביניהם. גם האיזון שהוא מציג, גם בקשת הרחבה של הנושאים שבדיון גם בהצגת הדוגמאות ע"י עלילון (קומיקס), כמו בספרים של "איך לדבר..." ו"איך ללמד...", ובעיקר בעקרונות חשובים שנהנתי להזכר בהם. חלק מהרעיונות, בעיקר אלה שמובאים לקראת סוף הספר מזכירים לי רעיונות שקראתי עליהם ולמדתי עליהם בספרים הורים כמנהיגים מאת חיים עמית ו-המאבק באלימות ילדים מאת חיים עומר. ברור לי שפייבר ומייזליש כתבו על הדברים לפני עמית ולפני עומר. הן גם לא צוללות לתחומים שעמית ועומר צוללים לתוכם, אבל ראיתי את עיקרי הרעיונות שאותם ראיתי בספרים של עמית ושל עומר גם אצל פייבר ומייזליש.

אז מה בקצרה הרעיונות?

• לתאר ולא לבקר
• לקצר ולא להאריך
• חיזוק חיובי שווה הרבה הרבה יותר מביקורת
• לתאר מעשה ותוצאה ולא אישיות ולא אופי
• לתאר תוצאות רצויות במקום תלונות על בעיות
  
• לשתף את הילדים ברגשות שלנו כתוצאה ממעשיהם
• לפעול ולא להיות קורבן
• הגישה שלנו והדברים שלנו כמעצבי אישיות לילדינו (וגם מה לא לומר לילדים וגם על קיבוע ילד בתפקיד)
• רווחת ההורה היא מפתח לתקינות יחסים עם הילדים. הורה מותש, מובס ומקריב לא לאורך זמן יצליח לקיים יחסים טובים ומועילים עם ילדיו ולא ישרד להם מסרים מועילים לעיצוב עצמאותם ואישיותם
• לתת לילדים תפקידים ואחריות

ועוד ועוד. ויש עוד. עוד הרבה.

תוך כדי הכתיבה של עיקרי הדברים שאני זוכר אני גם שם לב ומבחין שהרעיונות רובם או כולם מופיעים גם בשלושת הספרים האחרים שלהן, אלא שהדגשים על עקרונות כאלה ואחרים הוא שונה, רמת הפירוט שונה וגם אופן הצגת הדברים והדוגמאות שונים.

מההתנסות האישית שלי, יש הרבה מאד ברעיונות ובמיומנויות המוצעות בספר הזה שהועילו לי מאד בתקשורת עם הילדים. השאלה הגדולה היא איך לשמור על המודעות שנרכשת בזמן קריאת הספר לאורך זמן ולהצליח להתמיד עם המעשים והדיבורים. פתרון אחד שאני חושב עליו הוא לחזור מידי פעם ולקרוא שוב בספרים האלה.

לגבי סגנון הכתיבה, הוא קולח וקל מאד לטעמי. וזה דבר טוב. אין כבדות ואין שעמום. לגבי כהורה הנושאים המועלים בספר רובם ככולם גרמו לי להזדהות ולהבנה. מצאתי את עצמי מדמיין איך אני הייתי מגיב במצבים כאלה ואיך הייתי רוצה להגיב. זה תרגיל טוב ומועיל. הפריעו לי מקרים נדירים (ספרתי שניים או שלושה מקרים) של שגיאות תחביר בתרגום, כמו התייחסות לגרביים בנקבה במקום בזכר. אבל זאת קטנוניות מצידי. איך בכך כדי להוריד מרמתו הגבוהה של הספר ושל התרגום. ואני בטוח שעבור המתרגמים השגיאות שעליהן אני מדבר הן בגדר טעות סופרים מתקבלת שקל לתקן בהוצאות ובהדפסות עתידיות של הספר.

אני ממליץ מאד על הספר הזה. אני חושב שהוא חשוב ומועיל.

רופאים - איך הם חושבים מאת: ד"ר ג'רום גרופמן

רופאים - איך הם חושבים מאת: ד"ר ג'רום גרופמן. מטר הוצאה לאור.

על הספר באתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=0804072

גלי וינרב על הספר באתר גלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fid=3351&did=1000370606

ג'רום גרופמן באתרו על הספר (בשפת המקור, באנגלית): http://www.jeromegroopman.com/how-doctors-think.html

ועוד על הספר באתר אמאזון, שם ניתן לקרוא ביקורות רבות על הספר בשפת המקור, באנגלית: http://www.amazon.com/How-Doctors-Think-Jerome-Groopman/dp/0618610030

נהנתי מאד מקריאת הספר.

תיאורי המקרים מסקרנים ומפתיעים מאד.

מדהים להבין כמה קל לרופא להחמיץ את הבעיה האמיתי או לתתאבחון שגוי כתוצאה מבחינת תוצאות בדיקות.

המחבר לא מסתפק בתיאור המקרים וההחמצות אלא מרחיב ומתבל בתוצאות מחקרים ובניתוחם (יש בסוף הספר פרק הערות ובוא מובאות ומראי מקום וכותרים נוספים לקריאה. רק הפרק הזה לבדו שווה, לדעתי את רכישת הספר).

עוד המחבר מנסה לבהיר ולהציג פתרונות לבעיות. בין הצעותיו:

• לא להתבסס רק על ההסטוריה הרפואית (כמובן, לא להתעלם, אך גם לשאול את עצמך אולי יש עוד? ולאפשר לחולה לספר את הסיפור שלו מההתחלה, להסיק את מסקנותיך ורק אז להצליב את המידע שאתה הבנת עם זה שהחולה הביא עמו).
• למצוא את הדרך להאט את הקצב שבו קוראים חומר רפואי (למשל, תצלום רנטגן או בדיקת MRI) ולהיות מודעים שבמקרים רבים מאד (המחבר מציג תוצאות מחקרים בנושא ואף מציג בדיקה משלו על רופאים) אותם רופאים יתנו אבחנה שונה לחלוטין בהנתן אותם נתונים!!
• אולי יש יותר מבעיה אחת שמעורבת?
• ההשפעה של שיווק ומימון ואולי אפילו פוליטיקה על האבחנה, אופן הטיפול ועוד.

ועוד ועוד...

הספר מצויין. אחרי שסיימתי לקרוא בו ערכתי דיון על מה שהבנתי ממנו עם אבי, רופא בכיר, מנהל מחלקה לאשפוז יום פנימי בבית החולים אסף הרופא בצריפין. הדיון היה מרתק ומאד מחכים. הוא כבר ביקש לקרוא גם הוא את הספר.

אני ממליץ מאד!

סיכום השבוע בגן יובל

סיכום השבוע בגן יובל. הנה העדכון השבועי של הגננת רות (אחותי!!) על המתרחש בגן יובל. לרות יש יומן רשת משלה שם אפשר גם לקרוא עוד.

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר : התחלתי את הבוקר עם זה שסיפרתי לילדים שביקרתי עם משפחתי בשבת ב"חי בר" בשמורת הכרמל בחיפה. גם סיפרתי וגם הראיתי היכן נמצאת חיפה על גבי המפה, ציינתי שחיפה נמצאת על הר הכרמל שבצפון המדינה, וגם הסברתי על החי בר. גם מעיין גולדבורט שיתפה אותנו בכך שהיתה ממש קרובה אלי בשבת, בנשר (סמוך לעיר חיפה), ונהנתה בפארק קק"ל.

הבאתי לילדים חרובים מעשרות עצי החרוב שראיתי בדרכי בחי בר, והילדים הסכימו אפילו לטעום אותם!

מיששנו אותם, חשנו את קשיותם, הרגשנו שגם קשה לנגוס בהם, אבל מי שניסה – חלקם לפחות גילו שטעמו של החרוב טעים מאוד! ראינו את הגרעינים שבתוכו, ונהננו מכך מאוד.

בהמשך המפגשון קיבלנו את פניו של עידו שחזר סוף סוף מפאריז, ואפילו הביא לילדים דגם של מגדל אייפל, שיוכלו לחוות איתו חלק מן החויות ולהתרשם.

המשכנו עם ימות השבוע, אותם סדרו יפה לפי הסדר ערן ושחר, והוספנו את השלטים של "היום", "מחר" ו"אתמול".

וכמובן סיימנו עם אוריינות שמות הילדים – מי נמצא בגן.

מפגש הבוקר: שרנו את שיר ימות השבוע, את "שנה הלכה שנה באה" – לפי בקשתו של אריאל, ואז שוחחנו על יום הכיפורים: על הצום ועל השופר. הדגשתי לאחר השיחה על הצום ועל מטרותיו שהצום לא נועד לילדים, ואפילו אסור עליהם עד גיל הבר מצווה.

המשכנו בשיר החדש שהילדים הכירו ואוהבים מאוד "מתנה לראש השנה", ועם "שופר" ו"ברוגז-שולם", ולבסוף – לאחר ששוחחנו על עץ החרובים בבוקר, קראתי לילדים את הספור המקסים מאת פיבי גילמן

"עץ הבלונים", כשהילדים בעצמם ציינו שזה וודאי אינו ספור אמיתי.

בזמן החצר: הילדים סיימנו את היצירה עם הרימונים מן השבוע שעבר עם דגנית, ובמקביל המשכתי לעבוד עם חלק מן הילדים על המשחק החשבוני, שנועד לבדוק את הכרתם של רצף המספרים עד 10, זיהוי המספרים ויכולתם לחבר בין מספר לכמות.

מפגש הצהרים : במפגש הצהרים שרנו שני שירים, עשינו חידון על חודשי השנה העברית, ויצרנו משעווה שהבאנו ממושב משמרת מהטיול ביום שישי נרות במו ידינו! הילדים למדו לגלגל את השעווה ולשים בתוכה את הפתיל, ולקחו עימם הביתה את יצירתם היפה.

יום ב – מפגשון הבוקר : הראיתי לילדים (לבקשתם מאתמול) תמונות מהטיול המשפחתי שלי לחי-בר בשמורת הר הכרמל בחיפה. שוב נזכרנו היכן נמצאת העיר חיפה, בשמו של הר הכרמל, וכן סיפרתי להם על חשיבות החי בר. ערכנו "תערוכה" של התמונות, והילדים הגיעו בסדר מופתי להביט בהן ולהתרשם.

כמובן בחרנו תורני בוקר, בדקנו מי הגיע לגן, ואפילו הספקנו לשוחח על יום הכיפורים הקרב ובא.

מפגש הבוקר: הילדים נכנסו למפגש אחד אחד, כשהם מתמסרים איתי בכדור. תרגלנו תפיסה נכונה של כדור וגם זריקה נכונה, ונהננו מכך מאוד!

התחלנו את המפגש בשירה של כמה שירי בוקר שאנו מכירים, ואז תליתי מספרים על גבי לוח השמות: 2, 3, 4, 5. עברנו שם שם, ובדקנו כמה אותיות יש בשמות הילדים, ולפי זה מיקמנו את השמות בעמודה המתאימה. זה גרם לילדים להתרכז בשמות שלנו, לתרגל ספירה ומנייה, ולזהות את המספרים האמורים.

בזמן החצר: מירב עבדה עם הילדים על מוטוריקה עדינה, כהם הדביקו פיסות נייר כסופות על גבי בריסטול גזור כשופר. בינתיים בגן עבדתי עם כמה ילדים על המשחק החשבוני.

מפגש הצהרים : שוב נכנסו הילדים למפגש כשהם מתמסרים איתי בכדור.

לאחר מכן רשמתי על גבי לוח מחיק את שמי שלי, והראיתי אותו לילדים. חלק מן הילדים מכירים אותו כתוב עוד מהשנה שעברה, ומייד זיהו אותו. הם שאלו אותי מדוע רשמתי את שמי, והסברתי שבמפגש הבוקר ספרנו את כמות האותיות בשמם שלהם, וחשבתי שאולי ירצו לבדוק כמה אותיות בשמי.

זה שעשע אותם מאוד, והילדים מיהרו לצעוק שבשמי 3 אותיות.

מירב שיתפה איתם פעולה, ורשמה את שמי על גבי כרטיס דומה לזה של הילדים, וכך הוסף שמי ללוח השמות.

לאחר מכן שרנו כמה שירים אהובים, וכן ערכנו את ההצגה של השיר "מתנה לראש השנה".

סיימנו את המפגש בקריאת ספר יפה בשם "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה" אותו כתב גלעד שליט.

ניצלתי את ההזדמנות לספר לילדים מעט על גלעד שליט.

קראנו לאט את הספור, הבטנו בתמונות, הילדים העלו השערות לגבי המשך הספור בכל פעם, שוחחנו על הבעות הפנים של הדג והכריש בתמונות ונהננו מהספר עד תומו.

תודה לאיתי דבי שהביא עימו את הספר להנאת כולנו!!

יום ג – מפגשון הבוקר : התחלנו את הבוקר בכך שסיפרתי לילדים על חוויותיי עם ילדיי אתמול אחה"צ. הם שמחו לשתף אותי גם כן בחוויות שלהם, ומה שהצחיק אותנו היה שרבים מאיתנו אכלו אתמול פיצה בערב! המשכנו כמובן באוריינות השמות (בדקנו מי הגיע לגן), בחרנו תורני בוקר, ובכך הסתיים לו סבב נוסף של תורני הבוקר, וביום שישי נתחיל סבב חדש. כל ילדי הגן היו תורנים פעמיים כבר, וביום שישי מתחילים לבחור שוב.

מפגש הבוקר: וואו! היום משום מה המפגש נמשך יותר משעה, וכששמתי לכך לב, ממש הופעתי! כנראה היה לנו ממש כיף, ולא שמנו לב לזמן שעבר. אז מה עשינו?

נכנסנו למפגש כשכל אחד לוקח את שמו, ומדביק אותו מתחת למספר המתאר את כמות האותיות שבשמו. הילדים יכלו להעזר בחברים וכמובן גם בי, ועודדתי אותם לבקש (וגם לקבל) עזרה.

לאחר מכן בדקנו במליאה איך נראה הלוח, ואם צריך לתקן משהו. בהזדמנות זו שוב עברנו על שמות הילדים, והיינו ערניים לכמות האותיות בשמות החברים. כמובן שהילדים לא ויתרו לי, ובדקנו כמה אותיות בשמי, והדבקנו את הכרטיס במקום הנכון.

המשכנו בהתמסרות בכדור בישיבה, וסיימנו את הפתיחה הארוכה של המפגש בקפיצות על רגל אחת וגם בשתי רגליים ביחד- והיה ממש כיף ומשמח! השמחה והצחוקים היו רבים מאוד, וטוב שכך!

לאחר התרגול הגופני שהועיל לכולנו, שרנו שירי בוקר ושירי חג, והמשכנו בשיחה על יום הכיפורים שיתחיל מחר: שוחחנו על הצום, על כך שלא יסעו רכבים על הכביש, וסייגתי זאת בכך שהסברתי שרכבי חרום עלולים לנסוע, ולכן צריך להזהר כשרוכבים על האופנים על הכביש. רכבי החרום אליהם התייחסנו היו כמובן: האמבולנס, הכבאית ורכב המשטרה. תיארנו ביחד ונתנו דוגמאות מה התפקיד של כל אחד מאותם רכבים. כמובן ששוחחנו שוב על בקשת הסליחה החשובה כל כך ביום זה.

בסיום המפגש הילדים פגשו בחיפי, ולמרות שהצעתי להם בשלב זה לאסוף את הכסאות ולצאת החוצה לחצר, הם לא הסכימו עד אשר יוכבד הגיעה לשיר להם את השיר האהוב ...

בזמן החצר: המשכתי לשבת עם ילדים על המבדק החשבוני. לאחר שאעבוד עם כל הילדים באופן פרטני, אני מתכוונת להביא את המשחק הזה למליאה, ולשחק בו ביחד, כדי שכולנו ביחד נוכל להנות ממנו, וכמובן גם ללמוד. כפי שאתם רואים, אנו עוסקים כל יום וכל היום בצורות שונות ומשונות בחשבון ובאוריינות, אני מקפידה לחשוף לכך את הילדים בדרכים מגוונות.

אשמח לדעת שאתם ממשיכים בכך בבית, ומנצלים אפילו דבר פשוט כמו עליה הביתה במעלית כדי ללמוד את שמות המספרים, את סדר עקיבותם והשוואת כמויות למספרים.

הכל כמובן הוא לתועלת הילדים.

מפגש הצהרים : התחלנו עם שירים אהובים: ימות השבוע (+הצגה), "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", "ברוגז-שולם".

לאחר מכן ישבנו על הרצפה והכנו ביחד את "עץ הסליחות" אותו אני מקווה שקיבלתם היום הביתה לפני שיצאתם לחופשת החג.

הילדים צבעו וקישטו גליל נייר טואלט, אותו דאגתי מראש לחתוך בשני צדדיו, ולאחר מכן השחילו בחתכים את הלוחית "____ (שם הילד) מבקש סליחה". עץ זה היה עליהם לתת לכם כדי לבקש סליחה ...

ההשחלה אינה פשוטה ואינה קלה כלל, והתעקשתי עם כל הילדים שיעשו זאת לבד. לא קיבלתי משפטים כגון: "קשה לי" או "אני לא מצליח". המשכתי בעקשנות עם המוטו: "מי שמנסה בסוף מצליח", ואכן כך קרה. סייעתי כמובן למי שהזדקק לכך, והדגמתי למי שהיה צריך, אבל אז הוצאתי את הכרטיס החוצה, ונתתי לאותו הילד לנסות שוב לבד. תרגול פשוט של מוטוריקה עדינה ...

יום ד – יום הכיפורים

יום ה – יום הכיפורים

מאחלת לכולכם חתימה טובה וצום קל (למי שצם). מחכה לראות את הילדים ביום שישי, אז נקיים את טקס קבלת השבת עם הורי השבת: אריאל ומעין.

parrot farm in Kfar Hess -- חוות התוכים בכפר הס

A devcentral post that explains proxies

http://devcentral.f5.com/weblogs/macvittie/archive/2008/10/02/the-concise-guide-to-proxies.aspx

An Eagle catching a fish

I saw an eagle catching a fish over one of the fish breeding pools of Kibbutz Mishmar HaSharon.

עיט עם שללו, דג אמנון, מעל אחת מבריכות הגדים של קיבןץ משמר השרון.

Sivan's 4th birthday

Some pictures and a video clip (Thanks to Eli and Israela) from Sivan's birthday party that took place yesterday at our back yard.

השבוע בגן יובל -- עוד עדכון שבועי מהגננת רות

גננת גן יובל, רות, אחותי, שלחה לי את העדכון השבועי.
יש לה גם בלוג משלה שם מתפרסם העדכון בכתובת : http://ganenet.blogspot.com

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר : שוחחנו היכן יבלה כל אחד מאיתנו בחג, וכמה ימים יימשך החג.

עסקנו באוריינות הבוקר, כשבדקנו מי הגיע לגן, ומי חסר, וכמובן בחרנו תורני בוקר תוך כדי ספירה עד 20 בעזרת איצבוע.

מפגש הבוקר: השתמשנו במקלות ההקשה כדי לשיר את אחד משירי החג, והמשכנו בסוגי מקצב שונים ברוח ראש השנה.

שרנו משירי החג – לבקשת הילדים, וכן קראנו ספור מקסים שהביא נעם לגן: "למי באה השנה החדשה" מאת יונה זילברמן ודליה קרח שגב.

סיימנו עם חודשי השנה העברית והאירועים החלים בכל אחד מהם, ואז פיניתי את מקומי לאיריס שהגיע לערוך לילדים את חוג המוסיקה.

בזמן החצר: המשכתי לשחק בקבוצות קטנות עם הילדים במשחקי חשבון שנועדו לבדוק האם הילדים מכירים את המספרים עד 10 כשהם כתובים, האם הם מזהים את השיוך לכמות ולמספר וכו'.

מפגש הצהרים : התחלנו עם שירי מפגש אהובים, והמשכנו ביצירה יפה לכבוד ראש השנה, שמטרתה היתה המוטוריקה העדינה, וכן ביצוע פעולות בעקבות הוראות שניתנות בעל פה. בבוקר שוחחתי איתם על היצירה הצפויה, ובזמן המפגש בצהרים חזרתי על ההוראות שוב. הילדים קיבלו בריסטול עליו היו מצויירים 2 עצים וכן מדבקות של רימונים ותפוחים. המטרה היתה להדביק על גבי צמרת עץ אחת את התפוחים ועל השנייה את הרימונים. למדנו את מושגים "צמרת" ו"גזע", הבדלנו בצבעים שצריך לצבוע אותם, והבנו מדוע אין מדביקים שני סוגי פרי על עץ אחד. לסיום הילדים צבעו את העצים בצבעים המתאימים.

יום ב – ראש השנה

יום ג – ראש השנה

יום ד – ראש השנה

יום ה – מפגשון הבוקר: שוחחנו על החג שעבר, על החגים שעוד עתידים להגיע במהלך החודש העברי הראשון בלוח השנה (הרי הוא חודש תשרי), הילדים סיפרו על חלק מהחוויות שלהם, שוחחנו על יום כיפור הקרב, על משמעותו ועל המילה "סליחה". כמובן גם בחרנו תורני בוקר בהמשך לספירה עד 20 ובדקנו מי הגיע לגן, ושוב תרגלנו אוריינות של בוקר עם שמות הילדים.

מפגש הבוקר: נכנסנו למפגש בקפיצה על רגל אחת.

התחלנו עם ימות השבוע, שרנו שירים, הצגנו עם הכרטיסיות, ולבסוף סידרו הילדים את ימות השבוע לפי הסדר, ואף הניחו את הכרטיסיות של "היום יום", "מחר יום" ו- "אתמול יום" ליד השמות של הימים המתאימים.

שרנו כמה משירי ראש השנה, והצגתי לילדים שיר חדש מקסים בשם "מתנה לראש השנה" מאת לאה נאור (להלן), והצגנו הצגה של השיר עם ענן ששלח טיפה, צפור ששלחה נוצה, ענף ששלח עלה וילדה שציירה ציור. ממש לפי השיר. הילדים אהבו מאוד את השיר, והיה כיף להציגו.

עשינו הפסקה עם השירים וההצגות, והמשכנו לשוחח על המילה "סליחה" לקראת יום הכיפורים, דיברנו על השופר בהקשר החג, ונתנו דוגמאות למעשים לא נעימים שצריך להתנצל עליהם.

בסופו של מפגש שרנו את השיר "ברוגז-שולם" של מירב האוסמן. זה משך אותי לשיר איתם את השיר הידוע "שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם". שוחחנו על הזרת כמסמלת ה"שולם", ועל האגודל שמסמל את ה"ברוגז".

בזמן החצר הילדים הכינו רימונים, והדביקו עליהם פיסות נייר קרפ וקימוטי נייר קרפ. המטרה היתה התרגול של המוטוריקה העדינה, וכמובן הטמעה של המושג "רימון", עליו שוחחנו במהלך היצירה.

הילדים הקפידו על שימוש נכון בחומרים, עבודה נקייה עם הדבק, והשתדלו מאוד למלא את הרימון בקרפ האדום כדי שהרימון באמת יהיה אדום כפי שהוא צריך להיות.

מפגש הצהרים: שוב נכנסנו בקפיצה על רגל אחת, ואז הדבקנו על גבי לוח השמות שפונה מכל הכרטיסיות את שתי מפות ישראל שברשותנו. הבחנו בהבדלים ביניהן (האחת מפורטת והשנייה הרבה פחות), ובדקנו את המיקום של העיר אילת, שכבר הכרנו את מיקומה בדרום הארץ.

היום שוחחנו על עיר הבירה ירושלים, שנמצאת במרכז המדינה. הקבלתי זאת לגוף האדם: כמו שהפופיק שלנו נמצא בדיוק במרכז הגוף (תארו לעצמכם את ההתרגשות והצחוקים לשמע ההקבלה), כך נמצאת ירושלים במרכז המדינה.

ראינו בדיוק היכן היא נמצאת בשתי המפות, ויעלי סיפרה לנו חוויות מהטיול המשפחתי בעיר. זה עורר את הילדים לספר לנו ולשתף את כולנו בחויות שהם זוכרים מטיולים קודמים בעיר, והיה מעניין ונחמד.

אני שוב קוראת לכם, לשתף אותנו בחויות מטיולים משפחתיים: רישמו לי על פתקית קטנה היכן הייתם ובקצרה מה עשיתם, כדי שאוכל גם להראות את המקום על גבי המפה (כולנו נצא מכך נשכרים) וגם לאפשר לילדים לספר על החויות, כשאני עוזרת ומכוונת.

סיימנו עם ספור סתיוי, לכבוד היורה שפקד אותנו בחג וגם לפניו, שמביא איתו (לצערנו) את חוויית השפעת...:

"הם התעטשו" מאת תרזה בטמן.

שוחחנו כמובן על שמה של הסופרת, שאינו ישראלי, וציינתי כי היא סופרת מארה"ב.

לאה נאור

ציפור אחת קטנה

שלחה אלי נוצה.

רציתי להחזיר

אמרה לי: לא רוצה.

זאת מתנה לראש השנה,

שתהיה לך שנה טובה ונחמדה

וגם לי.

תודה.

ענף אחד נמוך

שלח עלה אדום

רציתי להחזיר

אמר לי: מה פתאום.

זאת מתנה לראש הנה,

שתהיה לך שנה יפה ונחמדה

וגם לי.

תודה.

ענן אחד אפור

שלח טיפה קטנה.

טיפה אחת קטנה,

בכלל לא בעונה.

זאת מתנה לראש השנה,

שתהיה לך שנה טובה ונחמדה

וגם לי.

תודה.

ילדה אחת יפה

צירה לי על החול

שמש ושמים

פרח עם גבעול.

זאת מתנה לראש השנה,

שתהיה לך שנה יפה ונחמדה

וגם לי. תודה.