How to UTF-8 encode/decode using core (client side) JavaScript functionality?

So, you want to encode a string to UTF-8 or decode a UTF-8 string in JavaScript and realize that it doesn't give you built in functionality for doing it?

Don't go and implement the UTF-8 encoding and decoding yourself, as you can still use built in functionality:

var utf8 = {
encode: function(s){return unescape(encodeURIComponent(s));},
decode: function(s){return decodeURIComponent(escape(s));}
};

FireFox base64 encode/decode

If you want to encode a string using base64 in JavaScript under FireFox you can use the (somewhat undocumented method) btoa().

If you want to decode a base64 encoded string in JavaScript under FireFox you can use the (somewhat undocumented method) atob().

סיכום השבוע בגן יובל לשבוע 4.1.2009-9.1.2009

סיכום השבוע בגן יובל לשבוע 4.1.2009-9.1.2009 מאת הגננת רות:

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר: התחלנו עם חוויות הילדים מסוף השבוע. הילדים סיפרו בעיקר על משחק בפארק וביקורים משפחתיים אצל הסבים והסבתות, אולם אורי הגיע מצוייד בדף מצוייר הממחיש את הכתוב בו (וכל הכבוד לאבא אריה!), ובו פירוט על הטיול המשפחתי שלו בנחל אלכסנדר: http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~30~~743384562~Card1~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=65953079

בעזרת הדף אורי סיפר על הגשר שחיבר בין קיבוץ מעברות לקיבוץ העוגן, ועל הפרות שעברו עליו, הוא סיפר על שוכני הנחל (צבים, ברווזים ודגים שונים), על הצומח סביב הנחל (עצי פרי, קנה מצוני וכדומה), וכן על הציפורים: עורבים, תוכים, שלדגים וציפורי שיר. אורי סיפר על פינות המשחק שהיו בפארק הנחל וגם על פינות הפיקניק שבו.

המשכנו עם בחירת תורני בוקר (התחלנו היום סבב תורנים חדש), וספרנו מ-1 ועד 20 בקול, ואז אחורנית מ- 20 בשקט.

בדקנו את מצב מזג האויר ועדכנו את לוח מזג האויר בהתאם.

אוריינות שמות הילדים: היום בזריזות מפתיעה ונהדרת הילדים מיקמו את שמם מתחת לאות שהיא האות האמצעית בשמם. כל הכבוד להם!

עמית הביא ספר מקסים על מזג האויר, והוא איפשר לכולנו לראות סוגים שונים של מזג אויר, תמונות מרהיבות של סוגי רוחות, ברד, שלג וכו'. היה מעניין ומשכיל מאוד!

אפילו נשאר לנו זמן לקריאת ספר שהביאה לנו מעין גולדבורט: "המטריה הגדולה של אבא" מאת לוין קיפניס.

מפגש הבוקר: השתמשנו רבות בבקבוקוני הגשם: שרנו, רקדנו, הפעלנו את השרירים ותרגלנו את חגורת הכתפיים ואת הרגלים עם צעדי רדיפה, קפיצות, דילוגים וכדומה.

שרנו שיר שבו השתמשנו במטריה, והוא איפשר לנו לדון בכך שכשפוגשים מישהו ברחוב, נהוג לצורך הנימוס להרים את הכובע אותו אנו חובשים כדי לברך את האיש (וזה המשיך את הנוהג שלנו שלא לחבוש כובעים בתוך הגן, אלא רק מחוצה לו, למשל בחצר).

הצגנו הצגה של חורף עם העננים, טיפות הגשם והברק, והיה שמח מאוד!

סיימנו את המפגש בחידות לחורף.

זמן חצר ויצירה: הילדים המשיכו עם עבודת בגדי החורף, ונדמה לי שכבר מחר נסיים איתה, ונוכל להתחיל עבודה חדשה.

מפגש הצהרים: התחלנו עם ספור מקסים: "מעשה בענן קטן" מאת צביה וילנסקי, והמשכנו עם הדיקלום: "הגשם רדף אחרי" באמצעות בקבוקוני הגשם, שהילדים כל כך אוהבים ...

שרנו את "ילדה אחת ומטריה אחת" וסיימנו עם הצגת הברווזיים, כשילדים נוספים היום הציגו את השיר היפה עם הברווזיים שהביאו לגן. דגנית קיבלה את הברווזיים שלי, והמחיזה עם הילדים את השיר להנאת כולנו!

יום ב – מפגשון הבוקר: בחרנו תורני בוקר וספרנו עד 20 ומ- 20, ואז התפנינו לקריאת ספר מקסים שהביאה יעלי: "אותיות במיץ שטויות" מאת רינת הופר. מאחר ולא עסקנו הבוקר באוריינות שמות הילדים, היווה הספר תרגול נהדר עבור הילדים ומשעשע ביותר.

הילדים הגיבו לספר בהתלהבות, וכשעברנו אות אות הם זיהו כל אחת, מנו פריטים המתחילים באותה האות, והתפקעו מצחוק לשמע החרוזים המשעשעים של רינת הופר.

הקריאה ארכה כחצי שעה, וכל רגע היה שווה את הכיף הגדול. לימוד חווייתי לכל הדעות!

מפגש הבוקר: אוריינות המילה "חורף" + משחק האותיות.

שירי חורף, המחזות ושימוש רב בבקבוקוני הגשם. כל המפגש שם דגש רב על המוטוריקה הגסה, וחיזוק השרירים הגדולים בגוף: חגורת הכתפיים, שרירי הזרועות והרגלים.

והילדים לא שמים לב שהם בעצם מתרגלים את גופם ...

זמן חצר ויצירה: סיימנו עם יצירת הבגדים! הגן מקושט ויפה, ואתם מוזמנים לבוא ולהתפעל ממעשי ידי הילדים!

מפגש הצהרים: ספור ברצף: הצגתי בפני הילדים 4 תמונות שאמורות ליצור ספור .

שוחחנו על התמונות, ואיפשרתי לילדים לספר לי מה מספרות התמונות. מעניין היה לראות את הרצפים השונים מאוד שכל אחד מהם בחר. קיבלתי את מרבית הסיפורים: כל עוד הילדים נתנו הצדקה הגיונית לרצף התמונות – קיבלתי אותה.

לאחר מכן כל ילד קיבל לוח בריסטול משלו, ועליו אותן 4 תמונות. הבריסטול חולק ל- 4 חלקים, וכל חלק מוספר מ- 1 ועד 4. הילדים בחרו את רצף הספור המתאים להם, והדביקו לפיו את התמונות. מחר נמשיך עם העבודה החשובה הזו, ואשב עם כל ילד בנפרד על מנת לכתוב את הספור אותו הוא רוצה לספר בהקשר לסידור התמונות. הצורך לספר במילים ברורות ומסודרות את הספור אמור לגרום לילדים לבחון מחדש את רצף התמונות, ולהתאים להן ספור הגיוני.

יום ג – מפגשון הבוקר: בחרנו תורני בוקר וספרנו מ- ועד 20.

מעין גולדבורט סיפרה חוויות מטיול משפחתי בחוות התוכים בכפר הס: http://www.havat-hatukim.co.il/

והראתה נוצות שאספה במקום.

קראנו ספור אותו הביאה לליב, ושהילדים אהבו מאוד: "לילה חשוך אחד" מאת אורה איל.

לאחר מכן הראנו שוב את הספר המקסים שהביא עמית בתחילת השבוע: "ראשית מידע מזג האויר".

בסוף המפגש נהננו מקלפים נהדרים שהביאה לנו דגנית ושהיוו המשך מוצלח לנושא הספור בהמשכים.

היו 3 ספורים שהומחשו על ידי 3 סדרות קלפים. כולנו ישבנו על השטיח, ולאחר שהצגנו כל קלף וקלף מסדרה מסויימת, חשבנו מהו הרצף המתאים לספר את הספור. שוב היה מעניין לראות דרכים שונות לספר ספור שנראה לעין הבוגרת יותר אחיד.

לאחר שהצגנו את כל הסדרות, התחלקנו ל-3 קבוצות, כשכל קבוצה קיבלה סדרה אחת לסדר בעצמה.

מפגש הבוקר: שרנו שירי חורף והצגנו הצגה עם מטריה.

זמן חצר ויצירה: מירב ודגנית ישבו עם הילדים להכין תמונת חורף: כל ילד קיבל בריסטול אפור (מקביל לצבעי החורף), והיה צריך למרוח דבק בתחתי הדף ולפזר עליו חול, ובראש הדף למרוח שוב דבק ולהדביק עננים מצמר גפן, אותם צבע באפור. מתחת לעננים הילדים הדביקו "גשם" עשוי מפיסות נייר צבעוניות, ולסיום הדביקו ברק.

במקביל ישבתי אני בגן – בכל פעם עם ילד אחר – וכתבנו ביחד את הספור המתאים לתמונות הספור ברצף מאתמול.

מפגש הצהרים: התחלנו עם הצגת הברווזיים, שהולכת ומתרחבת, מאחר ויותר ויותר ילדים באים לגם עם צמד גרביים להצגה! איזה כיף!

המשכנו וסיימנו את המפגש בקריאת 2 ספרים (אכן יום גדוש ספרים):

"הכל בגלל שלולית של חורף" מאת דליה קורח שגב ויונה זילברמן

"הדג שאהב דיגדוגים" מאת סם עדות – אותו הביא אריאל להנאת כולנו!

יום ד – מפגשון הבוקר: את הבוקר הקדשנו לאוריינות שמות הילדים לפי האות/יות האמצעית/האמצעיות בשמם. הילדים ניגשו ללוח לפי צלילי האותיות: בכל פעם השמעתי צליל אחר של אות מסויימת, והילדים היו צריכים לזהות את האותיות, ולבוא ולהדביק את שמם אם האות מתאימה לאחת מהאותיות האמצעיות בשמם.

בשעה 9:00 חצי מהקבוצה פנתה לחוג יוגה, והחצי השני לארוחת הבוקר, וחצי שעה אחר כך הקבוצות התחלפו.

ב- 10 הילדים יצאו לחצר.

זמן חצר ויצירה: בזמן החצר, שהיום היה ארוך מתמיד (קצת פחות משעתיים), סיימו הילדים עם דגנית ומירב את יצירת "תמונת החורף" , והגן קושט בתמונות היפיפיות, מעשה ידי הילדים.

במקביל ישבתי אני בגן בכל פעם עם ילד אחר, וביחד ניסינו לרשום סיפור לפי רצף התמונות שהילד/ה הדביק/ה בבריסטול האישי. לפי הרצף הילדים ניסו לבנות את הסיפורים שלהם, ובמידת הצורך שינו את סדר התמונות.

הדבר אורך זמן ממושך מאחר ואני מקדישה לכל ילד את הזמן שדרוש לו. נמשיך בכך וודאי גם במהלך השבוע הבא.

את הספורים ורצף התמונות תוכלו לראות בקלסרי הילדים שבמגירות. רק בבקשה לא לקחת את הקלסרים הביתה, ואם אתם לוקחים אותם – לא לשכוח להחזיר!!

מפגש הצהרים: התחלנו עם שירי חורף, וחלקם לוו באמצעות בקבוקוני הגשם. לאחר מכן ערכנו 2 הצגות ברוח החורף. כשזה הסתיים הראיתי שוב לילדים את קלפי הספורים ברצף, והפעם הצעתי להם רצף מסויים, כשאני מדגישה שזהו הסיפור שאני בחרתי, ושכל אחד יכול לשנות את הסדר, אם הספור יוצא הגיוני.

המטרה היתה להציג בפניהם אפשרות אחת, ולהדגיש בפני הילדים שהיו זקוקים לכך – את ההגיון בסידור הקלפים.

כמובן סיימנו בהצגה רחבת הקף של הברווזיים, ובהקראת הספור: "נרקיס מלך הביצה", המוכר וודאי לכולכם.

יום ה – מפגשון הבוקר: ספריה

מפגש הבוקר: התחלנו עם שיר בוקר עליז, שחלק מן הילדים הציגו במקומי.

המשכנו כמובן עם שירי חורף, וחלקם לוו בבקבוקוני הגשם האהובים כל כך. היה פשוט שמח!

את מרבית השירים הילדים הציגו, מה שעשה את המפגש ערני במיוחד. סיימנו בקריאת ספור שהשאיל מהגן עמית:

"ספור של חורף" מאת הסופרת המוכרת היטב בגן: ענת אומנסקי

זמן חצר ויצירה: בזמן החצר המשכתי עם מספר ילדים נוספים לכתוב את הספורים שלהם על פי רצף התמונות שהם בחרו – ואמשיך בכך גם מחר ובשבוע הבא.

מפגש הצהרים: ספור התורה: יום חמישי מוקדש בזמן מפגש הצהרים לספורי התורה. לאחר שהכרנו אותם בשבוע שעבר, ושוחחנו על "הספר של היהודים" הלא הוא ספר התורה, ועל כך שהוא מורכב מספרים רבים בתוכו המכילים ספורים רבים, חזרנו שוב על ספור הבריאה בתמצות, וגם קראתי להם מספרו של אפרים סידון.

הורי השבת מחר יהיו: אוהד + אוריה.

מסיבות ימי הולדת שחגגנו השבוע: השבוע אין מסיבות ימי הולדת, ונחזור לכך בשבוע הבא.

בשבוע הבא נתחיל עם נושא ביאליק, ונמשיך במקביל את נושא החורף.

נושא ביאליק ילווה אותנו לשבועיים הבאים.

January Haifa Perl Meeting

Date: Thu, 01 Jan 2009 08:54:38 +0200
From: Shmuel Fomberg
Reply-To: Perl in Israel
To: Perl in Israel
Subject: [Israel.pm]

Hello All.

On January 7, 6:30pm, there will be a Perl meeting.

Topics:
Uri Bruck, "Perl in Software Art".
See: http://www.yapceurope2008.org/ye2008/talks/tag/want

Shmuel Fomberg, about the CPAN module Data::ParseBinary.

The meeting will take place at Qualcomm, MATAM, Haifa.

See you there.
Shmuel.

Here's a more recent post on this from Shmuel:

Hi All.

Sorry about the previous announcement - it was a bit rushed.
(can someone post this in the Haifa Unix mailing list? thanks)

So, Our next meeting will take place on Wednesday, January 7.
The talk will begin at 18:30, in Qualcomm Israel.

First talk (40 min): Uri Bruck will talk about "Perl in Software Art"

Abstract:
Software Art is art where software, programming code, or software
concepts play a significant role. It's closely related to Net Art.
Some software artists use Perl to create their art, and true to the
spirit of open source, often include the source code as part or
alongside the art.
Some observations on such art works will be discussed, the relation
between code (material) and artworks, links to related concepts in other
art forms.

Second talk (40 min): Shmuel Fomberg (truly yours) will talk about his
CPAN module Data::ParseBinary

Abstract:
Data::ParseBinary can be used to parse highly complicated and
conditional binary structures. We will see what can be done easily using
the module, and what can be done less easily.

About the location:
Qualcomm is located in the Omega Building, at the south entrance of
MATAM, which is on the south entrance of Haifa. It is 15 minutes walk
from the train / bus station "Hof HaCarmel". (I do it daily) For the
lazy, there are taxi lines to Tirat Hacarmel that drive on that way in
somewhat regular period.

A map can be found in this link:
http://tinyurl.com/qualcomm-israel

See you there,
Shmuel.

See post at the israel.pm archives:

• http://perl.org.il/pipermail/perl/2009-January/009993.html
• http://perl.org.il/pipermail/perl/2009-January/010003.html

הסמכות החדשה מאת חיים עומר

קראתי את ספרו של חיים עומר הסמכות החדשה בהוצאת מודן.

מצאתי את הספר המשך טבעי לספרו האחרון שקראתי, המאבק באלימות ילדים. למעשה, ישנה חזרה רבה מאד ומשמעותית מאד על הרעיונות מספרו הקודם בנושא. התוספות הן בעיקר חידוד והדגמה נוספת של מקרים רבים, לאור הנסיון המצטבר בסדנאות ובקליניקה שלה שותף המחבר. יש גם הרחבה יפה ומועילה על ההיבט של בית הספר והקשר מורים-תלמידים, מורים-הורים, מורים-חוץ (הכוונה בחוץ לגורמים כמו שיטור, רווחה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים...).

בספר מזכירים גם את soscenter שהוא מרכז להדרכה בנושאי אלימות.

באתר טקסט כתוב על אודות הספר. עידן רבי ב-nrg כותב על אודות הספר וגם על המחבר ובנוסף יש דגשים ונקודות עיקריות מהספר בסקירתו.

הספר מומלץ, מעניין, מחכים, מועיל במיוחד בגישות המקוריות והמעשיות שלו וגם כבד מאד לקריאה.

אני נהניתי לקרוא ולמדתי רבות.
מעניין מאד היה לו היו מפעילים תכניות כמו שהוא מציג בספרו בבתי הספר. הייתי רוצה לראות דבר כזה בנסיון בבית הספר שבו בני לומד.

ישראלית שפה יפה מאת גלעד צוקרמן

קראתי את ספרו של הבלשן גלעד צוקרמן ישראלית שפה יפה בהוצאת עם עובד.

הספר בעיקר בלבל אותי.
חשבתי שיש לי רקע לא רע בכלל בבלשנות כדי להצליח ולגמוע ספר כזה ולהבינו. כנראה שטעיתי.
המסקנה העיקרית שלי מהספר הוא שהמחבר מתעקש מאד להראות כמה היידיש משפיעה על ה"ישראלית". עוד הוא גורס שעברית וישראלית לא אחת הן, ושישראלית אינה המשך של עברית אלא שפה אחרת. אני אפילו יכול לקבל את התיזה הזאת. אני רק לא בטוח למה זה כ"כ משנה...

יש פה ושם אנקדוטות ודוגמאות משפות אחרות והשפעתן על ה"ישראלית" (הצחיקה אותי הדוגמה מנאומו של בגין בו הוא מתלהב ורועם איך עולם ומלואו מזיין את נאצר ואז שואל בפאתוס "ומי מזיין את ממשלת ישראל"?. הכוונה כמובן בזיון במובן חימוש ולא במובן הגס המקובל היום...).
הספר היה ערב רב מאד של מושגים ומונחים מהבלשנות, לטעמי, ללא סדר ברור ומובן. לא ברור ומובן עבורי, כמובן. אני כאמור לא בעל רקע טוב ומוצק דיו בבלשנות כפי שכנראה חשבתי. אני לא הצלחתי להבין איך המסקנה של המחבר הולכת ונבנית. אולי בקריאות הבאות שלי את הספר. אולי.

כן הבנתי:

• היידיש השפיעה מאד על השפה הישראלית (מה שאני ורבים מכנים עברית מודרנית)
• ההשפעה של היידיש אינה רק בהשאלת מילים אלא בהשאלת מבנים בשפה (הדוגמה החוזרת רבות בספר "מה נשמע?") ולא ארחיב עם דוגמות, אלה קיימות בשפע בספר.
• היה נתק של אלפי שנים בשימוש בעברית ולא היתה המשכיות של כתיבה, שיחה ובכלל יצירה בשפה. מבחינה זאת, עברית היא מיוחדת מאד.
• לישראלית אין הורה או מקור אחד באילן היוחסין של השפות אלא כמה. השתיים העיקריות, אם הבנתי נכון, הן עברית ויידיש.
• המחבר דוחה טענה שישראלית היא שפה סלאווית או יידיש שעברה רק-לקסיפיקציה (מילון, או אוצר מילים בעברית על בסיס תחבירי ודקדוקי של שפה סלאווית או של היידיש).
  
• עברית אינה שפת אם, היידיש היתה שפת אם של רובם של מחיי השפה העברית ומה שדוברים בישראל זאת שפת אם "ישראלית" ואין בה נכון או לא נכון, כי הדוברים קובעים את התחביר וכל נסיון להצמיד את הישראלית לחוקים תחביריים ולדקדוק של עברית הם בגדר אילוץ.
• מעניינת הטענה כי עברית בארץ נלמדת כאילו כשפת אם כשהיא למעשה שפה זרה ראשונה שנלמדת (הישראלית היא שפת האם). המחבר קושר כשלונות במבחנים בהבנת הנקרא בדיוק בעניין זה (רעיון מקורי, לטעמי, אם כי לא מבוסס דיו, שכן, גם הטקסטים שבהם עושים שימוש במבחנים בהבעה ובהבנת הנקרא הם לכאורה בישראית...) -- בכך ששפת האם של התלמידים היא ישראלית בעוד שהם לומדים בבית הספר עברית מודרנית ובשעורי תנ"ך לומדים עברית מקראית (ואם יש שעורי משנה או גמרה אז עברית משנאית...)

לא הבנתי את הדיון שסבב סביב דוגמות של השאלת מילים משפות אחרות לתוך בניין פיעל והתפעל. המחבר מצטרף ומרחיב את דעתה של אותי בת אל שאין מדובר בשורשים עבריים. אולם אני מצטרף כאן דווקא לדעתו של הפרופסור עוזי אורנן (וראו את ספרו המצויין המילה האחרונה -- ראו חלק א' של ראיון עם עוזי אורנן על הספר. הנה חלק ב' של הראיון עם עוזי אורנן.) שמציג מנגנון יצירת מילים בעברית ע"י סחיטת שורש ממילים לועזיות ומאותו רגע הפיכתו למילה עברית לכל דבר. אני רוצה לומר כי מרגע "סחיטת השורש" המילה הופכת להיות עברית לכל דבר וניתן לגזור ולהטות אותה כרצוננו לפי הכללים של עברית. לא ראיתי התייחסות לעמדותיו של אורנן כלל בספרו של צוקרמן ואני תוהה מדוע. הדיון היה וודאי מעניין מאד לו היה נוכח בספר.

עוד נושא שקיוויתי שיהיה מטופל בספר הוא מעמדה של ה' הידיעה. יש מאמר של המנחה שלי למאסר, ד"ר שולי וינטנר, בנושא, ובו הוא דן המעמדה של ה' הידיעה כצורן (האם זאת מילית המציינת מילה נפרדת או שמא מדובר בצורן נטייה?). צוקרמן לא דן בנושא כלל, אף על פי שהוא מקדיש לא מעט מקום ומילים לדיון במיליות שימוש אחרות, לרבות אותיות בכל"ם.

בקיצור, יצאתי מבולבל מהבליל הגדול של מושגים לשוניים ומונחים מתחום הבלשנות.

הסיכום שלי: למה זה בדיוק חשוב איך קוראים לשפה? עברית, עברית מודרנית, עברית ישראלית או ישראלית?! המסקנה העיקרית שיצאתי ממנה עם חומר למחשבה היא שעברית מודרנית, או ישראלית, לא מבוססת בעיקרה על עברית אלא על עברית ועל יידיש כתורמות עיקריות, או בשני הורים באילן היוחסין של הזפות לשפה המודרנית שאנו מכנים היום עברית וצוקרמן מכנה ישראלית. אולי בכל זאת כן הבנתי?

התיאוריה של המחבר מעניינת, מסקרנת ומעוררת מחשבה ודיון.

הנה כמה קישורים לביקורות ודעות על הספר:

• האתר של גלעד צוקרמן על הספר (יש שם גם מראי מקום על מאמרים וביקורות על הספר בעיתונות בארץ ובעולם, בעברית, סליחה, בישראלית, ובשפות אחרות).
• ראיון עם גלעד צוקרמן אצל לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 (נענע 10).
  
• חגי חיטרון בהארץ
• נועם אורדן בהארץ
• עמרי הרצוג בהארץ
• רוביק רוזנטל (בין השאר על הספר) ב-nrg
• גלעד צוקרמן ב-nrg עונה לביקורת של רוביק רוזנטל על ספרו
• יוסי שריד בהארץ.
  
• גלעד צוקרמן (זה המחבר של הספר בעצמו) ב-nrg. זה מאמר מ-2005, לא על הספר כלל (כי זה יצא ב-2008) אבל יש הרבה במאמר הזה שכתוב כמעט מילה במילה בספר. ז"א אפשר ללמוד על התפתחויות הרעיונות של צוקרמן מהמאמר הזה ולקבל טעימה, לפחות בכל הקשור ליידיש.

מומלץ? רק למי שיש לו עניין בשפה עברית ורקע לשוני/בלשני איתן. בעקרון, הייתי מציע לרוב, לקרוא את המאמרים על הספר ואת מאמריו בעיתונות היומית של צוקרמן, שכן הם יותר נגישים (אם כי לא מפורטים דיים כמו שהם מפורטים בספרו).

סיכום השבוע בגן יובל לשבוע 28.12.2008-2.1.2009

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר: היה כיף לחזור לגן ולפגוש בילדים!

התחלנו את המפגשון עם בדיקת שמות הילדים: מאחר וכבר הכרנו את האות הראשונה ואת האות האחרונה שבשמות שלנו (של כולם, ולא רק בשמנו הפרטי) – פנינו היום לבדוק מהן האותיות שבין הראשונה לאחרונה, כלומר האותיות האמצעיות. כל אחד בדק בשמו שלו, ואחר כך לקחנו כמה שמות באופן אקראי מהלוח, ובדקנו ביחד כמה אותיות אמצעיות יש בכל שם, וכמובן מהן אותן האותיות.

לאחר מכן הכנו ביחד את האותיות הנדרשות ללוח השמות, כלומר הילדים ואני בדקנו לפי שמות הילדים אילו אותיות צריך להדביק על גבי לוח השמות, תחתיהן נדביק כולנו את שמותינו, לפי אחת מהאותיות האמצעיות שבשם שלנו.

זה לקח המון זמן, אבל הילדים נהנו מאוד, שיתפו פעולה, ולאט לאט (ממש אפשר היה לראות את תהליך ההפנמה וההבנה קורה לנגד עיניי) קלטו במה מדובר לגמרי.

לאחר מכן פנינו ללוח התוכן החדש, וראינו את הנושא החדש בו נתחיל היום, הלוא הוא נושא החורף. בדקנו את המילה "חורף", וגם שוחחנו בקצרה על כמה מהמושגים שילוו אותנו: סוגי העננים, טיפות גשם, ברק (רואים אותו), רעם (שומעים אותו), בגדי החורף (ופירטנו), מטריה, וכדומה.

מפגש הבוקר: התחלנו עם חוויות הילדים (עברנו ילד ילד) מחופשת החג: מרבית הילדים סיפרו על "מותק של פסטיבל" או לסירוגין על "תפוס ת' פסטיגל", ואין ספק שההתרגשות לגבי האירועים האלו היה גדולה מאוד. היה מעניין לשמוע מה תפס את תשומת ליבו של כל ילד מהחוויה של הפסטיבל/פסטיגל.

היו כמה ילדים (ושוב – תודה להורים שהשקיעו מזמנם וכתבו לי את הפרטים על פתק!) שסיפרו חוויות מטיולי החג:

** אורי סיפר על מסיבת יום הולדתו ה- 3 בקרב בני משפחתו במהלך החופשה, ועל המתנות שקיבל.

**עמית סיפר על טיול משפחתי בגן הלאומי נחל רובין/ שפך נחל שורק http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no&SiteName=parks&ItemID=743371669&ValuePage=Card1

והיטיב לספר חוויות מהצמחים שראו בדרך וסוגי הציפורים. הוא גם הביא צדפים שאסף משפך נחל שורק לים התיכון, ומייד לאחר מכן מיהרנו לבדוק במפה את מיקומו של הים התיכון.

** יעלי סיפרה על ביקור במוזיאון האוטובוסים בתל אביב (ושוב מיהרנו לבדוק היכן נמצאת תל אביב על המפה).

** שחר סיפר על ביקור משפחתי בקיפצובה ליד ירושלים (ונזכרנו במיקומה של בירת מדינתנו במפה) http://www.kiftzuba.co.il/

המשכנו במפגש עם שיחה על בגדי החורף: מדוע לובשים אותם, מה מטרתם, אילו בגדים מיוחדים לובשים בחורף ולא בעונות אחרות. הילדים שיתפו פעולה נהדר!

סיימנו עם שני שירי חורף חדשים: "חורף" של גידי גוב ו- "ילדה אחת ומטריה אחת" בליווי מטריה. את השיר הראשון שרנו כולנו במפגש בישיבה, בליווי תנועות, ואת השיר השני הפכנו להצגה של ממש, כשילד אחד קיבל את המטריה, וקיבל תחתיה חברים נוספים לפי מילות השיר. השמחה היתה רבה!

זמן חצר ויצירה: הילדים צבעו תמונה של ילד/ה לבוש/ה מעיל ומחזיק/ה מטריה, ולאחר מכן נדביק את פני הילדים במקום המתאים, ונקשט את לוח התוכן.

מפגש הצהרים: התחלנו עם שירי החורף שהכרנו היום במפגש הבוקר, ולמדנו שיר נוסף שלווה על ידי בקבוקוני הגשם: "גשם גשם משמים".

הכרנו גם חברים חדשים שיצאו מתוך קופסת ההפתעות שלי: הברווזיים!! ברווז לבן וברווז שחור, שסיפרו לילדים, שהחליטו לבוא, מאחר והם מתאימים לנושא הנלמד בגן. הילדים קיבלו את פניהם באושר ובשמחה, ונהנו מאוד מההצגה על פי השיר "לסבתא של אפרים, לסבתא ברווזיים".

הזמנתי את הילדים להביא גרב אחת לבנה ואחת שחורה לגן, כדי להציג יחד איתי את השיר.

סיימנו את המפגש העליז עם ספר שהביא שחר: "הקטר הכחול שיכול" מאת ווטי פייפר. היו ילדים שהכירו את הספור מספיק כדי לספרו יחד איתי.

יום ב – מפגשון הבוקר: שמחנו לפגוש בחברים שלא הגיעו אתמול לגן בשל אירועי חג החנוכה!

עסקנו באוריינות שמות הילדים לפי האותיות האמצעיות, וקראתי לילדים לבוא ללוח לפי שיר צבעי החולצות.

בחרנו תורני בוקר, ספרנו אחורנית מ- 20 ועדכנו את לוח מזג האויר.

מפגש הבוקר: התחלנו עם איתי סספורטס שסיפר לנו (ותודה לאמו שכתבה פתק מפורט על טיול השבת שלהם) על הטיול המשפחתי בתחנת החשמל בנהריים, וכן בטיול לאורך הגבול עם ירדן.

http://www.israel-electric.co.il/bin/ibp.jsp?ibpDispWhat=object&ibpDisplay=view&ibpPage=IP&ibpDispWho=General%5El190&ibpZone=Naharaim&ibpVersion=6&

זו היתה הזדמנות מצויינת לספר לילדים על גבולות המדינה, שוחחנו מהו גבול, ומיהן השכנות של מדינת ישראל (מצרים, ירדן, סוריה ולבנון).

ציינו את הים התיכון כאחד השכנים. הבחנו בין השכנים שהם "ברוגז" איתנו לבין השכנים שעשו איתנו "שולם".

המשכנו עם אוריינות המילה "חורף", ופנינו סוף סוף לשיר.

התחלנו עם השירים אותם שרנו אתמול, והמשכנו עם שירים חדשים/ישנים:

"בואו עננים", "יצאתי לטייל", "רוח רוח משתוללת", "טיף טיף טף יורד הגשם".

הצגנו כל שיר ושיר, לילדים ניתנה במה מלאה להציג ולהופיע, והם נהנו מכל רגע.

השתמשנו רבות בבקבוקוני הגשם, והתרגשנו לגלות שהשמים מתקדרים ככל שאנו שרים לגשם. (בסוף באמת ירד גשם!!).

זמן חצר ויצירה: הילדים קיבלו דף ובו ציורים של בגדי חורף: חולצה ארוכת שרוולים, מכנסיים, מגפים וכובע צמר. היה עליהם לצבוע אותם – כל פריט לבוש באופן שונה: הם יכלו להשתמש במדבקות, בצבע גואש, בטושים, בצבעי פנדה וכן להדביק פיסות נייר קטנות.

התרגול של המוטוריקה העדינה ליווה אותנו ביצירה, וכן האפשרות להשתמש במגוון חומרים ולחוש אותם. הפעם לא יכלו הילדים לבחור באיזה אופן יקשטו את בגדיהם, והיה עליהם להקפיד להשתמש במגוון של חומרים. כך ניתן פתח לילדים שנמנעים בדרך כלל מלהשתמש בחומרים מסויימים לעשות זאת, להתמודד בהצלחה עם הקשיים שהם חווים עם אותם חומרים, ולגלות את היופי שאותם חומרים מאפשרים להם ביצירה. בהמשך היצירה הילדים יגזרו את הבגדים וייצרו דמות לבושה מכף רגל ועד ראש. היצירה תלווה אותנו לפחות עד סוף השבוע.

מפגש הצהרים: התחלנו עם דיקלום מקסים שלימדתי את הילדים תוך שימוש בבקבוקוני הגשם, והיה פשוט נפלא!

להלן הדיקלום להנאתכם עם הילדים:

הַגֶשֶׁם רָדָף אַחֲרַי

הגֶשֶׁם רדף אחרַי.

גֶשֶׁם לפנַי, גֶשֶׁם מאֲחוֹרַי

גֶשֶׁם מעלַי .

"די"!, צעקתי:

"אני רטוב כמו דג,

חכה שאגיע לאיזה גג."

הגעתי הביתה רטוב ורחוץ,

בדיוק אז -

הפסיק הגֶשֶׁם לתופף בחוץ.

המשכנו עם ספור חורף מקסים הנקרא: "טיפי וטיפה" מאת אורי אדוני שמספר על שתי טיפות גשם שהחליטו לבדוק על מי כדאי להן ליפול מהענן עליו ישבו, ולבסוף גילו פרח במדבר, שהיה צמא ויבש, ושמח מאוד לקראתן.

ספור על חברות ועל משמעות טיפות הגשם היורדות, וכמובן פנינו גם בהזדמנות זו למפה כדי לראות את מיקומו של המדבר הגדול במדינה, הלוא הוא הנגב.

סיימנו עם הברווזיים.

יום ג – מפגשון הבוקר: התחלנו עם בחירת תורני הבוקר, והמשכנו עם אוריינות שמות הילדים לפי האותיות האמצעיות.

מפגש הבוקר: מסיבת יום הולדת לעדן!

זמן חצר ויצירה: הילדים סיימו לקשט את בגדי החורף שלהם באמצעות סוגים שונים של חומרים.

מפגש הצהרים: סוף סוף מפגש! התחלנו עם ספור חורף מקסים שמצאתי, ושליווה אותנו עם תמונות מתאימות שהודבקו לפי הסדר על גבי הלוח הגדול בחדר. שם הספור: "היֹה היה ופטריה", (נוסח עיברי מעבד עפ"י ו' סוטיב) - הגשה וציורים: נורית יובל.

המשכנו עם הצגת חורף: 3 ילדים נקראו להיות עננים (ענן שחור, ענן אפור כהה וענן אפור בהיר), ילד אחד היה הברק, ו- 6 ילדים אחרים היו טיפות הגשם. כל אחד מן השחקנים קיבל כמובן אביזר התואם את תפקידו.

העננים היו צריכים להתנגש עם הבטן שלהם (גרר צחוקים וצחקוקים), וכמובן להחזיק את העננים גבוה מעל הראש (חיזוק שרירי הכתפיים). בכל פעם שהעננים התנגשו, היה על הילד ששיחק את הברק לרוץ ולהדחף ביניהם ולהרים גבוה את הברק שהחזיק. ולאחר מכן היה חוזר בריצה בחזרה למקומו, ושב למלא את תפקידו בכל פעם שהעננים התנגשו. לאחר שהעננים התנגשו ונראה הברק, רצו למרכז החדר טיפות הגשם, וטפטפו בכל מקום ... ההפעלה היתה ערנית, שמחה ומהנה, ומידי פעם שלחתי את הילדים למסור את האביזר שברשותם לילדים אחרים שטרם השתתפו, ואין ספק שכולם (אבל באמת כולם) גילו חברות גדולה, ובחרו רק את מי שטרם השתתף. אם בטעות מישהו התבלבל – כל הילדים מיהרו להציע שם של ילד שטרם השתתף. כל הכבוד!

מטרת ההצגה היתה קודם כל להמחיש את מה שסיפרתי להם מתחילת השבוע על האופן שבו יורד בעצם גשם, ועל שיתוף העננים, הברקים והרעמים בתהליך עוד לפני הגעת הטיפות. שאלו את הילדים!

לאחר מכן השמעתי את השיר המתאים, והילדים התאימו עצמם למהלך השיר מבחינת ההצגה.

פשוט נהדר!

בקושי נשאר לנו זמן להצגת הברווזיים, אבל כמובן לא ויתרנו עליהם, והפעם השתתפו בהצגה מול הילדים האחרים אלה שהביאו ברווזיים משלהם!

את שאר הילדים עודדתי להשתתף ממקומם, ולעשות בכאילו עם הידיים. יאמר לזכותם שהם שיתפו פעולה, ונהנו מאוד בכל מקרה מן ההצגה.

יום ד – יום חופשי

יום ה – מפגשון הבוקר: ספריה! בחרנו תורני בוקר וספרנים, והקדשנו את הבוקר לטקס הספריה.

מפגש הבוקר: שרנו שירי חורף שאנו כבר מכירים, וכן כמה חדשים/ישנים, שסייעו לנו לפעול במרחב ולתרגל מוטוריקה גסה: דילוגים, צעדי רדיפה, קפיצות, ושפשופי כפות ידיים. היה מהנה מאוד, וגם מחמם ביום קפוא שכזה...

המשכנו עם אוריינות המילה "חורף" ושיחקנו את המשחק האהוב עלינו, כשבעצם המטרה היא ארגון האותיות המרכיבות את המילה בסדר הנכון. משחק להיט בגן!

סיימנו בקריאת הספור "היה היה ופטריה" מאת נורית יובל, כשהפעם הילדים מציגים את הספור, ועם הדיקלום שלווה בבקבוקוני הגשם.

זמן חצר ויצירה: היום הילדים סיימו לגזור את פריטי הלבוש החורפיים שקישטו, וחלקם כבר הדביקו את הפריטים בצורה נכונה על גבי בריסטול גדול, ואפילו ציירו פרצוף לדמות הלבושה. כל אחד בחר את מי הוא מצייר, אז שווה לכם לשאול אותם!

מפגש הצהרים: התחלנו היום עם סיפורי תורה:

הכרנו את הספר של העם היהודי, הלא הוא התנ"ך, והבחנו בין התנ"ך שמכיל בתוכו את כל הספרים לבין התורה, שהוא הספר הראשון שביניהם.

שוחחנו על משמעות היותנו יהודים, על חשיבות המילה "יהודי" – וכמובן על הספר החשוב שמלווה אותנו.

הספור הראשון שסיפרתי לילדים (ספור הצגה שלי שלווה הפעם בלוחיות שמות ימי השבוע אותם הילדים מכירים היטב) היה כמובן בריאת העולם. הספור היה מוחשי מאוד, והם עזרו לי לחשוב מה יבוא בכל יום ובכל שלב.

הזכרתי את המושגים התנ"כיים: "וירא כי טוב", בריאה, אלוהים.

בפעם הבאה ניזכר שוב בבריאת העולם, ואז גם אקרא להם מספרו של אפרים סידון: "התנ"ך בחרוזים"

סיימנו את המפגש עם הברווזיים כמובן, ומי שהביא גרביים – הצטרף להצגה.

הורי השבת מחר יהיו: איתי דבי + מעין גולדבורט.

מסיבות ימי הולדת שחגגנו השבוע: לעדן ולאריאל. מזל טוב לחמודים ולמשפחות!