Wednesday, December 17, 2008

הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה מאת ד"ר פיל והקדמה אישית שלי



עד לא מכבר ומזה מספר שנים הייתי בעודף משקל ניכר. משפחתי הקרובה ללא הרף ניסתה לדבר אל ליבי שאפחית ממשקלי לטובת באירותי. רק לאחרונה בסוף אפריל ירד האסימון והחלטתי לעשות משהו. קבעתי לי מטרה, קבעתי לי מטרות ביניים והתייעצתי עם מומחים (רופאים, דיאטנית) וקראתי ספרים כדי להחליט על דרך פעולה. מאז ההחלטה שיניתי סגנון חיים בכל הקשור לתזונה ולפעילות גופנית. למה אני מספר את זה? כי כבר לפני כשנתיים-שלוש אחותי היקרה רכשה עבורי שני ספרים מאת ד"ר פיל אשר היו אמורים לסייע לי לעשות את המעשה, שכאמור, עשיתי אז מכבר ורק לאחרונה. מצד אחד, יצא לי לצפות בתכניות של ד"ר פיל בערוץ 3 ומאד התרשמתי מהאישיות, מהתכנים ומהעצות שלו. באמת נראה שהאדם יודע על מה שהוא מדבר, שיש הגיון מאחורי המלצותיו והאופן שבו הוא מנתח את הדברים ושעצותיו אכן שימושיות ויעילות בנושאים שונים ומגוונים. ככה שהייתי נכון לקרוא. מצד שני, הייתי מאד אנטי לכל נסיון של אדם אחר להתערב בהרגלי האכילה והחיים שלי בכל הקשור למשקל ובכלל כשקראתי את כותרת הספרים "הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה" נמלאתי ספקנות, זלזול וחוסר רצון לשתף פעולה כי כותרת כזאת מתאימה לשרלטנים להבנתי ולא לספר רציני. יחד עם זאת, אחותי הצליחה לסחוט ממני הבטחה שאעיין לכל הפחות בספרים, ומשום שאני עומד ומקיים את הבטחותי אכן עיינתי. לא רק שעיינתי אלא קראתי את שני הספרים מכריכה לכריכה.

מה אומר? הזדהיתי מאד עם הרציונל שעומד מאחורי הספר, הבנתי והסכמתי עם כל ההסברים ואפילו שיטות ההתמודדות והפעולה נראו לי נכונות ומתאימות. אז מה מנע ממני לעשות מעשה? פשוט לא החלטתי שיש לי בעיה. חשבתי שנח לי במצבי, אין לי בעייה אישית עם המראה או המשקל ואני מרגיש בריא וטוב ולכן לא ראיתי סיבה אמיתי לשנות. בנוסף, נסיון שניסיתי כמה שנים קודם לרדת באופן רציני במשקל עלה יפה מאד ודי בקלות, (מאז עליתי בחזרה עם ריבית...) ככה שהחזקתי בדעה שאם וכאשר אצטרך להוריד במשקל, אין לי בעייה לעשות זאת. מה שמנע ממני עוד לערוך שינוי בחיי הוא ההבנה שכדי לשמר משקל לאחר ירידה במשקל אצטרך לבטח לשנות מאורחות חיי: הרגלי אכילה, שילוב ספורט באופן קבוע, פעילות גופנית רבה יותר ואולי דברים נוספים. לא הרגשתי שאני מוכן לשנות משהו בסגנון חיי שהוא מאד עמוס בפעילות, מאד קצר בזמן ומרובה במשימות.

אבל בסוף אפריל אכן ירד האסימון והחלטתי. וזה היה כל מה שהייתי צריך כנראה כדי להצליח. הפסקתי לחלוטין צריכת סוכר (להוסיף סוכר למשקאות ולמאכלים), צריכת משקאות ממותקים, צריכת מאכלים שמכילים סוכר. הפסקתי לחלוטין צריכת מוצרים שמכילים שומנים ושמנים, קמח לבן ובכלל מוצרי מזון מעובדים. הרביתי באכילת ירקות ופירות ובאכילת דגים ועוף. כבר עם השינויים האלה באורח חיי הרגשתי את הדברים הבאים: מצד אחד תסמיני גמילה קשים (כנראה לסוכר וכן התמודדות קשה עם רעב) -- עצבנות, רעב, כאבי ראש ובעיקר תחושת לחץ ומצד שני תחושה ואמונה שאני עושה משהו טוב לעצמי ולגוף שלי ושכל הרע יחלוף כנראה במהרה וזה רק עניין של התמודדות עם הקושי לזמן מה ואז כבר אתרגל. זה אכן קרה ואני לא מרגיש יותר את הקשיים והצורך. מה שעוד קרה שבדיקות רפואיות שערכו לי העידו שבעיות רבות וסימנים רבים לבעיות שהיו לי נעלמו כלא היו. זה מאד עודד אותי כי הבנתי שאני באמת עושה לעצמי שרות טוב וכנראה כדאי לי להמשיך ולעלות מדרגה. 

החלטתי בהמשך להפסיק ולהשתמש ברכב לכל ביצוע מטלה בגבולות היישוב שבו אני גר. התחלתי לקחת את הילדים לגנים ולבית הספר ברגל מידי יום (כולנו צועדים). כך גם לגבי ליווי הילדים לחוגים ולחברים וכן גם לגבי סידורים כמו קניות, קופת חולים וכו'. בשלב זה לא רק המשקל העיד שאני יורד אלא גם ההרגשה שלי השתפרה מאד. הרגשתי נמרץ יותר.

עליית המדרגה הבאה היתה להחליט שלפחות שלוש פעמים בשבוע אצא לצעידה נמרצת בת חצי שעה ויותר. עשיתי זאת לבדי, או תוך כדי דחיפת העגלה של בני הצעיר, אבל התמדתי. זה היה קשה מאד. לא ממש זכיתי לתמיכה מבחינת ארגון סדר היום מהמשפחה, אז ניסיתי להסתדר עם טיול עם ניר הקטן בעגלה, כאמור, וגם קניתי לילדים אופניים חדשים ויצאתי איתם כשהם על אופניים ואני ברגל. זה כבר דרש ממני לצעוד בקצב מהיר כדי ללוות אותם ברכיבה שלהם. הרגתי מצויין! הרגשתי שפיצחתי את האטום! הרגשתי שאני מתליח לשלב תזונה נכונה, פעילות גופנית טובה וכל זאת בלי לפגוע בשגרת היום של המשפחה ועוד הרגשתי שאני תורם לילדים הרגלים טובים לחיים (צעידה ברגל לגן, לבית הספר, לחוגים ולחברים, טיול רגלי ורכיבה על אופניים מידי כמה ימים) -- הרגשתי שהדברים מסתדרים.

זה היה בתקופת הקיץ והתחלתי לחשוש איך אתמיד בחורף כי לא אוכל בהכרח לעשות את כל הפעילות הגופנית הזאת עם או בלי הילדים בכל מחיר ואז אצטרף להתפשר וזה יגרום לי לוותר ולהפסיק. החלטתי לשמוע לעצות ולהרשם למכון כושר. מה הבעייה? זמן! לא הצלחתי להבין איך אוכל לשלב אימון כמה פעמים בשבוע במכון כושר (הזמן שנדרש להתארגן ליציאה, להתאמן, להתארגן בחזרה, מקלחת וכו') כל זה נראה כשעתיים לכל פעם וזה זמן שאין לי. לא הרגשתי שאקבל תמיכה בבית לעשות זאת אז החלטתי לעשות אחרת. נרשמתי למכון כושר ברחוב שבו נמצא מקום העבודה שלי. החלטתי שאוותר על הפסקת הצהריים שלי לטובת אימון ואת הזמן הנוסף מעבר שאני מאבד משעות העבודה לטובת האימון וההתארגנות לפני/אחרי האימון (החלפת בגדים, מקלחת וכו') אפצה עם שעות נוספות פעמיים בשבוע שממילא אני נשאר עד שעה מאוחרת במשרד, לטובת שיחות עם עמיתים מארה"ב ואולי גם עם מידי פעם לקחת עבודה הביתה בצורה של קריאת מאמר, מסמכים וכו (מה שאני יכול לעשות בזמן שאני מחכה לילדים בשעה שהם בחוג, או במיטה לפני השינה). הודעתי לבוס שלי שאני עושה זאת, הוא לא התנגד, והתחלתי. כבר כחודשיים אני מתמיד חמש פעמים בשבוע לבצע פעילות גופנית נמרצת (הליכה/ריצה או מכשיר הקרוס טריינר, שחביב עלי יותר מאשר ההליכונים) במשך 45 דקות בדופק גבוה.

עליית המדרגה הזאת היתה משמעותית ביותר. עכשיו לא רק שירדתי במשקל, אלא שהירידה הפכה להיות מהירה יותר ופתאום גם התחלתית לראות שינויים גדולים במראה החיצוני. היקף המותניים הלך וקטן (כבר ירדתי כמה מידות במכנסיים ונאצלתי להוסיף 4-5 חורים לחגורות). התחלתי לקבל מחמאות רבות מאשתי, בני משפחה, חברים, עמיתי לעבודה וסתם מכרים. זה באופן מפתיע בשבילי (אני בד"כ לא מתרגש ממראה חיצוני ומדעה של אחרים על המראה שלי) מאד חיזק אותי ועודד אותי להמשיך ולהתמיד.

סיפרתי את כל זה בתור הקדמה לביקורת שלי על הספרים. הסרים האלה בעצם מסבירים יפה, בשפה קלה ותוך כדי הגשת מתכונים פשוטים ומובנים לחיים מה לעשות ואיך לעשות כדי להוריד במשקל, כדי לעשות זאת בהצלחה, ומה לעשות כדי להתמודד עם קשיים רבים מאד שעומדים בדרך. כנראה שנשאר לי הרבה מאד מהקריאה בספרים הללו כי מצאתי את עצמי מתמודד עם הקשיים הרבים די דומה להנחיות שבספר.

לפני יומיים חזרתי ועיינתי בספרים הללו שוב, ומצאתי שאני מאז מזדהה ומאד מסכים עם הכתוב. פתאום לא רק שלא הרגשתי את אותו האנטי שדיברתי עליו קודם. ההפך, הרגשתי כאילו העצות שבספר נכתבו מנסיוני שלי (טוב, חלקם שרלוונטי אלי לפחות). מעניין איך נקודת המבט על דברים כאלה משתנה.

אני ממליץ מאד על הספרים האלה. שווה לקרוא בעיון.
כנראה שגם אם מי שקורא לא בשל עדיין לשינוי ולא החליט שהוא באמת רוצה לשנות את אורח חייו יכול להרוויח מהמידע שבספרים האלה. ביום שמחליטים לעשות מעשה, כדאי מאד, לדעתי לחזור ולעיין בספרים האלה כדי להזכר בעצות, לקבל מידע על תזונה, פעילות גופנית, משמעות של מעשים והצעות לדרכי התמודדות עם קשיים.

אין פתרון קסם! הספר לא יגרום לאף אחד לרזות. גם לא שני הספרים גם יחד. הדבר היחיד שיעזור זה החלטה רצינית ונחישות בביצוע. אם המטרה ברורוה, מציאותית, ויש לך כוחות ואורך רוח לעבור את זה ולהתמיד (הירידה היא לא המטרה, המטרה היא לשמור על אורח חיים בריא, לרבות על משקל תקין, לכל החיים גם אח"כ!! אסור לשכוח את זה!).

אני ממליץ.





No comments:

Post a Comment