יוצאי הדופן והכללים בגזירה ובנטייה

אני נהנה מאוד מהקריאה בספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון. מבדר מאוד השיר שלו על הקשיים במערכת הפועל באנגלית. את השיר הוא כתב, כך הבנתי, כשהיה תלמיד ולמד אנגלית:

The teacher claimed it was so plain,
I only had to use my brain
She said the past of throw was threw.
The past of grow -of course- was grew,
So flew must be the past of fly,
And now, my boy, your turn to try.
But when I trew,
I had no clue, if mow was mew -
Like know and knew
Or was it knowed
Like snow and snowed

The teacher frowned at me and said
The past of feed was – plainly – fed.
Fed up, I knew then what I ned:
I took a break, and out I snoke.

She shook and quook (or quaked or quoke?)
With raging anger out she broke:
"Your ignorance you want to hide?
Tell me the past form of collide!"
But how on earth should I decide
If it's collid (Like hide and hid)
Or else – from all that I surmose,
The past of rise was simple rose,
And that of ride was surely rode
So of collide must be collode?

Oh damn these English verbs, I thought
The whole thing absolutely stought !
Of English I have had enough.
These verbs of yours are far too tough.
Bolt upright in my chair I sat,
And said to her "That's that. I quat!".

השיר מבדח ומשעשע והזכיר לי את ספרה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, שחביב עליי מאוד להקריא ממנו לילדיי. ואכן דויטשר מזכיר גם אותו ומצטט ממנו:
כשיש עננים אומרים – היום מעונן.
וכשיורד גשם אומרים – היום מגושם?
-מה פתאום?!
כשיורד גשם אומרים – היום גשום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתלבש הוא לבוש.
ומי שמתפשט הוא פשוט?
-מה פתאום?!
מי שמתפשט הוא ערום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתרחץ הוא רחוץ.
ומי שמתנגב הוא נגוב?
-מה פתאום?!
מי שמתנגב הוא מנוגב.
-למה?
-ככה זה בעברית.

אם אומרים – הרבה חורים וחור אחר,
למה לא אומרים – הרבה הורים והור אחד?
ואם אומרים – חור אחר והרבה חורים,
למה לא אומרים – אור אחד והרבה אורים?
-למה? ככה זה בעברית.

ועוד אני נהנה לי, ומגלה שפוסט כזה כבר נכתב בבלוג מדע בזיוני.