מצרים העתיקה מאת דוגאלד א' סטיר

בשבוע הספר האחרון קניתי לאביב בין שלל הספרים האחרים שקנינו גם את הספר מצרים העתיקה.


זה ספר מושקע בצורה יוצאת דופן (מחירו בהתאם, אגב...) -- צבעוני, משובץ פריטים, גדול מידות, ומלא הפתעות כמו תרשימים, מפות, מכתבים ומשחקים.



אביב צלל לתוך הספר והתמסר לנושא בהנאה גמורה. ממש למידה חווייתית בהתגלמותה ולפי הידיעות מהספר שנותרו בזכרונו ושהוא מפליא לקשרן מידי פעם ביום יום הלמידה גם משמעותית.



מעבר ליתרונות הלימודיים של הספר, יש לו גם יתרונות חברתיים, הספר הזה הוא כמו מגנט לילדים, ודי שאחד יסתובב עם ספר כזה בבית הספר, בגן הציבורי או בכל מקום ומייד יימשכו אליו ילדים נוספים לצפות בפלא כמו עש שנמשך אל האור. כך שהפר גם משמש "שובר קרח" לא רע בכלל בין ילדים שאולי בהזדמנויות אחרות כלל לא היו משוחחים ובוודאי שלא על נושאים הקשורים למצריים העתיקה.



שווה, מרשים ומומלץ!!

איפה אפי? מאת מרטין הנדפורד

אביב קיבל מאמא שלי לפי בקשתו ספר בשם "איפה אפי?" וגם "איפה אפי? משחק התמונות הגדול".


הספרים האלה הם משהו!!



מצאתי את עצמי עומד במטבח עם מיכל ואנחנו מתחרים מידי עמוד בעמוד מי מוצא ראשון את אפי (אני!! טוב, כמעט תמיד אני...). האיורים משעשעים מאוד ומלאים בפרטים ואפילו רק לסקור את העמודים בעיון מעניין ומצחיק ומעביר זמן בכיף.



אלה ספרים שיכולים לעורר עניין ושעשוע לא מבוטלים. אני חושב שהם גם יפים לילדים שלא יזיק להם תרגול בהתבוננות בפרטים הקטנים ובמציאת המבוקש בים של מידע.



אביב היה מאושר מהמתנה ואני מרוצה גם (כבר "גנבתי" כמה הזדמנויות עם הספר ואמש קבענו שהיום נתחרה יחד במציאת אפי ושאר החפצים זה עם זה).

2 כחול - ספר רב-ממדי

קניתי לאחייני המתוק, יובל, ספר נהדר בשם 2  כחול - ספר רב-ממדי.

כל עמוד נפתח וצץ ממנו מבנה קרטון מפואר ומורכב מאוד ויש לחפש במבנה את הספרה 2 בצבע כחול.


יש דפים שם קל לראות ורל למצוא ובאחרים נדרשת פעילות ישירה כמו (ופה יש הורסן, אז מי שלא רוצה לקלקל לעצמו שלא ימשיך לקרוא...) מתיחת השרוכים של הדוגית וסיבוב מהיר כדי לראות את הצורה של הספרה שתיים, או סיבוב גלגל שיניים מקרטון בצד העמוד שמסובב צורות רבות בעמוד אך גם שולף מתוך כיס רמזור שבאחד הפנסים שלו הספרה הרצוייה.

המבנים מרהיבים ומעוררי התפעלות.


הצורך להיות עירני לפרטים הקטנים ביותר כדי למצוא את הספרה הנעלמת מעודדים חיפוש וחקירה וזה יפה.


נהנתי בעצמי לדפדף ולחקור את הספר. אלה היו עשרה רגעים מהנים ומעניינים מאוד בשבילי. לילדים בגיל הגן ואפילו בכתות נמוכות של בית הספר היסודי זה בוודאי יגרום לתעסוקה במשך זמן ארוך יותר, שלא לדבר על הפוטנציאל החבוי של ספר שכזה במפגש עם חברים.


נפלא!!


אגב, במבצע הנוכחי של 4 ספרים במאה של צומת ספרים הספר עולה רק 25 שקלים במקום 79 ש"ח.

כמה תגובות שלי לרשימות ב-יומנו של מורה מתחיל

אני עוקב מעת לעת אחרי הרשימות ביומן הרשת שנקרה יומנו של מורה מתחיל.







הנה כמה קישורים לרשימות שהגבתי עליהן (התגובות אמורות להופיע מתחת לכל רשימה ורשימה):

•  לעניין את המורים 
• ביקורת בונה
• אני אפס
• אני שונאת מתמטיקה 
• מה יש לא להבין כאן?

מדובר במורה למתמטיקה בחטיבת הביניים.
אם הבנתי נכונה, הוא צריך להיות בערך בגיל 41 ועם עבר בהייטק. מה עשה בעברו ומה למד אינני יודע.
לפי הנסיון שלו להשתתף בתוכנית ההסבה להוראת מתמטיקה של משרד החינוך אין לו תעודת הוראה ולכן גם לא רשיון הוראה. זה מצב נפוץ מאוד במתמטיקה.

אני נהנה מהקריאה ביומן הרשת של המורה המתחיל.
מעניינת מאוד נקודת ההשקפה שלו.
יש לו הבחנות יפות על מאפיינים בהתנהגות תלמידים, תפיסה של חומר הלימוד, התמודדות עם תוכנית הלימודים וכו'.

יפה שהוא חושב שראוי לו להרהר במה שעבר עליו בכתה ויודע לנסח את הנקודות הללו לאחרים ולכתוב מסקנות והבחנות שלו. זה מרתק בעיניי. זה מעיד גם על כוונה לבדוק את עצמו ולהשתפר. נדמה לי שכל עוד הוא נוהג כך וימשיך להיות מודע למעשיו ולתוצאות מעשיו ויהיה רגיש להשלכות אצל התלמידים הוא יצליח להשתפר עוד ועוד. זה יפה בעיני!

אני ממליץ לקרוא ביומן שלו.

מהעולם השלישי לראשון

קיבלתי המלצה על ספר בשם מהעולם השלישי לראשון מאת לי קואן יו. אחפש ואקרא.

כיצד ילדים חושבים על חילוק שברים

מאמר מתורגם מעניין ביותר על כיצד ילדים חושבים על חילוק שברים: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/articles(pdf)/article58.pdf
על חילוק שברים, משמעויות הפעולה, אסטרטגיות לפתרון והבנה אפשר ללמוד בעברית באופן מובנה למשל מהמקורות הבאים:

• חשבון להורים מאת רון אהרוני בהוצאת שוקן
• שליש לחלק לרבע מאת מירה עופרן בהוצאת רכס
• האתר של תלמה גביש (ספר המורה) (מאמר על שברים של תלמה גביש עם חני גביש)
  

והנה כמה רשמים משלי על הספרים ועל המקורות הללו, כאן.

מורה מתאר התנסות של עבודה בשברים בשתי כתות ז

התאור על הנעשה בשיעורים, התכנון, ההתרחשות, ההשוואה בין הכתות והרפלקציה עם המסקנות עניינו אותי מאוד. נהנתי מהקריאה ולמדתי רבות.
הנה: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/articles(pdf)/reflection.pdf

השוואת תוכניות לימוד במתמטיקה בבתי הספר היסודיים

יש "מחקר" שמשרד החינוך הזמין ממכון ויצמן כדי לסקור את שש השיטות להוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים. להלן הדו"ח של "המחקר":  http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/tal/curricula_evaluation_weizmann.pdf

אני מופתע מכך שלא הצלחתי למצוא תגובות של מחברי השיטות השונות למסמך הזה. מי שיודע ויכול לתת לי מראי מקום וקישורים, יבורך.


ובכל זאת, מצאתי תגובה של משרד החינוך: http://mathcenter-k6.haifa.ac.il/mafmar/textbooks_response180309.pdf.


מעניין...

שני ספרים שעלו על הכוונת שלי

שני ספרים שעלו על הכוונת שלי:

• האם אלוהים הוא מתמטיקאי? מאת מריו ליביו
• צופן העתיד מאת דוד פסיג

אני מתעתד לשאול אותם מהספרייה עוד השבוע. לשם כך אני צריך לסיים שני ספרים אחרים ששאלתי וטרם קראתי. נו, יש מה לעשות...

מה קראתי בסופ"ש

בסופ"ש קראתי "חשיבה ודיבור" מאת לב ויגוטסקי. תיאוריה של פסיכולוגיה חינוכית התפתחותית שהיתה פורצת דרך במאה הקודמת במיוחד כשהתעמתה עם התיאוריות של פיאג´ה. מעניין לראות כמה דברים יפים צמחו מהתאוריה הזאת, למשל, העשרה אינסטרומנטלית (פויירמן ושות´).

על הקרוס טריינר אני קורא השבוע את ספרו של מל לוין "כל ילד חושב אחרת".

לחובבי ספרים על אודות המתמטיקה ועל הסטוריה של המתמטיקה, אז יש למריו ליביו (מי מכיר אותו מקורסים בפיסיקה בטכניון? בטח מעטים הסטודנטים שלמדו בטכניון ואינם מכירים את האיש) ספר חדש (עם שם "מסחרי" ופרובוקטיבי) בהוצאת אריה ניר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?"

יש מי שזוכר שמריו ליביו כתב גם ספרים פופולריים נוספים בנושאים מתמטיים: "חיתוך הזהב" ו-"שפת הסימטרייה".

השתלטות עויינת מאת ג'וזף פיינדר

קראתי את ספרו של ג'וזף פיינדר, השתלטות עויינת. קיבלתי אותו מידיעות ספרים במסגרת מועדון הקוראים הראשונים.

הנה מה שכתבתי על הספר בפורום הקוראים הראשונים:

השתלטות עויינת (הורסן!)

ShlomoYona

אחרי ששודלתי מאחורי הקלעים לתת הזדמנות נוספת לספר, כי הוא לא "התניע" בתחילה, לקחתי אותו איתי לקריאה על הקרוס טריינר השבוע (ד"ש לטיילור!!) ואכן ההתנעה עברה בשלום.

ספר הרפתקאות, מותחן לכאורה, כי לא הרגשתי מתוח במהלך העלילה. הסיפור נחמד, לא יותר מידי צפוי אבל לא מפתיע גם כן. נחמד לקריאה תוך כדי ספורט (או טיסה...).

מצד אחד הגיבור בספר מנסה להקרין מוסריות גדולה ורדיפה אחרי הצדק ומצד אחר אין לו בעייה לכופף את החוקים ואת המוסר כשזה נוח לו. למשל, אין לו בעייה להשתמש מאחורי גבו של מעסיקו במשאבי החברה הפרטית לצרכיו האישיים (סיפוק סקרנותו, חיפוש אחרי אחיו וכו´) גם אין לו בעייה לשדל עמיתים לעבודה לעשות כן בתמורה ל-"הפקדה בבנק הטובות של ניק קלר...". מלבד הצדקנות המדומה והמוסר הכפול, זה ספר חביב.

התחכום בתחום רשתות המחשבים, המחשבים והתוכנה לא היה מי יודע מה... כנ"ל בתחום האזעקה, אף על פי שנראה לי שהמחבר הרגיש שדווקא הוא כתב על שיא החידושים וההמצאות (את זה הסקתי מפרק התודות בסוף הספר).

בסדר. נחמד. לא רע. (את "מודדים את העולם" אהבתי ממש)


שלמה יונה

הנה קישור לביקורת על הספר: סיגל ריבה, חדשות 2.

 

לסיכום, ספר טיסה חביב.

מודדים את העולם מאת דניאל קלמן

קראתי בהנאה את הרומן המשעשע על אודות גאוס והומבולדט מאת דניאל קלמן (המקור בגרמנית, התרגום לעברית של יפתח הלרמן-כרמל ושל עדינה שטרן), מודדים את העולם. קיבלתי אותו בחבילת הספרים של חודש נובמבר מקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים.

תלמה אדמון על הספר ב-nrg
אבנר שפירא בעכבר העיר על הספר
פאר פרידמן ב-nrg



נהנתי מהקריאה בספר מאוד. בתור חובב מתמטיקה קראתי רבות על אודות גאוס אבל מעולם לא כך! גם על הומבולדט קראתי, אבל לעין שיעור פחות. מפתיע מאוד שבכל לימודיי במערכת החינוך בארץ לא הזכירו את שמו אפילו פעם אחת. אני מקווה שהיום המצב שונה. האדם באמת תרם רבות למדע ואפילו למדעים שונים ומדובר בתרומות משמעותיות מאוד. הקריאה על קורותיהם ועל חייהם ממבט מאוד אישי מציצני ופרטי, תוך חיטוט בהרגלים הקטנים שלהם בשגרת היום ובטרדותיהם, ההתעסקות ביחסיהם (המיוחדים) עם אנשים סביבם ויחסם למצב הידע של האנושות בזמנם -- כל אלה הופכים את הסיפור שמעניין כשלעצמו מעניין עשרות מונים כאשר מדובר בשני ידועים מסדר גודל עולמי שכזה.

כמה  ששני גיבורי הספר שונים זה מזה -- והם שונים מאוד, בספר הצליח המחבר לשרטט קווים דומים באופיים ובהתנהלותם. זה היה מעניין ומרתק.

הטיפוס על ההר הגבוה שכמעט וגבה את חייהם של הומבולדט ושל בונפלאן היה אחד השיאים הספרותיים לדעתי של הספר מרגע שבונפלאן הרגיש שיש לו כמה עותקים והתאור שלהם והאופן שבו אלה התקיימו בעיני רוחו מאוד הזכירו לי בכלל את הצורה לספר את הסיפור ואת הצורה שהדמויות מדברות על עצמן בכלל לאורכו של הספר כולו. הנה מעמוד 133 למדים להכיר את השכפולים הללו:

"בונפלאן שם לא שהוא עצמו עשוי למעשה שלושה אנשים: האחד הוא זה שהולך, השני מביט בזה שהולך, והשלישי מוסיף עך כך פרשנות תמידית בשפה לא מובנת."

התחביב שנפוץ מאוד להכניס שמות של פילוסופים ושל אנשי רוח כדי "להרים" טקסט מוצא ביטוי גם כאן (פאר פרידמן ב-nrg, שאותו קישרתי למעלה, קורא לזה ניימדרופינג אובססיבי). אבל בחן. זה כמעט ולא מפריע ואולי אפילו מוסיף. כך לדעתי.

מומלץ ביותר!!