מפגשים חודשיים למשתמשי R בישראל

מידי חודש יתקיים באאוטבריין בנתניה מפגש משתמשי R בישראל.

הכוונה היא להפגיש ביחד חדשים, וותיקים, מקצוענים וחובבנים, סטטיסטיקאים ואנשי פיתוח תוכנה ואלגוריתמים כדי לשתף ידע, ללמוד זה מזה וללמד זה את זה  , להרחיב את ההיכרות שלנו עם שימושים של R באקדמיה, בתעשייה ובלימודים, לקשור קשרים חברתיים שיתהוו לכדי רשת קשר מקצועית בתחום וכמובן, ליהנות!

טל גלילי כתב על היוזמה באחד מאינספור יומני הרשת שלו: http://www.biostatistics.co.il/2012/04/343 ואף הגדיל ועשה והקים אתר לטובת הקבוצה המתהווה: http://r-israel.com

אנא, הירשמו באתר ומלאו את הטופס כדי שנוכל לקבל מושג ראוי על כמות המשתתפים ותחומי העניין והציפיות ולהיערך בהתאם. נשמח לדעת גם מי מכם יהיה מוכן לתת הרצאה (או הרצאות) לגבי סביבת העבודה, השפה, מבני הנתונים, שימושים, נסיון אישי, טריקים, קישורים למערכות תוכנה ולשפות תכנות נוספות ואפילו נושאים בסטטיסטיקה ויישומם ב-R. עשו זאת באמצעות הקישור הבא: http://r-israel.com/mailing-list

אם יש מביניכם מי שבקיא בגרפיקה ויכול להניב סמליל (לוגו) לקבוצה (המוטיב צריך להיות R ו-ישראל) זה יהיה נפלא!!

אנחנו באאוטבריין מתעניינים בשימוש ב-R כדי להפיק דוחות, לנתח מידע ולהגיע לתובנות על המון המון המון מידע שיש לנו ושנאסף לנו מידי יום וכדי להוות ערוץ נוסף לפיתוח האלגוריתמים, למשל, נרצה להשתמש ב-R לטובת בדיקות ופיתוח של שיטות שונות בלמידת מכונה. עוד מעניין אותנו לעבוד על R כשהמידע מגיע ישירות מתוך מסדי נתונים כמו למשל mysql ומתוך מערכות מבוזרות כגון hadoop. מי שמעוניין לקרוא על האלגוריתמיקה באאוטבריין יכול לעשות זאת למשל כאן: http://techblog.outbrain.com/2011/04/under-the-hood-of-our-algorithmic-engine-how-we-serve-content-recommendations/. 

אז אנא, הפיצו את הבשורה: מפגשים חודשיים של R בישראל מתחילים בקרוב -- בואו בהמוניכם וספרו לחבר'ה!!

שלמה יונה

מבוא להוראה של הורים את ילדיהם מתמטיקה של בי"ס יסודי

מפגש מספר 1: מבוא וגם על כתה א'

עקומת באטמן
גם זאת מתמטיקה

מתוך הספר איך בוטלה המתמטיקה מאת אביעד קליינברג:

... [כל שיעור מתמטיקה] היה מתחיל תמיד באותו האופן. "נו, אנחנו מוכנים ללמוד מתמטיקה? לעבוד קשה? היה המורה מברר בספקנות". [...] "מוכן" היה משיב בעגמומיות. למשמע התשובה היה פון-שנאוצר משיב בסיפור עלילה מוזר, רצוף במספרים, שהסתיים תמיד בשאלה (שהייתה השאלה האחרונה שיוהנס היה מעלה בדעתו).

שני גננים, פריץ וקרל, שותלים עצמי תפוח בשתי שורות. לפריץ יש 45 שתילים ולקרל 35. פריץ נוטע ארבעה שתילים בכל רבע שעה וקרל – חמישה. אם אחרי חצי שעה יעבור גנב ויגנוב שמינית מן העצים בכל אחת מן השורות, כמה עצים יהיו בגן בסך הכל אחרי שעתיים ורבע וכמה עצים ישארו לכל אחד מן החברים?

עיניו של יוהנס היו מזדגגות כבר במשפט השלישי. למי אכפת כמה עצים ישארו לכל אחד משני החברים? הטרידו אותו שאלות אחרות: מי מדד את קצב העבודה של השניים ברבעי שעה? למה יש לפריץ יותר שתילים מאשר לקרל? למה הגנב המוזר הזה גונב שמיניות? איך אחרי שעתיים ורבע כבר נעשו השניים חברים? הוא לא העז לשאול אף אחת מן השאלות האלה, כמובן.

[נחזור לבעיה שהוצגה בהמשך באחד המפגשים הבאים... המתעניינים מוזמנים לנסות ולפתור בבית]

מה אנחנו ההורים עושים בהשתלמות?

אנחנו ההורים מגיעים כדי ללמוד מה הילדים שלנו לומדים בבית הספר בלימודי המתמטיקה וכיצד אנחנו יכולים להסביר להם באופן שיסייע להם להבין. חלקינו עושים זאת גם מתוך כוונה לקבל כלים שיסייעו לנו ללמד בהתנדבות אחרי שעות הלימודים בבית הספר תלמידים שירצו להעמיק ולהתחזק בנושאים שנלמדים במתמטיקה בבית הספר.

מה ננסה להשיג בהשתלמות?

אין ביכולתנו במהלך 12-14 המפגשים הצפויים של ההכשרה לכסות באופן יסודי ומלא את מלוא הנושאים שנלמדים במתמטיקה בבית הספר היסודי ולהעמיק בכולם כראוי. ננסה להדגים עקרונות בהוראה לילדים ביסודי וננסה, במידת האפשר, לכסות נושאים בתכנית הלימודים מ-א' ועד ו'. נתמקד במיוחד בנושאים שידועים כבעייתיים וככאובים: בעיות מילוליות, מבנה המספר ובשברים (ובאחוזים, כן, גם באחוזים) וכן בנושאים שיועלו מעת לעת על ידי ההורים. לקראת כל שיעור אכין הרבה יותר חומר משנוכל לעבור עליו -- אזכיר את כולו (או את רובו), אעמיק בחלקו ולכם ההורים נותר לקרוא בעיון קריאה פעילה של הרשימות שאעלה לאתר הסדנה ואם ישנן שאלות או תהיות אז פשוט לשאול אותי או את חבריכם. אני מקווה להצליח להציג לכם גישה ועקרונות ולהדגים בדרכים רבות ושונות. שלא תהיינה אשליות שנצא מפה מומחים להוראה בבית ספר יסודי. אבל אלה מכם שיקשיבו ושיעבדו ושיתאמצו יצאו מכאן, אני בטוח, נשכרים.

בשביל מה אנחנו בכלל מתעסקים במתמטיקה?

המתמטיקה אשמה ביותר סיוטים מכל המפלצות גם יחד, כך לפחות מרגיש הנסיך הצעיר יוהנס. האם הוא יוכל בבוא היום להיות מלך – בלי לדעת מתמטיקה? האם המתמטיקה תמשיך להתקיים גם אם המלך יכריז על ביטולה? ומה יכול יוהנס לעשות בקשר לזה? ובכן, מתברר שאפשר לעשות משהו – אם יצליח יוהנס לשכנע את אבא שלו לעזור.

הקטע הוא מתוך איך בוטלה המתמטיקה, מאת, אביעד קליינברג בהוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד. הספר אינו ממש קשור למתמטיקה אלא יותר ליחסים שבין יוהנס הצעיר לבין אביו המלך, אבל ניכר וברור שהמחבר מקרין חרדת מתמטיקה רצינית. שווה לקרוא את הביקורת של גדי אלכסנדרוביץ, ד"ר למדעי המחשב מהטכניון, כאן ו-כאן: הוא מסביר מה ענייני ומה אינו ענייני ומנתח יפה, לטעמי את העלילה, את המחבר וגם את ההתקפה הישירה על המתמטיקה.

בכוונתי ללמד אתכם להכיר לילדים חשיבה מתמטית מסודרת באמצעות שפה מתמטיקה מדויקת, שימוש בהגדרות ובמושגים ובתהליכים לוגיים מסודרים. חשיבות רבה נודעת למתמטיקה מההיבט המעשי, היא עונה על צרכי הקיום הבסיסי של האדם כמו: קנייה, מכירה ומשא ומתן; והיא משמשת את המדעים והטכנולוגיה ותורמת לפיתוח החשיבה. דווקא בשל כך, אנשים שמתקשים בלימוד המתמטיקה סובלים מהרגשת תסכול ואין הילדים שונים מהם.  

בדומה ליוהנס מהסיפור, אנשים רבים נואשו מן המתמטיקה: רבים מהם כבר מגיל בית הספר. ואת תחושת החרדה והמיאוס שנצרבו בתודעתם הם נושאים עמם במשך שנים רבות מאז. כישלונות מביכים ותחושת אין-אונים מניבים משפטים כנועים כמו: אפשר להסתדר גם בלי מתמטיקה, מי צריך את זה בכלל, לא כולם נועדו להיות מתמטיקאים, מתמטיקה זה לא בשבילי. עבור רבים מידי, השער לעולם המדהים של המדעים נחסם בכיתה ב', ג' או ד'. מדענים, ובהם מקבלי פרס נובל מביעים שוב ושוב דאגה כבדה ואמיתית לעתיד ההתפתחות המדעית של ישראל. אפשר לסמוך על חוות דעתם. שער נעול למדעים אינו גזרת גורל, אפשר למנוע ואפשר לתקן כך שיפתחו השערים בפני כל תלמיד שיבחר.

אפשר ללמוד מתמטיקה מתוך חדווה וסקרנות, אפשר לחוות את עולם המספרים, השזור כל כך בחיינו, מתוך הבנה אמיתית ותחושת שליטה. כן, אפשר גם להצליח. הניסיון מראה שזה אפשרי ואני פוגש גם ילדים שאוהבים ללמוד מתמטיקה ומביעים תרעומת כאשר הם נאלצים לוותר על שיעורים בשל פעילות אחרת. אני רואה ילדים צעירים מבינים חוקים מתמטיים, עורכים דיונים בכיתה על דרכי פתרון שונות ומשתמשים בשפה מתמטית תקנית. ילדים מתקשים אינם נגררים מאחור וילדים מוכשרים מאותגרים בסוגיות נוספות.

כאשר מלמדים את הכללים והחוקים המתמטיים הנכונים, כאשר מכבדים את הידע האוניברסלי ומשתמשים בו, כאשר מתעמקים במשמעויות ובדקויות – מתרחש פלא משולש: הבנה מתמטית, שליטה, הצלחה.

מתמטיקה היא הרבה יותר מסימנים מוזרים וטריקים לפתרון תרגילים. מתמטיקה היא חלק מן האופן שבו אנחנו מתבוננים ומייצגים את המציאות והיקום בו אנו חיים. הוראת המתמטיקה, לשיטתי, (ולא אני המצאתי, בדברים שאביא בפניכם שזורות תורותיהם של פיאז'ה, ויגוצקי, פוירשטיין ואחרים) מביאה לידי ביטוי חינוך מתמטי על פי כמה עקרונות מובילים.

כמה עקרונות מובילים

בהוראה שלנו נשתמש בכמה עקרונות מובילים. ראשית נפרט אותם ומיד אחר כך נסביר ונדגים:

• שיטתיות: בניית הדברים על פי הסדר הנכון
• דגש על משמעות, כלומר, על הקשר למציאות, של המספר ושל פעולות החשבון
• להתחיל מהמוחשי, דרך הציורי ורק בסוף למופשט
• בנייה מדורגת של ההפשטות
• הימנעות מקיבוע -- לימוד מושגים מופשטים מתוך דוגמאות מגוונות
• שימוש בשפה מדויקת ובניסוחים מפורשים
• העקרונות באים מהילד, מתוך התנסות ומתוך דיון
• למידה מתווכת:
• העברה: היכן העיקרון או הרעיון או השיטה מופיעים במקומות אחרים במתמטיקה ובחיים.
• כוונה והדדיות. 
• משמעות

את השיעור המלא להורים אפשר למצוא באתר "מתמטיקה יסודית להורים".

הילדים ואני קנינו ספרים

אתמול בערב נסענו: סיון אביב ואני לספרים בכפר במושב בני ציון ואחרי ליקוט יצאנו עם 11 ספרים (כמה ספרי עיון בשבילי, וכמה ספרי קריאה לסיון ולאביב). משם המשכנו למכירת המחסן של סטימצקי בפתח תקוה. משם יצאנו עם עוד 17 ספרים (הפעם, רק לילדים: לניר לסיון ולאביב).

היה נחמד מאוד.

עכשיו אני קורא שני ספרים מעניינים במקביל:

קריאה שנייה של האודיסיאה של הטקסט של יהושפט גבעון וקריאה ראשונה של נגד האלים תרגום חדש לספר לא חדש (ספר מ-1996-7) של פיטר ברנשטיין.

אני מתכוון לכתוב רשימה מפורטת על הקריאה בשני הספרים כמה ימים לאחר שאסיים את הקריאה בהם.

ההכשרה להורים יוצאת לדרך מיד אחרי הפסח

ההכשרה להורים יוצאת לדרך מיד אחרי הפסח

להורים המתנדבים להכשרה במתמטיקה, 

שלום רב,

אנו נרגשים ושמחים לבשר לכם שאנחנו מתחילים בהכשרה!

המפגש הראשון יתקיים אחרי חג פסח, בתאריך 19/4, יום חמישי, בשעה 20:15.

אז מה צפוי במפגש הפתיחה?

• מנהלת אגף החינוך – רינה שבתאי תביא דברי פתיחה קצרים על אודות המיזם
• כ-90 דקות של מפגש הפתיחה שבו נסקור את ההכשרה כולה, נדגים ונצלול לתוך כתה א'.
• לקראת סיום נעסוק בפרטים כמו קבוצה או פורום למשתתפים באינטרנט לצורך תקשורת, החלפת רעיונות ולשאלות ולתשובות.

המפגשים כולם יתקיימו באולם הרב תכליתי, האולם שבו היה הכנס, שבמתנ"ס מידי יום חמישי. מ-20:15 ועד 20:30 ההתכנסות וההתארגנות ומ-20:30 ועד ל-22:00 אנחנו נלמד ביחד ונתנסה.

כמו כן תוכלו להתעדכן ולקבל הודעות באתרנו על כל מה שקורה וגם להשאיר תגובות

http://elementary-math-for-parents.blogspot.com‏

אגף החינוך יחד איתנו משלבים ידיים בכדי לאפשר את הצלחת המיזם. צוות המורים המקצועי בבית הספר יוכל להיות איתנו בשיח ולתת לנו משוב, הדרכה ותמיכה וגם לשמוע מאיתנו. יצירת קשר, המשכיות והפרייה הדדית בין צוות בית הספר בחינוך הפורמלי לבין ההורים בחינוך שאינו פורמלי במקצוע ליבה הוא, כך אנו למדים, נושא עדין ומורכב שאין לו תקדים בישראל.

עמדו לפנינו אתגרים לא מעטים אולם לבסוף קיבלנו את האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים באגף החינוך, להקים מרכז העשרה לימודי, זאת לאחר שהתוכנית, העקרונות והערכים נדונו לעומק וברצינות.

אמנם התהליך עד כה היה ארוך מהצפוי, אך אנו כיוונו ומכוונים לטווח הארוך במטרה לשיתוף פעולה מלא של אגף החינוך, ההורים, התלמידים ובתי הספר.

במקביל להתחלת ההשתלמות מקימים צוות חשיבה, בחסותו המקצועית של אגף החינוך, שיענה על צרכים שיצוצו תוך כדי ההשתלמות וגם ידון בהמשך המיזם בהמשך.

אנקדוטה מעניינת: יש כבר התעניינות מישובים סמוכים על מה שאנחנו מובילים בכפר.

לפיכך, כל מי שהצטרף עד עתה לרשימת ההורים יכול להתכונן ולהפשיל שרוולים: זאת תהיה חוויה תורמת ומהנה עבור כולנו ובסופו של דבר עבור ילדינו.

בהזדמנות זאת נרצה לשלוח ברכת תודה חמה לרינה שבתאי ודפנה ליכוב, מאגף החינוך, ולסיגלית כולל, מנהלת בית חינוך עמל, על שיתוף הפעולה הפורה ותודה מיוחדת לסמדר ניסימוב, מהמתנ"ס, על החיבוק החם והליווי הצמוד.

בנימה חיובית זאת ברצוננו לאחל לכולכם חג פסח שמח,

ההורים היוזמים:

אביב דגן

אריאל שמואלי

ציון לוי

שלמה יונה

לחרדת מתמטיקה השפעה בתפקודי המוח

חוקרים בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת סטנפורד מצאו, לפי הפרסום שלהם לעיתונות, כי בקרב תלמידי כיתות ב' ו-ג' שמאובחנים כסובלים מחרדת מתמטיקה ישנה פעילות מוגברת באיזורים במוח שקשורים בפחד. הכוונה היא שעבורם התגובה במוח זהה לזו שתהיה להם לו יפגשו בחיה מאיימת עבורם, כמו למשל, נחש. במקביל לעלייה בפעילות ב-"איזורי הפחד" נצפתה ירידה בפעילות ב"איזורים שמשוייכים לפתרון בעיות". במחקר השתתפו 46 תלמידים שלהם חרדת מתמטיקה ברמות שונות אך רמת משכל זהה וביצועים זהים בזכרון, במתמטיקה, בקריאה ובהתמודדות באופן כללי עם חרדה. 

חרדת מתמטיקה מאופיינת בעקה (סטרס) ובחרדה כאשר נדרשים להתמודד עם בעיה חשבונית. החוקרים צפו בשינויים בפעילות המוחית בעזרת דימות תהודה מגנטית פונקציונלי (fMRI). הפעילות המוגברת בעת פתרון הבעיות המתמטיות בקרב הסובלים מחרדת מתמטיקה היתה באמיגדלה ובהיפוקמפוס אשר מזוהים עם פחד ועם יצירת זכרון. התופעה של חרדת מתמטיקה לא נחקרה מספיק ועד כה נבדקו רק היבטים התנהגותיים שלה וזה מחקר ראשון שמנסה להתמודד עם ההשפעה הפיזיולוגית במוח.

אף על פי שגם מי שיכול לבצע מטלות מתמטיות בהצלחה או שנחשב ל-"טוב" במתמטיקה עשוי לסבול מחרדת מתמטיקה המציאות היא שמי שסובל מחרדת מתמטיקה גם נמנע ככל יכולתו מעיסוק מתקדם כלשהו במתמטיקה מה שמשאיר אותם גם חסרי ידע והופך את התהליך למעגל קסמים: החרדה מונעת התעסקות וסיכוי להבין, וחוסר הידע וההבנה תורמים לחרדה וכך הלאה. 

אני משער שאם כבר מגיל הגן מלמדים ילדים שפה מדוייקת, הבחנה בדקויות, מושגים, יחסים ומלמדים אותם עם השנים מתמטיקה באופן מסודר לפי עקרונות שהוכיחו ומוסיפים להוכיח את עצמם (למשל קראו כאן, כאן וגם כאן): קוראים לדברים בשמם, מראים את הקשר לידוע כבר, מראים שימושים במתמטיקה ובחיים, מסבירים ומבינים, עובדים באופן מדורג ומתקדמים רק אחרי שמבססים את השלב הקודים -- אזי תלמידים לא יסבלו מחרדת מתמטיקה.

הנה קישור לאתר קבוצת המחקר, שם אגב, מחפשים תלמידים נוספים למחקרי ההמשך. והנה קישור לפרסום המחקר ותוצאותיו:

http://pss.sagepub.com/content/early/2012/03/20/0956797611429134.abstract

איך לתת לקוראים בבלוג שלכם תוכן מעניין מותאם אוטומטית בקלות?

רוצים להשאיר את הקוראים בבלוג שלכם יותר זמן ולהראות להם תוכן מעניין? אפשר להוריד ולהתקין בקלות יישומון של אאוטבריין ולהשתמש בחינם.

http://vimeo.com/38785398

אאוטבריין בשימוש בהמון אתרי חדשות, אופנה, טיולים, אוכל, מדע, טכנולוגיה, ספורט ועוד. ניסוי מעניין יהיה לבדוק את ה-cookies שלכם באתרי חדשות, בלוגים, סרטונים וכו, ולראות בכמה מהם יש את אאוטבריין. חלק מהיופי הוא שהיישומון מטמיע את עצמו והופך להיות חלק אורגני מהעיצוב ומהאתר ואינו מזהם אותו בקרדיטים וכדומה: פשוט, נקי ועובד.

אלגוריתמי ההמלצות מתחילים בקטן וטריוויאלי ועם הזמן לומדים את התוכן ואת הגולשים ומשתפרים בקצב מהיר. מדובר בשילוב של כמה גישות שמתחרות ומשלימות אלה את אלה: עיבוד שפה טבעית, ניתוח התנהגות, רמות שונות של התאמה לקבוצות והתאמה אישית, מדדי פופולריות, וגם, כן, התייחסות חברתית, מה שנקרא בלעז, סושיאל.

אני עובד באאוטבריין בצוות האלגוריתמים בהובלה של שלומי בושי התותח עם חבר'ה מצויינים. מי שאוהב להתעסק ב-data ורוצה לתכנן ולפתח אלגוריתמיקה שמשמשת להמלצות למיליונים רבים של גולשים באתרי תוכן גדולים כקטנים -- זה ה-מ-ק-ו-ם!

מי שלא בטוח שיהיה לו קל להתקין, הנה קישור לרשימה של חבר ששאל אותי על זה ועל החוויה שלו: http://www.softwarearchiblog.com/2011/10/it.html

אז קדימה, לכו להוריד ולהתקין יישומון של אאוטבריין!

פורים ומסיבת יום הולדת לאביב ולמיכל אצל הוריי

פורים ומסיבת יום הולדת לאביב ולמיכל אצל הוריי

יום הפאי שמח

היום, 14 במרץ, הוא יום הפאי.

מהו פאי? פאי הוא מספר שמתאר את היחס שבין אורכו של היקף המעגל לבין אורך קוטרו של המעגל. וזה נכון לכל מעגל!

הסיבה שהתאריך הזה נבחר להיות יום הפאי הוא משום שפאי בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית הוא 3.14 שהוא גם הייצוג המקובל ל-14 במרץ. חשוב לזכור שיש אינסוף ספרות בפיתוח העשרוני של פאי, בעקרון אם נקודד כל כמה ספרות לתו בעברית ולסימני פיסוק יש, כנראה, מקום כלשהו בפיתוח העשרוני של פאי שבו הטקסט של הרשימה הזאת יופיע כלשונו.


התאריך הוא גם תאריך הולדתו של אלברט אינשטיין ובארץ מקובל לאחרונה לציינו גם כיום המדע.



ידוע פחות הוא שהיום גם יום הולדתו של אקירה יושיזאווה שנחשב לאחד הגדולים באוריגמי, אם לא הגדול שבהם. אפילו גוגל הכינו דודל מחווה לכבודו.

 הנה סרטון על פאי של ויהראט -- שלה יש ערוץ ביוטיוב שבו היא מסבירה באמצעות שרבוטים מושגים ורעיונות מתמטיים באופן נגיש ומעניין.

היום הוא גם יום הולדתה של אשתי היקרה, מיכל

הנה קישור למאמר של רן לוי בשם פיי שפורסם באודיסיאה

ולאלה שרוצים משהו חזותי לשתף עם אחרים הנה קישור לאתר שממנו ניתן להוריד כרזה של פאי עם כמות עצומה של ספרות אחרי הנקודה.

אגב, את יום הפאי נהוג לחגוג בשעה אחת ו-59 דקות משום ש-159 הן הספרות הבאות של הקבוע המתמטי – 3.14159.

מעגן מיכאל

טיול משפחתי בקיבוץ מעגן מיכאל
תיכננו הבוקר לטייל בשמורה של גני הנדיב, אבל כשהגענו לאזור כביש הגישה היה פקוק ולא היתה חנייה. הסתובבנו בחזרה והחלטנו במקום זאת לטייל בשבילי קיבוץ מעגן מיכאל, לעבור את בריכות הדגים ולהגיע עד לים ושם לטייל ולהשתעשע עם הילדים.

היה טיול נחמד ונעים.