תמונות מסיבת ל"ג בעומר של גן נעים -- סיון והחברים מהגן

תמונות מסיבת ל"ג בעומר של גן נעים -- סיון והחברים מהגן:

סיון יונה, ניר יונה,אביב יונה והחברים מגן נעים.

האטום החברתי מאת מרק ביוקנן

קראתי בספרייה את האטום החברתי מאת מרק ביוקנן (הוצאת עם עובד, 2007). "הרעיון המרכזי של הספר הזה הוא ששהדרך היחידה להבין התפרצות פתאומית של לאומנות אתנית, קשר תמוה בין השכלת נשים ובין הגבלת הילודה, הפרדה גזעית מושרשת ועוד כהנה וכהנה תופעות חברתיות חשובות, או סתם מעניינות -- בשווקים הפיננסיים, בפוליטיקה, בעולם האופנה -- היא לחשוב על תבניות ולא על בני אדם."
הפרק הראשון שממנו גם הבאתי את הציטוט גרם לי לחשוב שהתבנית המשמעותית ביותר או ה-מטה-תבנית שתקשור כחוט השני את הרעיונות בספר היא שבני אדם פועלים לרוב או פעמים רבות כעדר. אנשים יתקרנפוּ כי זה דורש פחות אנרגיה מאשר להסתדר אחרת.

אהבתי דימוי שקראתי בפרק השני: "חיזוי כוחו המגנטי של האלקטרון, הקרוי המומנט המגנטי שלו, מגיע לדיוק של אחד חלקי מיליון -- דיוק המשתווה ליריית מחט ממרחק 15 קילומטרים בשערת אדם ופיצולה לשתיים." (אף על פי שצרמה לי (אי) ההתאמה הדקדוקית במין בסוף המשפט כאילו השערה מתפצלת לשתי שערות ולא לשני חלקים...).

ההתעסקות בתבניות בכל מיני תחומים ובפרט בהתנהגות אנושית מזכיר לי את השיטות לחיזוי העתיד ואת ההנחות שביסודן שמציג דוד פסיג בספרו צופן העתיד. גם שם מרחיב דוד פסיג רבות על תבניות ועל הרציונל להתבונן בתבניות.אהבתי מאוד את התרגיל בחשבון שנותן המחבר כדוגמה לאינסטינקט לטעויות:"נניח שאומר לך שמחירם של מחבט וכדור ביחד הוא 1.10 דולר, והמחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. מה מחירו של הכדור?" -- מתברר שכאשר מביאים שאלה כזאת בפני קהל של סטודנטים מאוניברסיטת פרינסטון ומאוניברסיטת מישיגן ונותנים להם שפע זמן לחשוב (כך עשה הפסיכולוג שיין פרדריק מ-MIT) עונים כמחציתם תשובה שגוייה לרבות התשובה שמחירו של המחבט דולר אחד ושל הכדור עשרה סנט. התשובה הנכונה, דרך אגב, היא שמחירו של המחבט הוא דולר וחמישה סנט ומחירו של הכדור חמישה סנטים. המחבר מסביר את ההטייה הזאת לתשובה השגוייה והלא רציונלית שרבים מביאים באמצעות תאוריה של דניאל כהנמן (חתן פרס נובל בכלכלה, 2002) על "שתי מערכות" של המנגנון המנטלי: האחת רציונלית שפועלת מעל השנייה שהיא אינסטינקטואלית יותר, מהירה, אוטומטית וקשה לשליטה. המחבר מסכם ששתי המערכות של כהנמן מתאימות לשני עקרונות מהותיים שמסבירים הרבה מאוד בהתנהגותם של בני אדם, לפחות כאשר מדובר בפתרון בעיות: "ראשית, איננו מכונות חישוב רציונליות, אלא מהמרים ערמומיים. [...] שנית, אנחנו אופורטוניסטים מסתגלים."

על הסיפור של LTCM, עלייתה המטאורית בפיננסים וקריסתה האדירה (איבדה מעל 90% מערכה וזה עוד לאחר שלוותה מעל ל-125 מיליארד(!) דולרים) הכתה גלים.... בגלל "תנודתיות בלתי צפוייה" (השתמטות מתשלום חוב של רוסיה) קראתי בחיוך לאור הנפילות והמשבר האחרון שהיה (נו... ועכשיו יש את הסיפור של גוש האירוֹ...) -- הכי חייכתי בגלל ה"תמימות" ו-"ההפתעה" ונזכרתי בלגלוג של נסים ניקולס טאלב בספריו תעתועי האקראיות ו-הברבור השחור. בכלל טאלב היה משמין מנחת בדיון על עקומת הפעמון ועל מנדלברוט :-)

גם הדיון על תורת המשחקים (גם אם ללא שימוש בשם המפורש, תורת המשחקים) היה מעניין וההצגה היתה אפילו רעננה בשבילי. הדיון באלטרואיזם היה מעניין וזכור לי שקראתי תיאורים משעשעים על הנושא בספרו של חיים שפירא, שיחות על תורת המשחקים.

גם כמה מהרעיונות הכלכליים כבר ידועים ועל חלקם קראתי תאורים והסברים םוםולריים מוצלחים לא פחות למשל בספרו של טים הרפורד, הכלכלן הסמוי.

מעניין לקרוא על מרשל שמעלה קשר מעניין בין רגולציה (והעדר רגולציה) בתעופה האזרחית לבין הבטיחות: "כשהיתה רגולציה, חברות התעופה הגדולות קנו כל הזמן מטוסים חדשים וחסכוניים בדלק, והדבר תורגם למחירי כרטיסים נמוכים יותר לנוסעים. אך כשהוסרה הרגולציה, רק לעיתים רחוקות יכלו החברות שסבלו מבעיות פיננסיות להסתכן בהוצאת מיליארדי דולרים על מטוסים חדשים שיסופקו שנים לאחר מכן. זו הסיבה שמטוסים רבים שטסים היום הם ישנים ומסוכנים. אני חושד שזו גם הסיבה שחברת בואינג מידרדרת בעשורים האחרונים, ואילו תאגיד אירבוס האירופי משגשג. לפני הדרגולריזציה קנו חברות התעופה של ארצות הברית צי מטוסי בואינג חדשים אחת לכמה שנים -- מה שנתן לבואינג את החופש לחדש ולהתחרות מסחרית."

הרעיונות בספר לא חדשים לי. קראתי עליהם ועל המחקרים שמאחוריהם (וגם על חלק מהקוריוזים) במקורות אחרים. הרעיון לקחת מודלים כאלה ולעטוף אותם במשלים שבהם המונחים הם מתחום הפיסיקה ולנסות להסביר אותם בתוך מסגרת אחת הוא זה שנותן את הקסם לספר, לדעתי (התוכן עצמו מעניין מאוד אבל ההגשה חשובה גם היא).

המחבר מציע: "קחו תמונה כללית של האטום החברתי ושל הדרך שבה בני האדם פועלים פעולת גומלין זה עם זה, ואז השתמשו בכל מה שיש לכם -- מתמטיקה, המחשב, כל דבר, ללמוד את סוגי התבניות שסביר שיופיעו ומה עשויות להיות תוצאותיהן. כך פועלים כל תחומי המדע, חוץ מהעולם החברתי. ואירוני הדבר שעדיין אין זו הדרך שבה פועלים רוב מדעי החברה. מפני שעל כך בדיוק חשבו ההוגים החברתיים הגדולים בעבר." בספרו של סטיבן לוויט, פריקונומיקס, יש גישה שנדמה לי שהיא שונה: עזוב אותך מתאוריות על אנשים -- קח את הנתונים ולעס אותם וחפש תבניות. ז"א שאם אני מבין נכון המחבר כאן מציע קודם כל להבין אנשים ואז לחפש תבניות בנתונים בשעה שלוויט אומר שהנתונים יספרו לו כבר את כל הסיפור (זה שלא ברור בקורלציות מה גורר את מה או אם יש בכלל קשר של גרירה... זה כנראה לא מבלבל אותו מלבלבל את המוח -- לוויט מבלבל לדעתי... שלא יהיה ספק).
רשימת ההערות המפורטות בסוף הספר מעניינת מאוד ומרחיבה מאוד.

ביקורת בבלוג קונונסנס על הספר.

למחבר היה יומן רשת כשם הספר -- מעניין לקרוא שם (באנגלית).

ספר נחמד לקריאה וגם לא ארוך (פחות ממאתיים עמודים כולל כל התוספות...) -- מוזר לי שרק עכשיו נתקלתי בו -- זה נראה לי ספר שהיה לי כדאי לקרוא כבר לפני כמה שנים. טוב. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. צריך רק שלא להתבלבל ולא לערבב את הפיסיקה עם מדעי החברה או עם רעיונות חברתיים.

סקרנות וחקרנות מאת מירה קרניאלי

מצאתי בספריית בית ברל ספר חדש שנכתב ע"י מדריכה של פרחי הוראה. כתבתי לא מכבר על ספר אחר כזה, צרור מפתחות להוראה מאת אורה רבר. הפעם מדובר בספרה של מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות -- אבני היסוד בהתעצמות המורה. המחברת טוענת ש-"המורים [...] אינם מצליחים להקדיש מחשבה לצורכיהם החברתיים והרגשיים של התלמידים, ליצירת אווירה לימודית ואקלים חינוכי מותאם." היא מוסיפה עוד "המורים [...] למדו בעיקר את תחום הידע וכמעט לא ניתנה הדעת לחינוך חברתי ומוסרי." -- בעצם תכליתו של הספר להדריך מורים כיצד להתעלות מעל תחום הדעת ולהביא את תפקודם ואת תפקידם להיות "מלא יותר" -- כיצד להפוך את המורה מעוד מורה למורה משמעותי!

המחברת כותבת בסיכומו של הפרק "מהי הוראה?" את הדברים הבאים: "התפיסה התיאורטית המוצגת בספר זה מכוונת לשילוב הין הידע והמומחיות בתחומי הדעת (ידע דיסציפלינרי) לבין הידע הפדגוגי-דידקטי ולידע האדם וסביבת חייו הטבעית. על בסיס תפיסה זו תוצע תכנית יישומית אשר מטרתה לסייע בידי המורה הבודד ובית הספר כמערכת, להתעצם כאנשי מקצוע חושבים ורגישים; הפועלים מתוך הכרות עם התלמיד הבודד ותלמידי הכיתה כולה; תוך ראיית בית הספר כמערכת לימודית תרבותית-חברתית שלמה. מטרות אלו, המגלמות בתוכן פיתוח, העצמה ושינוי באופיו של התפקוד המקצועי, ניתנות להשגה אם המורים יהיו נכונים ליצור מערכי חשיבה חדשים, לבנות בסיסי ידע עדכניים ולבצע שינויים בפעולות היומיומיות."

בסיכומו של הפרק "למה חשוב לנו לשנות ולהשתנות?" כותבת המחברת "מטרת הספר היא להביא להתעצמות המורה כאדם וכאיש מקצוע. לטפח מורה סקרן, תאב דעת, חקרן, רחב אופקים ובעל אחריות מרבית למרחב עבודתו." אכן מרשים -- אבל אם תחליפו את המילה "מורה" בכל שם של מקצוע אחר -- לא נראה לי שהטקסט ייראה מרשים פחות או מתאים פחות. נראה לי שהמחברת בוחרת תבנית שבלונה כללית מידיי...

יש רעיונות שיפים לכל מקצוע ולכל תחום לדעתי, כמו להרבות בקריאה של ספרות מקצועית רלוונטית, לעבוד בצוות, לבצע רפלקציה, להשהות תגובה (קודם חושבים ורק אז פועלים), לנמק על סמך עובדות וכו'... -- הכל יפה וטוב ונכון אבל מדוע נדמה מהכתוב שדברים אלה יפים דווקא למורים ולא באופן כללי לבני אדם?

בתוכנית הפעולה מציעה המחברת למורה להיות מורה-חוקר ולבצע מחקר בסביבת עבודתו. היא מביאה בתמצות פרטים על מחקר איכותני. תהליכי העבודה במחקר, שלבים, שיטות מחקר, ניתוח נתונים וכו'. בפיתוח החשיבה מעלה המחברת על נס את שיטותיו ואת הצעותיו של דה בונו (רעיונות מתוך הספרים שלו על כובעי החשיבה, למד את ילדך לחשוב וכו'...).

לדעתי הספר הזה יפה למורים שלא מרגישים סיפוק ומחפשים משמעות ודרך להעצים (או הנה מילה שהשורש שלה עצ"מ מופיע פעמים רבות בספר בנטיות ובנגזרות שונות...).

חביב... לא דורש זמן קריאה רב (ספר קצרצר כ-165 עמודים). אבל לא מגלים את אמריקה... אלא אם אתם לא אנשים משכילים וקוראים שעושים את הדברים הללו ממילא... אני חושב שלו המחברת היתה מכלילה את קבוצת המקצוע ממורים לעובדים בכלל -- היתה יכולה לקבל קהל גדול יותר שיכול להפיק תועלת מרעיונותיה. זה לא היה פוגם בדוגמאות שלה על הוראה.

עבודות חדשות שקיבלתי מסיון

תמונה לכבוד שבועות בגן נעים

בחינות בגרות בסינית

הבחנתי בחוזר מנכ''ל תשע/9(א), י"ח באייר התש"ע, 02 במאי 2010, שיש כוונה לקיים בחינות בגרות בשפה הסינית. בחינה של שלוש יחידות ובחינת השלמה של שתי יחידות.

4. בחינות

4.3 בחינות בגרות

(תשע) 4.3-15  בחינות הבגרות בסינית

משרד החינוך יציע את האפשרות להיבחן בבחינות הבגרות בסינית החל ממועד קיץ התשע"א/2011 בשתי רמות: רמה רגילה (3 יח"ל) והשלמה לרמה מוגברת (2 יח"ל נוספות). הבחינות תהיינה במתכונת של בחינות מפמ"ר ותוצענה לתלמידים אינטרניים, לנבחני משנה ולנבחנים אקסטרניים. מתווה הבחינות והסילבוס יפורסמו בראשית שנת הלימודים התשע"א. בחינות הבגרות בסינית לא תשמשנה חלופה ללימוד ולהיבחנות בעברית, בערבית או באנגלית.

לפרטים נוספים: ד"ר שלמה אלון, המזכירות הפדגוגית, טל' 02-5603597.

אני סקרן להבין מהי תוכנית הלימודים ומהם חומרי הלימוד המוצעים.

אני מהרהר ברעיון ללמד את אביב את סיון ואת ניר סינית לטובת עתידם. אני משער שככל שאנגלית היא שפה שימושית וככל הנראה שתמשיך להיות שימושית בעתיד הקרוב, אין לי ספק שידיעת השפה והתרבות הסינית (ולו ברמה בסיסית) תועיל מאוד להבנה רחבה יותר של תהליכים ותפתח יותר אפשרויות בפני הילדים בעתיד. הריי יש ועוד יהיו הרבה יותר סיניים... ואין לזלזל בהתעצמות הטכנולוגית והכלכלית של סין.

כבר התחלתי לברר ולקבל הצעות מחיר ושאר בירורים לוגיסטיים ומנהליים כדי לארגן מורה ותוכנית לימודים מסודרת לילדים בני תשע ללימוד בסיסי של סינית בחופשת הקיץ לאביב ולכמה חברים שלו. את הצד של נותני השרות כבר סידרתי (ויש בידיי כמה הצעות) ומה שנותר לי הוא להבין האם יש הורים נוספים שמעוניינים וירצו להתארגן איתי לטובת השיעורים הללו במהלך החופשה.

תמונות של הוריי מטיול שלהם באביאן

ציורים חדשים שקיבלתי מסיון

כיצד לזהות באופן אוטומטי פלגיאריזם בתוכנה

במאמר שהופיע ב-25th Symposium On Applied Computing, בשם הפרובוקטיבי  A Novel Framework to Detect Source Code Plagiarism: Now, Students Have to Work for Real!, טוענים החוקרים שחתומים על המאמר שהקיץ הקץ על פלגיאריזם בתוכנה אצל סטודנטים בקורסי תכנות. הם מציעים שיטה לזיהוי אוטומטי של קוד ש-"דומה" באופן חשוד לקוד אחר. למעשה, לא מאמר הם הציגו בכנס אלא פוסטר -- מצגת. המאמרון שפורסם הוא רק שני עמודים אשר מציגים בקיצור נמרץ את הרעיון ואת השיטה, ללא ירידה לפרטים טכניים (שאותי באופן אישי מעניינים יותר).

מעניין לקרוא דף עם חומר וקישורים בנושא באתר הבית של חנה די. באופן אישי העסיק אותי העניין כשהייתי מתרגל בקורס מבוא למדעי המחשב. אז דאגתי לבדיקות אוטומטיות שיאכפו הנחיות שלי לתלמידים ורק בסופו של תהליך ביצעתי בדיקה על תוצרי הבדיקה האוטומטית שלי (שלא אכזבה והיתה מוצלחת).

במאמרם הכותבים מגדירים את המודל הבא: בקוד תוכנה הם מגדירים פלגיאריזם כהפעלה שיטתית של טרנספורמציות אשר משמרות את הפונקציונליות של התוכנה בשעה שמשנות את מראה קוד התוכנה. הטרנספורמציות אשר מטופלות הן שינוי שמות, שינוי מיקום של קטעי קוד, הוספה וגריעה של טקסט שאינו מפוענח ו-החלפה של קטעי קוד או של פקודות בקטעי או בפקודות שקולים. ככל שיותר טרנספורמציות מזוהות כך שני מסמכי קוד שמושווים משקפים פחות פלגיאריזם. לטוב או לרע -- זהו המודל שהם עוסקים בו.

האם השיטה שלהם עובדת בכלל וכיצד? לא ברור -- לא הייתי ולא חזיתי במה שהציגו. אני מטיל ספק ביכולות כל עוד אין באמת משהו שאפשר להזין אותו ולהבין האם הוא אכן עובד ועד כמה טוב הוא עובד. הרעיון גם בניסוחו כאן אינו מפתיע כלל. הקטע העיקרי הוא לא, לדעתי, האם להשתמש בפונקציות מרחק (כמו Edit Distance)  אלא על מה ובאיזה אופן. דווקא הפרטים המימושיים הללו חסרים במאמר ובמצגת ולדעתי, מלבד רעיון כללי ואולי כמה נסיונות "תפורים" אין לחבר'ה הללו יותר מידי "בשר". אני מקווה שהעבודה שתהם תבשיל ושאכן יציגו שיטות יפות.

האם ניתן להשתמש בשיטה גם כדי להבין האם יש פלגיאריזם באופן כללי בתוכנה גם בקוד שנמצא במיזמים של קוד פתוח שנטען עליו לפעמים שהוא נגנב מחברה כזאת או אחרת (גם ההפך קורה וכמובן גם חברות גונבות לפעמים אלה מאלה)?

נדמה לי שיש מקום להשקיע במחקר ובפיתוח בכיוון הזה. מי יודע לספר על מוצרים שקיימים ועל מידת זמינותם, אמינותם ועד כמה הם נפוצים?

צרור מפתחות להוראה מאת אורה רבר

קראתי בספרייה היום את צרור מפתחות להוראה מאת אורה רבר.
אפשר לצפות בתוכן העניינים של הספר במס"ע.

הספר מאגד קטעים קצרצרים רבים בשלל נושאים שקשורים לעבודתו של המורה בחינוך, בארגון, בטיולים, במקצועות השונים, ביחסים עם ההורים, ביחסי העבודה ועוד ועוד.

העצות נחמדות וחביבות. אולי לא מסכימים עם הכול ואולי לא הכול מתאים לכל מצב ולכל מורה -- אך בהחלט גם הרעיונות שפחות נראו לי עדיין גרמו לי לחשוב ולהרהר על הנושא עצמו שלשמו הביאו את הרעיונות ואת העצות וגם החשיבה עצמה והמודעות למצבים הללו מועילה בפני עצמה.

ספר חביב.

ציורים חדשים שקיבלתי מסיון