מונחי העיתונות הכתובה לביקורת הציבור

האקדמיה ללשון העברית מציעה רשימת מילים לעתונות הכתובה ומבקשת את הערות הציבור. יש עוד פרקים בהמשך: טלוויזיה, רדיו, ואינטרנט.

לרשימת המילים בהצעת האקדמיה ראו המסמך המקושר.

הנה הנוסח המפורסם:

"מונחים עבריים בתחום העיתונות הכתובה נדרשו לעיתונות העברית עוד בשלהי המאה ה-19, והם נקבעו והשתרשו בתהליך טבעי בקרב אנשי המקצוע. ואולם עד כה לא נעשתה פעולת מינוח שיטתית בתחום", נכתב בהודעת האקדמיה ללשון. "ליצירת מילון מוסכם של מונחים נודעת חשיבות מיוחדת הן לצורכי ההוראה בבתי-הספר הרבים לתקשורת, הן לשימושן של מערכות העיתונים המעוניינות בהאחדת המינוח בתחומן".

הערות על רשימת המונחים אפשר לשלוח בתוך חודש ימים, למרכזת הוועדה, צביה זמירי, בדואר אלקטרוני zviazmiri@gmail.com; בפקס 02-5617065 (נא לציין "לידי צביה"); או בדואר רגיל לכתובת: צביה זמירי, האקדמיה ללשון העברית, קריית-האוניברסיטה, גבעת-רם 91904.

על האינטליגנציה מאת ג'ף הוקינס

חזרתי לקרוא ספרים על מכשיר הקרוס טריינר. הספר שחנך את החזרה הוא ספרו של ג'ף הוקינס, על האינטליגנציה.

שווה לצפות בסרטונים של המחבר שבהם הוא מסביר את התיאוריות שלו ואת הרעיונות שלו וגם יישומים שלהם.

מלבד הכתוב על הספר בכריכה האחורית והמבוא המעניין שלו (אפשר לקרוא באתר טקסט) כתבו לא מעט על הספר באינטרנט בארץ:

• ישראל בנימיני, גלילאו -- פורסם ב-ynet -- וגם ב-ifeel -- ולא מכבר פורסם גם בידען.
• אמנון כרמל, האם מכונות יכולות להיות אינטליגנטיות? -- גם בתפוז
• ג'ף הוקינס ב-nrg
• 
  

מצגת של גיא כתבי בכמה סרטוני youtube מסכמת לא רע את המבוא לספר, רעיונות מרכזיים והתפתחויות בתיאוריה ובגישה של המחבר:

המחבר טוען שאינטליגנציה אינה התנהגות. הוא טוען עוד שאינטליגנציה אינה בהכרח אנושיות. הוא מציע מסגרת תיאורטית למהות האינטליגנציה מתוך מטרה להתוות דרך למחקר וליישומים של מערכות תבוניות. בספר הוא מנפץ את בועת הבינה המלאכותית מאז שהתחילה (טיורינג, רשתות עצביות ורעיונות אחרים). הוא מסביר מהי אינטליגנציה לשיטתו: היכולת ליצור מודל פנימי של העולם ולהשתמש במודל זה כדי ליצור ציפיות היא מהות האינטליגנציה. הצגה מעניינת של הספר היתה בהארץ לפני כשש שנים: כל הניסיונות שנעשו עד כה לברוא אינטליגנציה אנושית באמצעות בינה מלאכותית או רשתות עצביות נכשלו; לג'ף הוקינס, ממציא הפאלם-פיילוט, יש תיאוריה שמסבירה למה: כישלונם של המדענים נובע מכך שהם ניסו לחקות התנהגות אנושית מבלי להבין מהי באמת אינטליגנציה. לדעת הוקינס, ייחודה של האינטליגנציה האנושית, והבסיס לתפיסה, ליצירתיות ואפילו לתודעה, הם היכולת להשתמש בזיכרון לניבוי אפשרויות והתפתחויות עתידיות. לפיכך, רק מכונות שיצליחו ליישם את היכולת הזאת יהיו מכונות אינטליגנטיות באמת, שלא רק יחקו את יכולתו של המוח האנושי אלא אף יעלו עליה.

המחבר טוען שהניבוי הוא בליבה של האינטליגנציה. הוא מציע מודל היררכי ודגם תיאורטי שמסביר כיצד זיכרון רב, קישוריות, מבנה היררכי ויחידות שיודעות לעבד קלט (בלתי תלויות בחוש שאותו מעבדים -- יחידה בסיסית בקורטקס, לפי המחבר, יודעת לעבד אותות ללא קשר למקורן). את הרעיונות שלו מיישמים למשל בחברה משלו בשם Numenta. כבר יש לחברה יישומים מעניינים ומפתיעים. יש רשימה מעניינת וארוכה של מאמרים ושל סרטונים שמסבירים את הטכנולוגיה.

הספר מעניין מאוד. שווה קריאה.

ציורים חדשים שקיבלתי מניר

ציור חדש שקיבלתי מסיון

טיפות מים מצולמות במהירות גבוהה

ראו בסרטון את מה שקורה לטיפות מים כפי שרואים בצילום במהירות גבוהה.

הצילום במהירות גבוהה מאפשר לראות תהליכים שקורים מהר מאוד -- ולמעשה אפשר להציג את הצילומים באיטיות רבה ככה שכאילו מאיטים את התהליך בשבילנו כדי שנוכל לראות.

טיפות מים הן בעלות תכונה של "מתח פנים" -- ששומר על מבנה הטיפה. כאשר טיפה נופלת לשלולית לא כולה נטמעת בשלולית.

היא בתחילה מקפצת על פני שטח פני השלולית ואז כאשר מספיק אויר שנמצא בין הטיפה לבין שטח פני השלולית נדחק לצדדים היא קורסת בחלקה לתוך השלולית ומהכוח של ה-"צביטה" שארית הטיפה מתלכדת שוב ומוקפצת מעלה.

וכך שוב ושוב עד אשר הטיפה קטנה מספיק כדי להטמע כולה לתוך השלולית.

זה קורה בכל פעם שטיפה נופלת לשלולית.

חשבו מה קורה במקלחת או בכיור או בגשם.

הילדים בגן משחקים במושב אודים

אביב וניר בגן המשחקים הבוקר

אביב השכים אותי הבוקר (שבת) ובמקום להמשיך ולישון ולתת לו לבלות את הבוקר מול מסך מחשב או מסך הטלוויזיה הצעתי לו לרכוב על אופניים אל גן משחקים מרוחק ולשחק שם לשעה קלה ולחזור בשעה שכנראה שאר הישנים יתעוררו. בינתיים גם ניר התעורר והצטרף.

הנה תמונות מגן המשחקים.

הילדים מצטלמים עם בועות סבון על הפנים

מידי ערב יש את הרחצה של הילדים -- בכל פעם יש קטעים מצחיקים -- לפעמים הילדים מבקשים שאצלם -- הפעם נעתרתי -- הנה תמונת פנים אחת של כל אחד מהם.

אמיר נוטע מסביר על הקמת בתי ספר אלטרנטיביים

אמיר נוטע הגיע ל-TechTalk ב-אאוטבריין לדבר על חינוך אלטרנטיבי.

בית ספר שבו ההנהלה עצמאית הוא "טוב יותר".

מסתכל על מערכות חינוך בכל העולם. יש לו תובנה שבהן יש שכבות ניהול רבות וגופים ותתי גופים רבים -- מערכות כאלה מתקשות להתאים עצמן לשינויים מבחוץ.

החברה שלנו לעומת זאת משתנה במהירות. הציפיות שלנו בחברה השתנו מאוד בשנים האחרונות.

יש לנו בחברה ציפייה להיות מעורבים בהחלטות בחיינו.

יש לנו ציפייה להיות עתה כל הזמן זמינים.

בעבר לימדו להשיג מידע ולייצר ניחושים תבוניים -- היום יש עודף והצפת מידע -- צורך חשוב להבין כיצד לסנן.

המידה שבה מערכת החינוך אינה מסוגלת להתאים את עצמה לחברה ולציפיות של החברה היא מידה רבה. הדבר החידי שהשתנה בכתות מימים עברו זה סוג וצבע הלוח (מגיר ולוח ירוק ללוח פלסטיק ומצבעים מחיקים).

בארבעים שנה במדינת ישראל לא השתנה דבר. השינויים שנעשו לא נשארו לאורך זמן.

טוען שלא ניתן לשנות את המערכת הנוכחית. אין לו כוונה לתקן אותה מבפנים.

משום שמבנה המערכת הוא זה שאינו מתאים אז אין לו כעס על מנהלים ועל מורים -- להם אין יכולת לפעול במערכת פרט למעטים שיכולים לעשות כרצונם בכתתם. זה לא משפיע מחוץ לכתות של אותם המורים.

מה מציע?

כלכלת שוק.

שכל אחד יוכל לקנות איזה חינוך שהוא רוצה.

דרישות: גיוון, רגולציה ושיתוף ידע.

טענה: אין שיתוף ידע אצל מורים. אין בניית ידע בחינוך. מחקר בחינוך הוא בעייתי... -- בעייה קשורה: קשר בין מי שחוקר למי שנמצא בשטח -- יש תהום בין האקדמיה לבין השטח.

(לי הדיבורים של אמיר נוטע מזכירים את הטיעונים של קן רובינסון בשיחות שלו ב-TED).

הוא אינו רוצה לפטור את הממשלה מאחריותה לרעיונות החינוך שלו -- הוא רוצה שהממשלה תממן ותפקח. אין רוצה ליצור מצב שבו רק למי שיש ממון יכול לרכוש חינוך כרצונו. לא מעוניין שהמדינה תספק שרות כי המדינה אינה טובה בכך מטבע סוג הארגון.

אמיר מציע התארגנות מבוזרת בחינוך בתמיכה, פיקוח ומימון המדינה. מסתכל על זה כמו סטארטאפ לכמה עשרות שנים.

במשרד החינוך "לא יטרחו לירוק עליו..." לו יבוא לשם עם רעיונותיו. ש"ס דווקא הצליחו בגישה של מימון ופיקוח מדינה לחינוך הפרטי שלהם.

מציע להקים בתי ספר פרטיים. מציין שהממשלה נלחמת מלחמת חורמה בתופעה אף על פי שאין זה אסור בישראל להקים בית ספר פרטי.

מי שמעוניין להקים בית ספר נתקל בבעיות משפטיות מול הממשלה, מול רשויות מקומיות, בעיות ארגוניות של מציאת מורים, שימור מורים, איך להתארגן לאורך הזמן, בעיות פדגוגיות, בעיות פיננסיות -- בעיות רבות אלה ואחרות מתנקזות לקושי רגשי בגלל המלחמה בחזיתות רבות לצד הצורך גם להתפרנס.

הוא מציע סיוע למי שמעוניין להקים בית ספר באופן עצמאי.

הכוונה שבתוך מספר שנים תהיה כמות גדולה מספיק של בתי ספר כאלה כך שיווצר הצורך שהממשלה תקח אחריות על הנושא.

* אין ליזמים (אמיר נוטע ושותפו) סדר יום פדגוגי

* אין רצון ללכת לכיוון פדגוגי מסויים -- יעזרו למי שמעוניין להגשים את החזון הפדגוגי שלו.

במה שונים בתי ספר שתומכים בהם?

הסגל שמגיע לשם הוא סגל שמאמין בצדקת הדרך. זה משנה את האווירה של מה שקורה שם. זאת אמונה בצדקת הדרך.

נוצרת קהילה של אנשים סביב הקמה והפעלה שכזאת. זה ממלא רצון של אנשים לחיות בקהילה ובשיתוף.

בד"כ הורים שרוצים בי"ס טוב לילדיהם מקימים בי"ס ובהתחלה לפחות משמשים בסגל בית הספר.

נשמע שהיזמים מדברים על בית ספר קהילתי.

טוען שמורים במערכת החינוך הם למעשה פקידים של משרד החינוך ואין להם מרחב לתמרון.

"קודם כל צריך כסף לשנתיים של מאבק משפטי" -- זה מה שהיזמים מספרים למי שבאים אליהם לייעוץ. מסתבר שמאבקים משפטיים הם חלק בלתי נפרד מהקמת בתי ספר.

אופרטיבית: מה מציעים היזמים:

מציעים יועצים שמנוסים בהקמת בתי ספר

מכירים את הגורמים שיש להיות איתם בקשר

איך לדבר עם רשויות

איך לדבר עם משרד החינוך

איך למלא טפסים

איך להגיע לאיזון תקציבי

בתגובה לטענות על לכידות חברתית שתפגע הוא טוען שהלכידות החברתית כבר נפגעה ואין במערכת הקיימת את החומר לשמר או לקדם לכידות חברתית.

רוב הדיונים שהסיטו את ההרצאה ממסלולה בקהל האאוטבריין נע סביב הליבה שבמאמרו של ניר ארגוב שעליו כבר כתבתי בתחילת החודש.

נדמה לי שמה שהיזמים מנסים לקדם הוא הבשלה לעקרונות שעליהם מדבר ניר ארגוב -- לא מתוך הדברות עם המוסדות אלא דווקא מתוך צמיחה מלמטה מהעם -- מקהילות שתתארגנה עד להבאת המצב להכרח לקבוע מדיניות כזאת.

הנה שני נושאים שהיה עליהם דגש בשיחה של אמיר נוטע שמופיעים במאמרו של ניר ארגוב -- מצאו את ההבדלים (הציטוט הוא ממאמרו של ניר ארגוב):

א. קביעת מטרות לחינוך במדינת ישראל

מטרות על של מערכת חינוך כלשהי הן הענקת כלי חשיבה, ידע ושפה הכוללת הבעה בכתב ובעל פה, שיאפשרו לבוגרים להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. אליהן יש לצרף הקנית בסיס תרבותי ואזרחי ראוי לשילוב בוגר מערכת החינוך בחברה ובכלכלה הישראלית.

לשם כך יש למנות ועדה בה ישבו מחנכים, אנשי אקדמיה והוראה, נבחרי ציבור, משפט, כלכלה וחברה. רצוי להגדיר מטרות על מצומצמות ולאחר מכן יש לפרוט אותן למטרות ספציפיות ואופרטיביות. גורמי הקצה, שהן רשויות מקומיות, מנהלי בתי הספר והורי התלמידים יהיו רשאים להוסיף עליהן כרצונם ובתנאי שלא יסתרו או יפגעו במימוש מטרות העל.

ב. קביעת תוכנית ליבה מחייבת את כל מגזרי החברה

בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו. "תכנית הליבה החינוכית"מבקשת להעניק לבני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית. תוכנית ליבה מינימאלית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. אנשי מקצוע יבחנו כמה שעות לימוד בשנה צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב באופן דיפרנציאלי בהתאם לנתונים הסוציו-אקונומיים. הממשלה והכנסת חייבות להעביר בכנסת חוק ברוב דרוש כדי שיהווה חוק יסוד. העברת "חוק לימודי הליבה"ויישומו, יצמצמו את הפערים החברתיים במדינה, שהיום הם הגבוהים בעולם המערבי ומהווים סכנה ממשית לחברה הישראלית כולה.

ג. לימודים מעבר ללימודי הליבה

מעבר לשעות הלימוד שיקבע משרד החינוך ללימודי הליבה בכל שכבה, יתקצב המשרד מספר מינימאלי של שעות העשרה אותן יקבלו התלמידים בכל שכבה. לימודים אלה יהוו כשליש מכלל שעות הלימוד ולא יפגעו בלימודי הליבה. באופן כזה אפשר יהיה להבחין בין בתי הספר לפי תוכן לימודי הבחירה והעשרה. אפיון בתי הספר ייקבע על ידי הרשות המקומית, הנהלת בית הספר והורי התלמידים. משרד החינוך יתקצב שעות אלה, ומנהל בית הספר וראש הרשות המקומית יצטרכו להיות אחראים אישית לקיום סל שעות הליבה וסל שעות ההעשרה. לחץ ההורים על הרשות המקומית מחד, ותקציב ראוי של משרד החינוך מאידך, יציבו את המנהלים והמורים בביקורת ציבורית אמיתית.

אולי זה זמן להזכיר את ספרה של עינת וילף, בחזרה לאלף בית, שיש בסופו פרק של חזון או של ניבוי למערכת חינוך רצויה בהווה שהמחברת מקווה או מצפה שתתקיים בעתיד.

כנגד הטיעון של עלות חינוך כזה לעומת החינוך הרגיל כיום -- טוענים היזמים שהיום משלמים כבר את המחיר הזה ואפילו לא מודעים. החינם אינו חינם.

הדיון היה מעניין מאוד.

אופרטיבית לא ממש הבנתי איך הם עוזרים (אולי שרות ליווי מייעץ?)

מה בלוגרים חושבים על אאוטבריין

מצאתי בלוג של חברה לשיווק שמצאו לנכון לספר מדוע הישומון של אאוטבריין הוא תוסף שלא ירד מהבלוג שלהם.

הם כותבים:

"אין זה ניכר שהישומון של אאוטבריין משפיע על זמן עליית הדף. ניסיתי כמה כלים דומים והתוצאות היו פחות חיוביות. מהרגע שהתקנתי את הישומון של אאוטבריין קצב הנטישה ירד"

הנה הקישור לפוסט המלא: http://catalystsf.com/2011/01/cod-outbrain-creates-revenue-and-drives-down-bounce-rate-for-pubs/

Outbrain Thumbnail Widget from Outbrain on Vimeo.

מחקר: השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מ

בפרסום שקראתי ב-cnbc.com ב-18 בינואר 2011 (שלשום) מגלים כי השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמחושי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם (וראו: תקציר למנהלים בעברית של מחקר שהוכן עבור משרד החינוך האמריקאי שבו מושווית שיטת סינגפור עם שיטות ההוראה המקובלות בארה"ב. [המחקר המלא]). בתוצאות מבחני פיז"ה האחרונים שפורסמו הסינגפורים היו שניים רק לסינים (שלראשונה נבדקים במבחן זה). בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם. סיכום ספרה בעברית ותרגום לעברית של פרק נוסף אפשר למצוא באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. הוצאה מחודשת של הספר באנגלית זמינה באתר אמאזון, שם אפשר גם לקרוא ביקורות עליו. כאשר אנשים שומעים על שיטת מתמטיקה יסודית הם רוצים לראות ולשמוע על עדויות מהשטח שאכן השיטה נותנת תוצאות עדיפות. פרסום זה משמש עדות נוספת מהעולם לתוצאות העדיפות של תלמידים שלומדים בשיטה זו. בפרסום מדובר על הצלחה יתירה ניכרת של תלמידים שלמדו בחומרי הלימוד של Math in Focus, שגם היא מבוססת על שיטת סינגפור. התוצאות של הבדיקה מראות שלאחר שנה של לימודים בשיטה תוצאות התלמידים שלמדו על פי השיטה השתפרו מבחינה קודמת ב-12.4 נקודות לעומת שיפור של 3.5 נקודות אצל תלמידים שהמשיכו ללמוד לפי השיטה שהיתה מקובלת קודם לכן. התלמידים שנבדקו הם תלמידי כתה ד' בניו ג'רסי בארה"ב.

בארץ שיטת מתמטיקה יסודית מאושרת על ידי משרד החינוך ויותר ממאה בתי ספר לומדים על פי השיטה.

אפשר לקרוא חומר רב על השיטה, על הגישה ועל חומרי הלימוד שזמינים בארץ (אלה שתורגמו ואלה שפותחו במיוחד בארץ) באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול.

אני מביא את הפרסום של cnbc.com במלואו --

Study Finds Houghton Mifflin Harcourt's Singapore Math Program Raises Student Achievement in the U.S. Students in New Jersey more than triple average gains when utilizing Math in Focus: Singapore Math by Marshall Cavendish

Business Wire

| 18 Jan 2011 | 10:00 AM ET

BOSTON, Jan 18, 2011 (BUSINESS WIRE) -- Global education leader Houghton Mifflin Harcourt (HMH) today announced the results of a study that praises the effectiveness of Math in Focus, the U.S. Edition of Singapore's most widely used program, exclusively provided in the U.S. by HMH. Test scores of Math in Focus students improved by an average of 12.4 points from year to year, more than three times the average improvement that occurred across the remaining students in the comparison group. The results serve as evidence that the program works in the U.S., as local students are also benefitting from the internationally acclaimed program.

At the onset of the 2009-2010 academic year, school administrators in Old Bridge, New Jersey began piloting the Math in Focus program in hopes that it would help boost students' overall aptitude in math. In December 2010, independent evaluation firm Educational Research Institute of America (ERIA) conducted a study on the instructional effectiveness of the Math in Focus pilot program, which yielded significant results.

ERIA reviewed students' mathematics scores from the New Jersey Assessment of Skills and Knowledge (ASK) in order to determine the effect of the program on standardized test scores and overall competency. Analysis of data showed implementing Math in Focus to fourth graders was associated with a significant increase in student math performance. When ERIA compared students' 2009 NJ ASK scores, researchers found no difference between students test scores prior to using the program. However, in 2010 when ERIA examined NJ ASK scores after one year of using Math in Focus, students exposed to the program had a 12.4 point increase in average test performance while the rest of the students in the district only increased by 3.5 points.

"This study is the proof in the pudding that Math in Focus is working for our students," said Donna Kibbler, Director of Elementary Education in Old Bridge, NJ. "Partnering with Houghton Mifflin Harcourt for professional development has allowed our teachers to move from being just comfortable teaching math to reaching a new level of confidence in their math teaching ability. The students, teachers, and parents in our district truly see the benefits of Singapore math." Houghton Mifflin Harcourt, the exclusive provider of Math in Focus to the United States, first introduced the program in April 2009. It is the U.S. version of Singapore's most widely used program, My Pals Are Here! Maths for K--5, which offers an intuitive progression of instructions that focus on fewer topics in greater depth to allow students to gain a better understanding of critical math topics. HMH is now working with Marshall Cavendish-Singapore to extend the series to grades 6-8 available in Fall 2011 and 2012.

"We are very pleased to have validated what educators around the world have been telling us," said Mike Lavelle, President, HMH Education Group. "Programs such as Math in Focus take proven methods and implement them into classrooms. These methods have a considerable, measureable effect on students' learning capabilities, and help prepare them to thrive in the 21st century." Math in Focus: Singapore Math by Marshall Cavendish is a partnership between Marshall Cavendish Education-Singapore and Houghton Mifflin Harcourt. To learn more about Math in Focus, visit www.hmheducation.com/mathinfocus.

About Houghton Mifflin Harcourt Houghton Mifflin Harcourt is a global education and learning company that is leading the way with innovative solutions and approaches to the challenges facing education today. The world's largest provider of educational products and solutions for pre-K--12 learning, Houghton Mifflin Harcourt develops and delivers interactive, results-driven learning solutions that advance teacher effectiveness and student achievement. Through curricula excellence and technology innovation, Houghton Mifflin Harcourt collaborates with school districts, administrators, teachers, parents and students. Today, HMH education products and services are used by 57 million students throughout all 50 U.S.

states and 120 countries. With origins dating back to 1832, the Company also publishes an extensive line of reference works and award-winning literature for adults and young readers. For more information, visit www.hmhpub.com.

SOURCE: Houghton Mifflin Harcourt CONTACT: Houghton Mifflin Harcourt Josef Blumenfeld, 617-351-5432 Senior Vice President, Corporate Affairs josef.blumenfeld@hmhpub.com Copyright Business Wire 2011 -0- KEYWORD: United States

North America

Massachusetts INDUSTRY KEYWORD: Education

Primary/Secondary

Other Education

Technology

Software

Communications

Publishing SUBJECT CODE: Survey

URL: http://classic.cnbc.com/id/41133976/

---

.

© 2011 CNBC.com

הפרעת קשב וריכוז מאת אהוד פריס

ביריד ספרים שבו מכרו ספרים מוזלים ברשת סטימצקי קניתי במחיר סמלי (25 ש"ח) בין השאר את ספרו של אהוד פריס, הפרעות קשב וריכוז.

בגב הספר כתוב:

מה עושים כשהילד אינו מקשיב? האם גם מבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז? מהו אבחון דידקטי? האם קשיי למידה מעידים על אינטליגנציה נמוכה? מי צריך לקחת ריטלין?

שאלות אלו ורבות אחרות מעסיקות ציבור הולך וגדל של הורים, מורים, ילדים ומבוגרים הסובלים מלקויות למידה או חשופים להן. ספר זה מציג בפני הקוראים את התשובות לשאלות אלה, מתאר סוגים שונים של קשיי למידה והפרעות קשב וריכוז ומדגיש את חשיבותו הרבה של האבחון כצעד ראשון לפני קבלת טיפול. פרט למידע חיוני, הספר שלפניכם מציע מגוון דרכי התמודדות, עצות מעשיות ותרגילים לאבחון, לסיוע ולטיפול בילדים ובמבוגרים הסובלים מקשיי למידה.

אז מה יש בספר?

פרקים קצרים מאוד -- כל פרק הוא בעצם שאלה ותשובה מתוך טור של המחבר שפורסם בעיתון. יש לא מעט מידע שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב. מבחינה זו, לא נראה שהספר נערך מתוך כוונה לתת רצף ומסגרת אלא אולי לשמש מקור לעלעול ולעיון מהיר וממוקד.

הספר נותן לי תמונה כיצד מערכת החינוך והחברה בארץ רואים את תפקיד המאבחן ומה מצפים מלקויי למידה ומבעלי קשיי קשב וריכוז: נדמה לי שמצפים שמי שמתקשה יקבל פטורים והקהלות ושיסומם והכול בכדי שיגיעו לקו הגמר -- מה משמעות הגמר הזה? מה הטעם והאיכות שלו? על מה משלמים ב-(אי)התמודדות שכזאת? -- לא ברור לי -- אני סבור שהקהלות באופן שמקובל והציפייה מהורים שילדיהם יטלו תרופות כמו ריטלין כדי שיוכלו לקחת חלק במערכת חינוכית -- אינן הדרך הנכונה. אין לי פה ביקורת על המחבר -- הוא מציג את המציאות כמות שהיא.

בעוד שההמלצה לבדוק באופן מסודר ומעמיק חשדות לבעיות למידה שונות באמצעות אבחון דידקטי נשמעת לי רצינית והגונה --הקלות הבלתי נסבלת שבה מוצעות הקהלות לתלמידים כדי לעקוף בעיות וקשיים נדמית מרגיזה. נדמה שיש שוק שבו ההורים קונים הקהלות לילדים -- זה הופך להיות עוד אמצעי להורים להשיג לילדיהם יתרון יחסי. זה לא מה שמרגיז אותי ביותר: מה שמרגיז אותי יותר הוא שתחת להציג את הבעיות על השולחן ולהציע תוכנית מפורטת לעבודה להתמודדות עם הקשיים, להשלמת חוסרים ולהתמודדות עם המציאות -- הפתרון שמסתמן אצל הורים הוא שההקהלות הן הפתרון. רבותיי: הקהלות אינן פתרון -- זה אמצעי שעוקף את הבעיה ואין זאת התמודדות עם בעיה. אני מעריך הרבה יותר את הגישה שמציג ריצ'ארד לבוי בספרו פריצת דרך במוטיבציה שאומרת שלצד כל הקהלה שמקבל תלמיד עם ליקויי למידה או עם קשיי קשב וריכוז מגיעה גם מטלה ואחריות: עבודה נוספת אחרת -- כזאת שמעבירה את המסר לילד שאין מוותרים לו, אלא מתחשבים בו ושההתחשבות הזאת אינה הקהלה -- מעבירים גם מסר לשאר הכתה -- יש הוגנות -- מוותרים לו על X ואילו הוא בתמורה יעשה Y. הרעיון של לבוי הוא שעל בעל הקשיים והליקויים לעבוד עליהם -- זה באחריותו -- באחריות המערכת להתחשב ולתת לו את התנאים לעבוד על כך. זאת גם גישתו של מל לוין כפי שהציג אותה בספרו כל ילד חושב אחרת -- הוא מדבר על עקיפת הבעיה לזמן מה בעת שעובדים על פתרונות להתמודדות אמיתית עמה. בחזרה לספרו של פריס, נדמה לי שהתדמית של המאבחן כפי שנתפסת בעיניי היא כזאת של מי שמציע לכל דיכפין לקבל הקהלות מפה ומשם. דווקא ציפיתי ממנו לצד הגילוי על האפשרויות השונות להקהלות במערכת החינוך לתת את הדגש על התמודדות עם הליקויים ועם הקשיים. זה לא שאין דברים כאלה: חומר לימודי חסר אפשר להשלים, על בעיות מוטוריות אפשר לעבוד, יש ריפוי בעיסוק, יש הוראה מתקנת, ויש תוכניות התערבות מסודרות ומוכחות לטיפול ולתיקון פונקציות קוגניטיביות פגומות (בשלב הקלט, בשלב העיבוד ובשלב הפלט) כמו העשרה אינסטרומנטלית.

המחבר טוען מספר פעמים בספרו שריטלין ותרופות דומות ניתנות על ידי פסיכיאטרים ועל ידי נוירולוגים פעמים רבות מאוד רק על סמך מילוי שאלון ולא לאחר בדיקה מעמיקה. טענה זו מדאיגה ביותר, במיוחד לאור תופעות הלוואי הרבות והקשות שיש לתרופות פסיכוסטיציולנטיות (תרופות ממריצות, מעוררות בעיקר את החלק הקדם-קדמי במוח) שבהן החומר הפעיל הוא מטילפנדיט.

השאלות והתשובות בספר מאורגנות כך שהן מקובצות לפי החלוקה הבאה:

* ליקויי למידה

* קשב וריכוז

* הורים לילדים לקויי למידה

* מחלות נפש

בעמודים 95-97 מספק המחבר למורים אמצעים להבחנה האם תלמיד שלהם סובל מקשיי קשב וריכוז. בעמודים 98-101 יש המלצות למורים לתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז. ההמלצות מעניינות. על חלק ניכר מהם שמעתי מהמדריכה הפדגוגית שלי בהתנסות המעשית בהוראה. מדהים כמה כשרון ויכולת נדרשים ממורה (בנוסף לכל שאר הכשרונות והיכולות שנדרשים ממנו) להתמודד כראוי עם בעלי קשיי קשב וריכוז ובעלי לקויות למידה וכמה מעט כלים יש למערכת לתת לו.

הספר מלא בפרטי מידע שמאפשרים לקורא הסקרן להבין מושגים ולפתוח אשנב למתרחש.

ספר מעניין. בהחלט עורר אצלי את הסקרנות על אבחון דידקטי, כיצד מתבצע, על סמך אילו יסודות מדעיים מבוסס ומה הפערים בין התאוריה לפרקטיקה. מעניין אותי גם להבין מה בין מה שיכול לעלות באבחון דידקטי לבין סל האפשרויות שמציע מאבחן דידקטי הלאה.

אני ממליץ מאוד למי שעוסק בהוראה לקרוא את ספריה של תלמה גביש שפותחים אשנב להעשרה אינסטרומנטלית ומביאים שימושים חשובים של התנסות בהעשרה אינסטרומנטלית בהכשרת מורים וגם שימוש בהעשרה אינסטרומנטלית כדי לטפל בבעיות יסודיות חמורות בהבנה וביכולת מתמטית. ספריה בנושא: ללמוד לחשוב (1996) ו-לחשוב להבין להצליח (1998).

אני סבור שלא רק קוראים סקרנים ובעלי עניין בנושא ישכילו מהספר. חושבני שמורים יכולים לקבל בקלות יחסית מידע רב ושימושי מהקריאה בספר הזה.

ניר בגן המשחקים

ניר בגן המשחקים