על עינת וילף ניתן לקרוא באתר שלה, פה.
הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר וואינט בראשון בחודש ספטמבר השנה. המאמר מדבר באותו הנושא שבו דן הספר.
הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר אקונומיסט בשבעה באוקטובר השנה. גם מאמר זה מתמצת מהרעיונות המובאים בספר.
בועז כהן בגלובס על הספר. פה.
טלי סגל בוואינט על הספר. פה.
נהנתי מאד מהקריאה בספר.
המבוא מספר את סיפורה כמורה בקיצור של מירי וילף. הוא נועד להבנתי להראות מנסיון ממקור ראשון מה אפשרי לעשות בנחישות כדי לייצר סביבה לימודית ללא אלימות, עם כבוד לאדם ולרכוש, ועם משמעת. בהמשך יש תיאור מצב ותכנית חרום למערכת החינוך. גם מתוארים מצבים (נו... הכל ידוע לכולנו, אבל לא יצא לי לקרוא במקום אחר, באופן מרוכז, ובניסוחים כ"כ קולעים את כל הבעיות הללו ביחד) וגם הצעות למערכת, למנהלים ולמורים כיצד לנהוג כדי להפוך את המצב על פיו. ההצעות, לטעמי יישימות כולן ומעשיות, רק, כאמור בספר עצמו, מה שחסר לקיימן זאת מנהיגות ונחישות ואומץ... מה שנדיר במקומותינו. בהמשך יש תכנית המציעה כיצד אפשר להתפתח מעבר לתכנית החרום הזמנית (מוצעת תכנית לשנתיים) ובסוף חזון על מערכת החינוך העתידית שתתאים לימינו ולמציאות.
הספר מאלף, מרשים ומחכים.
לו יהי.
אגב, עינת וילף ממוקמת במקום העשירי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. לפי הסקרים דהיום, המקום לא ריאלי. מי יודע מה תהיינה תוצאות הבחירות. אולי היא עצמה לא תגיע לכנסת לממש את הצעותיה שלה, אולי כן. אולי אחרים ילמדו מהצעותיה ויתחיל תהליך חיובי במערכת החינוך.
אני ממש מתפתה להציע למנהלת בית הספר היסודי שבו בני לומד ולוועד ההורים המוסדי לקרוא בספר ולנסות לקדם יוזמה מקומית ליישום תכנית בסגנון.
עניין אחד הציק לי בעת הקריאה בספר: לא הצלחתי להבין מהנכתב בספר מה עושים עם הזרמים שאינם בחינוך הממלכתי, למשל החינוך הדתי לאומי והכי מסקרן אותי, החינוך החרדי המתבדל? אולי עינת וילף תסביר ותרחיב בהמשך בעניין.
מומלץ מאד.
No comments:
Post a Comment