הורים יקרים,
יום א – מפגשון הבוקר: קיבלנו בשמחה את פני החברים שהיו חולים עוד מהשבוע שעבר, ושמחתי לראות שהקבוצה חוזרת לגודלה המקורי!
אתמול שיניתי את האותיות על גבי לוח השמות, והבוקר נתתי לילדים לנחש מהו הסדר החדש לפיו ידביקו את שמם. להזכירכם: עד כה הדביקו לפי האות הראשונה בשמם.
מהבוקר ההמולה היתה גדולה, ואף אחד לא הצליח לנחש לאן נעלמו האותיות שהיו שם עד כה, ומה עושים עם האותיות האחרות שהופיעו. הפצרתי בילדים להשתמש לא רק בחוש הראיה כדי להבין מה קרה, אלא להפעיל גם את הראש, כשפתאום קם איתי דבי, ואמר בקול רם וברור שהאותיות הן האותיות האחרונות בשמות הילדים! כל כך התרגשתי מהגילוי המדוייק, שחיבקתי אותו ונישקתי אותו עד לסכנת חנק ... (אל תדאגי, אמא גלית, לילד שלום!)
נזכרנו מה משמעות האות האחרונה, הסופית בכל שם, ואף עברנו ילד ילד וביררנו ביחד מהי האות האחרונה בשמו. כמובן היו ילדים שזכרו ושאף עזרו לחבריהם לראות את האות האחרונה שלהם, והיו שנזקקו לעזרה. זה בסדר גמור.
בסוף עברנו ללוח, והזמנתי לפי סדר האותיות התלויות את הילדים לבוא ולהדביק את שמם.
המשכנו עם עדכון התאריך העברי, בדקנו את מצב מזג האויר ובחרנו תורני בוקר.
לאחר מכן העפנו מבט ללוח התוכן, וראינו שתוכנו הקשור לחג פורים נעלם, ובמקומו הופיעו דברים אחרים.
הילדים מייד כמובן ניחשו שהנושא הבא הוא חג הפסח, אבל יותר הסבתי את תשומת ליבם לכיתוב:
"פסח" ו"אביב". לאחר שהסברתי להם מה כתוב במילים שהדבקתי למעלה, הילדים התעקשו שאוסיף מילה נוספת: "ניסן", שכן זהו החודש העברי שבו חל חג הפסח... הילדים שמחו שעשיתי זאת, אבל הצבתי בפניהם אתגר גדול – לזכור את כל המילים הללו, ובהמשך לשחק בכל השלוש במשחק האותיות! הילדים הגיבו בהתלהבות גדולה, והודיעו לי שאין בכלל שום בעיה!
המשפט החדש שהנהגתי לכבוד הנושא החדש (ועל פי המילים שעל הלוח) הוא:
"אביב הגיע פסח בא בחודש ניסן".
לאחר מכן קראנו על חוויות הילדים מטיולי השבת שלהם:
עדן טיילה בצפון עם משפחתה, וביקרה בכנסיית הבשורה בנצרת
http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_LP3.asp?id=6157,בחרמון ובבניאס
http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~30~~389895429%20עדן גם הביאה תמונות יפות מאוד מהטיול, והנחנו אותן על השטיח, והילדים יכלו לבוא ולהתבונן כמו בתערוכה.
ערן סיפר על ביקור במדעטק בחיפה, מה שאיפשר לנו להזכר היכן נמצאת חיפה במפה ("האגודל של המדינה"), ולספר בעיקר על תערוכת הדינוזאורים המרשימה שראה שם.
http://www.madatech.org.il/Pages/Index.aspxעידו ספר על ביקור בבסיס פלמחים, ובעיקר על המזל"טים שראה שם. כמו כן הוא ספר על ביקור בפארק בהרצליה (ליד קניון שבעת הכוכבים), שיש בו מגלשות גבוהות מאוד וחבלי טיפוס. נשמע כיף!
אוריה סיפרה על סוף השבוע שבילתה בים המלח, וזה השתלב מצויין עם ספור התורה שלמדנו בשבוע שעבר: "סדום ועמורה ומעשה אשת לוט". (היא רק הצטערה שלא ראתה בדרך את נציב המלח ...)
http://www.deadsea.co.il/index.php?page_id=1&lang_action=change_lang&to_lang=he&submit=%F9%F0%E4גם אוריה הביאה שפע תמונות ועלונים, שהונחו על השטיח כתערוכה, והילדים באו לצפות ולהנות מהנופים היפים, מתמונות האנשים המרוחים בבוץ ים המלח ומשלל תמונות בעלי החיים שראו נחל דוד:
http://www.trekker.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%99/מפגש הבוקר: סיפרתי לילדים שהבאתי ספר חדש, אבל לא הראיתי להם אותו. ראשית סיפרתי להם את שמו, ואז ביקשתי מהם שינסו לנחש מה הוא אומר, ועל מה יכול להיות הספור.
שם הספור: "החור הכחול" מאת סמדר שמשון.
לילדים היו רעיונות נפלאים ומקוריים מאוד, שהעידו על מחשבה ומאמץ. לצערי אינני זוכרת בפרוטרוט מי אמר מה, אבל מה שזכרתי לקשר לשמו של הילד שאמר – תראו בהמשך.
# הילדים אמרו שהחור נמצא באדמה, ושהוא מלא במים (שהם כחולים).
# היו שאמרו שהחור נמצא במדרכה או בכביש, ושהוא התמלא במי גשמים.
# צינור מלא מים + החור נמצא בתוך הים הכחול (איתי סספורטס).
# חור בחולצה כחולה (איתי דבי)
# חור במכנסיים כחולים (ערן)
# הדר אמרה דבר מעניין: היא אמרה שהחור נמצא בשמים הכחולים, אבל לא ידעה להסביר בדיוק מהו בעצם החור שנמצא שם. אז באה לעזרתה מעין גולדבורט, ואמרה שלדעתה החור הוא החור שדרכו מציץ אלוהים כשהוא מסתכל למטה עלינו ...
# שוהם לא הסכים איתן כל כך, וטען בכלל שאלוהים מציץ עלינו דרך חור בשבאדמה, אבל שכח להתייחס לצבעו הכחול. (אבל אהבתי מאוד את הדיון המקורי והמעניין).
# יעלי אמרה שלחיפושית יש חור כחול, ועדן פירטה את דבריה של יעלי, והסבירה שהחיפושית פשוט קיבלה מכה עגולה בצבע כחול ...
כפי שאתם רואים היה מעניין מאוד, ובסופו של דבר קראתי לילדים את הספור שסיפר על יום מעונן, שדרך מסיכת העננים נראה מקטע קטן מאוד של שמים כחולים, שהרגיז מאוד את העננים, שהשתדלו מאוד לסוגרו.
כל הספור מספר על מה שקרה בסופו של דבר, והילדים אהבו מאוד את הספור!
זמן חצר ויצירה: שיחקנו בתוך הגן, ולפני ארוחת הצהרים ערכנו דיון נוסף על הספור שהילדים אהבו "החור הכחול", על מנת לחדד את עלילתו ולהסביר שוב את תוכנו במקביל לתמונות הספור, והילדים ביקשו שאקרא אותו שוב, הבטחה שמקווה לקיים כבר מחר במהלך היום.
בהמשך שוחחנו על סימני האביב, ואמרתי שיש לאביב סימן הכר שזהה למעשה לסתיו. הפניתי את השאלה לילדים, כשפתאום קפץ גיא רוזן ואמר בדיוק את המילה שחיפשתי: "הפכפך"! כל הכבוד. שוחחנו על שפע הפריחה והחרקים שבכל מקום, והזמנתי אותם לצאת החוצה ולראות את השדות הפורחים ממש ליד ביתם.
מפגש הצהרים: הורדנו ביחד את שלוש המילים שעל גבי לוח הנושא, והכרנו אותן: כמה אותיות בכל מילה, מהן האותיות הראשונות, האמצעיות והאחרונות בכל מילה. האם ישנן אותיות שנמצאות ביותר ממילה אחת וכו'.
בסופו של דבר אף התחלתי לבלבל את סדר האותיות בכל מילה בנפרד בצורה מאוד עדינה ומינימלית לנגד עיני הילדים וביחד סידרנו מחדש את המילים. פגשנו שוב באות "י" שנותנת כוח לאותיות שונות ומעניקה להן את הצליל אִי.
מעין לוינטל היה הכוכב של המפגש, כשבאמת היה קשוב לכל מה שנאמר, והצליח ראשון להשלים כל דבר ולענות על כל שאלה. כל הכבוד!
יום ב – מפגשון הבוקר: אוריינות שמות הילדים לפי האות האחרונה, בדקנו מי נמצא ומי חסר, וגם חישבנו כמה ילדים בגן. בחרנו תורני בוקר, בדקנו את מצב מזג האויר ועדכנו את לוח מזג האויר.
דבר נוסף שהתחלתי לעשות מידי בוקר הוא לתת בכל פעם לילד אחר את המפתח לדלת החצר, ולאפשר לו לפתוח את הדלת בעצמו בעזרת המפתח. הילדים שמחים לקראת האתגר, וכמובן מתרגלים את הפעולה החשובה הזו של סיבוב מפתח.
לליב הראתה לנו עוגיות שהביאה לחלק לילדים, והחלטנו ביחד שנעשה לילדים חידון, ולאחר ארוחת הצהרים הם יטעמו את העוגיות וינסו לנחש מהו המרכיב העיקרי בעוגיות!
מפגש הבוקר: התחלתי את המפגש עם מפת המדינה, כשאנו נזכרים היכן נמצאת מצרים, המדינה הגובלת איתנו בדרום, ושבה מתרחש הרי בעצם ספור החג. זה הוביל לדיון מעניין לגבי המדינות הגובלות איתנו, האם כדאי לנסוע לבקר בהן או לא – ומדוע, ובעקבות שאלות מקסימות של הילדים כיצד אפשר לעבור ממדינה למדינה, הראיתי להם את תעודת הזהות שלי, והסברתי שזוהי תעודה שכל אזרח ישראלי חייב לשאת איתו בתוך הארץ. הראיתי להם ממה היא מורכבת ומה צריך להיות כתוב בה (וכן ראינו שיש בה תמונה, והסברתי להם את החשיבות של המצאות תמונה בתוך התעודה המזהה).
לאחר מכן הסברתי שכדי לצאת מהארץ לכל מדינה צריך תעודה שהיא דומה מאוד במרכיבים שלה – אבל כתובה באנגלית שזו שפה המובנת בכל העולם: הדרכון. שוחחנו איך אפשר לצאת מהארץ ואיך חוזרים אליה, אילו משרדים צריך לעבור כדי לעשות זאת, ומדוע תמיד צריך לחזור במועד שצויין בכרטיס הטיסה. בקיצור – הילדים עזרו לי להרחיב בצורה מעניינת מאוד את הנושא שרציתי להעביר, ואני מצדיעה לסקרנות הנהדרת שלהם!
כשהדיון הנפלא הסתיים התחלתי לספר להם את ספור חג הפסח: התחלנו ממשפחתם של יוכבד ועמרם, הוריהם של מרים, אהרון והתינוק (שבהמשך ייקרא משה), וסיימנו ביציאת מצרים והמעבר הפלאי בים סוף.
בדרך שוחחנו בהרחבה על 10 המכות שאלוהים נתן על מצרים, והדגשתי כי המכות הונחתו אך ורק על המצרים, ושהיהודים לא נפגעו כלל. פירשנו ביחד את משמעותה של כל מכה ומכה, והוספתי לכך כרטיסים שמתארים את המכות שאליהם צורפו כרטיסים עם שמות המכות. כל כרטיס עם תמונה הותאם לכרטיס עם שם המכה אותה הוא מתאר באמצעות מדבקה בצבע זהה. בהתחלה הילדים יוכלו להתאים את השם לתמונה בעזרת המדבקה, אבל בהמשך יהיו כאלה שיצליחו להתאים את התמונה לשם באמצעות הכיתוב הזהה ב- 2 הכרטיסיות (שמות המכות מופיעים גם בתמונה וגם בכרטיס הכתוב).
המפגש הסתיים בשיחה על האביב שמתחיל להראות סימניו, ושמסמל את בואו של חג הפסח. מהם סימניו? מה אפשר לראות מסביב?
זמן חצר ויצירה: הכנו תמונת אביב שמתארת את מזג האויר ההפכפך ואת שפע הפרחים והחרקים.
מפגש הצהרים: שרנו 2 שירים: "שמחה רבה אביב הגיע פסח בא", שהצחיק מאוד את הילדים בשל הקצב המהיר שבו. תרגלנו מוטוריקה גסה באמצעותו, וכן תזמון ויכולת לעקוב אחרי הקצב המהיר עם התנועות.
השיר השני היה ללא מנגינה ושאותו שרתי לילדים: דימיינו שאנו בשדה פרחים פורח ומלא חרקים נהדרים שמסמלים את האביב, וטיילנו בו תוך שירת השיר ועשיית התנועות. הילדים היו חופשיים בבחירת התנועות המתארות "פרחים" ו"ציפורים", וניצלו זאת כדי להיות יצירתיים מאוד. שם השיר: "נצא ילדים לשדות". בסיום השיר דימיינו שאנו מריחים את "הפרחים" שב"שדה" ...
את המפגש סיימנו בקריאת ספור אחד מתוך קובץ סיפורים נחמד שהביא עידו, בשם: "פשוט בלי אלימות" מאת דליה קורח שגב.
יום ג – מפגשון הבוקר: בדקנו מי נמצא בגן ומי חסר – וכמה חסרים (היו שחישבו ללא האצבעות!).
בחרנו תורני בוקר, בדקנו את מצב מזג האויר ועדכנו את לוח מזג האויר.
אגב – מידי יום (כידוע לכם) הילדים חותמים בכניסה לגן את שמם. השיפור ביכולת כתיבתם וביכולת להתאים את גודל הריבוע לגודל האותיות פשוט מדהים! הילדים שיפרו מאוד את יכולותיהם, ואני מפצירה בהורים שעדיין רושמים בשם ילדיהם את שמם – שלא יעשו זאת! תנו לילדים לכתוב לבד – גם אם זה נראה כמו קישקוש. הקישקוש הזה מעצמו מסתדר, והם ילמדו לכתוב לאט לאט את שמם. אנו מתרגלים זאת בגן, והילדים חשופים כל הזמן לצורת האותיות של שמם. תנו להם קרדיט, ולא תתאכזבו!
בהמשך שוחחנו על 10 המכות, והילדים דיקלמו את 10 המכות במקביל לשלטים שהכנתי עוד אתמול.
החזרתיות מסייעת להם להכיר ולזכור את שמות 10 המכות, ולאחר שהם מכירים את הרצף בעל פה, הם מתפנים לשים לב לצורת האותיות ולמילים המסמלות את שמות המכות.
בסוף המפגשון קראנו סיפור נוסף מספרו של עידו, "פשוט בלי אלימות" מאת דליה קרח שגב, וכן קראנו שוב את "החור הכחול" מאת סמדר שמשון, שהתחבב מאוד על הילדים.
מפגש הבוקר: הנחתי על הרצפה 4 שלטים: "אני אוהב מצה בלי כלום", "אני בכלל לא אוהב מצב", "אני אוהב מצה עם שוקולד", "אני אוהב מצה עם גבינה". כל שלט לווה כמובן בתמונות הממחישות את הכתוב, וגם הראיתי לילדים קודם לכן את השלטים.
כשהילדים סיימו את ארוחת הבוקר, הם בחרו היכן להניח את שמם: מתחת לאיזה כיתוב המתאר את מה שהם אוהבים.
צריך באמת לספר לכם איפה רוב רובם של הילדים הניחו את שמם? ... כמובן מתחת למצה עם השוקולד!
שוחחנו על כל צורת אכילת מצה, וסיפרתי לילדים שמי שלא אוהב כלל מצה – אפשר לאכול לחמניות העשויות מקמח מצה, שהן כשרות לפסח! אפילו החלטנו להכינן בגן כדי לראות כמה כיף להכינם וכמה טעימות הן! (בשבוע הבא או בזה שאחריו).
עשינו חידון על סוגי מאכלים שונים: מה כשר ומה חמץ, והסברנו וביארנו כל מאכל. הזכרנו סוגי פירות וירקות שונים וכן מיני מאפה, ובדקנו מדוע הם כשרים לפסח או חמץ. לאחר שסיימנו הילדים הוזמנו להדביק על גבי לוח השמות את שמם מתחת לאות המציינת את האות האחרונה בשמם לפי שיר צבעי הבגדים שמזמן לא שרנו.
המשכנו עם שירי פסח והאביב שהכרנו אתמול: "שמחה רבה" + "נצא ילדים לשדות", וכן שרנו את "איך יודעים שבא אביב". ניצלנו את ההזדמנות לדון שוב בסימני האביב. בדקנו בהזדמנות זו את האותיות המרכיבות את המילה "אביב", וכך הילדים תרגלו את צורת האותיות הללו, וכן נזכרו איך נראית המילה.
בסיום המפגש ספרו שחר ואוריה על טיול נהדר אתמול ברכבת עם אמותיהם ואחיהם הקטנים (נסעו ברכבת לסגולה, פ"ת), וכן קראתי לילדים ספור שהביא מעין לוינטל: "לשקר אין רגלים" מאת הסופרת ענת אומנסקי.
זמן חצר ויצירה: הילדים המשיכו וסיימו להכין את "תמונות האביב" שלהם. הקירות מקושטים ויפיפיים – ואתם מוזמנים לראות את היצירות ולהתפעל מהילדים הכישרוניים!
מפגש הצהרים: שרנו שירים חדשים:
"עבדים היינו", "שמחה רבה" בגרסה דרום אמריקאית מקפיצה וכייפית ו"בפסח נשחק באגוזים". בשני השירים האחרונים השתמשנו בבקבוקוני הגשם, כשבגרסה הדרום אמריקאית המטרה היתה להכניס את הגוף לקצב. השתמשנו באותן התנועות שלמדנו אתמול, אבל עם הבקבוקונים. היה מהנה מאוד, והילדים כצפוי ביקשו לשמוע אותו שוב.
לאחר מכן דימיינו שהבקבוקונים הם אגוזים, כלומר המשחק של חג הפסח.
לימדתי את הילדים 2 סוגי משחקי אגוזים לפסח, ואז שרנו את השיר המקסים, שעזר לנו לתרגל שמירה על קצב, וכמובן להניע את הגוף.
בשיר "עבדים היינו" לימדתי את הילדים תנועות שאמורות להמחיש בצורה מוחשית מאוד את העבודה הפיזית הקשה שחוו העבדים היהודיים במצרים: השיר לווה בהקשה עם כפות הידיים על הרצפה בישיבה, לאחר מכן על הברכיים ובסוף למעלה מעל הראש. כך ברצף במשך כל השיר. הזהרתי את הילדים מראש מפני המאמץ הצפוי להם, וחלק הצליחו להחזיק מעמד עד הסוף ולחלק היה קשה.
אין ספק שהיתרון בשיר זה הוא כפול: ראשית – התרגול הגופני שאנו מקפידים עליו כל יום, ושנית – ההבנה על כמה היה באמת קשה להיות עבדים.
יום ד – חופשה
יום ה – חופשה
הורי השבת ביום שישי יהיו: אריאל ורוני.
