Monday, January 24, 2011

שליטה בעובדות מתמטיות: תוצר חיוני של חינוך מתמטי יסודי





אמירה שאמת היא אנו מכנים במילה עובדה. בחיי היום-יום אנו מכירים בחשיבות היכולת להבין בין עובדה לבין דעה, בין טענות שנכונות תמיד או שנכונות לפעמים. ברשימה זו אטען שבקיאות בעובדות מתמטיות היא מיומנות חשובה והכרחית לתלמידים.

מהי עובדה מתמטית? [להשלים...]

דוגמאות: [להשלים]

כאשר תלמידים אינם יכולים לאחזר מזיכרונם תשובה לעובדה מתמטית במהירות ובדיוק, הם נתקלים בקשיים לעבד ולהתמודד עם בעיות רב שלביות. הסיבה לכך היא שמוחם עסוק בניסיונות לאחזר או לחשב מחדש את התשובה לעובדות מתמטיות בסיסיות יותר.



[להשלים: דוגמה לבעיה רב שלבית]

אין לזלזל בהשקעה במיומנויות בסיסיות ויסודית. אנחנו מקבלים בטבעיות מיומנויות שלמדנו באופן מייגע לאורך זמן רב שהפכו לטבע שני אצלנו ושוכחים שיש מקום להשקעה דומה במיומנויות אחרות שמתבססות על פעולות בסיסיות יותר. חשבו למשל על צעידה. כמה מאמצים וכמה זמן משקיעים פעוטות בשליטה בצעידה יציבה ויעילה. לאחר תהליך הלמידה והאימון הממושך הופכת הצעידה לטבע שני והמוח אינו מתאמץ באותה המידה. למעשה, מיומנויות שהמוח שלנו שולט בהן באופן מלא וביעילות עוברים לעיבוד בחלקים אחרים במוח. ניסויים ומחקרים רבים שעשו שימוש ב-fMRI הראו שכמות האנרגיה שדרושה למוח כדי לבצע מיומנויות שטרם יש בהן שליטה היא רבה לאין שיעור מכמות האנרגיה שנדרשת למוח כדי לבצע מיומנויות שהשליטה בהן נרכשה. השליטה יכולה להגיע לרמה כזאת עד כי המוח מסוגל לבצע את הפעולות תוך קשב מועט יחסית. קחו כדוגמאות: רכיבה על אופניים, נהיגה ברכב, כתיבה מהירה, קריאה מהירה, שיחה בשפת אם ועוד ועוד... אפילו תיאוריות חדשות מאוד על המוח מסבירות שליטה זאת, למשל המסגרת התאורטית שמציע ג'ף הוקינס בספרו על האינטליגנציה.

בכתות שבהן לומדים מתמטיקה בשיטת מתמטיקה יסודית פעולות מוחשיות, דגמים ציוריים, אסטרטגיות לפתרון תרגילים בעל פה ובאמצעים נוספים התלמידים לומדים כיצד ארבע פעולות החשבון פועלות ומדוע השיטות שבשימוש עובדות. בהמשך מכירים, לומדים, יודעים ומבינים התלמידים עובדות מתמטיות רבות שנמצאות על רצף ההוראה ומגיעים לשליטה בהן. התרגולים של עובדות אלה נעשים בין השאר באמצעות תרגילי ידיים, פעילות גופנית, שאלות אימון מונחות, משחקים, פירוט של התלמידים של כל השלבים, גם אלה שנראים ברורים מאליהם, והסברם בעת פתרון בעיות -- כל אלה משמשים הזדמנויות רבות לתלמידים לתרגל אחזור של עובדות מתמטיות בסיסיות בהקשרים שונים ורבים וברמת מורכבות ההולכת ועולה, ועם הזמן גם התרחקות רבה יותר מן המוחשי אל עבר המופשט.

הכלל במתמטיקה יסודית הוא יציאה מהמוחשי, דרך הציורי ורק בסוף אל המופשט. הדרך הזאת רצופה בעבודה מדוקדקת של בניית מודל מנטלי של כל עקרון תוך השענות רבה על הגדרות, על שיום ועל גילוי הקשר עם השפה, התרבות, החברה והחיים. אין דבר כזה שהתלמידים לומדים מושג או נושא והוא תלוש באויר ואינו קשור -- עקרונות התיווך משמשים ובכל נושא יש לקיים לפחות את שלושת העקרונות ההכרחיים לתיווך: כוונה והדדיות, תיווך מעבר אל, ותיווך למשמעות.

במתמטיקה יסודית התלמידים ראשית לומדים את המתמטיקה הנחוצה כדי שיוכלו להכיל את העובדות המתמטיות, להבין את היחסים שבין העובדות הללו ולהחזיק באסטרטגיות לחישוב עובדות מתמטיות חדשות מתוך אלה הידועות. במקביל ובהדרגה מגיעים התלמידים למיומנות רבה בשליפה מהירה ויעילה ובשימוש נכון בעובדות המתמטיות הבסיסיות.

אני יודע ששתי עגבניות ועוד שלוש עגבניות הן חמש עגבניות.
אני יודע ששני עצים ועוד שלושה עצים הם חמישה עצים.
אני יודע ששתי אצבעות ועוד שלוש אצבעות הן חמש אצבעות.
ובאופן כללי אני מבין ששתי אחדות של משהו ועוד שלוש אחדות של אותו המשהו מסתכמות בחמש אחדות של אותו המשהו.
אומרים את זה שתיים ועוד שלוש שווה חמש.
ומכאן ששתי עשרות ועוד שלוש עשרות הן חמש עשרות.
בעברית שתי עשרות מכנים בקצרה עשרים ושלוש עשרות מכנים שלושים וחמש עשרות מכנים חמישים.
ולכן, עשרים ועוד שלושים הם חמישים.
דוגמה נוספת:

אני יודע שעשר פעמים שבע הם שבעים ולכן תשע פעמים שבע הם בהכרח פחות משבעים.
אני יודע ש-שש ועוד ארבע הם עשר ולכן שש ועוד חמש הן בהכרח יותר מעשר.
במתמטיקה יסודית ההוראה-למידה מתמקדת בהסברים מדוע עובדת המתמטיקה ובהסברים על האסטרטגיות השונות ועל האלגוריתמים השונים לפתרון תרגילים ובעיות -- תוך דיון על היתרונות ועל החסרונות של השיטות השונות תוך זיהוי המאפיינים שגורמים לגישות השונות להיות עדיפות במקרים שונים. יש תשומת לב בהבנה מהי הגישה היעילה והמתאימה לכל מקרה. התיווך מעבר אל והתיווך למשמעות מאפשר לתלמידים להבין שהעקרונות והכללים שנלמדים בשיעורי המתמטיקה ישימים בחיים ושימושיים בחיים.

לדוגמה, מתוך החומר של כתה א':


תשומת לב מיוחדת ניתנת
לדקויות במשמעות.

יש 6 משמעויות שונות לחיסור.
כאן מודגמת ההבחנה בין
חיסור של גריעה, שבו נעלם
משהו, לבין חיסור של הפרדה, שבו הפריטים
נבדלים זה מזה בתכונה
כלשהי וממשיכים להימצא
זה ליד זה.

פעולת חיסור של הפרדה
בונה חשיבה ממיינת.

זוהי אורינות מתמטית שהיא: הקניית חשיבה
לוגית-מתמטית-שפתית,
שמבססת את ההבנה
המתמטית, את ניסוח
החוקיות המתמטית ואת
העקרונות הלוגיים המשרתים
חשיבה בכלל.


בחומרי הלימוד של מתמטיקה יסודית התלמידים נחשפים לתובנות חשיבה על חשיבה (מטה-קוגניציה) דרך ה-"בועות". הנה, למשל, מתוך החומר של כתה ב':

בעמוד זה מוצגת הגישה
האינטגרטיבית של ספרי
"מתמטיקה יסודית", לפיה
אותם עקרונות קושרים
את פרקי המתמטיקה ואת
חיי היומיום זה לזה.

ילדים המכירים את
היחידות המשמשות אותנו
ביומיום מבצעים את
החישוב בהן באופן טבעי
וכך מבססים את הידע
שרכשו.



לקריאה ולהרחבה על העקרונות שעומדים בבסיסה של מתמטיקה יסודית כדאי להתרשם מהדוגמאות המוסברות מתוך חומרי הלימוד לפי הכיתות (כתה א', כתה ב', כתה ג', כתה ד', כתה ה', כתה ו' -- יש גם חומרי לימוד לגיל הרך) וכדי להעמיק מומלץ לקרוא את המאמרים שבפרק העקרונות שבאתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. דוגמה להוראה-למידה שיטתית באמצעות ספר התלמיד ו-ספר למורה אפשר למצוא באתר של תלמה גביש.

הורים שמעוניינים לשמוע עוד על מתמטיקה יסודית ולהבין כיצד הם יכולים להביא לכך שהשיטה תאומץ בבית הספר שבו לומדים ילדיהם מוזמנים לפנות לעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול בכתובת info@ifma.org.il. הורים שמעוניינים ליצור עמי קשר מוזמנים לעשות זאת גם באמצעות התגובות למאמר הזה.

שלמה יונה
העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול



אין מחסור במים בישראל



כתבה מעניינת ביותר של דבורה יעקובי מסיינטיפיק אמריקן ובה ראיון עם פרופסור אבנר עדין מן המחלקה לקרקע ומים של הפקולטה לחקלאות ברחובות שהיא חלק מן האוניברסיטה העברית, מייסד האיגוד הישראלי למים ונשיאו בעבר.




מונחי העיתונות הכתובה לביקורת הציבור


האקדמיה ללשון העברית מציעה רשימת מילים לעתונות הכתובה ומבקשת את הערות הציבור. יש עוד פרקים בהמשך: טלוויזיה, רדיו, ואינטרנט.

הנה הנוסח המפורסם:

"מונחים עבריים בתחום העיתונות הכתובה נדרשו לעיתונות העברית עוד בשלהי המאה ה-19, והם נקבעו והשתרשו בתהליך טבעי בקרב אנשי המקצוע. ואולם עד כה לא נעשתה פעולת מינוח שיטתית בתחום", נכתב בהודעת האקדמיה ללשון. "ליצירת מילון מוסכם של מונחים נודעת חשיבות מיוחדת הן לצורכי ההוראה בבתי-הספר הרבים לתקשורת, הן לשימושן של מערכות העיתונים המעוניינות בהאחדת המינוח בתחומן".

הערות על רשימת המונחים אפשר לשלוח בתוך חודש ימים, למרכזת הוועדה, צביה זמירי, בדואר אלקטרוני zviazmiri@gmail.com; בפקס 02-5617065 (נא לציין "לידי צביה"); או בדואר רגיל לכתובת: צביה זמירי, האקדמיה ללשון העברית, קריית-האוניברסיטה, גבעת-רם 91904.



Sunday, January 23, 2011

על האינטליגנציה מאת ג'ף הוקינס


חזרתי לקרוא ספרים על מכשיר הקרוס טריינר. הספר שחנך את החזרה הוא ספרו של ג'ף הוקינס, על האינטליגנציה.






מלבד הכתוב על הספר בכריכה האחורית והמבוא המעניין שלו (אפשר לקרוא באתר טקסט) כתבו לא מעט על הספר באינטרנט בארץ:
מצגת של גיא כתבי בכמה סרטוני youtube מסכמת לא רע את המבוא לספר, רעיונות מרכזיים והתפתחויות בתיאוריה ובגישה של המחבר:




המחבר טוען שאינטליגנציה אינה התנהגות. הוא טוען עוד שאינטליגנציה אינה בהכרח אנושיות. הוא מציע מסגרת תיאורטית למהות האינטליגנציה מתוך מטרה להתוות דרך למחקר וליישומים של מערכות תבוניות. בספר הוא מנפץ את בועת הבינה המלאכותית מאז שהתחילה (טיורינג, רשתות עצביות ורעיונות אחרים). הוא מסביר מהי אינטליגנציה לשיטתו: היכולת ליצור מודל פנימי של העולם ולהשתמש במודל זה כדי ליצור ציפיות היא מהות האינטליגנציה. הצגה מעניינת של הספר היתה בהארץ לפני כשש שנים: כל הניסיונות שנעשו עד כה לברוא אינטליגנציה אנושית באמצעות בינה מלאכותית או רשתות עצביות נכשלו; לג'ף הוקינס, ממציא הפאלם-פיילוט, יש תיאוריה שמסבירה למה: כישלונם של המדענים נובע מכך שהם ניסו לחקות התנהגות אנושית מבלי להבין מהי באמת אינטליגנציה. לדעת הוקינס, ייחודה של האינטליגנציה האנושית, והבסיס לתפיסה, ליצירתיות ואפילו לתודעה, הם היכולת להשתמש בזיכרון לניבוי אפשרויות והתפתחויות עתידיות. לפיכך, רק מכונות שיצליחו ליישם את היכולת הזאת יהיו מכונות אינטליגנטיות באמת, שלא רק יחקו את יכולתו של המוח האנושי אלא אף יעלו עליה.

המחבר טוען שהניבוי הוא בליבה של האינטליגנציה. הוא מציע מודל היררכי ודגם תיאורטי שמסביר כיצד זיכרון רב, קישוריות, מבנה היררכי ויחידות שיודעות לעבד קלט (בלתי תלויות בחוש שאותו מעבדים -- יחידה בסיסית בקורטקס, לפי המחבר, יודעת לעבד אותות ללא קשר למקורן). את הרעיונות שלו מיישמים למשל בחברה משלו בשם Numenta. כבר יש לחברה יישומים מעניינים ומפתיעים. יש רשימה מעניינת וארוכה של מאמרים ושל סרטונים שמסבירים את הטכנולוגיה.

הספר מעניין מאוד. שווה קריאה.

ציורים חדשים שקיבלתי מניר









ציור חדש שקיבלתי מסיון

טיפות מים מצולמות במהירות גבוהה


ראו בסרטון את מה שקורה לטיפות מים כפי שרואים בצילום במהירות גבוהה.
הצילום במהירות גבוהה מאפשר לראות תהליכים שקורים מהר מאוד -- ולמעשה אפשר להציג את הצילומים באיטיות רבה ככה שכאילו מאיטים את התהליך בשבילנו כדי שנוכל לראות.
טיפות מים הן בעלות תכונה של "מתח פנים" -- ששומר על מבנה הטיפה. כאשר טיפה נופלת לשלולית לא כולה נטמעת בשלולית.
היא בתחילה מקפצת על פני שטח פני השלולית ואז כאשר מספיק אויר שנמצא בין הטיפה לבין שטח פני השלולית נדחק לצדדים היא קורסת בחלקה לתוך השלולית ומהכוח של ה-"צביטה" שארית הטיפה מתלכדת שוב ומוקפצת מעלה.
וכך שוב ושוב עד אשר הטיפה קטנה מספיק כדי להטמע כולה לתוך השלולית.
זה קורה בכל פעם שטיפה נופלת לשלולית.
חשבו מה קורה במקלחת או בכיור או בגשם.

Saturday, January 22, 2011

הילדים בגן משחקים במושב אודים













אביב וניר בגן המשחקים הבוקר

אביב השכים אותי הבוקר (שבת) ובמקום להמשיך ולישון ולתת לו לבלות את הבוקר מול מסך מחשב או מסך הטלוויזיה הצעתי לו לרכוב על אופניים אל גן משחקים מרוחק ולשחק שם לשעה קלה ולחזור בשעה שכנראה שאר הישנים יתעוררו. בינתיים גם ניר התעורר והצטרף.
הנה תמונות מגן המשחקים.









הילדים מצטלמים עם בועות סבון על הפנים


מידי ערב יש את הרחצה של הילדים -- בכל פעם יש קטעים מצחיקים -- לפעמים הילדים מבקשים שאצלם -- הפעם נעתרתי -- הנה תמונת פנים אחת של כל אחד מהם.



Thursday, January 20, 2011

אמיר נוטע מסביר על הקמת בתי ספר אלטרנטיביים


אמיר נוטע הגיע ל-TechTalk ב-אאוטבריין לדבר על חינוך אלטרנטיבי.

בית ספר שבו ההנהלה עצמאית הוא "טוב יותר".

מסתכל על מערכות חינוך בכל העולם. יש לו תובנה שבהן יש שכבות ניהול רבות וגופים ותתי גופים רבים -- מערכות כאלה מתקשות להתאים עצמן לשינויים מבחוץ.

החברה שלנו לעומת זאת משתנה במהירות. הציפיות שלנו בחברה השתנו מאוד בשנים האחרונות.

יש לנו בחברה ציפייה להיות מעורבים בהחלטות בחיינו.

יש לנו ציפייה להיות עתה כל הזמן זמינים.

בעבר לימדו להשיג מידע ולייצר ניחושים תבוניים -- היום יש עודף והצפת מידע -- צורך חשוב להבין כיצד לסנן.

המידה שבה מערכת החינוך אינה מסוגלת להתאים את עצמה לחברה ולציפיות של החברה היא מידה רבה. הדבר החידי שהשתנה בכתות מימים עברו זה סוג וצבע הלוח (מגיר ולוח ירוק ללוח פלסטיק ומצבעים מחיקים).

בארבעים שנה במדינת ישראל לא השתנה דבר. השינויים שנעשו לא נשארו לאורך זמן.

טוען שלא ניתן לשנות את המערכת הנוכחית. אין לו כוונה לתקן אותה מבפנים.

משום שמבנה המערכת הוא זה שאינו מתאים אז אין לו כעס על מנהלים ועל מורים -- להם אין יכולת לפעול במערכת פרט למעטים שיכולים לעשות כרצונם בכתתם. זה לא משפיע מחוץ לכתות של אותם המורים.

מה מציע?
כלכלת שוק.
שכל אחד יוכל לקנות איזה חינוך שהוא רוצה.
דרישות: גיוון, רגולציה ושיתוף ידע.

טענה: אין שיתוף ידע אצל מורים. אין בניית ידע בחינוך. מחקר בחינוך הוא בעייתי... -- בעייה קשורה: קשר בין מי שחוקר למי שנמצא בשטח -- יש תהום בין האקדמיה לבין השטח.

(לי הדיבורים של אמיר נוטע מזכירים את הטיעונים של קן רובינסון בשיחות שלו ב-TED).

הוא אינו רוצה לפטור את הממשלה מאחריותה לרעיונות החינוך שלו -- הוא רוצה שהממשלה תממן ותפקח. אין רוצה ליצור מצב שבו רק למי שיש ממון יכול לרכוש חינוך כרצונו. לא מעוניין שהמדינה תספק שרות כי המדינה אינה טובה בכך מטבע סוג הארגון.

אמיר מציע התארגנות מבוזרת בחינוך בתמיכה, פיקוח ומימון המדינה. מסתכל על זה כמו סטארטאפ לכמה עשרות שנים.

במשרד החינוך "לא יטרחו לירוק עליו..." לו יבוא לשם עם רעיונותיו. ש"ס דווקא הצליחו בגישה של מימון ופיקוח מדינה לחינוך הפרטי שלהם.

מציע להקים בתי ספר פרטיים. מציין שהממשלה נלחמת מלחמת חורמה בתופעה אף על פי שאין זה אסור בישראל להקים בית ספר פרטי.

מי שמעוניין להקים בית ספר נתקל בבעיות משפטיות מול הממשלה, מול רשויות מקומיות, בעיות ארגוניות של מציאת מורים, שימור מורים, איך להתארגן לאורך הזמן, בעיות פדגוגיות, בעיות פיננסיות -- בעיות רבות אלה ואחרות מתנקזות לקושי רגשי בגלל המלחמה בחזיתות רבות לצד הצורך גם להתפרנס.

הוא מציע סיוע למי שמעוניין להקים בית ספר באופן עצמאי.

הכוונה שבתוך מספר שנים תהיה כמות גדולה מספיק של בתי ספר כאלה כך שיווצר הצורך שהממשלה תקח אחריות על הנושא.

* אין ליזמים (אמיר נוטע ושותפו) סדר יום פדגוגי
* אין רצון ללכת לכיוון פדגוגי מסויים -- יעזרו למי שמעוניין להגשים את החזון הפדגוגי שלו.

במה שונים בתי ספר שתומכים בהם?
הסגל שמגיע לשם הוא סגל שמאמין בצדקת הדרך. זה משנה את האווירה של מה שקורה שם. זאת אמונה בצדקת הדרך.

נוצרת קהילה של אנשים סביב הקמה והפעלה שכזאת. זה ממלא רצון של אנשים לחיות בקהילה ובשיתוף.

בד"כ הורים שרוצים בי"ס טוב לילדיהם מקימים בי"ס ובהתחלה לפחות משמשים בסגל בית הספר.

נשמע שהיזמים מדברים על בית ספר קהילתי.

טוען שמורים במערכת החינוך הם למעשה פקידים של משרד החינוך ואין להם מרחב לתמרון.

"קודם כל צריך כסף לשנתיים של מאבק משפטי" -- זה מה שהיזמים מספרים למי שבאים אליהם לייעוץ. מסתבר שמאבקים משפטיים הם חלק בלתי נפרד מהקמת בתי ספר.

אופרטיבית: מה מציעים היזמים:
מציעים יועצים שמנוסים בהקמת בתי ספר
מכירים את הגורמים שיש להיות איתם בקשר
איך לדבר עם רשויות
איך לדבר עם משרד החינוך
איך למלא טפסים
איך להגיע לאיזון תקציבי


בתגובה לטענות על לכידות חברתית שתפגע הוא טוען שהלכידות החברתית כבר נפגעה ואין במערכת הקיימת את החומר לשמר או לקדם לכידות חברתית.

רוב הדיונים שהסיטו את ההרצאה ממסלולה בקהל האאוטבריין נע סביב הליבה שבמאמרו של ניר ארגוב שעליו כבר כתבתי בתחילת החודש.

נדמה לי שמה שהיזמים מנסים לקדם הוא הבשלה לעקרונות שעליהם מדבר ניר ארגוב -- לא מתוך הדברות עם המוסדות אלא דווקא מתוך צמיחה מלמטה מהעם -- מקהילות שתתארגנה עד להבאת המצב להכרח לקבוע מדיניות כזאת.

הנה שני נושאים שהיה עליהם דגש בשיחה של אמיר נוטע שמופיעים במאמרו של ניר ארגוב -- מצאו את ההבדלים (הציטוט הוא ממאמרו של ניר ארגוב):

א. קביעת מטרות לחינוך במדינת ישראל

מטרות על של מערכת חינוך כלשהי הן הענקת כלי חשיבה, ידע ושפה הכוללת הבעה בכתב ובעל פה, שיאפשרו לבוגרים להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. אליהן יש לצרף הקנית בסיס תרבותי ואזרחי ראוי לשילוב בוגר מערכת החינוך בחברה ובכלכלה הישראלית.

לשם כך יש למנות ועדה בה ישבו מחנכים, אנשי אקדמיה והוראה, נבחרי ציבור, משפט, כלכלה וחברה. רצוי להגדיר מטרות על מצומצמות ולאחר מכן יש לפרוט אותן למטרות ספציפיות ואופרטיביות. גורמי הקצה, שהן רשויות מקומיות, מנהלי בתי הספר והורי התלמידים יהיו רשאים להוסיף עליהן כרצונם ובתנאי שלא יסתרו או יפגעו במימוש מטרות העל.

ב. קביעת תוכנית ליבה מחייבת את כל מגזרי החברה

בבסיס התוכנית כולה עומד העיקרון, שיש ללמד את כל ילדי מדינת ישראל מיומנויות יסוד ותכני לימוד בסיסיים בעזרתם יוכל בוגר התיכון הישראלי לממש את ייעודו בתחום האקדמי והמקצועי בהתאם לכישוריו ונטיות ליבו. "תכנית הליבה החינוכית"מבקשת להעניק לבני ה- 18 מיומנויות למידה, חשיבה מדעית ועיונית, שפות ותרבות, בעזרתם יוכל לבחור את המשך דרכו והתמחותו הלימודית והמקצועית. תוכנית ליבה מינימאלית, תענה לדרישות כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל. אנשי מקצוע יבחנו כמה שעות לימוד בשנה צריך להקדיש לכל תחום ומיומנות יסוד ואותם יש לתקצב באופן דיפרנציאלי בהתאם לנתונים הסוציו-אקונומיים. הממשלה והכנסת חייבות להעביר בכנסת חוק ברוב דרוש כדי שיהווה חוק יסוד. העברת "חוק לימודי הליבה"ויישומו, יצמצמו את הפערים החברתיים במדינה, שהיום הם הגבוהים בעולם המערבי ומהווים סכנה ממשית לחברה הישראלית כולה.

ג. לימודים מעבר ללימודי הליבה

מעבר לשעות הלימוד שיקבע משרד החינוך ללימודי הליבה בכל שכבה, יתקצב המשרד מספר מינימאלי של שעות העשרה אותן יקבלו התלמידים בכל שכבה. לימודים אלה יהוו כשליש מכלל שעות הלימוד ולא יפגעו בלימודי הליבה. באופן כזה אפשר יהיה להבחין בין בתי הספר לפי תוכן לימודי הבחירה והעשרה. אפיון בתי הספר ייקבע על ידי הרשות המקומית, הנהלת בית הספר והורי התלמידים. משרד החינוך יתקצב שעות אלה, ומנהל בית הספר וראש הרשות המקומית יצטרכו להיות אחראים אישית לקיום סל שעות הליבה וסל שעות ההעשרה. לחץ ההורים על הרשות המקומית מחד, ותקציב ראוי של משרד החינוך מאידך, יציבו את המנהלים והמורים בביקורת ציבורית אמיתית.

אולי זה זמן להזכיר את ספרה של עינת וילף, בחזרה לאלף בית, שיש בסופו פרק של חזון או של ניבוי למערכת חינוך רצויה בהווה שהמחברת מקווה או מצפה שתתקיים בעתיד.

כנגד הטיעון של עלות חינוך כזה לעומת החינוך הרגיל כיום -- טוענים היזמים שהיום משלמים כבר את המחיר הזה ואפילו לא מודעים. החינם אינו חינם.

הדיון היה מעניין מאוד.
אופרטיבית לא ממש הבנתי איך הם עוזרים (אולי שרות ליווי מייעץ?)


מה בלוגרים חושבים על אאוטבריין


מצאתי בלוג של חברה לשיווק שמצאו לנכון לספר מדוע הישומון של אאוטבריין הוא תוסף שלא ירד מהבלוג שלהם.

הם כותבים:
"אין זה ניכר שהישומון של אאוטבריין משפיע על זמן עליית הדף. ניסיתי כמה כלים דומים והתוצאות היו פחות חיוביות. מהרגע שהתקנתי את הישומון של אאוטבריין קצב הנטישה ירד"


מחקר: השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מ




בפרסום שקראתי ב-cnbc.com ב-18 בינואר 2011 (שלשום) מגלים כי השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמחושי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם (וראו: תקציר למנהלים בעברית של מחקר שהוכן עבור משרד החינוך האמריקאי שבו מושווית שיטת סינגפור עם שיטות ההוראה המקובלות בארה"ב. [המחקר המלא]). בתוצאות מבחני פיז"ה האחרונים שפורסמו הסינגפורים היו שניים רק לסינים (שלראשונה נבדקים במבחן זה). בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם. סיכום ספרה בעברית ותרגום לעברית של פרק נוסף אפשר למצוא באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול. הוצאה מחודשת של הספר באנגלית זמינה באתר אמאזון, שם אפשר גם לקרוא ביקורות עליו. כאשר אנשים שומעים על שיטת מתמטיקה יסודית הם רוצים לראות ולשמוע על עדויות מהשטח שאכן השיטה נותנת תוצאות עדיפות. פרסום זה משמש עדות נוספת מהעולם לתוצאות העדיפות של תלמידים שלומדים בשיטה זו. בפרסום מדובר על הצלחה יתירה ניכרת של תלמידים שלמדו בחומרי הלימוד של Math in Focus, שגם היא מבוססת על שיטת סינגפור. התוצאות של הבדיקה מראות שלאחר שנה של לימודים בשיטה תוצאות התלמידים שלמדו על פי השיטה השתפרו מבחינה קודמת ב-12.4 נקודות לעומת שיפור של 3.5 נקודות אצל תלמידים שהמשיכו ללמוד לפי השיטה שהיתה מקובלת קודם לכן. התלמידים שנבדקו הם תלמידי כתה ד' בניו ג'רסי בארה"ב.

בארץ שיטת מתמטיקה יסודית מאושרת על ידי משרד החינוך ויותר ממאה בתי ספר לומדים על פי השיטה.
אפשר לקרוא חומר רב על השיטה, על הגישה ועל חומרי הלימוד שזמינים בארץ (אלה שתורגמו ואלה שפותחו במיוחד בארץ) באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול.



אני מביא את הפרסום של cnbc.com במלואו --




Study Finds Houghton Mifflin Harcourt's Singapore Math Program Raises Student Achievement in the U.S. Students in New Jersey more than triple average gains when utilizing Math in Focus: Singapore Math by Marshall Cavendish

Business Wire
| 18 Jan 2011 | 10:00 AM ET
BOSTON, Jan 18, 2011 (BUSINESS WIRE) -- Global education leader Houghton Mifflin Harcourt (HMH) today announced the results of a study that praises the effectiveness of Math in Focus, the U.S. Edition of Singapore's most widely used program, exclusively provided in the U.S. by HMH. Test scores of Math in Focus students improved by an average of 12.4 points from year to year, more than three times the average improvement that occurred across the remaining students in the comparison group. The results serve as evidence that the program works in the U.S., as local students are also benefitting from the internationally acclaimed program.
At the onset of the 2009-2010 academic year, school administrators in Old Bridge, New Jersey began piloting the Math in Focus program in hopes that it would help boost students' overall aptitude in math. In December 2010, independent evaluation firm Educational Research Institute of America (ERIA) conducted a study on the instructional effectiveness of the Math in Focus pilot program, which yielded significant results.
ERIA reviewed students' mathematics scores from the New Jersey Assessment of Skills and Knowledge (ASK) in order to determine the effect of the program on standardized test scores and overall competency. Analysis of data showed implementing Math in Focus to fourth graders was associated with a significant increase in student math performance. When ERIA compared students' 2009 NJ ASK scores, researchers found no difference between students test scores prior to using the program. However, in 2010 when ERIA examined NJ ASK scores after one year of using Math in Focus, students exposed to the program had a 12.4 point increase in average test performance while the rest of the students in the district only increased by 3.5 points.
"This study is the proof in the pudding that Math in Focus is working for our students," said Donna Kibbler, Director of Elementary Education in Old Bridge, NJ. "Partnering with Houghton Mifflin Harcourt for professional development has allowed our teachers to move from being just comfortable teaching math to reaching a new level of confidence in their math teaching ability. The students, teachers, and parents in our district truly see the benefits of Singapore math." Houghton Mifflin Harcourt, the exclusive provider of Math in Focus to the United States, first introduced the program in April 2009. It is the U.S. version of Singapore's most widely used program, My Pals Are Here! Maths for K--5, which offers an intuitive progression of instructions that focus on fewer topics in greater depth to allow students to gain a better understanding of critical math topics. HMH is now working with Marshall Cavendish-Singapore to extend the series to grades 6-8 available in Fall 2011 and 2012.
"We are very pleased to have validated what educators around the world have been telling us," said Mike Lavelle, President, HMH Education Group. "Programs such as Math in Focus take proven methods and implement them into classrooms. These methods have a considerable, measureable effect on students' learning capabilities, and help prepare them to thrive in the 21st century." Math in Focus: Singapore Math by Marshall Cavendish is a partnership between Marshall Cavendish Education-Singapore and Houghton Mifflin Harcourt. To learn more about Math in Focus, visit www.hmheducation.com/mathinfocus.
About Houghton Mifflin Harcourt Houghton Mifflin Harcourt is a global education and learning company that is leading the way with innovative solutions and approaches to the challenges facing education today. The world's largest provider of educational products and solutions for pre-K--12 learning, Houghton Mifflin Harcourt develops and delivers interactive, results-driven learning solutions that advance teacher effectiveness and student achievement. Through curricula excellence and technology innovation, Houghton Mifflin Harcourt collaborates with school districts, administrators, teachers, parents and students. Today, HMH education products and services are used by 57 million students throughout all 50 U.S.
states and 120 countries. With origins dating back to 1832, the Company also publishes an extensive line of reference works and award-winning literature for adults and young readers. For more information, visit www.hmhpub.com.
SOURCE: Houghton Mifflin Harcourt CONTACT: Houghton Mifflin Harcourt Josef Blumenfeld, 617-351-5432 Senior Vice President, Corporate Affairs josef.blumenfeld@hmhpub.com Copyright Business Wire 2011 -0- KEYWORD: United States
North America
Massachusetts INDUSTRY KEYWORD: Education
Primary/Secondary
Other Education
Technology
Software
Communications
Publishing SUBJECT CODE: Survey

© 2011 CNBC.com