אבי וסבתי

אבא שלי וסבתא שלי. ברקע רואים את ברי שהוא הבן שלי הדודנית שלי.

סבתי, אבי ושני דודיי

תמונות לא עולות באינטרנט אקפלורר אך עולות בדפדפנים אחרים כמו כרום, פיירפוקס, אופרה

באתר האינטרנט שאתם מתחזקים מתחרשת תעלומה.

קיבלתם תמונות ותוכן לקשר לאתר. אתם מקשרים תמונות שנראות נפלא בדפדפנים כמו גוגל כרום, מוזילה פיירפוקס ואופרה אך נראות שבורות באינטרנט אקספלורר?

זה נראה כך בדפדפנים שאינם IE

וזה נראה כך בדפדפני IE

הסיבה היא שהתמונות נשמרו בפורמט שאינו RGB אלא CMYK. מדובר בתכונות לייצוג הצבעים בתמונה. מתברר שאינטרנט אקפלורר אינו מכיר את השיטה של CMYK.

הפתרון -- שמרו את התמונות ב-RGB, העלו מחדש לאתר והבעייה פתורה.

שלושת האחים

אבא שלי, אחיו הגדול, דוד, ואחיו הקטן, סבי

על קשיים של תלמידים ממוצא אתיופי במתמטיקה והקשר למושגים ולכיוונים

במפגש לימודים בהעשרה אינסטרומנטלית אצל תלמה גביש שמעתי מחוה סלובודקין, מורה ותיקה, על תובנה שלה בקשר ל-4 פעולות החשבון וקשיים של תלמידים ממוצא אתיופי וכן תובנה על בעיות שקשורות בכיוון.

חוה סלובודקין מספר שמילים בעברית שמתארות פעולות ב-4 פעולות החשבון מבלבלות תלמידים ממוצא אתיופי בגלל הצליל שלהן. הנה דוגמאות ששלחה אליי -- אינני יודע כלל אמהרית ואין לי כלים להעריך את התובנה הזאת. אני סקרן מספיק כדי לנסות ולהגיע למסקנות בעזרת דקדוק ומילון וגם עם עזרה מדוברים ילידים.

הייתי שמח מאוד לקבל משוב ממי שיודע: להאיר את הנושא מנקודת מבטו, להציע את ההגייה ואת הכתיבה של 4 פעולות החשבון ושל הכיוונים. עוד הייתי שמח להבין על התרבות שמאחורי העניין ואת האטימולוגיה.

מעניין אותי מאוד אם מחנכים ומורים אחרים הגיעו לתובנות דומות ולשמוע על כך.

חוה כותבת:

שלמה שלום,
אינני יכולה להגדיר מאיזה גיל מתחילות הבעיות. אני פוגשת תלמידים החל מכיתה ט'.
לעניין הכיוון הם משתמשים בכיוון אחד כאשר הגוף מופנה לכיוון המתאים . אם זה כלפי מעלה או כלפי מטה, ימינה או שמאלה, קדימה או אחורה.
המילים באמהרית שאני שמעתי עליהן:
מכפל MAKAPEL פירושו חילוק.
מכנס MAKANES פירושו חיסור.
מזבת MAZABAT פירושו כפל.
אינני מכירה עדיין מילים נוספות.
שבוע טוב
חוה

נדמה לי שדוקא בשפה קיימות מילים לתאור הכיוונים. אני מחפש מקור אמין לדקדוק ומילון ברי-אמהרי--אמהרי-עברי -- ולכשאמצא, אפרמל את העניין עוד יותר.

מילון ודקדוק:

סיכום על הדקדוק באמהרית: http://www.mathdaily.com/lessons/Amharic

מידע מויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Amharic_language ו- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%AA

על הכיוונים:

ימין:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=right

በስተቀኝ በኩል ~ to the right (phr.) -- /bästäqäny bäkul

שמאל:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=left

በስተግራ ~ the left (v-perf.) -- /bästägra/

פנים:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=front

ተደቀነ ~ be placed in front (v-perf.) -- /tädäqänä/

אחור:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=behind -- http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=back

በስተኋላ ~ from behind (phr.) -- /bästähwala/
በስተኋላ ~ toward the back (prep.) -- /bästähwala/
መለሰ ~ go back (v-perf.) -- /mäläsä/

מעלה:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?word=upwardሽቅብ ~ upward (adv.) -- /shqb/

מטה:

http://www.amharicdictionary.com/index.aspx?EnglishText=downታች ~ down (prep.) -- /tac/

שרבוטי פתקאות שקיבלתי מניר

ציורים חדשים מסיון

רון אהרוני מרצה באאוטבריין על ספרו החתול שאיננו שם

במסגרת ההרצאות השבועיות באאוטבריין הגיע השבוע פרופסור רון אהרוני מהטכניון לספר על ספרו "החתול שאיננו שם".

• איך מזהים פילוסופיה או אמירה פילוסופית?
• סקירה קצרה של פילוסופיה
• פילוסופיה היא חשיבה על חשיבה
• בעת החדשה הגישה: חשיבה זה חלק מהעולם. מדוע בחשיבה האנושית נתבונן באורח שונה מאשר בדברים אחרים?
• מה עושה את החשיבה על החשיבה לפילוסופיה שלא עושה חשיבה על נושאים אחרים כפילוסופיה?
• תחושה בסיסית בפילוסופיה: אין במה להאחז. תחושה של השמטות הקרקע מתחת לרגליים.
• שאלות מרכזיות: ספקנות, חופש הרצון, גוף-נפש
• שלוש הבעיות המרכזיות הללו קשורות מאותו ליקוי מחשבתי -- מי שמסתכל ומי שנבחן זה אותו האדם -- ההפרדה צריכה להתקיים כדי שתהיה משמעות.
• אם יש לי בעייה פילוסופית ואני שואל את אותה השאלה על מישהו אחר -- האם הבעייה נעלמת? אם כן -- אז אין כל פילוסופיה בעניין.
• שני ספריו של לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות ועליסה בארץ המראה מלאים בפארודיות על הפילוסופיה.

חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך

הנה מכתב ששלחתי למשרד החינוך שבו אני מלין על ניצול שאינו הולם של כספי הורים ושל הפעלת חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים בניגוד להוראות משרד החינוך. זאת אינה הפנייה הראשונה שלי בנושא. אני מנחש שכמו בעבר (כבר יותר משנתיים שאני עוסק בזה ומתריע, הנה, למשל פה -- ועוד, למשל, פה) התעלמו וטייחו את זה בבית הספר, בפיקוח ובמשרד החינוך כך יהיה גם עתה. אני מקווה שאתבדה ושהנושא יזכה לטיפול רציני, יסודי והולם שעולה בקנה אחד עם ההוראות שמשרד החינוך מפרסם. בנוגע להתנגדותי להפעלת תוכנית קרב בשעות הלימודים, הנה משהו שכתבתי על כך כבר לפני מספר שנים.

---------- Forwarded message ----------
From: Shlomo Yona
Date: 2010/12/23
Subject: חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך
To: zahavash1@education.gov.il

לכבוד זהבה שמש, מ"מ מנהלת האגף לחינוך יסודי
שלום רב,

בבית הספר היסודי עמל בכפר יונה מתקיימים חוגים בתשלום ההורים (חלקם במסגרת תוכנית קרב "חיות", "קומיקס" ושאר ירקות... וחלקם במסגרת המתנ"ס בשם "בית ספר מנגן" ואחרים במימון חברות עסקיות כמו "בראשית"). כהורה אני מתנגד באופן נחרץ להכנסת חוגים בכלל וחוגים בתשלום בפרט לתוך יום הלימודים בבית הספר (לאחר שעות הלימודים שיעשה איש איש כרצונו). אני למד מהוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לאורך השנים שקיום חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים הוא עניין בעייתי וישנן הגבלות ומגבלות רבות על הנושא.

יחד עם זאת שנה אחר שנה באין מפריע מתקיימים החוגים הללו בבית הספר עמל בכפר יונה במהלך יום הלימודים השעה שלימודי ליבה נדחקים לשעות אחרונות.
אציין עוד שתלמידים שהוריהם אינם משלמים בעבור חוגים אלה, למשל, אני אינני מוכן לשלם את סכומי הכסף שנדרשים לצורך מימון כלי נגינה לחוג שמתקיים במהלך יום הלימודים, נותרים בשעורים אלה ללא פעילות לימודית חלופית (בני, למשל, נמצא בשיעור אך אינו רשאי להשתתף כי אין לו כלי נגינה) -- מתמטיקה, שפה, אנגלית למשל, בקלות מתקיימים בשעות האחרונות של יום הלימודים שכן "תוכן חשוב" כמו חוגי תוכנית קרב ובית ספר מנגן תופסים שעות בתחילת יום הלימודים, בד"כ.

אני חש שמשרד החינוך מתקן תקנות ומורה הוראות אך זרוע הפיקוח שלו (בכפר יונה יש "מפקחת מתכללת" ששמה מינה ענתבי, שלא ניכר שעושה דבר כדי למגר את התופעה ואף לפי הבנתי מתירה את קיום החוגים במתכונת זאת -- פניותיי הרבות אליה ואל מנהל המחוז לפני שנתיים בדוא"ל ובפקס בנושא זה נענו בהתעלמות ולבסוף בתשובות חצופות ומזלזלות בטלפון אך לא בכתב!!) אינה אוכפת. מפתיע שתשלומי בית הספר המנגן חורגים ואינם מאושרים באישור שקיבל בית הספר לתשלומי הורים. מצב זה אינו מפריע לבית הספר להוות צינור להודעות על גביית כספי הורים למטרה זו בעבור המתנ"ס. פנייתי למנהלת בית הספר זכתה למענה שבית הספר אינו עוסק בדבר ושעליי לפנות למתנ"ס -- כאילו שאין קיום החוג במהלך הלימודים מעניינה כאשר הוא מתקיים בבית הספר שלה במהלך יום הלימודים. מוזר שאת הדרישה לתשלום קיבלו ההורים מהתלמידים שקיבלו אותה בבית הספר במהלך יום הלימודים כשסמל בית הספר על המכתב...

אני מבקש לקבל את תגובת משרד החינוך ולהבין מהי העמדה בפועל.
האם חוגים בתשלום הפכו להיות החינוך הציבורי?

אני מצרף קישור לחוזר מנכ"ל תש"ע/10 שבו מודגשת חשיבותה של תוכנית הליבה http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-5/HodaotVmeyda/H-2010-10-3-5-18.htm ... בוודאי את הקישורים לחוזרי מנכ"ל שעוסקים בתוכנית קרב ובשאר פעילויות שדורשות תשלומי הורים יכולים במשרד החינוך למצוא גם ללא עזרתי.

תודה רבה.

שלמה יונה
נחל משושים 12
כפר יונה

מכתב המתמטיקאים לשר החינוך: תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים גרועה באופן שערורייתי

ב-19 באוקטובר השנה חתמו מתמטיקאים מקצועיים ביוזמתם של מתמטיקאים ממכון ויצמן על מכתב גלוי לשר החינוך, גדעון סער, שבו הם מביעים את דאגתם העמוקה לגבי מצב הוראת המתמטיקה בארץ, ובמיוחד לגבי תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים.

כדי להסביר את קביעתם לקחו כדוגמה המתמטיקאים את פרק הגיאומטריה והצביעו על ליקויים ואחת מהן היא ש"מערכת האקסיומות שהתכנית מציעה היא נטולת משמעות". [אני מביא את הנוסח המלא של המכתב הגלוי של המתמטיקאים לשר החינוך בקישור לעותק שלו ברשת]

מעניין שרק זה עתה נזעקו המתמטיקאים המקצועיים ונדרשו לנושא. עוד ב-2008 חברו שני מתמטיקאים מקצועיים אחרים,ד"ר אורי און מאוניברסיטת בן גוריון ופרופסור רון אהרוני מהטכניון למורה ותיקה, תלמה גביש (השלושה חברים בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול -- אהרוני וגביש הם ממייסדיה של העמותה ולהם אין זה המאבק הראשון במשרד החינוך בקשר לתוכניות לימוד במתמטיקה בישראל) וניסחו מסמך מפורט שבו הם אינם רק מצביעים על כשלים ועל ליקויים בתוכנית הלימודים לחטיבת הביניים במתמטיקה אלא אף הגדילו לעשות והציעו תוכנית חלופית ומנומקת. מסמך זה נקרא "תוכנית הלימודים במתמטיקה המוצעת לחטיבת הביניים -- סקירה ביקורתית והצעה חליפית". התאריך שעל המסמך: 18 ביוני 2008. את מכתבם ניסחו ושלחו לאחר שהועדה שעוסקת בתוכנית הלימודים הזמינה משוב. מכתבם לא נענה ולא זכה להתייחסות כלל. תגובה אחרונה של יו"ר הועדה הפרופסור עזריאל לוי לנושא זה היתה "באינטרנט כותבים תגובות רבות...".

העניין הכה גלים בתקשורת:

• מתמטיקאים מתנגדים לתוכנית הלימודים החדשה בבתי"ס: "גרועה באופן שערורייתי" מאת אור קשתי. הארץ, דצמבר 2010.
• פרופ' רון אהרוני ותלמה גביש בעימות רדיופוני עם פרופ' עזריאל לוי על תוכנית הלימודים בגיאומטריה בעקבות מכתב המתמטיקאים בתוכנית "עושים צהריים" של יעל דן בגל"צ, דצמבר 2010
• כתבתו של ינון מילס ב-"מגזין" בערוץ 10 עם אושרת קוטלר על המתמטיקה בבתי הספר היסודיים -- 18 בדצמבר 2010 [הכתבה המלאה במגזין עצמו -- לצערי אין לי קישור רק לחלק הכתבה]

לצערי, לא הבחנתי כי מלבד תלמה גביש ורון אהרוני יש מי שממשיך לעסוק בו. מהבנתי את התגובה של משרד החינוך -- נדמה שרק מחכים שהתהלוכה תחלוף ואז ימשיכו שם לעשות כרצונם.

מעניין היה למצוא את המניעים לתוכנית הזאת באתרו של עמוס ארליך (שעומד מאחוריה -- לא לטעות ולחשוב שעזריאל לוי שהיום מגן על התוכנית הוא זה שיזם ושדחף אותה) -- הנימוקים הם אנטי-תיווכיים ומאוד לא אורייניים -- נדמה שהגדרות ברורות, סדר ורצף, שיום ושימוש בשפה הם דברים שיש לוותר עליהם -- לטעמי, זאת טעות חמורה שפוגמת בתקשורת, פוגמת בדיוק, פוגמת ביכולת להבין, ביכולת להמליל וביכולת לשלוף מאוחר יותר את המידע -- לא פלא שתלמידים בחטיבות הביניים ברובם לא מבינים ולא מוצאים ידיים ורגליים בגיאומטריה...

כמה דוגמאות מהרציונל (מצחיק אותי לכנות במילה רציונל דבר שבעבורי אינו רציונלי):

על מה נוותר למען המטרה הראשית?

א. נוותר על "תורת הגדרות ". לא נטרח להראות שכל המושגים שלנו מוגדרים תוך יציאה מרשימה מפורשת של מושגי יסוד. נסתמך במפורש על מושגים המוכרים מלימודי גיאומטריה בשלבים מוקדמים. לא נגדיר משולש. לא נגדיר מרובע... לעומת זאת נגדיר מלבן כדי שההוכחות הקשורות במושג זה תהיינה בהירות ומלאות.

ב. נותר על מינימליות של האכסיומות . במסגרת הנוסחים הקלסיים של הגיאומטריה האוקלידית ניתן להחליף את אכסיומת המקבילים בטענה "יש מלבן", כלומר, קיים לפחות מרובע אחד שכל זויותיו ישרות. הנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות גם הרביעית ישרה" מכיל יותר מהמינימום הנדרש. הנוסח המוסיף לזה את המלים "וצלעותיו הנגדיות שוות זו לזו" חורג מן המינימליות הרבה מעבר למקובל. אנו נשתמש בנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות אז הוא מלבן, "כאשר מלבן מתואר מראש כמרובע שזויותיו ישרות וצלעותיו הנגדיות שוות. ההגדרה הלא- מינימלית תואמת את התמונה ההיסתכלותית והאכסיומה הלא-מינימלית מקצרת ומפשטת הוכחות.

ג. נותר על פירוט הנחות נסתרות מסוימות הנראות ברורות מאליהן. נתיחס אל העצמים הגיאומטריים כאל בעלי קיום עצמאי, ובני אדם יכולים ליצור לעצמם תמונות סבירות שלהם. כך נוכל להניח, למשל, שלכל קטע יש נקודת אמצע יחידה בלי לכתוב זאת כהנחה ובלי להסיק זאת מהנחות היסוד שפירטנו. כן נניח הנחה נסתרת יותר מרחיקת-לכת, ולפיה יש לכל מצולע מידת-שטח, ואם קטע מחלק מצולע לשני מצולעים אז סכום שטחיהם שווה לשטחו.

ד. נדחה את ההתנסות במציאת הוכחות לשלב יותר מאוחר. לכתה ט, לקבוצה יותר מצומצמת של תלמידים. גם זה יהיה יותר ממה שנעשה בשנים עברו בבתי הספר התיכוניים.

[את הטקסט המלא אפשר למצוא באתר של עמוס ארליך, כאן]

מספר שורות אלה כבר מצביעות על אובדן דרך חינוכית ותרבותית. שפה היא תרבות, שפה היא תקשורת, שפה היא האופן שבו אנו חושבים ומתבטאים וקולטים ומבינים. ויתור על שפה יש בו ויתור על מהות ועל בסיס, לדעתי. גישתו של ארליך ושאר חברי הועדה היא גישה אנטי לשונית. אין חשיבה ללא שפה מדוברת. אין חשיבה מתמטית ללא הגדרות! -- אינני יודע כמה שותפים יש להשקפתי זו -- אני יודע על ספורים ומכתב המתמטיקאים אולי מכוון שיש עוד בדעה, אף על פי שאינני בטוח כלל שההתנגדות שלהם היא מאותם נימוקים כמו שלי.

בכתות המתמטיקה, סופקות המורות כפיים לאור הרמה הנמוכה יותר ויותר של התלמידים שמגיעים מחטיבות הביניים. נו... אז מה יקרה עכשיו? אם קודם היה קושי רב להדביק פערים, ופערים רבים נותרו בחומר ובהבנה, אז מה עתה? מעניין מתי יתאגדו מורים ותיקים שמלמדים בפועל בבתי הספר ויצאו בקול ברור שיבטא את מה שהם רואים בשטח. אולי זה יסייע לכותבי התוכניות (שלא ברור אם אי פעם לימדו בכתה בכלל ומתמטיקה בחטיבת הביניים בפרט -- אני מוכן להמר שהתשובה היא שמעולם איש מהם לא עשה זאת) לאזן את השקפת עולמם שמנותקת מהשטח. מעניין שכבר יותר משנה אני כותב שוב ושוב למשרד החינוך לגופים שונים כדי לקבל הסבר כיצד נבחרי חברי הודעה לתוכניות לימודים במתמטיקה ומי בוחר בהם. לא זכיתי לתשובות ענייניות וברוב המקרים התעלמו מפניותיי. כולל, אגב, המפמ"ר חנה פרל. [מכתבי מצורף כאן בהמשך].

דואר מאתר המשרד - הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה
29/11/2009 בקשה הגיעה ביום
שם השולח : שלמה יונה
כתובת: נחל משושים 12
כפר יונה
טלפון: 77326360 05

נושא: הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה

תוכן ההודעה:
שלום רב, מתוך העיון במסמך תוכנית הלימודים במתמטיקה לבתי הספר היסודיים אני רואה את רשימת חברי הועדה ואת רשימת חברי ועדת העדכון.

1. כיצד ועל סמך מה נבחרו חברי הועדות הללו? מהן אמות המידה שלפיהן נבחרים חברי הועדה? מי יכול לשמש כחבר ועדה ומי אינו יכול?

2. מה בסמכותם של חברי הועדה?

3. מה סמכותה של חברי הועדה לעדכון התוכנית?
4. בתוכנית הלימודים מוזכרת ועדת המקצוע. מהי ועדת המקצוע? מה תפקידה ומי חבריה וכיצד נבחרו?
5. היכן ניתן למצוא מידע על ההשכלה והרקע המקצועי והמעשי של חברי הועדות הללו? איך יודעים מי מהם בא מאיזה תחום? איך יודעים מי מהם מורה בשטח ומי מהם מעולם לא לימד את תחום הדעת ולא לימד קבוצות הגיל של יסודי?
6. מה התמהיל של חברי הועדה מבין אנשי מקצוע מתחום המתמטיקה, אנשי מקצוע מתחום החינוך המתמטי, אנשי מקצוע מתחום ההוראה ומורים למתמטיקה לתלמידי בית ספר יסודי? מי קובע את התמהיל?
7. מה הקשר בין אנשים הקשורים ביצירה ובהערכה של חומרי לימוד כמו ספרי לימוד לבין חברי הועדות? האם חבר ועדה של תוכנית לימודים גם קשור לאישור ספרי לימוד וגם קשור להפקת ספרי לימוד וחומרי לימוד?

תודה רבה.
שלמה יונה

עקרונות הלמידה מאת שלמה ברזניץ

קיבלתי בהשאלה מעמיתי בעבודה, יתיר, ספר בשם עקרונות הלמידה מאת שלמה ברזניץ בהוצאת משרד הבטחון בסדרה "האוניברסיטה המשודרת" של גלי צה"ל. אין מדובר בספר חדש. הספר ראה אור ב-1986.

בעוד שהספר מדבר על עקרונות הלמידה ונדמה שמדובר בעקרונות יסוד או בעניין כללי הופתעתי לגלות שהספר עוסק בעקרונות למידה יסודיים של גישה בשם ביהביוריזם. אין הספר מזכיר את הביהביוריזם ואף אינו מזכיר שמדובר בגישה אחת מתוך גישות מספר. רק לצורך האיזון אזכיר עוד כמה שאין מדובר בהן בספר אך יש בהחלט מקום להזכירן, להסבירם ואפילו לעמוד על השונה ועל הדומה בין הגישות הללו לביהביוריזם ובינן לבין עצמן:

* הגישה של פיאז'ה

* הגישה של לב ויגוטצקי

* הגישה של ראובן פויירשטיין

על הביהביוריזם עצמו לא חסר היכן לקרוא. ספר עיון מוצלח, לטעמי, שמציג ניסויים מוכרים וחשובים בגישה זו וגם את האישים שעסקו בהם ואת התקופה שבה הם חיו הוא לפתוח את התיבה של סקינר מאת לורן סלייטר בהוצאת אריה ניר. ספר אחר שסוקר את הגישות השונות (אם כי מזכיר בקושי את פויירשטיין) הוא ספר לימוד ידוע בשם פסיכולוגיה בחינוך 2001 מאת אבנר זיו ונעמי זיו. עוד ספר מבוא טוב הוא פסיכולוגיה של הילד והמתבגר מאת שאול סולברג. על פיאג'ה יש ספרים רבים מאוד. גם בסדרה של האוניברסיטה המשודרת. על גישתו של לב ויגוטסקי (ויגוצקי) אפשר לקרוא ספר "כבד" אך מעניין ביותר -- ספר בשם חשיבה ודיבור שתרגומו ראה אור לפני כמה שנים בהוצאת מאגנס. על ראובן פויירשטיין אני מציע לקרוא בספר שגם ראה אור בהוצאת משרד הבטחון בסדרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, ספר שמסביר בקצרה את גישתו, האדם כיישות משתנה.

הספר פותח בהסבר על הפסיכולוגיה ועל שיטות המחקר והאתגרים. משום שיש בעיות מוסריות וגם בעיות טכניות במעקב אחר אנשים בהעמדתם בפני מצבים שונים ובניתור מה הם באמת חושבים ומה עולה בדעתם (אפשר לצפות בהתנהגות ולשמוע את מה שאומרים -- אך אין וודאות שאכן זה מה שעולה בדעתם) הפסיכולוגיה פונה לקירובים שונים שמבוססים על צפייה בהתנהגות (יש גם גישות מודרניות של שימוש באמצעי דימות כגון fMRI, אך אין מדובר עליהן בספר זה). קירוב משמעותי אחר הוא השימוש בניסויים בבעלי חיים. לפסיכולוגיה ולמחקר בפסיכולוגיה בעיות נוספות -- אנשים אינם בהכרח דוברים אמת.

בפרק על למידה ללא מודעות מוסבר הרעיון וניתנות דוגמאות יפות (איך למשל אפשר לגרום לאדם ללמוד באופן לא מודע להרבות בשימוש בשפה מסויימת או לבצע תנועה מסויימת) וגם נסללת הדרך למושגי יסוד (שמוסברים ומודגמים בפרקים הבאים) כגון תגובה, חיזוק, הכחדה ועוד.

בפרק ג' מוסבר על החיזוק החלקי ותכונותיו והשוואה לעומת חיזוק מלא.

בפרק ד' מוזכר נושא ההתנייה הקלאסית. מוזכר כמובן גם פאבלוב.

פרק ה' עוסק בהכללה ובהבחנה ומלבד הדיון ברעיון מוזכר ניסוי שגם הוא של פאבלוב וגם הוא עוסק בכלבים אך ידוע פחות מהניסוי הידוע של פאבלוב שקשור בהתנייה הקלאסית. הניסוי שאליו אני מכוון הוא ניסוי אחר עם כלבים של פאבלוב שבו כלב קיבל מזון לאחר שהוצגה בפניו אליפסה אך לא לאחר שהוצג בפניו מעגל. הכלב הגיע להתמוטטות עצבים כאשר לא יכול היה להבחין יותר בין מעגל לבין אליפסה כאשר האליפסה הלכה ודמתה יותר ויותר למעגל. -- תלמה גביש, מורתי, מספרת שאחת התובנות שלה לגבי הקשר בין בעיות במתמטיקה של תלמידים בישראל לבין לימוד בשיטת הבדידים היה מקרה בכתות שהזכיר לה את התוצאות הללו של התמוטטות עצבים בניסוי של פאבלוב עם הכלבים בנושא של הכללה. בפרק זה מוזכרת גם ההתניה האופרנטית ועומדים על ההבדלים בין התניה קלאסית לבין התניה אופרנטית. מעניינת הדוגמה בפרק שעוסקת בבעייתיות של הגדרת המושג שולחן. המחבר טוען שהמושג אמנם פשוט ומוכר לכול אבל חמקמק בהגדרתו שכן הוא מושג ראשוני -- מושג שאי אפשר להגדירו. זה מזכיר לי באופן אישי מושגים ראשוניים בגיאומטרייה כמו נקודה, ישר ומישור ובעייתיות בהגדרת מושגים כמו זוית (שימו לב להגדרות פורמליות של זוית בספרי לימוד ובמילונים -- כולן בעייתיות: או שהן מדברות על חלק המישור הכלוא בין שתי קרניים ואז הבעייה היא שחלק של מישור שכלוא בין שתי קרניים הוא בכלל שטח והוא אינסופי -- או שהן מסוג הגדרה אופרטיבית שאומרת כיצד לבנות זוית אך לא מהי זוית -- או שהן אינן מדייקות ומזכירות זוית כאשר מההגדרה לא ברור לאיזו זוית מתכוונים -- ועוד... -- מוזר שנדיר שמלמדים ילדים מהי זוית באופן מסודר וכיצד מודדים אותה -- גיליתי שאפילו לא מעט מורים למתמטיקה ביסודי לא יודעים את זה). הטענה היא שיש משהו בתכונותיו של השולחן שדורש התנסות ראשונית עם המושג עצמו ולא על ידי הגדרה -- זהו מושג שאפשר ללמוד עליו רק מתוך נסיון.

בפרק ו' מוסבר מהו חיזוק שלילי ועל ההבדלים בין חיזוק שלילי לבין חיזוק חיובי ועל ההבדלים בין חיזוק שלילי לבין עונש. בעוד שבחיזוק חיובי אנו מעוניינים להגדיל את הסיכוי שיקרה מאורע מסויים, בחיזוק חיובי אנו מעוניינים להקטין הסיכוי שמאורע מסויים יקרה. בעוד שבחיזוק החיובי מקדימה התגובה את החיזוק, בחיזוק השלילי מתרחשת התגובה לאחר החיזוק. כל מאורע שמגביר את הסיכוי שהתגובה המפסיקה אותו תחזור בעתיד במצב דומה הוא חיזוק שלילי. בפרק זה גם מוזכר ומוסבר המושג למידת המנעות.

פרק ז' מתרכז בעונש כמדכא תגובה. כל עונש הוא בהכרח גם חיזוק שלילי. אז יש להבין שלא כל חיזוק שלילי הוא עונש. שאלה מרכזית היא האם העונש מצליח גם להחליש או להכחיד את התגובה שעליה הוא ניתן? בעוד שחיזוק חיובי מלמד "אחורה" (חיזוק חיובי על תגובה נכונה שנעשתה לפני החיזוק, גורם להגברת התגובה), ובעוד חיזוק שלילי מלמד "קדימה" (התגובה המפסיקה את החיזוק השלילי -- מתחזקת) -- העונש מטרתו ללמד "אחור" ולהקטין את התגובה. עד פרק זה בספר הדרך שהוסברה כדי להחליש תגובות היתה הכחדה (יש המכנים אותה דעיכה, אך לא בספר זה) באמצעות הפסקת החיזוק. המחבר מציג תנאים הכרחיים ומספיקים לעונש אפקטיבי: (1) קיומה של "תגובה מתחרה". במקביל לתגובה שאנו מבקשים להכחיד צריך שתתקיים תגובה אחרת שהלומד יוכל לבצעה ושהיא אף רצויה לנו יותר. אם ללומד לא תהיה ברירה אלא לעשות את אשר הוא עושה כי אז אין טעם בעונש. התגובה האחרת כאילו מתחרה בתגובה הלא רצויה וניתן לנצל את תקופת הדיכוי למתן חיזוק חיובי מהיר לתגובה המתחרה. (2)אם עונש אינו ניתן בסמוך למועד העבירה קשה יותר למוח לפענח את החיוקיות ואת הקשר ככל שהזמן עובר.

הרחקת הענישה מן העבירה מאפשרת לעבריין להנות מן העבירה וללמוד שהתנהגותו הבלתי רצויה לנו נשאת פרי ומשתלמת. העונש הניתן באיחור לא רק שאינו מתקשר היטב עם העבירה אלא חייב כם הוא להתחרות עם החיזוק החיובי המיידי המופיע בעקבות העבירה. במציאות האדם אינו נענש על ביצוע עבירה אלא על שנתפס על ביצוע העבירה! לולא העבריין היה נתפס לא היה נענש. לפיכך לומד עבריין לגבי עבירות חמורות כקלות ושוליות שהביצוע כדאי כי החיזוק החיובי מיידי הוא ולעומת זאת לומד שלהתפס לא כדאי. לכן כדי שעונש יהיה יעיל עליו להנתן במהירות האפשרית כדי לנתק את העונג מן העבירה.

(3) התנאי השלישי נדון בפרק ח' שעוסק בעונש ועבירה. התנאי השלישי הוא קיומו של מתח בין המעניש לבין הנענש. קיימת רמת מתח ופטימלית -- אי קיום מתח בין נענש לבין מעניש (לנענש לא אכפת...) מפריע אך כך גם קיומו של מתח רב מידי (אכפת מידי ואז מאבדים את העשתונות). עונש יעיל ינתן במצב שבו לעבריין לא אכפת יותר מידי אך גם לא פחות מידי.

פרק ט' עוסק בשיכחה ובזכירה. מוזכרת הפנוזה וחלימה. ויש המחשות לתיאור למידה שמפריעה לזכירה ומעודדת שיכחה ולכזאת שעושה בדיוק את ההיפך. (יש תיאוריות שלא עוסק בהם הספר שמנסות להסביר באמצעות מושגים כגון הפערה פרואקטיבית והפרעה רטרואקטיבית ועקומת למידה -- אולי כדאי על אלה לקרוא בספר של זיו וזיו כי כאן אין עוסקים בזאת).

פרק י' עוסק באותו נושא באופן אחר, הפרק נקרא זכירה ושיכחה (להבדיל משיכחה וזכירה שהיה שמו של הפרק הקודם) -- מדובר על זכירה בעיקר ועל שינון.

בפרק י"א ששמו למידה ותפיסה. מה מפריע ללמידה ומה מועיל. מה סוג הרעש (במובן הרחב, לא בהכרח שמיעתי) שקל להתעלם ממנו וכזה שממש מפריע? כיצד ארגון תורם ללמידה. כיצד הנטייה לחשיבה בתבניות גורמת לנו להטיות (ממש בקצרה -- וזה חבל -- אבל חשוב להבין את זה ולהיות מודעים לזה בתור לומדים!). על הטיות יש ספרים רבים ומוצלחים בתחום של פסיכולוגיה התנהגותית למשל הספר לא רציונלי ולא במקרה של דן אריאלי וכמו למשל תשיגו לי את מינה צמח מאת קמיל פוקס ואולי גם הספר יש הגיון בחיים מאת טים הרפורד.

פרק י"ב עוסק במוטיבציה ובהשפעתה על למידה ועל התפיסה. המחבר מסביר בגישה ביהביוריסטית כאמור על הנושא.יש דיון קצר במסרים חבויים ובהשפעתם. יש גם הצגה ודיון בבעיית ההומונקולוס.

פרק י"ג עוסק בעקרונות המוטיבציה. שוב -- יש לזכור שהספר עוסק ביסודות ובגישה ביהביוריסטית -- התמונה אינה שלימה. בפרק הזה נידון עקרון ההומאוסטאזיס, עקרון שיווי המשקל. יש הנחה שאדם שואף לשיווי משקל שבו מסופקים כל צרכיו -- מסתבר שזה לא נכון וניסויים שערכו באנשים שניתקו אותם מהכול ורק סיפקו להם צרכים ביולוגיים לא עמדו בזה -- גם חסך בתנאים אלה אינו רצוי -- כנראה שהרצוי הוא תנודה מסויימת בין סיפוק צרכים לבין גריעתם -- מה שיעורר בנו עניין. עקרון "כדור השלג" נדון ואחרים. הכול בקיצור נמרץ.

הספר אכן מספק מבוא מאיר עיניים. הוא מוטה לגישה מסויימת, כאמור, ויש להזהר בכך ושלא לקבל את הרושם שזאת הגישה היחידה או העיקרית או הטובה.

ספר קצר, תמציתי ומעניין. חשוב, לדעתי להרחיב גם בגישות אחרות וכבר המלצתי ואחזור ואמליץ על קריאה קצרה תמציתית ומחכימה משלימה של ספרו של ראובן פויירשטיין האדם כיישות משתנה.

אפשר לצפות בגליונות עיתונים ישנים באתר עיתונות יהודית היסטורית

בעקבות שיחה שלי עם עמית בעבודה, דודי הולצמן (שהוא, אגב, בור סוד שאינו מאבד אף טיפה של ידע על ארץ ישראל), על אליעזר בן יהודה, חיים נחמן ביאליק ועל תרומתם ליצירת מילים חדשות ושימושיות (יותר או פחות) בעברית סטינו לדיון על עתונות בתקופתו של אליעזר בן יהודה בארץ ישראל ואז דודי סיפר לי על ארכיון מקוון בשם עתונות יהודית הסטורית. בהתחלה חשבתי שהוא מכוון לפרוייקט בן יהודה הידוע. אך התברר לי שמדובר באתר אחר ובו תוכן שונה לחלוטין. האתר מכיל עיתונים הודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות. הגרסאות האלקטרוניות של העיתונים מאפשרות צפייה במראם המקורי וחיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון לאורך שנות הופעתו.

אפשר לקרוא על אקטואליה מלפני עשרות שנים ואפילו יותר ממאה שנים לאחור. כמה אפשר ללמוד על התרבות ועל השפה ועל הלכי הרוח של אותן התקופות כפי שהן מתבטאות בכתיבתם של העתונאים ושל העורכים. נפלא!

פעילויות יצירה שמדגימות מדע וטכנולוגיה

עמית לעבודה, ערן הראל, המליץ לי על פעילויות מתוך אתר בשם Science Toy Mamer, שבו יש סרטונים והוראות מפורטות לדגמים שונים של שעשועי מדע וטכנולוגיה. מדובר על יצירה מהסוג שאפשר להכין עם הילדים ויש להם ערך מוסף מעבר לזמן המהנה שעובדים ושיוצרים ביחד -- אפשר לפתח מיומיונות ידיים ואפשר במקביל ללמוד ולקבל המחשה לרעיונות מדעיים, עקרונות פיסיקליים וטכנולוגיה.

יש שם מספר דגמים שנראים כמו חווייה מהנה ומספקת. אני צריך לנסות את זה עם הילדים בהזדמנות.