בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב) מאת עינת וילף ומירי וילף

סיימתי זה עתה לקרוא את ספרן המרשים של עינת וילף ומירי וילף בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב).

על עינת וילף ניתן לקרוא באתר שלה, פה.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר וואינט בראשון בחודש ספטמבר השנה. המאמר מדבר באותו הנושא שבו דן הספר.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר אקונומיסט בשבעה באוקטובר השנה. גם מאמר זה מתמצת מהרעיונות המובאים בספר.

בועז כהן בגלובס על הספר. פה.

טלי סגל בוואינט על הספר. פה.

נהנתי מאד מהקריאה בספר.

המבוא מספר את סיפורה כמורה בקיצור של מירי וילף. הוא נועד להבנתי להראות מנסיון ממקור ראשון מה אפשרי לעשות בנחישות כדי לייצר סביבה לימודית ללא אלימות, עם כבוד לאדם ולרכוש, ועם משמעת. בהמשך יש תיאור מצב ותכנית חרום למערכת החינוך. גם מתוארים מצבים (נו... הכל ידוע לכולנו, אבל לא יצא לי לקרוא במקום אחר, באופן מרוכז, ובניסוחים כ"כ קולעים את כל הבעיות הללו ביחד) וגם הצעות למערכת, למנהלים ולמורים כיצד לנהוג כדי להפוך את המצב על פיו. ההצעות, לטעמי יישימות כולן ומעשיות, רק, כאמור בספר עצמו, מה שחסר לקיימן זאת מנהיגות ונחישות ואומץ... מה שנדיר במקומותינו. בהמשך יש תכנית המציעה כיצד אפשר להתפתח מעבר לתכנית החרום הזמנית (מוצעת תכנית לשנתיים) ובסוף חזון על מערכת החינוך העתידית שתתאים לימינו ולמציאות.
הספר מאלף, מרשים ומחכים.

לו יהי.

אגב, עינת וילף ממוקמת במקום העשירי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. לפי הסקרים דהיום, המקום לא ריאלי. מי יודע מה תהיינה תוצאות הבחירות. אולי היא עצמה לא תגיע לכנסת לממש את הצעותיה שלה, אולי כן. אולי אחרים ילמדו מהצעותיה ויתחיל תהליך חיובי במערכת החינוך.

אני ממש מתפתה להציע למנהלת בית הספר היסודי שבו בני לומד ולוועד ההורים המוסדי לקרוא בספר ולנסות לקדם יוזמה מקומית ליישום תכנית בסגנון.

עניין אחד הציק לי בעת הקריאה בספר: לא הצלחתי להבין מהנכתב בספר מה עושים עם הזרמים שאינם בחינוך הממלכתי, למשל החינוך הדתי לאומי והכי מסקרן אותי, החינוך החרדי המתבדל? אולי עינת וילף תסביר ותרחיב בהמשך בעניין.

מומלץ מאד.

הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה מאת ד"ר פיל והקדמה אישית שלי

עד לא מכבר ומזה מספר שנים הייתי בעודף משקל ניכר. משפחתי הקרובה ללא הרף ניסתה לדבר אל ליבי שאפחית ממשקלי לטובת באירותי. רק לאחרונה בסוף אפריל ירד האסימון והחלטתי לעשות משהו. קבעתי לי מטרה, קבעתי לי מטרות ביניים והתייעצתי עם מומחים (רופאים, דיאטנית) וקראתי ספרים כדי להחליט על דרך פעולה. מאז ההחלטה שיניתי סגנון חיים בכל הקשור לתזונה ולפעילות גופנית. למה אני מספר את זה? כי כבר לפני כשנתיים-שלוש אחותי היקרה רכשה עבורי שני ספרים מאת ד"ר פיל אשר היו אמורים לסייע לי לעשות את המעשה, שכאמור, עשיתי אז מכבר ורק לאחרונה. מצד אחד, יצא לי לצפות בתכניות של ד"ר פיל בערוץ 3 ומאד התרשמתי מהאישיות, מהתכנים ומהעצות שלו. באמת נראה שהאדם יודע על מה שהוא מדבר, שיש הגיון מאחורי המלצותיו והאופן שבו הוא מנתח את הדברים ושעצותיו אכן שימושיות ויעילות בנושאים שונים ומגוונים. ככה שהייתי נכון לקרוא. מצד שני, הייתי מאד אנטי לכל נסיון של אדם אחר להתערב בהרגלי האכילה והחיים שלי בכל הקשור למשקל ובכלל כשקראתי את כותרת הספרים "הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה" נמלאתי ספקנות, זלזול וחוסר רצון לשתף פעולה כי כותרת כזאת מתאימה לשרלטנים להבנתי ולא לספר רציני. יחד עם זאת, אחותי הצליחה לסחוט ממני הבטחה שאעיין לכל הפחות בספרים, ומשום שאני עומד ומקיים את הבטחותי אכן עיינתי. לא רק שעיינתי אלא קראתי את שני הספרים מכריכה לכריכה.

מה אומר? הזדהיתי מאד עם הרציונל שעומד מאחורי הספר, הבנתי והסכמתי עם כל ההסברים ואפילו שיטות ההתמודדות והפעולה נראו לי נכונות ומתאימות. אז מה מנע ממני לעשות מעשה? פשוט לא החלטתי שיש לי בעיה. חשבתי שנח לי במצבי, אין לי בעייה אישית עם המראה או המשקל ואני מרגיש בריא וטוב ולכן לא ראיתי סיבה אמיתי לשנות. בנוסף, נסיון שניסיתי כמה שנים קודם לרדת באופן רציני במשקל עלה יפה מאד ודי בקלות, (מאז עליתי בחזרה עם ריבית...) ככה שהחזקתי בדעה שאם וכאשר אצטרך להוריד במשקל, אין לי בעייה לעשות זאת. מה שמנע ממני עוד לערוך שינוי בחיי הוא ההבנה שכדי לשמר משקל לאחר ירידה במשקל אצטרך לבטח לשנות מאורחות חיי: הרגלי אכילה, שילוב ספורט באופן קבוע, פעילות גופנית רבה יותר ואולי דברים נוספים. לא הרגשתי שאני מוכן לשנות משהו בסגנון חיי שהוא מאד עמוס בפעילות, מאד קצר בזמן ומרובה במשימות.

אבל בסוף אפריל אכן ירד האסימון והחלטתי. וזה היה כל מה שהייתי צריך כנראה כדי להצליח. הפסקתי לחלוטין צריכת סוכר (להוסיף סוכר למשקאות ולמאכלים), צריכת משקאות ממותקים, צריכת מאכלים שמכילים סוכר. הפסקתי לחלוטין צריכת מוצרים שמכילים שומנים ושמנים, קמח לבן ובכלל מוצרי מזון מעובדים. הרביתי באכילת ירקות ופירות ובאכילת דגים ועוף. כבר עם השינויים האלה באורח חיי הרגשתי את הדברים הבאים: מצד אחד תסמיני גמילה קשים (כנראה לסוכר וכן התמודדות קשה עם רעב) -- עצבנות, רעב, כאבי ראש ובעיקר תחושת לחץ ומצד שני תחושה ואמונה שאני עושה משהו טוב לעצמי ולגוף שלי ושכל הרע יחלוף כנראה במהרה וזה רק עניין של התמודדות עם הקושי לזמן מה ואז כבר אתרגל. זה אכן קרה ואני לא מרגיש יותר את הקשיים והצורך. מה שעוד קרה שבדיקות רפואיות שערכו לי העידו שבעיות רבות וסימנים רבים לבעיות שהיו לי נעלמו כלא היו. זה מאד עודד אותי כי הבנתי שאני באמת עושה לעצמי שרות טוב וכנראה כדאי לי להמשיך ולעלות מדרגה. 

החלטתי בהמשך להפסיק ולהשתמש ברכב לכל ביצוע מטלה בגבולות היישוב שבו אני גר. התחלתי לקחת את הילדים לגנים ולבית הספר ברגל מידי יום (כולנו צועדים). כך גם לגבי ליווי הילדים לחוגים ולחברים וכן גם לגבי סידורים כמו קניות, קופת חולים וכו'. בשלב זה לא רק המשקל העיד שאני יורד אלא גם ההרגשה שלי השתפרה מאד. הרגשתי נמרץ יותר.

עליית המדרגה הבאה היתה להחליט שלפחות שלוש פעמים בשבוע אצא לצעידה נמרצת בת חצי שעה ויותר. עשיתי זאת לבדי, או תוך כדי דחיפת העגלה של בני הצעיר, אבל התמדתי. זה היה קשה מאד. לא ממש זכיתי לתמיכה מבחינת ארגון סדר היום מהמשפחה, אז ניסיתי להסתדר עם טיול עם ניר הקטן בעגלה, כאמור, וגם קניתי לילדים אופניים חדשים ויצאתי איתם כשהם על אופניים ואני ברגל. זה כבר דרש ממני לצעוד בקצב מהיר כדי ללוות אותם ברכיבה שלהם. הרגתי מצויין! הרגשתי שפיצחתי את האטום! הרגשתי שאני מתליח לשלב תזונה נכונה, פעילות גופנית טובה וכל זאת בלי לפגוע בשגרת היום של המשפחה ועוד הרגשתי שאני תורם לילדים הרגלים טובים לחיים (צעידה ברגל לגן, לבית הספר, לחוגים ולחברים, טיול רגלי ורכיבה על אופניים מידי כמה ימים) -- הרגשתי שהדברים מסתדרים.

זה היה בתקופת הקיץ והתחלתי לחשוש איך אתמיד בחורף כי לא אוכל בהכרח לעשות את כל הפעילות הגופנית הזאת עם או בלי הילדים בכל מחיר ואז אצטרף להתפשר וזה יגרום לי לוותר ולהפסיק. החלטתי לשמוע לעצות ולהרשם למכון כושר. מה הבעייה? זמן! לא הצלחתי להבין איך אוכל לשלב אימון כמה פעמים בשבוע במכון כושר (הזמן שנדרש להתארגן ליציאה, להתאמן, להתארגן בחזרה, מקלחת וכו') כל זה נראה כשעתיים לכל פעם וזה זמן שאין לי. לא הרגשתי שאקבל תמיכה בבית לעשות זאת אז החלטתי לעשות אחרת. נרשמתי למכון כושר ברחוב שבו נמצא מקום העבודה שלי. החלטתי שאוותר על הפסקת הצהריים שלי לטובת אימון ואת הזמן הנוסף מעבר שאני מאבד משעות העבודה לטובת האימון וההתארגנות לפני/אחרי האימון (החלפת בגדים, מקלחת וכו') אפצה עם שעות נוספות פעמיים בשבוע שממילא אני נשאר עד שעה מאוחרת במשרד, לטובת שיחות עם עמיתים מארה"ב ואולי גם עם מידי פעם לקחת עבודה הביתה בצורה של קריאת מאמר, מסמכים וכו (מה שאני יכול לעשות בזמן שאני מחכה לילדים בשעה שהם בחוג, או במיטה לפני השינה). הודעתי לבוס שלי שאני עושה זאת, הוא לא התנגד, והתחלתי. כבר כחודשיים אני מתמיד חמש פעמים בשבוע לבצע פעילות גופנית נמרצת (הליכה/ריצה או מכשיר הקרוס טריינר, שחביב עלי יותר מאשר ההליכונים) במשך 45 דקות בדופק גבוה.

עליית המדרגה הזאת היתה משמעותית ביותר. עכשיו לא רק שירדתי במשקל, אלא שהירידה הפכה להיות מהירה יותר ופתאום גם התחלתית לראות שינויים גדולים במראה החיצוני. היקף המותניים הלך וקטן (כבר ירדתי כמה מידות במכנסיים ונאצלתי להוסיף 4-5 חורים לחגורות). התחלתי לקבל מחמאות רבות מאשתי, בני משפחה, חברים, עמיתי לעבודה וסתם מכרים. זה באופן מפתיע בשבילי (אני בד"כ לא מתרגש ממראה חיצוני ומדעה של אחרים על המראה שלי) מאד חיזק אותי ועודד אותי להמשיך ולהתמיד.

סיפרתי את כל זה בתור הקדמה לביקורת שלי על הספרים. הסרים האלה בעצם מסבירים יפה, בשפה קלה ותוך כדי הגשת מתכונים פשוטים ומובנים לחיים מה לעשות ואיך לעשות כדי להוריד במשקל, כדי לעשות זאת בהצלחה, ומה לעשות כדי להתמודד עם קשיים רבים מאד שעומדים בדרך. כנראה שנשאר לי הרבה מאד מהקריאה בספרים הללו כי מצאתי את עצמי מתמודד עם הקשיים הרבים די דומה להנחיות שבספר.

לפני יומיים חזרתי ועיינתי בספרים הללו שוב, ומצאתי שאני מאז מזדהה ומאד מסכים עם הכתוב. פתאום לא רק שלא הרגשתי את אותו האנטי שדיברתי עליו קודם. ההפך, הרגשתי כאילו העצות שבספר נכתבו מנסיוני שלי (טוב, חלקם שרלוונטי אלי לפחות). מעניין איך נקודת המבט על דברים כאלה משתנה.

אני ממליץ מאד על הספרים האלה. שווה לקרוא בעיון.

כנראה שגם אם מי שקורא לא בשל עדיין לשינוי ולא החליט שהוא באמת רוצה לשנות את אורח חייו יכול להרוויח מהמידע שבספרים האלה. ביום שמחליטים לעשות מעשה, כדאי מאד, לדעתי לחזור ולעיין בספרים האלה כדי להזכר בעצות, לקבל מידע על תזונה, פעילות גופנית, משמעות של מעשים והצעות לדרכי התמודדות עם קשיים.

אין פתרון קסם! הספר לא יגרום לאף אחד לרזות. גם לא שני הספרים גם יחד. הדבר היחיד שיעזור זה החלטה רצינית ונחישות בביצוע. אם המטרה ברורוה, מציאותית, ויש לך כוחות ואורך רוח לעבור את זה ולהתמיד (הירידה היא לא המטרה, המטרה היא לשמור על אורח חיים בריא, לרבות על משקל תקין, לכל החיים גם אח"כ!! אסור לשכוח את זה!).

אני ממליץ.

• הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה 7 מפתחות להרזייה / ד"ר פיל, הוצאת אור-עם
  
• הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה, מתכונים להורדה במשקל / ד"ר פיל, הוצאת אור-עם
  

ללא פרויד, ללא פרוזאק דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון מאת: דויד סרוואן-שרייבר

קראתי בעיון, בשקיקה את ספרו של דויד סרוואן-שרייבר, ללא פרויד, ללא פרוזאק דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון בהוצאת מטר. הנה האתר של הספר בגרסתו האנגלית. יש גרסה אנגלית בריטית, שנקראת בדומה לשם הספר בעברית Without Freud or Prozac, וגרסה אנגלית אמריקאית שנקראת Instinct to heal.

אילנה מסר כתבה ביקורת על הספר, שפורסמה באתר וואינט ב-2004.

שוקי גלילי כתב ביקורת על הספר, שפורסמה ביומן הרשת שלו באתר רשימות ב-2005.

ד"ר אלישע בר-מאיר כתב גם הוא ביקורת על הספר בעתון הארץ ב-2004.

זה אינו ספרו היחיד של דויד סרוואן-שרייבר שקראתי. כבר כתבתי ביומן הרשת שלי על ספרו לא לסרטן, שגם אותו נהנתי מאד לקרוא והחכמתי ממנו מאד.

לא ארחיב על קורות חייו והקרע של הסופר, כי כבר קישרתי לקורות חייו. הוא ללא ספק סמכות בנושא פסיכיאטריה, שיטות רפואה מודרניות ושיטות רפואה משלימה. אולי הסיבה העיקרית שבגללה קניתי את הספר והשקעתי מזמני לקרוא בו למרות הנושא שקשור לתחום הרפואה המשלימה (שעמוס שרלטנים, חובבנים ותמהונים) הוא הכותב עצמו והאופן שבו הוא מגבה את הנושאים שהוא מציג בעבודות מחקר רציניות שפורסמו בספרות המקצועית הרפואית בפרט והמדעית בכלל. לא מדובר בעבודות שפורסמו בכנסים קיקיוניים אלא בפרסומים במקומות מאד נחשבים ותחרותיים. כך שיש לי תחושה טובה יותר לגבי אמינות המידע. יתירה מזאת, סרוואן-שרייבר מדגים מנסיונו הוא עם מטופליו בכל הקשור לשיטות שעליהן הוא מסביר בספר וכן מנסיונו האישי הוא. השילוב הזה של תיאור והסבר בשפה קלה ופשוטה, גיבוי מפרסומים מדעיים רציניים והדגמה מהכלל, ע"י מקרים של מטופלים ועד לפרט עם גודמאות אישיות שלו גרמו לי לקבל ביתר קלות את החומר ולהתרשם. עוד ייתרון של ההצגה באופן הזה הוא הקלות הרבה לבדוק טענות ומסקנות שונות שמועלות בספר באופן עצמאי עם אנשי מקצוע ולמול ספרות מקצועית. אכן, נראה שסרוואן-שרייבר יודע על מה שהוא כותב ושדבריו מבוססים היטב, לפחות עד כמה שידוע היום.

בספר מוצגות שיטות מספר שיש להן השפעה חיובית וכנראה שלא מבוטלת על טיפול והתמודדות עם לחץ ודכאון. משום שלחץ הוא גורם מכריע בהשפעתו השלילית על שלל מחלות גוף ונפש, נראה שהכרות עם שיטות שיכולות לעזור לנו להפחית מרמת הלחץ שלנו ולהתמודד בהצלחה עם לחץ יכולה לתרום לבריאותינו, לבריאות הנפש שלנו ולאיכות החיים שלנו.

השיטות המוזכרות שעוררו עניין מיוחד אצלי הן:

• שליטה בקוהרנטיות קצב פעימות הלב. מוסבר כי מקרים של לחץ, הצפת רגשות, חרדה וכו' מאופיינים או אפילו מתגברים כאשר ישנן הפרעות קצב קלות בקצה הלב. האופן היעיל ביותר להדגים זאת הוא כנראה עם מדידים חשמליים, תוכנת מחשב ומסך המציג גרף של קצב פעימות הלב. בעוד שאדם נינוח ורגוע ושליו מציג קוהרנטיות של קצב הלב, או במילים שלי, גרף של פונקציה חלקה, יפה וגזירה, אצל אדם שנמצא בלחץ, חרדה וכו יש גרף שמתאר בגדול את אותה הפונקציה (בקירוב) אבל ניתן לראות בבירור הפרעות או רעש. במקום גרף חלק, רואים קפיצות חדות בתוואי גרף הפונקציה. מסתבר כי שיטה של ביו-פידבק (אדם מקבל משוב חוזר מעצם הצפייה בגרף שמשורטט ומוצג לנגד עיניו ומאפשר לו לקבל מדד האם פעולות שהוא מבצע תורמות לשיפור, לא משפיעות או חלילה תורמות להחמרה). משום שקבלת משוב ויזואלי הוא מורכב ומסובך לאור הציוד הנדרש, מציג סרוואן-שרייבר שיטה להגיע לקוהרנטיות כזאת של קצב פעימות הלב באמצעות נשימות ומעין "התבוננות פנימית". הוא קושר את הנושא עם שיטות שידועות כנראה כבר אלפי שנים של מדיטציה ושיטות להגיע להרפיה ולנינוחות באמצעות נשימות. מעניין מאד. ואכן, לא קשה לביצוע ולפחות לגבי, גם נראה שעובד. ייתרון מעניין לשיטה הזאת הוא האפשרות להפחית במידת מה את לחץ הדם, ולו באופן זמני. זה כלי לא מבוטל בכוחו לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
• נושא החשיפה ההדרגתית לאור כאמצעי ליקיצה טבעית מאד מסקרן אותי. מחיפוש באינטרנט של מוצרים כאלה ליקיצה באמצעות חשיפה הדרגתית לאור (וראו, למשל, wake up light, או BioBrite, או Apolo וישנם עוד מוצרים רבים אחרים מחברות שונות ומשונות) למדתי מביקורות המשתמשים (אפשר למצוא כאלה ביקורות באתרים כגון Amazon.com או Ebay.com) שזה אכן משפיע לחיוב על אנשים רבים (נו, אלה שהמוצרים אכן עבדו: הנורה לא נשרפה, השעון עבד וכו...). לא מצאתי מוצרים כאלה זמינים לרכישה בארץ. כנראה שיש מקום להתעניין אצל אנשי מקצוע או יבואנים של ציוד למעבדות שינה או יבואנים של ציוד (פרה)רפואי.
• אומגה שלוש. משום שאינני חסיד כלל וכלל של תוספי מזון, אבל יחד עם זאת העדויות המדעיות על היתרונות של צריכת שמנים כגון אומגה שלוש, ועוד היתרונות הבריאותיים של אכילת דגים, אני מרבה מאד באכילת דגים. ואכן, זה גם טוב לירידה/שמירה על המשקל, וגם מועיל מאד לגוף, לפחות לפי מה שמראות תוצאות בדיקות הדם. אמנם אין לי דרך להבדיל האם רק או בעיקר אכילת דגים גרמה לשיפורים אצלי. אני משלב את זה יחד עם פעילות גופנית נמרצת חמש פעמים בשבוע (45 דקות בדופק גבוה במכשיר קרוס טריינר), מלבד עלייה בפעילות גופנית בכלל (בעצימות נמוכה) כגון המרת כל הנסיעות שלי בתוך היישוב שבו אני גר להליכה ברגל לרבות, ליווי הילדים לגנים ולבית הספר בבקרים, ליווי הילדים לחוגים ולחברים, קניות וכו'. בנוסף, אני גם מקפיד מאד על התזונה, צריכה של ירקות ופירות (וכאמור דגים) ואי צריכה של מזונות מעובדים, מזונות המכילים סוכר, מזונות המכילים קמח לבן ומזונות מטוגנים וכאלה שמכילים שמנים מוקשים. כמו כן אני ממעיט מאד בצריכת בקר ומחליף אותו בעוף. למעשה, זה מתאים לעוד נקודה שמעלה סרוואן-שרייבר והיא פעילות גופנית ותרומתה לבריאות הגוף והנפש. פה וודאי אין מי שיחלוק על הידוע שפעילות גופנית טובה ומועילה. יחד עם זאת סרוואן-שרייבר מציג הסברים ותוצאות ממחקרים על התועלת בפעילויות גופניות ספציפיות על הורדת רמות לחץ ועל מצבי דכאון. מעניין מאד.
• הנושא האחרון שתפס את תשומת ליבי הוא התקשורת הרגשית. מה שמכונה תקשורת שמונעת מאינטליגנציה רגשית מפותחת. סרוואן-שרייבר נותן שני מתכונים מאד קלים: האחד לשיחה שבה רוצים להביע התנגדות או ביקורת והאחרת להאזנה ולהשתתפות בפתרון משבר. אמנם על שני המקרים המדוברים כבר יצא לי לקרוא ספרות מתחומים שונים (ניהול, עסקים, הורות, יחסים, הוראה ועוד) שנוגעים בנושאים הללו ומדגימים אבל אני חושב שפרט אולי לספרים של פייבר ומייזליש (כתבתי על ספריהן ביומן הרשת שלי פה וגם פה, וספרים על התמודדות לא אלימה, למשל כפי שמציג בספרו חיים עומר, המאבק באלימות ילדים), לא מצאתי הסבר ומתכון כה מובן וכה פשוט לשימוש. באמת מפליא שלא מלמדים את זה לאנשים בכלל בתחומים שונים. שווה מאד לקרוא.

יש עוד נושאים שמוזכרים בספר שפחות התחברתי אליהם, אבל הם מעניינים גם הם.

הספר מומלץ מאד ומהנה מאד לקריאה.

דמוקרטיה באזיקים מאת שולמית אלוני

קראתי את ספרה החדש של שולמית אלוני דמוקרטיה באזיקים.
רקע על שולמית אלוני אפשר לקרוא בויקיפיה, פה.

על הכריכה של הספר מובא קטע ממגילת העצמאות הדן בזכויות אדם ומילים רבות מחוקות בקטע, כאילו לציין שאין ממש שיוון ואין ממש דמוקרטיה. רעיון יפה מאד. מצאתי התייחסות לעטיפה ביומן הרשת ליבריסטאן אז אפשר לקרוא שם על העטיפה ומשמעויות אפשריות שלה.

על אודות הספר ניתן לקרוא באתר ההוצאה, עם עובד.

והנה, באתר נ.צ. לדמוקרטיה, מדבריו של פרופסור ירון האזרחי כפי שנאמרו בערב לכבוד השקת ספרה של שולמית אלוני, "דמוקרטיה באזיקים", שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים.

הקריאה בספר היתה מהנה ולמדתי כמה דברים וחידדתי כמה ארועים שידעתי עליהם אך לא בהכרח את הפרטים שנמסרו עליהם בספר. אני מסכים עם דברים רבים בביקורת על הספר שכתב יאיר שלג בהארץ. הספר מסביר יפה את הבעיתיות של המושג מדינה יהודית ודמוקרטית. אלוני טוענת ואף מנמקת יפה מדוע המילה דמוקרטית מהווה קישוט ולא יותר. לא די שאלוני טוענת על הבעייתיות להלכה ולמעשה בין עקרונות היהדות האורתודוכסית לבין עקרונות הדמוקרטיה היא אף מציגה את ההבדלים המהותיים בין זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל לפי חוקיה מאז קום המדינה לעומת המודל המוצג במסמך המכונן, הוא מגילת העצמאות. ציפיתי למצוא דיון מעמיק בנושא זכויות האדם בכל הקשור להתנתקות ולא מצאתי. ההמנעות מנושא זה מפתיעה ומצערת אותי מאד. עוד ציפיתי למצוא התייחסות מעמיקה למנהיגות ערביי ישראל, לרבות בכנסת, אך יש בקושי נגיעה בנושא ולא טיפול יסודי. גם זה מצער.

הספר עוסק בנושא חשוב מאד ומכיל מידע רב שלדעתי על כל אזרח לדעת. יחד עם זה לא מצאתי בספרה חידושים מרעישים. העיקר ידוע וברור. מי שלא יודע -- כדאי לו שיקרא.

סיכום השבוע בגן יובל לשבוע 7.12.2008-12.12.2008

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר:

חוויות משבת: מסיבת יום ההולדת של איתי ד. ובן,

סוף שבוע באילת: ביקור במצפה התת-ימי ( http://www.coralworld.com/eilat/ ) ובפארק תמנע

( http://www.trekker.co.il/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%A2/ ) (מעין גולדבורט).

חנוכיות: עדן ומיקה היו הראשונות להביא לגן חנוכיות מחומרי מיחזור שהכינו בבית עם בני המשפחה! כל הכבוד!

אריאל הביא לגן חנוכיה בצורת חמסה להנאת כולנו. היא הצטרפה לתערוכה.

ספירה מ- 20 ועד 1.

אוריינות שמות הילדים לפי האות האחרונה בשם: היה קצת קשה, אבל נעזרנו האחד בשני, ולאט לאט זה הצליח. נמשיך בכך לפחות שבועיים.

בחרנו תורני בוקר.

בדקנו את מצב מזג האוויר (סוף-סוף מעונן!!).

מפגש הבוקר: התחלנו עם שיר החילזון באמצעות בקבוקוני הגשם לרגל העננים בשמים. שרנו את שיר ימות השבוע והמשכנו את שאר המפגש באווירת חג החנוכה: שירי חנוכה שכבר מכירים וגם חדשים. השתמשנו באביזרים מגוונים, ונהננו מאוד!

זמן חצר ויצירה: הילדים הדביקו את סמלי חג החנוכה על גבי בריסטול. זהו החלק הראשון ביצירה, והחלק השני יהיה במהלך השבוע בשעת מפגש הצהרים, אז נלמד מהן מסגרות, ונקיף את הסמלים במסגרות מסוגים שונים.

מפגש הצהרים: הצגה ססגונית של כמעט כל ילדי הגן של "גברת קרש ומר מערוך" מאת דתיה בן דור, ושירי חנוכה שמחים.

יום ב – מפגשון הבוקר: שוחחנו על היצירות שנעשה היום בחצר (פירוט בהמשך), וראינו סביבונים שהביאו הדר , עידו ואריאל, והוספנו אותם לתערוכה שלנו.

בחרנו תורני בוקר וספרנו מ- 20 ועד 1, והיום ויתרנו על אוריינות שמות הילדים לטובת ספר מקסים שהביא אוהד:

"על הצבעים ועל הנפלאות שקרו לנרות" מאת רינה שליין. נהננו מאוד לקרוא על הנרות הלבנים שבאישון הלילה החליטו שהם רוצים להיות צבעוניים, ופנו לטבע כדי למצוא בו צבעים. פשוט מקסים!

מפגש הבוקר: לטובת מזג האויר הסתוי שחזר אלינו חילקנו עלי שלכת, ושרנו את "חבורת עלעלים", ולאחר מכן דיקלמנו את "עלה אחד קטן". היתה שמחה גדולה בזמן הזה, ואין ספק שלאחר ה"ההזנחה" האחרונה של שירי הסתיו, הילדים התרגשו לקבל שוב את עלי השלכת.

אז חזרנו לנושא חג החנוכה עם אוריינות השם "חנוכה". כמה ילדים הגיעו וסידרו ביחד ממש יפה את האותיות המרכיבות את המילה, ולאחר שקיבלתי נזיפה מרוני על כך ש"הם מסתדרים לבד", הפסקתי לנסות לעזור, ואכן הם הסתדרו יפה לבד! לא משנה אחר כך כמה ניסיתי לבלבל את האותיות, הילדים ידעו להחזיר את הסדר למילה, מה שמלמד את כולנו שהילדים רואים וקולטים הכל: המילה כתובה דרך קבע על לוח הנושא, והילדים מודעים אליה, ומכירים את סדר האותיות, גם אם איננו מרבים לעסוק בכך.

כמובן שרנו המון שירי חנוכה שמלווים באביזרים ססגוניות, והשמחה היתה רבה!

זמן חצר ויצירה: בזמן החצר הילדים סיימנו להדביק את סימלי החג על גבי הבריסטול (מחר נמשיך את העבודה בזמן מפגש הצהרים), והתחילו עם יצירה חדשה: הילדים קיבלו אחד מסמלי החג, והדביקו עליו פייטים קטנים. עבודה של מוטוריקה עדינה.

מפגש הצהרים: התחלנו כמובן בהצגה של "גברת קרש ומר מערוך", שהיתה פשוט נהדרת, והמשכנו עם כמה שירי חנוכה שלא הספקנו בבוקר.

סיימנו במשחק סביבונים לקול צלילי השיר (איך לא?) "סביבון סוב סוב סוב", ובספור שהביא אורי:

"הלביבה שהתגלגלה" שעיבדה תלמה אליגון-רוז. http://web.macam.ac.il/~livne/lilachelkabets/hanuka/p/p5.doc

יום ג – מפגשון הבוקר: התחלנו עם אוריינות שמות הילדים לפי האות האחרונה בשמם. היום היה ממש טוב. הקפדתי מתחילת השבוע להשאיר את לוח השמות זמין לילדים, כדי שיוכלו להתבונן בו ולהבין את משמעותו, ובעיקר כדי לשחק בו ולהתנסות. לדעתי זה ממש עזר, אני גאה בילדים ושמחה על השגיהם.

היום לא בחרנו תורני בוקר, מאחר והיום זהו היום האחרון של הסבב הנוכחי, והתורנים נקבעו עוד אתמול (אלה שנשארו), וביום חמישי נתחיל סבב תורנים חדש.

נהננו לראות סביבונים נוספים שילדים הביאו להנאת כולנו, והוספנו אותם לתערוכה.

מפגש הבוקר: התחלנו עם הופעות הילדים בשירי בוקר מוכרים.

המשכנו בשירי חנוכה, ולילדים כבר לא היתה סבלנות!

למדנו ריקוד לשיר המוכר : "סביבון סוב סוב סוב", ונזכרנו בשירים שאנו כבר מכירים. השתמשנו באביזרים מגוונים, ובאמת עשינו כיף חיים.

סיימנו את המפגש במשחק סביבונים שמח לצלילי השיר "סביבון סוב סוב סוב".

זמן חצר ויצירה: המשכנו עם היצירה של הדבקת הפייטים על גבי סמלי החג.

מפגש הצהרים: התחלנו כמובן עם ההצגה "גברת קרש ומר מערוך", והמשכנו עם שיחה על מאפייני החג, מאיפה בא השמן (מהזית), כמה נרות סך הכל, מי מדליק את הנרות וכו'.

סיימנו ביצירה קבוצתית מהנה שהמשיכה בעצם את מה שהילדים הכינו מבעוד מועד בתחילת השבוע:

הם הדביקו על גבי בריסטולים את סמלי החג, ולאחר ששוחחנו על המילה "מסגרת", וראינו שני סוגים מרכזיים של מסגרות: עגולה ומרובעת, והבנו שהמילה באה מהמילה "לסגור" – כלומר המסגרת צריכה להיות סגורה כשהיא מקיפה את הסמל – הילדים קיבלו את יצירותיהם, בחרו צבעים, והקיפו בהצלחה רבה את הסמלים שלהם.

שוחחנו גם על כך שסמל עגול עדיף להקיף במסגרת תואמת עגולה, וסמל שנראה רבוע יותר (למשל נר חנוכה) עדיף להקיפו במסגרת מרובעת.

אין ספק שלילדים קל יותר עם המסגרות העגולות, וזה היה בסדר גמור.

העיקר שהטמיעו את המושג "מסגרת" והתנסו בכך.

יום ד – יום חופש

יום ה – מפגשון הבוקר: ספריה + בחירת תורני בוקר + ספירה מ- 20 ועד 1.

מפגש הבוקר: שירי סתיו, הופעות הילדים עם שירי בוקר עליזים, ואוריינות המילה "חנוכה".

המשכנו עם שירי חנוכה עם המון אביזרים.

זמן חצר ויצירה: סיימנו להכין את יצירת סמלי חנוכה המקושטים בפייטים.

מפגש הצהרים: לאחר ארוחת הצהרים לליב כיבדה את הילדים בעוגיות יפות מעשה ידיה לרגל הולדתו של אחיה הקטן, קינן.

התחלנו את המפגש בריקודים: "מטייל אני לבד" + "חנוכה חג יפה כל כך". שמנו דגש על ההתנהלות שלנו במרחב, על הדיוק בתנועות, ועל היכולת לפעול בזוגות ובמעגל.

שרנו עוד שיר חנוכה, וסיימנו כמנהגנו בימי חמישי בקריאת ספור, שנבחר מבין הספרים שהילדים בחרו לקחת עימם הביתה:

"למה רק כבשים" מאת אלינוער קלר.

תזכורות והודעות:

מחר יום שישי, יתקיים טקס קבלת השבת, וכהורי השבת יכהנו מעיין ואיתי סספורטס.

מחר גם נחגוג מסיבת יום הולדת לאוהד! מזל טוב לחמוד ולמשפחה!

בשני ימי רביעי הבאים (17/12 + 24/12 ) אגיע לגן, ובאותם השבועות לא אקח ימים חופשיים.

מזכירה לכולכם: את מסיבת חג החנוכה בגן נחוג כולנו ביחד ביום ד, ה- 24/12 בשעה 17:00

אי מענה לפניותי (תל' / 09565778 וכן מספר פנייה: 14713380, מספר סימוכין: 14713381 למנכ"ל משרד החינוך -- יש לי פניות נוספות שאף לא זכו כלל לסימוכין או מספר פנייה כלשהו)

‏יום רביעי י"ג כסלו תשס"ט, ‏10 דצמבר 2008.

לכבוד,

האגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך באמצעות דוא"ל info@education.gov.il

שלום רב,

הנדון: אי מענה לפניותי

מדובר בפניות שסימונן:

· תל' / 09565778

· מספר פנייה: 14713380, מספר סימוכין: 14713381 למנכ"ל משרד החינוך.

· כמו-כן, יש פניות נוספות למשרד החינוך שלא זכו לסימוכין, מספר פנייה כלשהו, או אפילו למענה.

טרם קיבלתי מענה ובו תשובות רשמיות של משרד החינוך לשאלותי. אני מבקש להבין מדוע עובדי משרד החינוך מתעלמים ואינם משיבים באופן ענייני, רשמי ובכתב לפניותי.

כיצד ייתכן שמשרד החינוך מתיר לבתי ספר לקיים את תכנית קרב במהלך יום הלימודים אף על פי שאין הסכמת כל ההורים? הרי זה עומד בסתירה גמורה להוראות חוזר מנכ"ל. מדוע הפיקוח שאמור לפקח ולאכוף את קיום הוראות החוק והנחיות המשרד מעלים עין ובפועל אף מאשר (בעל פה, לכאורה. לי לא נשלח אף אישור בכתב חרף בקשותי) קיום תכנית קרב במהלך יום הלימודים למרות שבבירור אין הסכמת כלל ההורים, יש התנגדויות של חלק מההורים בכתב ויש פניות למפקחת?

כיצד משרד החינוך מתיר פיצול כיתות בתשלום – זה מה שקורה בפועל כשמשלבים את תכנית קרב במהלך יום הלימודים?

איך זה שמשרד החינוך מאפשר לקיים חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים ומעלים עין כשתלמידים שהוריהם לא משלמים מוצאים מהכיתות ל"פעילות חינוכית אחרת"?

הנה דוגמה אחת (יש לי נוספות), באתר משרד החינוך, האגף לפניות ולתלונות הציבור, בשאלות ותשובות בנושא תשלומי הורים אתם כותבים במפורש שכל עוד תכניות לימודים משלימות (תל"נ) וכן תכנית קרב (מה שאתם מכנים שם קרן קרב) מתקיימות במהלך יום הלימודים (ולא אחריו) ולא התקבלה הסכמת *כל* ההורים לקיום התכנית במהלך יום הלימודים, אזי *כל* התלמידים ישותפו וזה כולל את אלא שלא שילמו עבור השירות. נושא זה מוזכר בחוזר מנכ"ל סג'3א גם בנושא תל"נ, וגם בנושא קרב וכן שוב בחוזר מנכ"ל סד'1א והפעם עם ציון מפורש של תכנית קרב (וראו סעיף 5.1). וזה גם הגיוני: הכיצד יש חוק חינוך חובה חינם ומשרד החינוך יתיר הפרדת מעמדות לפי תשלום? עוד אני שומע בתקשורת שמשרד החינוך רואה בחומרה את הגדלת הפערים בין מגזרים אמידים יותר לבין אלה אמידים פחות (אתמול, עם פרסום תוצאות המיצ"ב) – אם כך כיצד אתם מתירים הכנסת תכניות בתשלום במהלך יום הלימודים בלי הסכמה מלאה של כל ההורים?

מדוע המפקחת הגברת מינה ענתבי אומרת לי בטלפון שהיא מאשרת את זה למרות הוראות חוזר מנכ"ל, בע"פ ולא בכתב? אני מלין על כך שהיא לא טרחה לענות לי בכתב כלל.

מדוע מר חיים הלפרין, מנהל היחידה לתכניות לימודים משלימות, לא כותב תשובה רשמית ומעדיף לשאול אותי בשיחת טלפון, מה העניין שלי בדקדקנות בתקנות ומדוע זה מפריע לי, ומספר לי על כל מיני כללים לכאורה (הוא לא היה מסוגל לנמק את תשובותיו עם הוראות החוק או הוראות משרד החינוך ותקנותיו) שמכשירות את המעשה בשעה שהוא לא יכול להתמודד עם שאלה פשוטה איך זה יכול להיות שהוראות חוזר מנכ"ל אוסרות זאת ואין אף מקום שמתיר את זה. מדוע אין הוא עונה באופן ענייני, רשמי ובכתב לשאלותי?

האם אכן עובדים אלה של משרד החינוך בורים בהוראות המשרד? האם מנסים להתיש אותי כאזרח כדי שאוותר על בקשותי לבירור ועל תלונותי ואסיק שהעניין תקין ומותר?

מדוע משרד החינוך באמצעות הפיקוח מבטל בפועל בשטח תקנות שהתקין המשרד בעצמו? הכיצד יד אחת שוללת מעשה באופן רשמי ובפרסומים ויד אחרת מתירה אותו בפועל בשטח?

אינני מבקש שתפעלו פעולה כלשהי, אלא רק שתענו על שאלותי ותצהירו על עמדתכם הרשמית: או שהעניין מותר, ואז וודאי תוכלו לנסח מכתב רשמי שמציין זאת ומנמק איך זה מסתדר עם ההוראות הסותרות. או שהעניין אסור והוא מתקיים בכל זאת ומשרד החינוך מעלים עין או גרוע מזה: מעודד זאת. בכל מקרה יש די והותר סיבות להבהיר את הנושא, בצורה ברורה, חד משמעית, רשמית ובכתב!

בכבוד רב,

שלמה יונה

נחל משושים 12

כפר יונה 40300

העתקים:

· קרן יעקב, רכזת בכירה, האגף לפניות ותלונות הציבור: kerenya@education.gov.il

· שרה רויטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי: sararu@education.gov.il

· שולה בן נון, המינהל הפדגוגי, אגף חינוך יסודי: shulabe@education.gov.il

· חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה: haimha@education.gov.il

· דגנית גורן, קן פתוח לתלמידים: dganitsh@education.gov.il

· אפרת חפץ, רכזת תקציבים ותמיכות: efrathef@education.gov.il

· סמדר ברחק, לשכת מנכ"ל משרד החינוך: smadarba@education.gov.il

· שלומית עמיחי, מנכ"לית משרד החינוך: mankalit@education.gov.il

הדרכה בהוראת מתמטיקה יסודית

כתבתי הבוקר בתפוז בקשה בפורום חינוך מתמטי ובה אני מבקש מאנשי העמותה לקידום החינוך המתמטי בישראל עצות והכוונה כיצד אוכל להביא לשימוש בהוראה בשיטת מתמטיקה יסודית בגני החובה ובבתי הספר היסודיים בכפר יונה. הנה לשון ההודעה שכתבתי:

שלום רב,

אשמח לקבל מכם הדרכה כיצד לקדם את הנושאים הבאים:

1. הדרכת הגננות בגני החובה ביישוב בו אני גר בהוראת מתמטיקה יסודית (מה נדרש מהן, מה נדרש מהמועצה, מה אני יכול כהורה לעשות כדי לעזור, איך הורים נוספים יכולים לעזור וכו') במטרה להכניס את השיטה לשנת הלימודים הבאה לאור התכנית החדשה להוראת מתמטיקה בחינוך הקדם יסודי.

2. כיצד להכניס את מתמטיקה יסודית כשיטת הוראת המתמטיקה בביתי הספר היסודיים ביישוב שבו אני גר? כוונתי היא שהתכנית בבתי הספר היסודיים תתחיל בשנת הלימודים בעוד שנתיים, זאת אומרת, עם עליית בוגרי גן חובה שילמדו מתמטיקה יסודית לילדי גן לכתה א'. אני מניח שמשך זמן של כשנה יכול להספיק כדי להדריך, ולתרגל גם את הנהלות בתי הספר, גם את צוות המורים וגם את ההורים שיהיו מעוניינים לקחת חלק.

אני משער שהעניין לא פשוט, אבל אם הבנתי נכון אז אני כנראה לא הראשון שמתעניין ואולי יש בידכם די
נסיון כדי לכוון אותי. אני מניח שהתחנה הראשונה שלי צריכה להיות מנהלות בתי הספר מחד, מחלקת החינוך וראש המועצה מאידך ואולי אפילו גם לעניין את ועדי ההורים. העניין הוא שאני לא רוצה לטעות ולהטעות ואני מעדיף להתחיל את התהליך כשאני מבין מה השלבים הבאים ומה הבעיות הצפויות כדי להערך עד כמה שניתן מראש.

אודה מאד על הדרכתכם.

נסיגה בדרוג ישראל במבדקים בינלאומיים במתמטיקה

הנה מה שכתבתי על הנושא הבוקר בפורום חינוך מתמטי בתפוז:

הידיעה מעיתון גלובס מספרת על התדרדרות נוספת
בהצלחת התלמידים בישראל במבחני המתמטיקה הבינלאומיים.

על המבדק TIMMS המדובר אפשר לקרוא באתר שלו, באנגלית.

מה אפשר לעשות כדי לעזור לקובעי המדיניות לפקוח עיניים
ולהפסיק להתעסק במהפכות ובאופנות ולהתחיל ללמד כראוי?

ישנן מדינות שבאופן עקבי מככבות במקומות הראשונים במבדקים
אלה ואחרים. מדוע שלא ללמוד מהן מה הן עושות ואולי גם לבדוק מה עושים במדינות שלא
מצליחות כדי להבין מה לא לעשות?

איך אנחנו כאזרחים וכהורים יכולים להשפיע כדי לכוון את
המערכת להשתפר?

חינוך מתמטי והוראתו

קראתי בהנאה גמורה שני ספרים לאחרונה, אשר עוסקים בהוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים. ספרו המצויין של פרופסור רון אהרוני, חשבון להורים נקרא בכותרת המשנה שלו ספר למבוגרים על מתמטיקה של ילדים. ספרה המצויין של ד"ר מירה עופרן, שליש לחלק לרבע נקרא בכותרת המשנה שלו המחשבה שמאחורי החישוב.

שני הספרים נוגעים בנקודה חשובה: מה החשיבות של הוראה מתמטית לתלמידי בית ספר יסודי, מהם היסודות החשובים בחינוך המתמטי לגיל זה, דגשים על הוראה נכונה ולא נכונה של היסודות ואולי לא פחות חשוב מכל אלה, רשמים מהתנסויות של הכותבים עצמם בהוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים.

בשני הספרים יש מסר ברור, לא להתחכם, לא לדלג על שלבים, לא לחפש את המתוחכם, לא לקבע בתבניות ולא לחפש קיצורי דרך -- יש ללמד באופן ברור, מדורג, להרבות בהגדרות ולדייק ולדקדק בהן, לתת לתלמידים דוגמאות רבות ולהנחותם להגיע אל הכלל ואז לנסחו יחדיו במדויק, להשתמש בעזרים שונים ומשונים ומגוונים כדי להמחיש מושגים ופעולות.
רון אהרוני מתאר בשפה קולחת ובכתיבה זורמת על חוויותיו בהוראת מתמטיקה לתלמידי בית ספר יסודי, על ההבדלים בין הוראת נושאים מתקדמים במתמטיקה בטכניון לעומת הוראת מתמטיקה יסודית לתלמידים בבית ספר יסודי. הוא טוען וגם מנמק ומדגים שקושי יסודי בהוראה יעילה של מתמטיקה בבתי הספר היסודיים היא חוסר הבנה בראש ובראשונה של המורים למתמטיקה בעצמם של החומר, לרבות הגדרות מדוייקות, מדוע עושים כך ולא אחרת, הכרה של מגוון שיטות לפתרון תרגילים ובעיות ועוד. נושא חשוב שמוזכר בספר הוא הבאת התלמידים למצב שבו בכל נושא הם לא רק מסוגלים לפתור תרגיל חשבוני אלא גם להמציא תרגילים חשבוניים בכל נושא. יכולת כזאת היא מדד טוב להבנת החומר ולהפנמתו. עוד בספר על מה שחשוב לשנן (לא הרבה, הופתעתי!) ומדוע הכרחי לשנן גם את זה. בספר גם ראיתי ניצנים לספר מאוחר יותר שלו, מתמטיקה שירה ויופי. רון אהרוני גם נותן ציוני דרך בחשבון לבית ספר יסודי, גם מסביר את הקשיים ומציע דרכים להסביר ולהתיר קשיים או מראש להמנע מהקשיים ובעצם מאפשר להורים להבין מה הילדים אמורים ללמוד בבית הספר בחשבון ולהעריך עד כמה מה שהם מבינים מתאים למה שהם אמורים להבין. היכולת של הורה להשלים את הנלמד בכתה ולפצות על פערים הוא בעל עוצמה רבה. הספר מיועד גם למורים, ואני מקווה שהמורים לחשבון של ילדי קראו או קוראים את הספר ויעשו שימוש במה שלמדו ממנו.

ספרה של מירה עופרן גדול (במימדים) ועבה יותר ומכיל חומר רב פחות או יותר באותם הנושאים הבסיסיים והיסודיים שבהם נוגע אהרוני. אופן הכתיבה של השניים שונה, ולטעמי הקריאה של ספרו של אהרוני היתה קלה יותר אם כי לא פחות מחכימה. מאידך, בספרה של מירה עופרן נחשפתי למידע נוסף רב ולהצעות רבות להמחשות ולהפעלות שיסייעו להטמיע את ההבנה של החומר הנלמד. כתבתי כבר ביומן הרשת שלי על ספר אחר של מירה עופרן, מה יש פה להבין??? ועליו אני ממליץ גם כן בחום.
שני הכותבים ביקורתיים מאד בכל הקשור לשיטות הוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים (ובכלל במערכת החינוך בארץ). לא קשה לחפש ולמצוא מאמרים שלהם בהם הם בוחנים את דירוגה של ישראל במבחנים בינלאומיים במתמטיקה ועל הסברם לגורמים לכך. אולם הם לא מסתפקים בביקורת ועוד מרבים להסביר ולחנך כיצד כן ניתן ללמד מתמטיקה באופן שיביא להבנה עמוקה, ובעקבותיה להשגים ולהצלחה, לא רק בבחינות אלא במקצועות רבים ובחיים עצמם. כל אחד מהם בדרכו מנתח את הגורמים ואת המהות של הפחד ממתמטיקה ואת החרדה מהמקצוע ויודעים להציע כיצד אפשר להעלים פחדים וחרדות אלא ע"י הבנה יסודית ומעמיקה.

כבר כתבתי ביומן הרשת שלי על הרשמים הראשונים שלי משימוש בחוברות מתמטיקה יסודית ועל העמותה לקידום החינוך המתמטי בישראל והתרשמותי ממנה. אני חושב שיש מקום לנסות ולהתנסות בשיטות המוצעות. הרשמים שלי עם בני, אביב (בכתה ב') ועם בתי סיון (בגן טרום חובה) מצויינים! לצערי, הילדים שלי נחשפים לשיטה רק בבית אתנו ההורים ולא בבית הספר ובגן. אני מקווה שאצליח להביא לשימוש בשיטה בגני החובה ובבתי הספר היסודיים בכפר יונה.

גם ספרו של רון אהרוני, חשבון להורים, מומלץ מאד וגם ספרה של מירה עופרן, שליש לחלק לרבע, מומלץ מאד. אני חושב שכדאי מאד להורים שיש להם עניין בחשבון או שרוצים להתעניין ולסייע לילדיהם בבתי הספר היסודיים לקרוא את הספרים הללו. אם הייתי צריך להמליץ רק על אחד הייתי בוחר בספרו של רון אהרוני, אבל רק משום קלות הקריאה, ספרה של מירה עופרן הוא מועיל ומחכים לא פחות.

מעות - אגרון הכלכלה, המנהל והעסקים

מצאתי אתר ובו מילונים, או אגרון, למונחים בכלכלה, מנהל ועסקים. יש גם חיפוש בכלל המילונים או בכל אחד מהם וכן אפשרות לצפות באגרון של כל אחד ואחד מהתחומים.
עורך האגרון הוא איתן אבניאון שערך גם את מילון ספיר ומילונים שימושיים אחרים כמו "לשון ראשון", קורא בשם", מילה במילה", תשבצת" "חרוזים לכל עת", ובטח עוד כמה נוספים שאני לא זוכר או מכיר...

עיקר התועלת, לטעמי, הוא האפשרות לקבל את המונח הלועזי המקובל בתחום בהנתן מונח עברי שגור. וזה שימושי מאד כשרוצים שכל הצדדים בשיחה או בתכתובת יבינו אלה את אלה כראוי. כמובן, גם ניתן לקבל מונח עברי בהנתן הלועזי.

נחמד מאד. שימושי מאד.

כמה דוגמות שאהבתי:

• עסקת כיבוס
• פוליסה מסולקת
• חֶבְרָה לַערוּבַּת גִּמְלָאוֹת

כמו-כן מעניינת ההבחנה בין קופת גמל לבין קרן פנסיה, מדוע מעניינת? כי להבנתי, המשמעות בעברית של פנסיה היא גמלה, או גמל. יחד עם זאת, ברור שהמכשירים הפיננסיים הללו אינם זהים. הכוונה כנראה היתה פעם להבדיל בין תשלום חד פעמי (provident) לבין קצבה שמשולמת באופן מחזורי (pension), אולם מעיון בהגדרות לא ניכר שעתה זהו פרט מבדיל בין המכשירים הללו, לרבות לאור הרפורמה בפנסיה שמבטלת למעשה את ביטוח הוני לצרכי פנסיה. מעניין, כבר אמרתי? :-)