מה מספיקים לעשות כשחולים בבית

לצערי לא חשתי בטוב ונאלצתי לפול למשכב בימים האחרונים.
אז לחדר הכושר לא הלכתי וגם לא לעבודה ולא עסקתי בפעילות גופנית אבל מה שכן הרביתי לעשות זה לקרוא ואפילו הספקתי לקרוא ולהעיר הערות (והארות) על טיוטה של ספר חדש במתמטיקה לכתות ד' שיראה אור לקראת שנת הלימודים הקרובה.

על חלק מהספרים שקראתי כבר הספקתי לכתוב ביומן הרשת, ועל הרבה אחרים לא. בהזדמנות אכתוב על כולם, או אולי רק על חלקם. נראה כבר.

ביום ה' בערב אזרתי אומץ וכוחות ונסעתי לכיכר רבין בת"א כדי לחוות איתו את יריד שבוע הספר. זה הנה נפלא! בילינו שם נטו במשך 4 שעות. קראנו הרבה. התרועענו עם תולעי ספרים אחרים ונחשפנו לכותרים שלא הכרנו ולכאלה שרצינו להשיג ולבדוק וזאת היתה ההזדמנות. יפה היה לראות שבכל דוכן שאביב ניגש אליו כדי לבדוק את הסחורה המכירות עלו כשאנשים מצאו שהוא יודע לספר ולהמליץ במילותיו שלו על ספרים לטובה או לרעה. המוכרים ידעו יפה לנצל לטובה את הנכס ודאגו לנו בתמורה גם להנחה נוספת (או שרק רצינו לחשוב כך כי קנינו ספרים רבים מאד כמעט בכל הוצאה לאור). השיא היה בדוכן הירחון עיניים לשם אביב ביקש שנגיע כי הוא רצה לעיין בגליונות שאין ברשותו. הדוכן היה שומם ואחרי מספר דקות התחיל להאסף קהל והמכירות רצו כשאביב היטיב להסביר מה שווה ומה פחות ומה הוא חושב. זה היה מחזה מרהיב. מוזר בעיני שהוצאות הספרים לא השכילו להביא ילדים ונוער לדוכנים כדי לדבר על מה שהם אוהבים יותר ופחות. זה היה עושה למכירות שלהם רק טוב.

לי היה נעים לפגוש כמה סופרים ומשוררים. אחד המפגשים המעניינים שלי היה עם חיים שפירא שאת ספרו שיחות על תורת המשחקים כבר קראתי ואת השני, על הדברים החשובים באמת, טרם (אבל קניתי) ועם המשורר רוני סומק. כמובן שהיה משמח לפגוש את טיילור בדוכנים של ידיעות ספרים.

אולי זה ניכר אבל נושא העריכה הלשונית תפס אותי חזק וגמאתי שלושה ספרים בנושא מאת לאה צבעוני (יש לי חוב עוד לכתוב על אחד מהם). חליפת המכתבים ביני לבין לאה צבעוני לאחר שסיימתי את הקריאה של ספרה עברית כהווייתה הניבה לי גם הערות מועילות על מה שכתבתי, גם ספר תקין תחת זה הפגום שקיבלתי וגם ספר במתנה לילדים. כל אלה טובים ויפים ונחמדים מאד ואני מאד מעריך את המחווה ואת היחס החם אבל השיא מבחינתי הוא שאני עתיד לקבל לידי את הספר הבא בסדרת עברית כהווייתה לקריאה כדי להעיר עליו הערות. זה מחמיא לי מאד ומשמח אותי מאד. אני ממש משתוקק לקבל ולקרוא. זה מזכיר לי את ההתרגשות לפני קבלת החבילה הבאה ממועדון הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים.

מחר אשוב ככל הנראה לעבודה ולשגרה.

הבית שבו מתים הג`וקים בשיבה טובה מאת יורם קניוק

בביקורי בשבוע הספר יחד עם בני, אביב, פרנסתי לא רע כמה הוצאות ספרים כשרכשתי ספרים רבים (לפחות מחציתם עבור הילדים). אחד הספרים שמצאתי בביקורי בדוכני הוצאת ידיעות ספרים (שם גם פגשתי, לשמחתי הרבה, את טיילור מהפורום של הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים, שעזרה לי מאד והמליצה לי על ספרים בשבילי, בשביל מתנות שמיכל ביקשה שאקנה לחברותיה המורות ובשביל הילדים וסייעה לי יפה להפרד מכספי בתמורה לערימה דגולה וכבדה של ספרים).

בין הספרים שקניתי בדוכן של ידיעות ספרים היה ספרו של יורם קניוק, הבית שבו מתים הג`וקים בשיבה טובה. שם הספר משך יפה את אביב וגרם לו לחיוך וגם להתחיל (ולסיים) לקרוא בספר עוד בדוכני ההוצאה לאור. והמראה הזה (שחזר על עצמו פעמים רבות מאד במהלך השעות שבילינו ביריד) סייע לו בנקל לשכנע אותי להושיט את היד לארנק ולרכוש בעבורו עוד ספר לספרייה שלו.

מדובר, אם כן, בספר לילדים. אבל אל תטעו, הסופר הידוע לא התפשר על איכות והספר הוא פנינה מצחיקה ושנונה ונהנתי מאד מהשפה ומהתיאורים. לא אצליח להיטיב ולתאר יפה את הספר ואת ההסטוריה שלו טוב מיעל דר שכתבה עליו בהארץ.

אם לבחור משהו מהספר שהצחיק אותי עד דמעות היא אריזות המזוודה של האב כשהוא ממלא את המזוודה בחפצים שאינם שלו. כמה זה הצחיק אותי...

אביב, בני בן השמונה, נהנה מאד מהספר והוסיף אותו בשמחה לספרייה שלו.

מומלץ.

אני מלכה ולא אפס מאת לאה צבעוני

קראתי יחד עם בני, אביב, את ספר הילדים של לאה צבעוני, אני מלכה ולא אפס. אביב המשיך וקרא בו שוב בעצמו עוד והוסיף אותו בשמחה לספריית הספרים שלו.

הספר מצא חן בעיני מאד מכמה סיבות: השפה העברית, הסיפור ותוצאותיו והמסר החבוי שמהווה ערך מוסף.

ארחיב עתה את הדברים:

השפה העברית
השפה היפה שבה הוא כתוב. עברית יפה, ברורה ומדוייקת, ויחד עם זה לא גבוהה מידי ולא טרחנית. עברית בגובה העיניים אך לא עברית נמוכה. בדיוק העברית שאני נהנה לשמוע את ילדי דוברים ואני משתדל להדגים להם בבית.

הסיפור ותוצאותיו
הסיפור עצמו מתאר מקרים שמתאימים למתרחש באופן כזה או אחד בכתות ובין התלמידים בבית הספר וגם לאחר שעות הלימודים. החשיפה לרגשות ולמחשבות וגם לדינמיקה בין הדמויות יש בה לדעתי להועיל לילדים ולנוער להבין שהרגשות שהם חשים אינם דבר יוצא דופן. העובדה שהספר עצמו מבטא באופן ברור וניתן להמחזה בדמיון תוך כדי הקריאה רגשות ומצבים שתלמידים מוצאים עצמם בהם, יש בזה ערך רב לתרום להם להבין את מה שעובר עליהם, לקבל רעיונות כיצד אפשר להביט על המציאות באופן אחר מנקודות מבט שונות ואולי אפילו לאזור עוז ולהתבטא כראוי בנושא עם ההורים או עם מחנך או עם מחנכת הכתה.

המסר החבוי ותהליך הלמידה הנסתר
בשקט בשקט ומבלי שהקורא שם לבו לכך המחברת מלמדת את הקורא להקדיש תשומת לב לפרטים בעת הכתיבה בעברית וכן מלמדת עריכה לשונית בזעין אנפין. הקורא מוצא עצמו לומד ולא מרגיש שהוא לומד.

אביב, בני נהנה מאד מהסיפור ולאחר שהוא סיים לקרוא בו מצאתי אותו שופך לבו על כמה דברים שהתרחשו במהלך השנה בכתה ולמדתי ממנו עוד על הקשרים ועל היחסים בין תלמידים בכתה (עוד מעבר למה שידעתי ממנו עד כה).

הספר מומלץ מאד.

מכתבים רשמיים מאת לאה צבעוני

למדתי והחכמתי מהקריאה בספרה של לאה צבעוני, מכתבים רשמיים. הספר הגיע אלי מהוצאת צבעונים יחד עם הספרים:

• עברית כהווייתה
• אני מלכה ולא אפס
• עיין ערך עריכה

את השניים הראשונים כבר קראתי ואת השלישי אקרא בקרוב.

הספר מכיל 227 עמודים והוא גדול מידות.
הספר מחולק לכמה חלקים:

• עצות והנחיות כלליות
• דיון ברכיבי המכתב הרשמי
• רשימה של מאה "עשה כך" ו-"אל תעשה כך" זה מול זה.
• חמישים מכתבים רשמיים כאשר כל מכתב מיוצג בשלושה אופנים: המקור, נוסח ערוך והמקור כשעליו מסומנות הערות עריכה. על כל מכתב יש הערות כלליות ועוד עשר הערות עריכה שמדובר בהן ברחל בתך הקטנה.

הספר מועיל מאד משום שהוא עוזר ללמוד באמצעות דוגמאות שליליות וחיוביות. פה ושם גם מובאים הכללים שמאחורי הקביעה מה רצוי ומה אינו רצוי.

לא קל למצוא יד ורגל כשמחפשים את הכלל כדי להעזר בו בספר הזה ולכן אני שמח שהכללים והתקינה נאספו והופיעו (חלקם הגדול) בספרה החדש, עברית כהווייתה.

קריאת שלל דוגמאות המכתבים הרשמיים היתה מהנה ביותר. הופתעתי מכך שנמשכתי לקרוא עוד ועוד (ואני בכלל חשבתי שאשתעמם לאחר מכתב אחד או שניים). התוצר הערוך מפליא בפשטותו ובקריאותו ובלשון הנקייה והברורה שלו. הדיונים על השגיאות ועל הבעיות במכתב המקורי שעשעו אותי מאד. לאחר קריאת הספר כולו אני מוצא את עצמי בכל רגע של כתיבה בודק את עצמי בשבע עיניים פן אזכה בספר עתידי של לאה צבעוני להופיע בקלוני כשביקורת נוקבת ומשעשעת על אופן כתיבתי תפרס לה על גבי דפי הספר. גם זה בעצמו דבר שאני מוצא משעשע עד מאד.

ריכוז תיקוני האיות שבסוף כל דיון שימושיים ביותר וכבר מצאתי את עצמי מדפדף בספר כדי לבדוק מילה שזכרתי שראיתי מתוקנת ולוודא שאני בסדר.

הספר מוצלח למי שמחפש הנחיות טובות וראויות לכתיבת מכתבים רשמיים. ולמעשה כמעט כל אחד ואחת מאתנו מוצאים את עצמנו צריכים לכתוב מכתב רשמי. האם לא מוטב שנעשה זאת כהלכה? יתירה מזאת, יש לא מעטים שחוששים אפילו להתחיל ולכתוב מכתב רשמי או שלא יודעים כיצד להתחיל ולכתוב מכתב שכזה ואז מחפשים בקרב מכריהם את זה שיהיה מוכן לעשות טובה ולכתוב בעבורם את המכתב. הספר יועיל לא רק לכל אלה שציינתי לעיל אלא יכול גם לסייע רבות לתלמידים שמקבלים שיעורי בית בשפה ובלשון ולא הבינו בכתה (בין אם בגללם הם ובין אם בגלל חוסר מזל או חוסר כשרון של המורה או אולי אפילו משום שהנושא לא נלמד כלל) מה עושים.

אז אני ממליץ על הספר למי שמכתבים רשמיים יוצאים מתחת לעטו מעת לעת. אבל למי שמחפש ספר טוב ומועיל על עריכה לשונית או על כתיבה נכונה בעברית מוטב אולי לקנות את עברית כהווייתה (שכרגע יש ספר אחד ראשון בסדרה אבל עוד עתידים להופיע נוספים בסדרה), שם החומר מאורגן היטב וקל לאיתור ולשימוש.

שימוש בעברית יפה ומוקפדת בהוראת המתמטיקה

כתבתי הודעה בקומונה של מתמטיקה יסודית בתפוז על שימוש בעברית יפה ומוקפדת בהוראת המתמטיקה. הנה לשון ההודעה:

שימוש בעברית יפה ומוקפדת בהוראת המתמטיקה

מאת: שלמה יונהו 20/06/09 | 13:45

הבחנתי שהוצאות לאור של ספרי לימוד רבים מזניחות את העריכה הלשונית ואלה שבכל זאת מקפידות על עריכה לשונית, זו נראית מרושלת או מתריסה, משום שאינה מקפידה על הכללים של האקדמיה ללשון העברית. זה תמוה בעיני במיוחד לאור העובדה שחובה לקבל את אישור משרד החינוך לכל ספר לימוד אשר במימונו פועלת האקדמיה ללשון העברית שמלכתחילה הוסמכה בחוק מדינה להתקין תקנות ולקבוע תקנים כיצד יש לכתוב בעברית.

חושבני שיהיה מועיל מאד להעמיד משאבים לשוניים כגון החלופות העבריות למילים לועזיות רבות (על שיבושי הלשון והכתיב שלהן) ודוגמאות לניסוחים של שאלות, תרגילים ובעיות שעושים שימוש במונחים הללו כדי להיות מקור לדוגמה לכתיבה יפה ותקינה של טקסט מתמטי בעברית. חלק מהמידע זמין אמנם באתר האקדמיה ללשון העברית אך קשה מאד לאתרו ולכשהוא מאותר קשה לעשות בו שימוש נכון. בנוסף יש מידע רב שחסר או שקשה להבנו או להסיקו כי כל מיני כללים ותקנות והצעות למונחים מפוזרים בפרסומים שונים ומשונים בנקודות זמן שונות וקשה למי שאינו בקיא בתחום לחבר את המידע יחד לכדי מסקנה ולהביא את הדברים לידי שימוש נכון.

מה חושבים החברים בפורום על ההצעה ועל הרעיון?

והנה הקישור לשרשור כולו עם הדיון בנושא.

עברית כהווייתה מאת לאה צבעוני

האזנתי לפני שבוע לתכנית בגלי צה"ל לרגל שבוע הספר העברי. הנושא בתכנית היה שפה וספרות עברית עם ציפי גון גרוס. אחד הספרים המדוברים היה עברית כהווייתה מאת לאה צבעוני שאף התראיינה בתכנית. נושא הספר והשיחה עם לאה צבעוני בתכנית שלחו אותי לחיפושים באינטרנט אחר הספר.

הנה נושא הראיון כפי שמופיע בעמוד התכנית באתר גלי צה"ל:

ד"ר לאה צבעוני, מחברת הספר "עברית כהווייתה" ומנהלת ההוצאה לאור "צבעונים", תספר על ספרה המדגים כיצד יש לדבר ולכתוב בשפה העברית. היא תתאר טעויות נפוצות בהן היא
נתקלת במסגרת עבודתה כעורכת ספרים ומו"לית, וביניהן את הטעויות שהכי מעצבנות אותה.

אני חייב להעיר את הערות העריכה הבאות על הטקסט שלעיל (וזה ממש ברוח הספר המדובר):

• ד"ר לאה צבעוני היא בעלת ההוצאה לאור צבעונים
• במקום "...במסגרת עבודתה כעורכת ספרים ומו"לית" אני מציע לכתוב "...במסגרת עבודתה בעריכה ובהוצאה לאור"

מצאתי את אתר הוצאת צבעונים. מצאתי שם עוד כמה ספרים בנושא שפה עברית ועריכה לשונית. כמה ימים אחר כך התקשרתי להוצאה, שוחחתי עם לאה צבעוני בעצמה והזמנתי את הספר יחד עם כמה ספרים נוספים.

מעניין היה לגלות כי אין אפשרות לשלם בכרטיס אשראי. שולחים המחאה בדואר ובמקביל מההוצאה לאור הספרים נשלחים ומתוך אמון של כול צד בצד השני זה עובד: ההוצאה מקבלת את ההמחאה בדואר ויכולה לפדות אותה והמזמין מקבל את הספרים בדואר ויכול לקרוא בהם).

השיחה בטלפון עם לאה צבעוני היתה נעימה מאד.

הספר עצמו קטן מידות ודקיק יותר ממה שציפיתי. יש בו 142 עמודים.

הספר בנוי כך שהוא מביא בכל פרק עניין של תחביר (השימושים במילית כ, למשל) או של אורתוגרפיה (האם יש לכתוב טלוויזיה או טלביזיה, למשל), או מתוך שלל נושאים של עריכה לשונית וכתיבה הולמת ויפה בעברית. בכל פרק מתואר התקן (לרוב זה שהותקן ע"י האקדמיה ללשון העברית), המצוי, לפי קורפוס של 32 ספרים ופרסומים מהשנים האחרונות והרצוי. אני רואה בספר נסיון להציע כללים ברורים ואחידים (ומנומקים, לא רע, יש לומר) לכתיבת ספרות יפה ועיון (יש גם נגיעה פה ושם בכתיבה משרדית או מכתבים רשמיים, אך משום שלמחברת יש ספרים בנפרד לנושאים הללו, כנראה שלא היה מקום להרחיב כאן עליהם) ולעריכה לשונית. זה עוזר מאד, משום שהנחיות והחלטות האקדמיה ללשון מפוזרות על פני פרסומים רבים ולאורך שנים רבות ואין פרסום אחד מסודר שבו ניתן לחפש ולמצוא בקלות את ההחלטה שצריכים כדי להבין כיצד לכתוב נכונה את אשר רוצים או כיצד להכריע האם לכתוב כך או אחרת.

והנה דוגמה אישית מהימים האחרונים, שמדגימה צורך במקור תקני שכזה: התנדבתי לקרוא כתב יד בשלבים מתקדמים של ספר לימוד במתמטיקה יסודית לכתה ד ולהעיר עליו. לשמחתי בקשתי התקבלה וקיבלתי לידי את כתב היד. אחד הנושאים המדוברים הוא כתיבת תאריך עברי. בכתב היד נכתב כי את מניין האלפים כותבים עם גרש, למשל, ה'תשס"ג. העניין לא היה ברור לי ורציתי לברר את זה באתר האקדמיה ללשון העברית ולא הצלחתי למצוא את המקום שבו נושא התקינה בכתיבת התאריך העברי נדון. גם בפרסומי האקדמיה שברשותי חיפשתי והעלתי חרס בידי. והנה, בספרה של צבעוני בפרק 14, הכול על התאריך, אפשר לראות שלא דובים ולא יער. נפלא! עתה אני מבין שאין לכתוב ה'תשס"ג אלא יש לכתוב התשס"ג.

קהל היעד על פי הכתוב על גבי הכריכה האחורית של הספר הוא אכן כותבים ועורכים והספר מוגדר שם כספר עזר לכותבים ולעורכים.

לשמחתי, ככל הנראה, ספר זה הוא סנונית ראשונה לסדרת ספרי עזר לכותבים ולעורכים. גם הספרה אחת שמפארת את כריכת הספר מעלה את הסברה שכנראה מדובר בחלק מסדרת ספרים. הנושאים הבאים בתור לספרים הבאים בסדרה הם, כך על פי הכתוב על גבי הכריכה האחורית של הספר: סימני הפיסוק, הכתיב חסר הניקוד, ענייני תחביר וניסוח. עתה רק נותר לי להמתין ולגלות מתי אלה עתידים לראות אור, ולהזמינם. אולי יש טעם להתקשר עם לאה צבעוני ולשמוע ממקור ראשון את התחזית בעניין.

היו לי כמה בעיות קלות עם הספר:

איכות העותק שקיבלתי היתה לא מהמשובחים: חלק מהעמודים היו סדוקים עד כדי כך שחלק מהסדקים כמעט הפך לקרע.

בפרק 28 בעמודים 90 ו-91 מדובר על שברים פשוטים ומספרים מעורבים. פה מרוב דוגמאות והמלצות התבלבלתי ולא הבנתי מה מומלץ. מצד אחד נאמר כי "בקריאת מספרים מעורבים מקומו של השבר אחרי היחידה שהוא שייך לה." מצד אחר הדוגמאות הבאות כולן מוצגות כדוגמאות חיוביות. לא ברור לי איך גם הראשונה נכונה וגם השנייה נכונה לאור הכלל שצוטט לעיל:

• 1.5 מיליון דולר = מיליון וחצי דולר [אני ציפיתי שהצורה הנכונה תהיה מיליון דולר וחצי]
• 3.5 ק"ג = שלושה קילוגרם וחצי (ולא שלושה וחצי קילוגרם) [וזה גם עולה בקנה אחד עם הכלל שלמדתי בשיעורי הלשון כשהייתי תלמיד בבית הספר]

במשפט הראשון בפרק 36 בעמוד 113 וודאי נפלה טעות, שכן נשאלת השאלה "שוודי או שוודי?". ולי ברור שאחת מהמילים שוודי היתה צריכה להכתב שבדי.

בפרק 39 בעמוד 118 לא הבנתי מדוע a מופיעה ללא סוגריים מרובעים ואילו [ya] מופיעה עם. אדייק: לא הבנתי מדוע הכתיבה אינה אחידה: או ששני המופעים הללו ייכתבו ללא סוגריים מרובעים או ששניהם ייכתבו עם סוגריים מרובעים.

והנה מחשבה שעולה בראשי לאור נסיוני בעבוד טקסט, בבלשנות חישובית (עבוד שפה טבעית) ולאור הכרותי עם כלי נחמד ומשעשע בשם Perl Critic (מודול לשפת Perl המבוסס על רב-המכר Perl Best Practices), אוכל לחשוב כיצד אוכל לבנות מערכת תכנה אשר תעבד טקסט בעברית ותהיה מסוגלת להעיר הערות עריכה ולנסות ולהמליץ על שינויים. זה רעיון שאפתני מאד למימוש (יש בעיות חישוביות לא מעטות ובעיות תיאורטיות רבות אף יותר) ומאד לא מתגמל מבחינה כלכלית(כך נדמה לי). אבל, אולי באחד הימים אמצא את הזמן ואת החשק ואתחיל לממש חלקים שוודאי אין בעייה לתכנת אותם והם יצליחו לנתח נכונה ולהעיר נכונה בהסתברות גבוהה מאד.

הייתי עוד שמח לו לאה צבעוני, או אולי מוטב דמות מתחום עבוד הטקסט יתקין תקנים וימליץ המלצות ויכתוב למעשה ספר לכותבים ולעורכים (הפעם, עורכים לדפוס או להוצאה לאור שולחנית) בכל הקשור לשימוש נכון וראוי בגופנים, בגליפים, בסימני יוניקוד ובכללי השילוב של טקסט בעברית עם טקסט שאינו בעברית (מתמטיקה, קוד תכנה, שפה זרה אחת או מספר שפות זרות וכיוצא באלה). חושבני שהגיעה העת לתקינה מסוג זה ולתנועה רחבה בציבור שידרוש תקינה שכזאת וירצה לאמץ אותה כ"כ עד שמפתחים של מעבדי תמלילים ושל תוכנות הוצאה לאור (וורדפרס, למשל) יאמצו גם הם את התקינה ויתאימו את התוכנות ואת השירותים שלהם לפי הכללים. כמובן, קודם כל שיהיו כללים הגיוניים, ומקובלים ומעשיים ליישום הן בתכנה והן אצל הכותבים עצמם. זאת נראית לי מטרה נעלה. וחבל שאין יוזמה באקדמיה (באוניברסיטאות), במכון התקנים הישראלי, במשרדי ממשלה או אפילו בקרב גופי ציבור ממומנים אשר פועלים כיום (למשל, מרכז הידע לעבוד העברית, שממומן מכספי משרד המדע והטכנולוגיה) לנסח כללים כאלה, לבדוק כיצד הם עומדים במבחן המעשה ולפרסם אותם ולקדם את השימוש בהם.

ולסיכום: הספר מועיל מאד, קל לשימוש והצלחתי בקלות לאתר בו נושאים רבים שאותם חיפשתי. יש גם נושאים רבים שחיפשתי ולא מצאתי ותקוותי היא שהם יופיעו בכרכים הבאים או שהם כבר מופיעים בספריה הקודמים של צבעוני.

אני ממליץ לרכוש ספר זה, לקרוא בו מעת לעת ולהחזיקו בקרבת שולחן העבודה או שולחן הלימודים ולהתרגל לעיין בו טרם הדפסת מאמר, או פרסום כלשהו, כדי לזהות שגיאות שכדאי לתקן.

הברבור השחור מאת נסים ניקולס טאלב

קראתי בשקיקה את ספרו האחרון של נסים ניקולס טאלב שראה אור בעברית, הברבור השחור. המתנתי בציפייה לספר הזה לאחר שקראתי בהנאה את תעתועי האקראיות.

הספר יצא בהוצאת דביר.
475 עמודים.
תרגום מאנגלית: אורי שגיא.
במקור הספר נקרא The Black Swan וראה אור ב-2007.

על ספריו של טאלב קראתי בספרים של יעקב בורק, האם שימפנזים חושבים על פרישה? ו-רעש. כמובן שאחרי שקראתי את ספרו הקודם של טאלב, כבר קראתי על אודותיו באינטרנט וממאמריו בעתונות המודפסת והאלקטרונית.

אמנם יש בספר הזה מסרים מאד דומים לזה שבספרו הקודם, אבל הסיפורים והמעשיות מעניינים ומשעשעים והרעיונות המרכזיים לדעתי מתקרבים יותר ויותר לכדי זיכוך. לי יש את הרושם שטאלב מנסה בספר הזה להגיע ליותר מהתבטאות על המסרים שלו והוא גולש לא מעט לפילוסופיה. כדאי להקדים ולומר שלדעתי, אם צריכים לבחור בין קריאת הספר הקודם (תעתועי האקראיות) או הספר הזה (הברבור השחור) אני ממליץ יותר על הספר הזה. הרעיונות ממוקדים יותר כאן. (באופן אישי נהנתי לקרוא את שניהם והרגשתי את ההתפתחות של הרעיונות מהספר הקודם לספר הזה, אבל אולי לא כל קורא יעריך ויאהב את זה ואולי הרוב שקראו אחד מהם יתאכזב לגלות כמה רב המשותף בין השניים).

הספר הזה כמו הקודם כתוב בנימה מאד אישית, לא פורמלית, ביקורתית מאד, ואפילו חצופה וזה מאד משעשע ומרענן בספר עיון. טאלב "נכנס" בלא מעט דמויות מפורסמות ומוערכות לרבות זוכי פרס נובל בכלכלה למיניהם, פילוסופים ידועים וגם לא מעט מדענים ומומחים ("לכאורה", כדבריו). אני לא רוצה לקלקל את ההנאה שבקריאה אז אשתדל שלא להזכיר שמות. יחד עם זה יש לו גם כמה גיבורים שהוא מעריך (מעטים בהרבה מאלה שהוא בז להם...) ובראשם מנדלברוט (וגם פופר לא הרחק בעקבותיו).

הטקסט כולו רצוף התייחסויות לאישים בולטים במדע ובפילוסופיה, בפוליטיקה ובשוקי ההון וכן לתוצאות שונות של מחקרים.

הנה כמה דברים שזכרתי לסמן לי תוך כדי הקריאה ושזכורים לי במיוחד:

בעמוד 22 טוען טאלב בטענה נחרצת על אנשים: "איננו לומדים באופן ספונטני שאיננו לומדים שאיננו לומדים. הבעייה נעוצה במבנה המוח שלנו: איננו לומדים כללים וחוקים, אלא רק עובדות, ואך ורק עובדות. נדמה שאיננו טובים בהבנת חוקי-על (כמו החוק האומר שיש לנו נטייה לא ללמוד חוקים). אנו בזים למופשט; אנו בזים לו בלהט."

בעמוד 25 טוען טענה נוספת על אנשים: "כולם יודעים שאנו זקוקים למניעה יותר מאשר לטיפול, אבל מעטים מתגמלים פעולות מניעה."

בעמוד 26 יש תמצות של אחד טענות המרכזיות שטוען טאלב בספר(הטענה חוזרת על עצמה שוב ושוב בגלגולים שונים ובדוגמאות שונות לכל אורך הספר): "לעתים קרובות הנורמלי הוא חסר חשיבות. כמעט כל דבר בחיי החברה נוצר כתוצאה מקפיצות וזעזועים נדירים אך משמעותיים; בה בעת כמעט כל דבר שחוקרים בחיי החברה מתמקד ב''נורמלי'', במיוחד בשיטות פענוח של עקומת פעמון (התפלגות נורמלית) שאינן מגלות כמעט כלום. למה? כי עקומת הפעמון מתעלמת מסטיות גדולות, לא יכולה להתמודד איתן, אולם נוסכת בנו ביטחון כי אילפנו את אי-הוודאות. הכינוי של שיטות אלה בספר הוא... תרמית אינטלקטואלית גדולה."

בעמודים 26-29 יש הגדרה מעניינת של מקצועות סקלביליים לעומת כאלה שאינם סקלביליים ועל עניינים סקלביליים וכאלה שאינם כל זאת תוך כדי דיון מרתק. אני חושב שיש מקום לחשב על קווי דמיון משותפים בין מקצועות סקלביליים ושאינם סקלביליים לבין מקצועות שניתנים למיקור חוץ וכאלה שאינם ניתנים למיקור חוץ. אני מתאר לעצמי שמי שקורא את ההצעה שלי לקווי דמיון בין הנושאים הללו וודאי לא מבין למה אני מתכוון. אני מקווה שאמצא זמן להרחיב בנושא ולפרט את הרעיונות שלי בנושא בהודעה אחרת ביומן הרשת שלי, אולי כשאגיע לכתוב את ההתרשמות (המאד חיובית!!) שלי מספרו האחרון של תומס פרידמן, חם, שטוח וצפוף.

טאלב מדבר על בעיית האינדוקציה, על בעיה שמיוחסת לפילוסוף יום ועל מה שהוא מכנה בעיית תרנגול ההודו (כולם מופעים או כינויים שונים של אותה תופעה או בעייה): מה שהיה ומה שנראה מעיד על הבאות. זה משהו שטאלב טוען שמאפיין מאד מחשבה של אנשים והוא יוצא מגדרו בספר הזה כדי לנסות ולהפנות תשומת לב שזה שגוי ושזה בעייתי ומסביר ומדגים עוד ועוד מדוע והיכן.

בעמוד 137 מתייחס טאלב לאי לינאריות. הוא טוען שהיחסים הלא לינאריים רווחים בחיים ואילו היחסים הלינאריים הם אלה שיוצאי הדופן באמת. הוא מלין על כך שאנחנו מתמקדים ביחסים לינאריים בכתות ובספרי הלימוד רק משום שקל יותר להבין אותם והוא מרמז לכך שזה גורם לאנשים לטעות ולחשוב שזה משום שהם נפוצים מאד. זה מזכיר לי דיון שניסיתי להתחיל בקומונה של מתמטיקה יסודית בתפוז בנושא תרגילים של השלמת סדרה.

בעמוד 140 טאלב מלמד את הקוראים על אושר הדוניסטי. הוא מסביר שבעבור אנשים באופן פרדוקסלי גרוע יותר להרוויח עשרה מיליוני דולרים ואז להפסיד תשעה מתוכם, מאשר לא להרוויח דבר! אמנם בסופו של דבר במקרה הראשון נשארים עם מיליון (לעומת כלום), אבל ייתכן שאנשים היו חשים טוב יותר לו היו מקבלים אפס מאופס. טענה מעניינת.

בעמוד 190 יש עצה או מסר, שאני מזדהה אתו במידה רבה ואסביר לאחר הציטוט: "אני מציע... לכבות את מסך הטלוויזיה, להמעיט בזמן המושקע בקריאת עיתונים, להתעלם מבלוגים. אמנו את יכולות המחשבה שלכם לשלוט בהחלטותיכם; סלקו את המערכת היוריסטית או האמפירית אל מחוץ להחלטות החשובות. אמנו את עצמכם לזהות את ההבדל בין הסנסציוני לאמפירי... מעל לכל, למדו להמנע מתיעול, כלומר ראייה צרה של העולם." ועכשיו הפן האישי שלי: אני מנסה מאד להתייעל בניהול הזמן שלי ולמצוא אפנים חדשים לעשות יותר בפחות זמן ולהתמקד במה שחשוב לי (צריך גם לדעת לזהות מה חשוב ולא רק להתבלבל עם מה שדחוף וגם להקפיד שדברים לא יהפכו להיות דחופים כי דחוף למצער דוחק את רגלי החשוב פעמים רבות...). אז מצאתי שצפייה בטלוויזיה מבזבזת לי את הזמן. לפתע התפנו לו שעות רבות בכל שבוע. אני גם לא קורא עיתונים כלל, מתעלם מפרסומות ועושה מאמצים ניכרים למצוא כוחות כדי להפסיק ולכעוס ולהתעצבן (לא תאמינו כמה זמן מתבזבז לכם בגלל כעס ורוגז, לרבות ההשלכות השליליות שבעקבות דברים שעושים או שאומרים בשעה של רוגז ושל כעס).

בעמוד 287 למדתי על אפקט מתי ועל הסוציולוג רוברט קינג מרטון. הרעיון הכללי הוא שנקודת התחלה טובה מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים להמשיך ולהצליח ולהצליח מאד בשעה שנקודת התחלה נחותה מגדילה מאד את הסיכויים לשקוע יותר ובמאד. מעניין היה לקרוא בעמוד 289 על ההשפעה ההדדית החזקה של ביקורות ספרותיות בביקורות ספרותיות אחרות. התופעה מזכירה את עדריות האנליסטים הפיננסיים.

בעמוד 366 ישנה טבלה שמסכמת יפה רעיונות רבים בספר וכותרתה שתי דרכים לגשת לאקראיות:

הגישה האפלטונית	אמפריציזם ספקני והאסכולה הלא אפלטונית
מתמקדת במה שנמצא בתוך המעטפת האפלטונית	מתעניינת במה ששוכן מחוץ למעטפת האפלטונית
"אתה כל הזמן מבקר את המודלים הללו. המודלים הללו הם כל מה שיש לנו".	מכבדת אנשים שיש להם אומץ לומר "אני לא יודע"
ד"ר ג'ון	טוני השמן
חושבת שתנודות רגילות הן מקור עיקרי לאקראיות, בצירוף קפיצות כבדרך אגב	חושבת שברבורים שחורים הם מקור עיקרי לאקראיות
מהמקרו למיקרו	מהמיקרו למקרו
אנשיה לובשים חליפות כהות, חולצות לבנות; מדברים בנימה משעממת	אנשיה לרוב אינם לובשים חליפות (למעט בלוויות)
טועה במדוייק	מעדיפה לדייק באופן רחב
כל דבר צריך להתאים לאיזה מודל סוציו-אקונומי גדול וכללי ול-"הקפדה המתמטית של התיאוריה הכלכלית"; מזעיפה פנים לעומת ה-"דסקריפטיבי"	מעט תיאוריות ככל האפשר, מתייחסת להעלאת תיאוריות כאל מחלה שיש להיאבק בה
כל המתקן בנוי על ההנחות שאפשר לחשב הסתברויות	לא מאמינה שאפשר לחשב הסתברויות בקלות
דוגמה: מכניקת לפלס, ראיית העולם והכלכלה כשעון	דוגמה: סקסטוס אמפיריקוס ואסכולת הרפואה האמפירית מבוססת הראיות והממעטת בתיאוריות
מסתמכת על מאמרים מדעיים, עוברת מספרים למעשה	מפתחת אינטואיציה מהמעשה, עוברת מתצפיות לספרים
בהשראת הפיזיקה, מסתמכת על מתמטיקה מופשטת	ללא השראה ממדע כלשהו, משתמשת במתמטיקה מלוכלכת ובשיטות חישוב
רעיונות המבוססים על אמונות, על מה שאנשיה חושבים שהם יודעים	רעיונות מבוססים על ספקנות, על הספרים שלא נקראו בספרייה
מניחה כנקודת התחלה את ממוצעיסטן	מניחה כנקודת התחלה את קיצוניסטן
מדע גרוע	אומנות מתוחכמת
מבקשת לדייק באופן מושלם במודל צר, בהנחות מדוייקות	מבקשת לדייק באופן כללי בטווח רחב של תוצאות

בעמוד 380 כותב טאלב, ואני מזדהה מאד: "אני דואג פחות מטרור מאשר מסוכרת." ועוד הוא אומר, ושוב אני מזדהה מאד: "אני מנסה לדאוג מנושאים שלגביהם אני יכול לעשות משהו"

ההספר שופע פנינים של עקיצות ומהווה בית משחטה לפרות קדושות, למרב השעשוע.

רשימת ההערות בסוף הספר מרשימה ומאד מחכימה ורשימת הקריאה וההפניות מועילה ביותר ומשמשת לי בסיס יציאה טוב להרחבת האופקים שלי בנושאים שעליהם דובר. הערות השוליים גם היו מאירות עיניים ומשעשעות.

נהנתי מאד מהקריאה בספר ולמדתי דברים רבים. הרגשתי שהזמן שהשקעתי בקריאתו היה מנוצל היטב ונהנתי להרהר במה שלמדתי ולחפש לי דוגמאות משלי כדי לחזק או כדי להפריך טענות שונות ומשונות שהועלו בספר.

אני ממליץ מאד על הספר. אגב, ביקורת מועילה מתוך רבות ומעניינות שקראתי על הספר באתר אמזון היתה מוצלחת במיוחד, לטעמי והנה קישור אליה.

הורי בשוייץ

הורי ביקרו בשוויץ וצילמו לא מעט.
הנה שתיים שמצאו חן בעיני:

רכישות חדשות לאוסף הקריאה

רכישות אחרונות:

• הקנון המדעי / נטלי אנג'יר
• חם שטוח וצפוף / תומס פרידמן
  
• על הדברים החשובים באמת / חיים שפירא
• הדוד טונגסטן / אוליבר סאקס
• פתרון החדשנות / קלייטון כריסטיאנסן ומייקל ריינור
• סוד הזוגיות / ג'ודית סיגל
  
• מוזיקופיליה / אוליבר סאקס
• דילמת השפע / מייקל פולאן
• עברית כהווייתה / לאה צבעוני
• עיינו ערך עריכה / לאה צבעוני
• מכתבים רשמיים / לאה צבעוני
• אני מלכה ולא אפס / לאה צבעוני

וכמובן בימים הקרובים תגיע החבילה של חודש יוני מהוצאת ידיעות ספרים במסגרת מועדון הקוראים הראשונים ויהיו לי עוד שלושה ספרים לקרוא. אז יש לי לא מעט לקרוא בינתיים... :-)

ממבט ראשון מאת מלקולם גלדוול

קראתי את ספרו של מלקולם גלדוול, ממבט ראשון, במשך כמה שעות ונהנתי מאד.
הספר קליל לקריאה, זורם ומעניין. היו לא מעט פרטי מידע מפתיעים ומסקנות מפתיעות.

הוצאה: עברית הוצאה לאור (כתר הוצאה לאור)
תרגום מאנגלית: יהב זוהר
200 עמודים
אין רשימת מקורות, אין הערות עריכה, אין רשימת קריאה נוספת.

הספר, כאמור, מעניין ובו מקרים אשר מראים מתי אינטואיציה ורושם ראשוני עוזרים ומתי מפריעים. עוד אפשר ללמוד בספר על כמה מהאופנים שבהם אנו מקבלים רושם ראשוני (למשל, די לנו בטון הדיבור ובנימת הקול של רופא, אפילו מבלי לדעת עליו דבר, מבלי להבין מילה ממה שהוא אומר, וללא כל הקשר, כדי לנבא לא רע אם הוא בהסתברות גבוהה יואשם ברשלנות רפואית!! מפתיע, לא?!). פרט לדוגמה על טון הדיבור יש כמובן גם דוגמאות על מראה, אסוציאציות בין צמדי מילים או הקשר ועוד ועוד.

המקרים מעניינים ומחכימים בפני עצמם בתור סיפורים ולא רק כדוגמאות.

ההסברים בדיעבד בחלק מהנושאים הם אלה שהפריעו לי. בעוד שמסקנות שמגובות בתוצאות ניסויים קבילות וסבירות בעיני יש גם פה ושם נסיונות להסברים בדיעבד ככה כיריות מהמותן שמוצגות כמסקנות מתבקשות מהניסויים וזה לא מוצא חן בעיני. הרי לא ברור כלל שההסבר בדיעבד לתוצאות (שלא באמצעות ניסויים מסודרים) יש בהם אמת או תוקף. אולי יש ואולי אין. מי שלא קורא בספקנות ובעירנות יכול בנקל לבלבל בין מסקנה מתוצאת ניסוי לבין העלאת השערה על סיבתיות כלשהי.

בפרק 4 ישנה הקבלה מעניינת בכל הקשור לקבלת החלטות תחת לחץ בין אנשי צבא לבין חסרנים בבורסה. מעניין מה היה אומר על זה נסים ניקולס טאלב...

הנה לקט קצרצר מתוך הדברים הזכורים לי ושזכרתי לסמן לי בספר בעת הקריאה:
בעמוד 28 למדתי שהסימן המובהק ביותר לצרות בנישואים הוא אם אחד מבני הזוג או שניהם מתייחסים לאחר בבוז.
בעמודים 30-33 למדתי שאפשר לנחש לא רע ובהסתברות גבוהה באופן מפתיע (אותי זה מפתיע בכל אופן) על המשמעת העצמית, על היציבות הנפשית ועל הפתיחות לחוויות חדשות של אנשים מתוך חיטוט ושיטוט בחדר השינה שלהם או במעונות שלהם. וזאת הרבה יותר מאשר לשאול את חבריהם הקרובים על כך.
בעמוד 35 מודגשת החשיבות של התייחסות הולמת של רופא לחולה לרבות במקרים של אבחון שתוצאותיו רעות. יש להקדיש למטופל זמן, להסביר מה קורה ולענות על שאלותיו ולהתייחס אליו כאל בן אדם (אני חושב שבכל מקרה רופאים חייבים לעשות זאת, קל וחומר במקרה של דיאגנוזה שהמסקנות ממנה עגומות לחולה). אלה שלא נוהגים כך הם לרוב אלה שמוגשים נגדם תביעות.
בעמוד 36: האופן הפשוט ביותר שבו משודר כבוד הוא בטון הדיבור, וטון הדיבור המזלזל ביותר שרופא יכול לאמץ לעצמו הוא טון דומיננטי.
בעמוד 56: יש לנו נטייה, בעייתית, לספר סיפורים. אנחנו ממהרים למצוא הסברים לדברים שאין לנו הסבר להם. זה מסתדר יפה מאד עם ההטפות של נסים ניקולס טאלב בספרו הברבור השחור. (בקרוב, אולי עוד היום, אכתוב גם על ספרו של טאלב).
בעמוד 63: אנחנו מקשרים בין זוגות של רעיונות שכבר מקושרים בתודעה שלנו, הרבה יותר מהר משאנחנו קושרים בין זוגות חדשים.
בעמוד 94: ההומור נוצר רק מתוך הציות המוחלט של המשתתפים לכלל הקובע שלא דוחים שום הצעה.
בעמוד 108: אנחנו רגילים להניח שככל שלמקבלי ההחלטות יש יותר מידע, כן ייטב. האמת היא שלא תמיד ולא בהכרח כך הוא! למומחים ( או לכאלה שנתפשים על ידינו כמומחים) אין יותר יכולת בהכרח לפתור כל בעייה בתחומם. יותר ידע לא תמיד עוזר לפתור בעיה, במקרים רבים יותר ידע רק מפריע. מצאתי את המוטיבים הללו: "מומחים לכאורה" ו-"יותר ידע == יותר רעש" מוסברים ומודגמים היטב בספרים של בורק (רעש ו-האם שימפנזים חושבים על פרישה) וטאלב (הברבור השחור ו-תעתועי האקראיות).
בעמוד 109: רופאים טועים בזיהוי התקפי לב כי הם לוקחים בחשבון יותר מידי מידע. וראו על זאת ועוד בספר מעניין מאד על הנושא של הטיות בקבלת החלטות וטעויות אצל רופאים, הגורמים להם ועוד ועוד בספר מצויין ומעניין מאד: רופאים איך הם חושבים מאת ג'רום גרופמן.

חבל מאד שאין רשימת מקורות מסודרת לספרות המדעית בפרט ולפרסומים בכלל שעליהם מבוסס הספר. גם רשימת קריאה להרחבת הידע בנושא לא היתה מזיקה והיתה מתקבלת בברכה על ידי. אבל, אין.

רשמתי לפני לנסות ולהשיג את FACS, מה שמכונה Facial Action Coding System וללמוד עוד על הנושא שנראה לי מרתק ביותר. אולי ע"י למידה מעמיקה על הבעות פנים ומשמעותן אוככל לשפר את האופן שבו אני מבין את הזולת.

ספר מעניין, קולח ומרתק (סיימתי לקרוא תוך פחות מארבע שעות). מומלץ.

יש לי כמה ספרים בתור לכתוב עליהם רשמים מהקריאה

יש לי כמה ספרים בתור לכתוב עליהם רשמים מהקריאה:

• הברבור השחור מאת נסים ניקולס טאלב
• ממבט ראשון מאת מלקולם גלדוול
• שפת הסימטריה מאת מריו ליביו

אבל יש לי כ"כ הרבה דברים חדשים לקרוא וכ"כ מעט זמן פנוי לכתוב עליהם... נראה מתי יהיה זמן לכתוב.

ציורים חדשים של הילדים

הילדים ציירו לי ציורים חדשים וציידו אותי בהם לעבודה:

אביב:

סיון:

ניר:

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר: שגרת הבוקר + חוויות השבת:

אורי ספר לנו חוויות בסוף השבוע המשפחתי באילת, ובעיקר במצפה התת ימי.

ערן סיפר על חוף הים בבית ינאי עם המשפחה המורחבת.

שחר ספר בהתחלה על הטיול ביום שישי עם קבוצת הצעירים ברפת במושב ירחיב ולאחר מכן על רחצה בים עם עידו מהגן והמשפחות. שחר גם הביא שקדים ישר מן העץ לחלק לחברים, ודאג לשים לכל ילד במגירה כמה שקדים טריים!

נעם ספר על ביקור בלונה פארק וכן על רחצה בחוף הים בהרצליה עם עידו ועם עמית מהגן! שלושתם סיפרו על ההבדלים בין דגל אדום לבין דגל שחור בחוף הים.

דן ספר על סוף שבוע מקסים בצפון המדינה באכזיב http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no&SiteName=parks&ItemID=315529539&ValuePage=Card1 ובנחל כזיב http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=8 עם קבוצת מטיילים איתה עם יוצאים לטייל כמה פעמים בשנה.

עדן סיפרה גם היא על החוויה ברפת במושב ירחיב ביום שישי, וכולנו נהננו מהתמונות שהמחישו הכל.

מפגש הבוקר: היום התקדמנו לכיוון החודשים "כסלו" ו"טבת", והמשכנו בנוסטלגיה לגביהם ולגבי הנושאים שלמדנו והכרנו באותם החודשים: חנוכה, חורף וביאליק.

שרנו ורקדנו כמה משירי חנוכה האהובים, ולאחר מכן עברנו לנושא החורף, והצגנו בצורות שונות את העונה הקרירה, שהיתה אנטיתיזה לחום השרבי השורר בחוץ. לפחות בזמן המפגש הרגשנו קרירות נעימה ש"נשבה" אלינו מהשירים ומההפעלות ...

נזכרנו במושגים השונים המלווים את החורף, כגון: ברק ורעם (מה נשמע ומה נראה), סוגי העננים השונים.

השתמשנו בנעימה המוסיקלית היפה שהכרנו עוד לפני כמה חודשים, והשתמשנו בה שוב כדי לחדד את השמיעה המוסיקלית שלנו (אנו הרי עובדים על כך כבר כמה שבועות) ושמנו דגש על דיוק.

אנו לומדים להנות מכל יצירה מוסיקלית – מושרת או מנוגנת –

ולומדים לעקוב אחרי כל צליל והסיפור שעומד מאחוריו.

שוחחנו בסוף המפגש על ביאליק ועל השירים שכתב, אבל לצערי לא הספקנו להציגם. במקרה זה הצטערתי פחות, מאחר ואנו באמת מאזינים כמעט כל יום לשיריו, והילדים אוהבים להציג אותם בכל הזדמנות שיש!

זמן חצר ויצירה: היום נהננו לצייר בדבק, ו"להחיות" את התמונה בעזרת חול פשוט מהחצר. היצירות יצאו מרהיבות, ושוחחנו ממושכות בזמן ארוחת הצהרים על כל תמונה ותמונה. התייחסתי לתמונות כאל תמונות אקספרסיוניסטיות, ולאחר שכולנו הבענו מה אנו חושבים שאנו רואים בתמונה, הסביר ובאר הילד שציירה מה הוא בעצם צייר. היה מקסים!

היצירות מפארות את לוחות הגן להנאת כולנו!

מפגש הצהרים: המשכנו עם הצגת חורף וסיימנו עם הצגת הספור האהוב מחנוכה: "גברת קרש ומר מערוך" בליווי הדמויות.

יום ב – מפגשון הבוקר: שגרת הבוקר (מפתח, ספירה עד ומ- 20, בדיקת מצב מזג האויר, בחירת תורני בוקר, לוח נוכחות, תאריך עברי ומיספורו במספרים) + אוריינות מילים מתוח התוכן וכן מילים חדשות לגמרי!

יעלי היתה אמיצה מספיק כדי להתנסות באיות המילה "יתוש" ובסידור האותיות המתאימות להשלמת המילה!

לליב היתה גם כן אמיצה כדי להתנסות באיות המילה "חול" ובסידור האותיות המתאימות להשלמת המילה, וכמותן היה גם בן, שהתעסק עם המילה "נדנדה" בהצלחה רבה! כל הכבוד למנסים!! (כי מי שמנסה בסוף מצליח!!!).

מפגש הבוקר: היום הגענו בנוסטלגיה שלנו לחודש "שבט" המכיל בתוכו את חג ט"ו בשבט : שרנו, הצגנו ורקדנו את השירים האהובים ביותר על ידי הילדים בנושא וכן משירי הבוקר שהכרנו באותה התקופה:

"לרצפה... לתקרה", "בוקר טוב להתעורר", "פעלולי גן", "2 ציפורים", "פרדס בחודש שבט", "בתשרי נתן הדקל", "מחרוזת שירי טו בשבט", וכמובן הלהיט של כל השנה: "בערוגת הגינה" (זו היתה הזדמנות להזכר בביאליק).

שמנו כרגיל דגש על האזנה פעילה, על דיוק מוסיקלי ועל היכולת להפריד בין הצלילים כדי להרכיב מהם סיפור שלם.

האזנה פעילה ודיוק מוסיקלי מאפשרים האזנה נכונה לצלילי האותיות, דבר המאפשר מאוחר יותר לילדים לכתוב מילים (או במקרה של ילדיכם – כבר בגיל זה ...).

מפגש הצהרים: סיפרנו שוב את הספור האהוב: "החור הכחול" מאת סמדר שמשון, וסיימנו את המפגש עם משחק זיכרון מרתק בנושא הפרדס. הילדים ביקשו להמשיך במשחק גם מחר ... כך שלמרות שמחר נעסוק בחודש אדר, נחזור בנוסטלגיה שוב למשחק הזיכרון הזה ...

יום ג – מפגשון הבוקר: שגרת הבוקר + אוריינות שמות הילדים לפי האות האמצעית (אמרתי מילה שמתחילה באחת מהאותיות האמצעיות, והילדים זיהו אותה, ומי שיש לו בשמו אותה אות אמצעית – קם להדביקו מתחתיה).

הילדים במהלך שגרת הבוקר מתרגלים בכל הזדמנות שאני מאפשרת להם אוריינות:

בין אם בחשבון ובין אם בשפה.

למשל: כשאנו בוחרים תורני בוקר, מוזמנים ילד אחד או שניים לעבור על רשימת הילדים שכבר השתתפו בסבב הזה, עליהם לעבור בכל פעם מחדש על הרשימה, ובעצם "לקרוא" את השמות, וכך לזהות אם הילדים שביקש להשתתף כבר היה בסבב או לא. כך גם בבחירת המפתחן של היום ובבחירת חזאי הבוקר. והם עושים זאת לבד!!! העזרה היחידה שהם מקבלים היא מחבר בן גילם.

מפגש הבוקר: עוד בזמן ארוחת הבוקר הדבקתי על גבי לוח השמות (שהתפנה לגמרי לצורך העניין) 2 מילים: "פורים" (היום נזכרנו בקורותינו בחודש אדר, קרי בחג פורים וביום המשפחה) ו"משפחה". את המילה "פורים" הילדים זיהו מייד, מאחר והכירו אותה, ולהפתעתי ולשמחתי (אמנם עברו מספר שניות ...) בסופו של דבר הצליחו כמה ילדים לקרוא גם את המילה "משפחה". אין ספק שהתרגול הקבוע שלנו של קריאת מילים וכתיבת מילים על פי השמיעה – הביא אותם לנקודת ההבנה! מה שנקרא: "האסימון נפל". מכאן כל הדרכים לזיהוי מילים ולקריאה בכלל סלולות בפניהם! הכל תלוי בתרגול.

לאחר זיהוים התבקשתי לכתוב להם על גבי הלוח המחיק מילים נוספות, ולכן הראיתי להם את המילים "אבא", "אמא", "סבא" ו"סבתא", ואת כולם הילדים זיהו לבד!!!!!

ראינו מה דומה ומה שונה בין כל אותן מילים, והיה באמת נפלא!

לאחר שכולם הוזמנו למפגש ערבבתי את המילים "פורים" ו"משפחה" באופנים שונים, ובכל פעם הוזמנו 2 ילדים שונים כדי לסדרם (יכלו להעזר זה בזה).

לאחר מכן התחלנו עם שיר המתאים ליום המשפחה, ושהיה חביב מאוד על הילדים בחודש אדר: "כלבלב קטן לטייל יצא".

ובהמשך – שירי פורים עליזים אותם רקדנו במרץ.

היה לא יאמן, אבל מהרגע שהזכרתי את חודש אדר ("משנכנס אדר מרבין בשמחה") – רבתה השמחה בגן!

שוחחנו מעט על מושגים מחג פורים, וסיימנו מפגש פעיל ושמח עם "קדימה...אחורה" המתרגל האזנה פעילה להוראות מושרות ודיוק בהן. הילדים אוהבים שיר זה מאוד, וגם למדו להקפיד על הכללים הנאמרים בו.

ואז יצאנו לטיול מיחזור הבקבוקים – ושוב תודה לכולכם על שיתוף הפעולה! גם למדנו שוב על חשיבות המיחזור – וגם הילדים נהנו להיות חלק פעיל מכל זה!

מפגש הצהרים: רוב המפגש הוקדש למשחק זיכרון בנושא הפרדס (הבטחה מאתמול), ובהזדמנות זו ספרנו את כמות זוגות הקלפים, והקבלנו את המספרים השונים לאותיות (תרגול שאנו רגילים בו בעדכון לוח השנה העברי).

היום השתמשנו בט"ו זוגות קלפים (הלא הם 15 זוגות קלפים...).

סיימנו עם משחק "ים-יבשה" קצר אבל מהנה.

איתי זלוטניק וגיא רוזן מסתמנים כאלופי "ים – יבשה" חדשים! נראה בהמשך ואעדכן בהתאם!

יום ד – יום חופשי

יום ה – מפגשון הבוקר: שגרת הבוקר + ספריה

מפגש הבוקר: היום הגענו לחודשים "ניסן", "אייר" ו"סיון", הלא הוא החודש הנוכחי.

שרנו והצגנו משירי פסח, ל"ג בעומר, יום העצמאות וכמובן שבועות.

שוחחנו על סימני הפסח, האזנו שוב להכרזת המדינה, ונזכרנו מיהו דוד בן גוריון.

מפגש הצהרים: הילדים החליטו לבלבל 3 מילים ולתת לי לסדרן נכון על גבי הלוח ... המילים שנבחרו ושאותיותיהן פוזרו על גבי השטיח היו: "שבועות", "ירושלים" ו"לג בעומר".

מלבד העובדה שהאירוע עצמו היה משעשע למדי, היה לי חשוב להסביר לילדים כי התרגיל אינו הוגן כל כך, מאחר ואני קוראת כמעט 30 שנה, בניגוד אליהם שרק התחילו להתנסות בכך.

בכל מקרה היה נחמד לקבל מחיאות כפיים על הצלחותיי, ולהקרא על ידם מהשירותים לאחר שהאותיות פוזרו ...

כמובן המשכנו וסיימנו את המפגש כנהוג בימי חמישי – בסיפור תורה:

נזכרנו בקורותיה של משפחתו של יעקב אבינו, בשמות ילדיו, הפרדנו בין ילדיה של לאה לבין ילדיה של רחל, והמשכנו לספר על קורותיו של יוסף.

הורי השבת יהיו: עידו ולליב

חוזרים לחגוג ימי הולדת, והראשונה היא הדר, לה נחגוג מחר יום הולדת 4!

מזל טוב והדר ולמשפחתה!

בשבוע הבא נתחיל נושא שיימשך שבועיים: ניקיון ובריאות הגוף והשיניים.

הילדים ילמדו על חשיבות ניקיון הגוף בצורה מוחשית באמצעות בובה שתלווה אותנו לכל אורך הנושא.

אנו נקלח אותה, נחפוף לה את השיער, נצחצח לה שיניים, נסרק אותה, נשטוף לה ידיים בסבון ובמים ונגזוז לה ציפורניים.

בנוסף הילדים יערכו הכרות עם האביזרים הדרושים לנו לשמירת ניקיון גופנו: שמפו, סבון, ספוג, מגבת, מגבונים לחים, נייר טואלט, מברשת ומשחת שיניים, מברשת שיעור ומסרק, גוזז ציפורניים ועוד...

אנא רישמו ביומנים כי מסיבת הסיום תתקיים ביום א, ה- 9/8 בשעות אחה"צ.

פרטים יימסרו בסמוך לאירוע.