לפני מספר שבועות צפיתי בתכנית ראיונות ובה רואיין אברום בורג.
צפיתי בראיון בעניין רב וככל שהוא נמשך גברה סקרנותי להכיר יותר את האיש אברום בורג.
משום שבראיון הוזכר ספרו החדש של בורג, לנצח את היטלר, החלטתי לשים ידי על עותק של הספר ולקרוא בו.
ניגשתי לספרייה המקומית והזמתי עותק. אתמול בלילה סיימתי לקרוא בספר
בורג מנסה לדעתי להעביר מסר של ערכיות ומוסריות -- כזה שחוצה דתות ולאומים
הוא מנסה להסביר עמדות ומדיניות בחברה הישראלית והיהודית כתוצאה מהשואה ולנסות ולהציע ניתוח מסקנות ואופן פתרון.
בשורה התחתונה, מה שאני בחרתי לקחת איתי מהספר הזה הוא הדיון לגבי מוסריות ואנושיות ברמה שמעבר ללאום, אלא ברמה בין-לאומית. להרהר במנהגי הדת ובמסורות שיש בהן טעם רע מאד בכל אשר קשור לגזענות והתייחסות לחלש, לאחר ולזר ולדחות מעלינו מסורות ומנהגים כאלה. כמו כן לשרש מהשפה את הביטויים שיש בהם רמיזה או השענות על גזענות.
הספר מרתק. אודה כי לא תמיד הבחנתי בין הזכרונות המתוארים לבין איזשהו מסר מסודר.
עוד מסר שמועבר בספר הוא קריאה לצאת מההתבדלות ולנסות ולהשתלב בעמים האחרים, להתקדם עם הגלובליזציה. הוא טוען שאין בזו סתירה עם ציונות ועם יהדות, להיפך. את הנימוקים לא בהכרח הבנתי אבל חושבני שהבנתי יפה את המניע לכך -- הרצון להשיג חיים של "אדם" טוב יותר וההבנה שאיך תהיה "יהודי טוב" אם אינך אדם טוב.
אישית, לי ביטויים וכינויים כגון "יהודי טוב", "יהודי חם", ועוד כאלה וכאלה צורמים מאד ולא נעימים לי. אני חושב שהשימוש בביטויים הללו מסתיר מאחוריו לפעמים אמירה גזענית כזאת או אחרת או נסיון לגרום לסימפתיה עם האדם המדובר ולו משום שהוא "יהודי". עלי לפחות זה לא עובד.
בורג קורא תיגר על ההתנהלות של היהדות האורתודוכסית ושל המוסדות הדתייים ונדהם מכך שאינם תועדים קדימה עם הזמן.
בורג עוד מבקר את היהודים והישראלים על ההתבצרות שלהם מאחורי השואה והשימוש בשואה כתירוץ להתנהגות ברוטלית ולא מוסרית, ולא "יהודית" לדבריו. הוא מתפלא כיצד העם היהודי עם כל מה שעבר עליו דווקא הוא מעורב בזוועות, ובורג מרבה בדוגמאות.
הקריאה עבורי היתה מרתקת ומעניינת להכיר את האיש ואת דרכו כפי שהוא מסביר אותה.
אינני בטוח שאני מסכים עם כל הרעיונות והמסקנות, אבל אין ספק שבכמה נושאים הצלחתי להזדהות עם הנושאים והשאלות שהוא מעלה.
