Wednesday, December 17, 2008

בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב) מאת עינת וילף ומירי וילף

סיימתי זה עתה לקרוא את ספרן המרשים של עינת וילף ומירי וילף בחזרה לאלף-בית, הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב).

על עינת וילף ניתן לקרוא באתר שלה, פה.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר וואינט בראשון בחודש ספטמבר השנה. המאמר מדבר באותו הנושא שבו דן הספר.

הנה מאמר מאת עינת וילף כפי שהופיע באתר אקונומיסט בשבעה באוקטובר השנה. גם מאמר זה מתמצת מהרעיונות המובאים בספר.

בועז כהן בגלובס על הספר. פה.

טלי סגל בוואינט על הספר. פה.

נהנתי מאד מהקריאה בספר.

המבוא מספר את סיפורה כמורה בקיצור של מירי וילף. הוא נועד להבנתי להראות מנסיון ממקור ראשון מה אפשרי לעשות בנחישות כדי לייצר סביבה לימודית ללא אלימות, עם כבוד לאדם ולרכוש, ועם משמעת. בהמשך יש תיאור מצב ותכנית חרום למערכת החינוך. גם מתוארים מצבים (נו... הכל ידוע לכולנו, אבל לא יצא לי לקרוא במקום אחר, באופן מרוכז, ובניסוחים כ"כ קולעים את כל הבעיות הללו ביחד) וגם הצעות למערכת, למנהלים ולמורים כיצד לנהוג כדי להפוך את המצב על פיו. ההצעות, לטעמי יישימות כולן ומעשיות, רק, כאמור בספר עצמו, מה שחסר לקיימן זאת מנהיגות ונחישות ואומץ... מה שנדיר במקומותינו. בהמשך יש תכנית המציעה כיצד אפשר להתפתח מעבר לתכנית החרום הזמנית (מוצעת תכנית לשנתיים) ובסוף חזון על מערכת החינוך העתידית שתתאים לימינו ולמציאות.
הספר מאלף, מרשים ומחכים.

לו יהי.

אגב, עינת וילף ממוקמת במקום העשירי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. לפי הסקרים דהיום, המקום לא ריאלי. מי יודע מה תהיינה תוצאות הבחירות. אולי היא עצמה לא תגיע לכנסת לממש את הצעותיה שלה, אולי כן. אולי אחרים ילמדו מהצעותיה ויתחיל תהליך חיובי במערכת החינוך.

אני ממש מתפתה להציע למנהלת בית הספר היסודי שבו בני לומד ולוועד ההורים המוסדי לקרוא בספר ולנסות לקדם יוזמה מקומית ליישום תכנית בסגנון.

עניין אחד הציק לי בעת הקריאה בספר: לא הצלחתי להבין מהנכתב בספר מה עושים עם הזרמים שאינם בחינוך הממלכתי, למשל החינוך הדתי לאומי והכי מסקרן אותי, החינוך החרדי המתבדל? אולי עינת וילף תסביר ותרחיב בהמשך בעניין.

מומלץ מאד.

הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה מאת ד"ר פיל והקדמה אישית שלי



עד לא מכבר ומזה מספר שנים הייתי בעודף משקל ניכר. משפחתי הקרובה ללא הרף ניסתה לדבר אל ליבי שאפחית ממשקלי לטובת באירותי. רק לאחרונה בסוף אפריל ירד האסימון והחלטתי לעשות משהו. קבעתי לי מטרה, קבעתי לי מטרות ביניים והתייעצתי עם מומחים (רופאים, דיאטנית) וקראתי ספרים כדי להחליט על דרך פעולה. מאז ההחלטה שיניתי סגנון חיים בכל הקשור לתזונה ולפעילות גופנית. למה אני מספר את זה? כי כבר לפני כשנתיים-שלוש אחותי היקרה רכשה עבורי שני ספרים מאת ד"ר פיל אשר היו אמורים לסייע לי לעשות את המעשה, שכאמור, עשיתי אז מכבר ורק לאחרונה. מצד אחד, יצא לי לצפות בתכניות של ד"ר פיל בערוץ 3 ומאד התרשמתי מהאישיות, מהתכנים ומהעצות שלו. באמת נראה שהאדם יודע על מה שהוא מדבר, שיש הגיון מאחורי המלצותיו והאופן שבו הוא מנתח את הדברים ושעצותיו אכן שימושיות ויעילות בנושאים שונים ומגוונים. ככה שהייתי נכון לקרוא. מצד שני, הייתי מאד אנטי לכל נסיון של אדם אחר להתערב בהרגלי האכילה והחיים שלי בכל הקשור למשקל ובכלל כשקראתי את כותרת הספרים "הפתרון המושלם לבעיית ההשמנה" נמלאתי ספקנות, זלזול וחוסר רצון לשתף פעולה כי כותרת כזאת מתאימה לשרלטנים להבנתי ולא לספר רציני. יחד עם זאת, אחותי הצליחה לסחוט ממני הבטחה שאעיין לכל הפחות בספרים, ומשום שאני עומד ומקיים את הבטחותי אכן עיינתי. לא רק שעיינתי אלא קראתי את שני הספרים מכריכה לכריכה.

מה אומר? הזדהיתי מאד עם הרציונל שעומד מאחורי הספר, הבנתי והסכמתי עם כל ההסברים ואפילו שיטות ההתמודדות והפעולה נראו לי נכונות ומתאימות. אז מה מנע ממני לעשות מעשה? פשוט לא החלטתי שיש לי בעיה. חשבתי שנח לי במצבי, אין לי בעייה אישית עם המראה או המשקל ואני מרגיש בריא וטוב ולכן לא ראיתי סיבה אמיתי לשנות. בנוסף, נסיון שניסיתי כמה שנים קודם לרדת באופן רציני במשקל עלה יפה מאד ודי בקלות, (מאז עליתי בחזרה עם ריבית...) ככה שהחזקתי בדעה שאם וכאשר אצטרך להוריד במשקל, אין לי בעייה לעשות זאת. מה שמנע ממני עוד לערוך שינוי בחיי הוא ההבנה שכדי לשמר משקל לאחר ירידה במשקל אצטרך לבטח לשנות מאורחות חיי: הרגלי אכילה, שילוב ספורט באופן קבוע, פעילות גופנית רבה יותר ואולי דברים נוספים. לא הרגשתי שאני מוכן לשנות משהו בסגנון חיי שהוא מאד עמוס בפעילות, מאד קצר בזמן ומרובה במשימות.

אבל בסוף אפריל אכן ירד האסימון והחלטתי. וזה היה כל מה שהייתי צריך כנראה כדי להצליח. הפסקתי לחלוטין צריכת סוכר (להוסיף סוכר למשקאות ולמאכלים), צריכת משקאות ממותקים, צריכת מאכלים שמכילים סוכר. הפסקתי לחלוטין צריכת מוצרים שמכילים שומנים ושמנים, קמח לבן ובכלל מוצרי מזון מעובדים. הרביתי באכילת ירקות ופירות ובאכילת דגים ועוף. כבר עם השינויים האלה באורח חיי הרגשתי את הדברים הבאים: מצד אחד תסמיני גמילה קשים (כנראה לסוכר וכן התמודדות קשה עם רעב) -- עצבנות, רעב, כאבי ראש ובעיקר תחושת לחץ ומצד שני תחושה ואמונה שאני עושה משהו טוב לעצמי ולגוף שלי ושכל הרע יחלוף כנראה במהרה וזה רק עניין של התמודדות עם הקושי לזמן מה ואז כבר אתרגל. זה אכן קרה ואני לא מרגיש יותר את הקשיים והצורך. מה שעוד קרה שבדיקות רפואיות שערכו לי העידו שבעיות רבות וסימנים רבים לבעיות שהיו לי נעלמו כלא היו. זה מאד עודד אותי כי הבנתי שאני באמת עושה לעצמי שרות טוב וכנראה כדאי לי להמשיך ולעלות מדרגה. 

החלטתי בהמשך להפסיק ולהשתמש ברכב לכל ביצוע מטלה בגבולות היישוב שבו אני גר. התחלתי לקחת את הילדים לגנים ולבית הספר ברגל מידי יום (כולנו צועדים). כך גם לגבי ליווי הילדים לחוגים ולחברים וכן גם לגבי סידורים כמו קניות, קופת חולים וכו'. בשלב זה לא רק המשקל העיד שאני יורד אלא גם ההרגשה שלי השתפרה מאד. הרגשתי נמרץ יותר.

עליית המדרגה הבאה היתה להחליט שלפחות שלוש פעמים בשבוע אצא לצעידה נמרצת בת חצי שעה ויותר. עשיתי זאת לבדי, או תוך כדי דחיפת העגלה של בני הצעיר, אבל התמדתי. זה היה קשה מאד. לא ממש זכיתי לתמיכה מבחינת ארגון סדר היום מהמשפחה, אז ניסיתי להסתדר עם טיול עם ניר הקטן בעגלה, כאמור, וגם קניתי לילדים אופניים חדשים ויצאתי איתם כשהם על אופניים ואני ברגל. זה כבר דרש ממני לצעוד בקצב מהיר כדי ללוות אותם ברכיבה שלהם. הרגתי מצויין! הרגשתי שפיצחתי את האטום! הרגשתי שאני מתליח לשלב תזונה נכונה, פעילות גופנית טובה וכל זאת בלי לפגוע בשגרת היום של המשפחה ועוד הרגשתי שאני תורם לילדים הרגלים טובים לחיים (צעידה ברגל לגן, לבית הספר, לחוגים ולחברים, טיול רגלי ורכיבה על אופניים מידי כמה ימים) -- הרגשתי שהדברים מסתדרים.

זה היה בתקופת הקיץ והתחלתי לחשוש איך אתמיד בחורף כי לא אוכל בהכרח לעשות את כל הפעילות הגופנית הזאת עם או בלי הילדים בכל מחיר ואז אצטרף להתפשר וזה יגרום לי לוותר ולהפסיק. החלטתי לשמוע לעצות ולהרשם למכון כושר. מה הבעייה? זמן! לא הצלחתי להבין איך אוכל לשלב אימון כמה פעמים בשבוע במכון כושר (הזמן שנדרש להתארגן ליציאה, להתאמן, להתארגן בחזרה, מקלחת וכו') כל זה נראה כשעתיים לכל פעם וזה זמן שאין לי. לא הרגשתי שאקבל תמיכה בבית לעשות זאת אז החלטתי לעשות אחרת. נרשמתי למכון כושר ברחוב שבו נמצא מקום העבודה שלי. החלטתי שאוותר על הפסקת הצהריים שלי לטובת אימון ואת הזמן הנוסף מעבר שאני מאבד משעות העבודה לטובת האימון וההתארגנות לפני/אחרי האימון (החלפת בגדים, מקלחת וכו') אפצה עם שעות נוספות פעמיים בשבוע שממילא אני נשאר עד שעה מאוחרת במשרד, לטובת שיחות עם עמיתים מארה"ב ואולי גם עם מידי פעם לקחת עבודה הביתה בצורה של קריאת מאמר, מסמכים וכו (מה שאני יכול לעשות בזמן שאני מחכה לילדים בשעה שהם בחוג, או במיטה לפני השינה). הודעתי לבוס שלי שאני עושה זאת, הוא לא התנגד, והתחלתי. כבר כחודשיים אני מתמיד חמש פעמים בשבוע לבצע פעילות גופנית נמרצת (הליכה/ריצה או מכשיר הקרוס טריינר, שחביב עלי יותר מאשר ההליכונים) במשך 45 דקות בדופק גבוה.

עליית המדרגה הזאת היתה משמעותית ביותר. עכשיו לא רק שירדתי במשקל, אלא שהירידה הפכה להיות מהירה יותר ופתאום גם התחלתית לראות שינויים גדולים במראה החיצוני. היקף המותניים הלך וקטן (כבר ירדתי כמה מידות במכנסיים ונאצלתי להוסיף 4-5 חורים לחגורות). התחלתי לקבל מחמאות רבות מאשתי, בני משפחה, חברים, עמיתי לעבודה וסתם מכרים. זה באופן מפתיע בשבילי (אני בד"כ לא מתרגש ממראה חיצוני ומדעה של אחרים על המראה שלי) מאד חיזק אותי ועודד אותי להמשיך ולהתמיד.

סיפרתי את כל זה בתור הקדמה לביקורת שלי על הספרים. הסרים האלה בעצם מסבירים יפה, בשפה קלה ותוך כדי הגשת מתכונים פשוטים ומובנים לחיים מה לעשות ואיך לעשות כדי להוריד במשקל, כדי לעשות זאת בהצלחה, ומה לעשות כדי להתמודד עם קשיים רבים מאד שעומדים בדרך. כנראה שנשאר לי הרבה מאד מהקריאה בספרים הללו כי מצאתי את עצמי מתמודד עם הקשיים הרבים די דומה להנחיות שבספר.

לפני יומיים חזרתי ועיינתי בספרים הללו שוב, ומצאתי שאני מאז מזדהה ומאד מסכים עם הכתוב. פתאום לא רק שלא הרגשתי את אותו האנטי שדיברתי עליו קודם. ההפך, הרגשתי כאילו העצות שבספר נכתבו מנסיוני שלי (טוב, חלקם שרלוונטי אלי לפחות). מעניין איך נקודת המבט על דברים כאלה משתנה.

אני ממליץ מאד על הספרים האלה. שווה לקרוא בעיון.
כנראה שגם אם מי שקורא לא בשל עדיין לשינוי ולא החליט שהוא באמת רוצה לשנות את אורח חייו יכול להרוויח מהמידע שבספרים האלה. ביום שמחליטים לעשות מעשה, כדאי מאד, לדעתי לחזור ולעיין בספרים האלה כדי להזכר בעצות, לקבל מידע על תזונה, פעילות גופנית, משמעות של מעשים והצעות לדרכי התמודדות עם קשיים.

אין פתרון קסם! הספר לא יגרום לאף אחד לרזות. גם לא שני הספרים גם יחד. הדבר היחיד שיעזור זה החלטה רצינית ונחישות בביצוע. אם המטרה ברורוה, מציאותית, ויש לך כוחות ואורך רוח לעבור את זה ולהתמיד (הירידה היא לא המטרה, המטרה היא לשמור על אורח חיים בריא, לרבות על משקל תקין, לכל החיים גם אח"כ!! אסור לשכוח את זה!).

אני ממליץ.





ללא פרויד, ללא פרוזאק דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון מאת: דויד סרוואן-שרייבר



ד"ר אלישע בר-מאיר כתב גם הוא ביקורת על הספר בעתון הארץ ב-2004.

זה אינו ספרו היחיד של דויד סרוואן-שרייבר שקראתי. כבר כתבתי ביומן הרשת שלי על ספרו לא לסרטן, שגם אותו נהנתי מאד לקרוא והחכמתי ממנו מאד.

לא ארחיב על קורות חייו והקרע של הסופר, כי כבר קישרתי לקורות חייו. הוא ללא ספק סמכות בנושא פסיכיאטריה, שיטות רפואה מודרניות ושיטות רפואה משלימה. אולי הסיבה העיקרית שבגללה קניתי את הספר והשקעתי מזמני לקרוא בו למרות הנושא שקשור לתחום הרפואה המשלימה (שעמוס שרלטנים, חובבנים ותמהונים) הוא הכותב עצמו והאופן שבו הוא מגבה את הנושאים שהוא מציג בעבודות מחקר רציניות שפורסמו בספרות המקצועית הרפואית בפרט והמדעית בכלל. לא מדובר בעבודות שפורסמו בכנסים קיקיוניים אלא בפרסומים במקומות מאד נחשבים ותחרותיים. כך שיש לי תחושה טובה יותר לגבי אמינות המידע. יתירה מזאת, סרוואן-שרייבר מדגים מנסיונו הוא עם מטופליו בכל הקשור לשיטות שעליהן הוא מסביר בספר וכן מנסיונו האישי הוא. השילוב הזה של תיאור והסבר בשפה קלה ופשוטה, גיבוי מפרסומים מדעיים רציניים והדגמה מהכלל, ע"י מקרים של מטופלים ועד לפרט עם גודמאות אישיות שלו גרמו לי לקבל ביתר קלות את החומר ולהתרשם. עוד ייתרון של ההצגה באופן הזה הוא הקלות הרבה לבדוק טענות ומסקנות שונות שמועלות בספר באופן עצמאי עם אנשי מקצוע ולמול ספרות מקצועית. אכן, נראה שסרוואן-שרייבר יודע על מה שהוא כותב ושדבריו מבוססים היטב, לפחות עד כמה שידוע היום.

בספר מוצגות שיטות מספר שיש להן השפעה חיובית וכנראה שלא מבוטלת על טיפול והתמודדות עם לחץ ודכאון. משום שלחץ הוא גורם מכריע בהשפעתו השלילית על שלל מחלות גוף ונפש, נראה שהכרות עם שיטות שיכולות לעזור לנו להפחית מרמת הלחץ שלנו ולהתמודד בהצלחה עם לחץ יכולה לתרום לבריאותינו, לבריאות הנפש שלנו ולאיכות החיים שלנו.

השיטות המוזכרות שעוררו עניין מיוחד אצלי הן:
  • שליטה בקוהרנטיות קצב פעימות הלב. מוסבר כי מקרים של לחץ, הצפת רגשות, חרדה וכו' מאופיינים או אפילו מתגברים כאשר ישנן הפרעות קצב קלות בקצה הלב. האופן היעיל ביותר להדגים זאת הוא כנראה עם מדידים חשמליים, תוכנת מחשב ומסך המציג גרף של קצב פעימות הלב. בעוד שאדם נינוח ורגוע ושליו מציג קוהרנטיות של קצב הלב, או במילים שלי, גרף של פונקציה חלקה, יפה וגזירה, אצל אדם שנמצא בלחץ, חרדה וכו יש גרף שמתאר בגדול את אותה הפונקציה (בקירוב) אבל ניתן לראות בבירור הפרעות או רעש. במקום גרף חלק, רואים קפיצות חדות בתוואי גרף הפונקציה. מסתבר כי שיטה של ביו-פידבק (אדם מקבל משוב חוזר מעצם הצפייה בגרף שמשורטט ומוצג לנגד עיניו ומאפשר לו לקבל מדד האם פעולות שהוא מבצע תורמות לשיפור, לא משפיעות או חלילה תורמות להחמרה). משום שקבלת משוב ויזואלי הוא מורכב ומסובך לאור הציוד הנדרש, מציג סרוואן-שרייבר שיטה להגיע לקוהרנטיות כזאת של קצב פעימות הלב באמצעות נשימות ומעין "התבוננות פנימית". הוא קושר את הנושא עם שיטות שידועות כנראה כבר אלפי שנים של מדיטציה ושיטות להגיע להרפיה ולנינוחות באמצעות נשימות. מעניין מאד. ואכן, לא קשה לביצוע ולפחות לגבי, גם נראה שעובד. ייתרון מעניין לשיטה הזאת הוא האפשרות להפחית במידת מה את לחץ הדם, ולו באופן זמני. זה כלי לא מבוטל בכוחו לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
  • נושא החשיפה ההדרגתית לאור כאמצעי ליקיצה טבעית מאד מסקרן אותי. מחיפוש באינטרנט של מוצרים כאלה ליקיצה באמצעות חשיפה הדרגתית לאור (וראו, למשל, wake up light, או BioBrite, או Apolo וישנם עוד מוצרים רבים אחרים מחברות שונות ומשונות) למדתי מביקורות המשתמשים (אפשר למצוא כאלה ביקורות באתרים כגון Amazon.com או Ebay.com) שזה אכן משפיע לחיוב על אנשים רבים (נו, אלה שהמוצרים אכן עבדו: הנורה לא נשרפה, השעון עבד וכו...). לא מצאתי מוצרים כאלה זמינים לרכישה בארץ. כנראה שיש מקום להתעניין אצל אנשי מקצוע או יבואנים של ציוד למעבדות שינה או יבואנים של ציוד (פרה)רפואי.
  • אומגה שלוש. משום שאינני חסיד כלל וכלל של תוספי מזון, אבל יחד עם זאת העדויות המדעיות על היתרונות של צריכת שמנים כגון אומגה שלוש, ועוד היתרונות הבריאותיים של אכילת דגים, אני מרבה מאד באכילת דגים. ואכן, זה גם טוב לירידה/שמירה על המשקל, וגם מועיל מאד לגוף, לפחות לפי מה שמראות תוצאות בדיקות הדם. אמנם אין לי דרך להבדיל האם רק או בעיקר אכילת דגים גרמה לשיפורים אצלי. אני משלב את זה יחד עם פעילות גופנית נמרצת חמש פעמים בשבוע (45 דקות בדופק גבוה במכשיר קרוס טריינר), מלבד עלייה בפעילות גופנית בכלל (בעצימות נמוכה) כגון המרת כל הנסיעות שלי בתוך היישוב שבו אני גר להליכה ברגל לרבות, ליווי הילדים לגנים ולבית הספר בבקרים, ליווי הילדים לחוגים ולחברים, קניות וכו'. בנוסף, אני גם מקפיד מאד על התזונה, צריכה של ירקות ופירות (וכאמור דגים) ואי צריכה של מזונות מעובדים, מזונות המכילים סוכר, מזונות המכילים קמח לבן ומזונות מטוגנים וכאלה שמכילים שמנים מוקשים. כמו כן אני ממעיט מאד בצריכת בקר ומחליף אותו בעוף. למעשה, זה מתאים לעוד נקודה שמעלה סרוואן-שרייבר והיא פעילות גופנית ותרומתה לבריאות הגוף והנפש. פה וודאי אין מי שיחלוק על הידוע שפעילות גופנית טובה ומועילה. יחד עם זאת סרוואן-שרייבר מציג הסברים ותוצאות ממחקרים על התועלת בפעילויות גופניות ספציפיות על הורדת רמות לחץ ועל מצבי דכאון. מעניין מאד.
  • הנושא האחרון שתפס את תשומת ליבי הוא התקשורת הרגשית. מה שמכונה תקשורת שמונעת מאינטליגנציה רגשית מפותחת. סרוואן-שרייבר נותן שני מתכונים מאד קלים: האחד לשיחה שבה רוצים להביע התנגדות או ביקורת והאחרת להאזנה ולהשתתפות בפתרון משבר. אמנם על שני המקרים המדוברים כבר יצא לי לקרוא ספרות מתחומים שונים (ניהול, עסקים, הורות, יחסים, הוראה ועוד) שנוגעים בנושאים הללו ומדגימים אבל אני חושב שפרט אולי לספרים של פייבר ומייזליש (כתבתי על ספריהן ביומן הרשת שלי פה וגם פה, וספרים על התמודדות לא אלימה, למשל כפי שמציג בספרו חיים עומר, המאבק באלימות ילדים), לא מצאתי הסבר ומתכון כה מובן וכה פשוט לשימוש. באמת מפליא שלא מלמדים את זה לאנשים בכלל בתחומים שונים. שווה מאד לקרוא.
יש עוד נושאים שמוזכרים בספר שפחות התחברתי אליהם, אבל הם מעניינים גם הם.

הספר מומלץ מאד ומהנה מאד לקריאה.