Wednesday, February 4, 2009

חוש הומור כתכונה רצויה או כדרישה למועמד למשרה

מה צריך לחשוב מישהו שמקבל הצעה למשרה שאחת המיומנויות הנדרשות (skills) היא חוש הומור?
המיומנות הזאת רשומה יחד עם רקע אקדמי, יכולות ביצוע ונסיון במימוש וכו'... לא ברור איך זאת דרישה מקצועית.

אולי צריך חוש הומור כדי שלא להעלב ממשהו (אולי החוזה?!)?
אולי יש בין האנשים שכבר עובדים במקום העבודה הזה כאלה שהם חסרי רגישות וחסרי טאקט ולכן נדרש חוש הומור?

יש רעיונות למה הכוונה?

כלכלה רומנטית מאת ארז רפאלי


קראתי בהנאה ובעניין את ספרו של ארז רפאלי כלכלה רומנטית וזכיתי לקרוא על נושאים רבים שהוזכרו בספר אחר שהיה גם הוא קריא, נהיר ומעניין שגם הוא מסביר נושאים של כלכלה ב-"שפת בני אדם", הכלכלן הסמוי מאת טים הרפורד, אבל מנקודת מבט השוואתית מרעננת מאד, והיא, זוגיות ויחסי זוגיות.

את הספר, שהוא, אגב, חדש להפליא, יצא לאור בתחילת השנה, זה מכבר, מצאתי בערימת ספרים ארוזה בחנות "צומת ספרים" בתחנת הדלק שליד מכללת רופין, ביום שבת האחרון. הגעתי לשם כדי להחליף כמה ספרים שמיכל קנתה לי ליום הולדתי (שחל אתמול!!) -- היא בחרה יפה, אמנם, אבל ספרים שכבר קראתי וחלקם אף נמצאים בספרייה הפרטית שלי. מעניין איך מדור הכלכלה, העסקים והניהול דחוק בפינה צפופה ולא נגישה בין ערימות ספרים על הרצפה בחנות הזאת. בכלל ספרי עיון לא זוכים בחנות הזאת לגישה נוחה עבור הלקוחות. אבל הייתי נחוש למצוא ספרים מעניינים וכך מצאתי את הספר הזה.

בפרק הראשון מסביר המחבר מהו סיכון מוסרי (תרגום חפשי שלו למונח הכלכלי moral hazard) בשלל דוגמאות שבראשן אלוף בצבא שבוחר שלא לקום בלילות לילדים: הגורמים לכך, ההשלכות והמשמעויות.

בפרק השני מספר המחבר ומדגים נושאים של מוסריות ואחריות חברתית אבל בין השיטין בעצם מסביר את מה שהוא מפרט ביתר שאת בנספח שבסופו של הספר: ימין כלכלי ושמאל כלכלי. כבר בשלב זה נרמז לקורא חד העין ובעל האבחנה שהמחבר נוטה לדעות של ימין כלכלי. החשדות שלי בעניין התגברו תוך כדי קריאת הספר עד אשר בסופו של הנספח על ימין ושמאל המחבר חותם את הנספח ואת הספר במילים "השיח הציבורי סביב הנושאים הכלכליים נע רק בתחומי ההשקפה השמאלית ואין במנהיגות הישראלית נציגים רבים המציגים את התפיסה הימנית. ... המצב הנוכחי, שבו רק צד אחד שולט בשיח הציבורי, איננו בריא לדמוקרטיה הישראלית." רק אדגיש, במילים ימין ו-שמאל מתכוון המחבר לימין כלכלי ולשמאל כלכלי.

בפרק השלישי מוסבר ומודגם נושא השוק החפשי. הדוגמה המאלפת היא נישואים כפויים ובפרט הצגת מצב היפוטתי של נישואים כפויים של המחבר ליעל בר-זוהר ע"י חקיקה. ההצגה של ההגבלה החמורה בזכותן של נשים להחליט האם יינשאו, מתתי יינשאו ולמי מעוררת התנגדות רבה ואז כמו קוסם ששולף ארנב ממגבעת הקסמים שלו המחבר מקביל את הגודמה שלו לשוק החופשי ולמגבלות שמוטלות עליו לפי חוקים מטעם בעלי עניין וקבוצות לחץ. אהבתי!

בפרק הרביעי מוסבר בדוגמאות רבות מאירות עניניים הנושא הבעייתי של חוסר ידע ואי האיזון בידע ומודגם על ענייני זוגיות (משחק של "קשה להשגה"), ספקות לגבי חמרים מזיקים לבריאות בדגי בריכה ועוד ועד להדגמת הנושא כשלעצמו בדוגמה של ביטוחים בכלל וביטוחי בריאות בפרט. דוגמאות אלה של ביטוחים והבעייתיות שלהם וכן ההדגמה על שוק המכוניות המשומשות היו כלי יעיל בהדגמה כדי להסביר את הנושא גם בספרו של טים הרפורד, שמוזכר לעיל.

הפרק החמישי עוסק בהגבלת החופש ומודגם באופן כשרוני למדי ע"י מוסד הנישואין. בפרק הזה יש לא מעט פנינים, לטעמי ובפרט אהבתי את האופן שבו סיפור על אריק וזלילת העוגיות במיטה ובנץ המתגרד מהנמלית כתוצאה מכך כמשל וכרמז מטרים לנושא הגבלים עסקיים. גם מבינים בקלות וגם משעשע!

בפרק שש נושא עגונות מתחבר ומדגים את נושא ההתאגדות וזכויות העובדים והנדנדה שבין זכויות וצרכי מעסיקים לבין זכויות וצרכי העובדים. הנושא הזה דוקא הוצג באופן משעשע פחות והדוגמאות היו רציניות יותר, לטעמי. מאידך, הנושא הוצג בקצרה, מה שלא פגם בקלילות הספר.

בפרק השביעי מוצג נושא של שינויים עם הזמן, קבעון בפני שינויים, המחיר של שינוי והמחיר של אי שינוי. הדוגמאות בתחום הזוגיות ואז הקבלתן לנושאים כלכליים כמו המסיקים בקטרי הפחם וההשלכות על התפקיד הזה עם המעבר לקטרי דיזל הזה מאלף. פה חזקה מאד הרמיזה של המחבר על גישת הימין הכלכלי, לטעמי.

בפרק שמונה המחבר מסביר בשפה קלה ובשלל דוגמאות מתחום הזוגיות והצריכה את "חוק פרקינסון" מתחום הכלכלה. לאחר שתקראו וודאי תסכימו עם כמה מההבחנות והמסקנות מהדוגמאות, למשל על מספר המוזמנים לארוע החתונה...

בפרק תשע מוסבר על האינפלציה לצד הסברים על רומנטיקה. מה רומנטי? איך מחוות רומנטיות הופכות סתמיות ומה הקשר לאינפלציה. זה היה משעשע ומחכים והציג יפה את הנושא. דווקא בשנה שעברה דובר רבות על "דפלציה" וחבל שהמחבר לא הציג את הנושא הזה גם כן. אני חושב שזה היה מוסיף מאד לשלמות הנושא, אבל אני משער שישנם נושאים רבים נוספים ומונחים אחרים שניתן היה להציג בספר ווודאי המחבר והעורך חשבו רבות על מה כן כדאי להכניס לספר ומה כבר מוגזם מבחינת ההיקף.

בפרק עשר נוגעים בנושא האמון. אמון במדיניות ממשלתית, אמון במוצר או בחברה או בספק ובפן הזוגי -- אמון בין בני זוג.

בפרק אחת עשרה על חברות ביטוח והערכת הסיכונים והפרמיות לצד הצגת "הרשת הנשית": רשת המידע הנשית ואופן פעולתה בכל הקשור לבני זוג פוטנציאליים ופגישות עוורות. בפועל, המחבר מציג גישה שככל שמידע יותר זמין והכל שקוף הרוב מרוויחים משרות טוב יותר בתמורה למחירים נמוכים יותר ואלה שמפסידים מהעניין הם אלה שבכוונתם לרמות ולעוות את השיטה.

בפרק שתים עשרה וגם בפר שלוש עשרה מדברים על שרותים שאין לאזרחים אפשרות לקנות באופן פרטני והם יכולים לקבלו רק במסגרת של מדינה לעומת כאלה שיש מקום לרכוש אותם לפי צורך ולא להכביד על הכיס של כולם במימון משהו שרק מגזר מסויים עושה בו שימוש. המחבר מדגים שירותים ציבוריים (כגון, בטחון שנותן צבא לאזרחים, שימוש בכבישים, שירותי דת וכו') ואיך הם קשורים בעצם לאהבה ומדגים, כמובן, בדוגמאות מתחום הזוגיות. לא הבנתי את ההפרדה המלאכותית לשני פרקים בנושא זה. אולי כדי להקל על הקורא... לא יודע.

בפרק ארבע עשרה מדובר על בועות כלכליות ובמקביל על אהבות נכזבות. לא אפרט כדי שלא לקלקל :-)

בפרק חמש עשרה מדברים על סחר חפשי ולעומתו על צרכים של בני הזוג. מדברים על אחריות ועל התחשבות. חתימת הפרק בהדגמה של מקרה פרי עץ הדעת בגן העדן וההשקפה היהודית על נושא האחריות היה פיקנטריה מעניינת ומעוררת מחשבה.

בפרק שש עשרה מדובר על נושא שקראתי עליו רבות דוקא בספרו של חיים שפירא על תורת המשחקים. מדובר על איתותים, על הצורך בהם ועל אופן פעולתם. המחבר מרבה בדוגמאות. כמובן, מודגמים האיתותים גם על נושאי כלכלה וגם על נושאים שבין בני זוג ואהבתי מאד את השימוש בחותנת... :-)

בפרק שבע עשרה, בפרק שמונה עשרה ובפרק תשע עשרה מדובר, מוסבר ומדגם נושא המשברים, אופן ההתמודדות אתם והמשמעויות הנגזרות. שוב, החלוקה לפרקים תמוהה מעט בעיני. שיא הטיפול בנושא המשברים לטעמי היה בפרק תשע עשרה עם הסבר והדגמת מושג "הריצה אל הבנק" (בלועזית, דומני, זה מכונה, run in).

פרק עשרים שחותם את הספר מדבר על הפרטות תוך שימוש במקבילה הרומנטית של פגישות עוורות.

הספר הזה מחכים, משעשע ושנון. הוא מדבר בגובה העיניים אבל לא באופן מזלזל ומסביר יפה ובשפה נהירה לכל מונחים שבספרי כלכלה לרוב לא מצטיינים בהצגתם לקהל הרחב. הגישה להסביר כלכלה ע"י נושאים שבינו לבינה מקורית ומוצלחת מאד בעיני.

מהלך יפה עושה המחבר כשהוא נותן הגדרה לכלכלה ממילון אבן שושן "תורת הארגון של ייצור התוצרת וחלוקתה בין הצרכנים", משפר אותה "כלכלה היא תורת הארגון של ייצור התוצרת וחלוקתה בין הצרכנים באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותו ציבור צרכנים". מדוע אני אומר זאת? כי לאורכו של הספר המחבר מנסה להדגיש ולהסביר את הנושאים השונים והמושגים השונים ע"י החלפת מילים בהגדרה המשופרת שלו ואז מתקבלות הגדרות מעניינות כגון:
  • בעמוד 20, בנושא מיסוי: "כלכלה היא תורת הארגון של איסוף הכסף מידי האזרחים (מיסוי) בעבור צרכים ציבוריים, באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותו ציבור אזרחים"
  • בעמוד 27, בנושא רווחה: "כלכלה היא תורת הארגון של מדינת הרווחה וחלוקת עזרה לאנשים חלשים באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותם חלשים"
  • בעמוד 65, בנושא נישואין ועבודה: "כלכלה היא תורת הארגון של הנישואים, והחיים בצוותא באופן שבו ייגרם מרבית האושר לשני בני הזוג"
  • בעמוד 94, בנושא איסוף מידע: "כלכלה היא תורת הארגון של איסוף המידע וחלוקתו בין הצרכנים באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותו ציבור צרכנים"
  • בעמוד 112, בנושא אהבה וצרכים ציבוריים: "כלכלה היא תורת הארגון של האהבה וחלוקתה בין הצרכים הציבוריים של הצרכנים, באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותו ציבור צרכנים"
  • בעמוד 151, בנושא שידוכים: "כלכלה היא תורת השגת הנישואים לבני זוג מתאימים באופן שבו ייגרם מרבית האושר לאותם בני זוג"
לסיכום: הספר קליל, קצרצר (רק 163 עמודים), קולח, משעשע, מחכים, מהנה, מסביר ומדגים וגם שנון. אהבנתי מאד ואני ממליץ מאד על הקריאה.

פרטים טכניים על אודות הספר:
  • המחבר: ארז רפאלי
  • העורך: איתמר לוין
  • ההוצאה: ידיעות אחרונות , ספרי חמד, ספריית כלכליסט
  • שנת הוצאה: 2009
  • מספר עמודים: 163
  • המחיר הנקוב על גב הספר: 88 ש"ח

גינון ונוי וחסכון במים


לאור מצבו העגום, לפי הפרסומים, של משק המים במדינת ישראל נראה שיש צורך חמור בצמצום השימוש במים לרבות לצרכי השקיה בגינות נוי. לאור חיבתי הרבה לצמחייה בכלל ולגינון בפרט, גינוי ביתי וגינון ציבורי, אני מחפש כל הזמן דרכים לקיים בכל זאת את הצמחייה הרבה שטיפחתי בגינת ביתי ויחד עם זאת לצמצם באופן ניכר את השימוש במים לצרכי השקייה.

כמה צעדים שנקטתי:
  • ניתוב מי כיור בחצר להשקיית עץ לימון שנטוע בקרבת הכיור
  • איסוף מי גשמים ממרזבים בדליים/חביות ושימוש בהם להשקייה
  • השקייה בטפטוף המבוקרת ע"י מחשב השקייה
  • תזמון השקיות רק לימי שרב או לאחר ימים רבים של עצירת גשמים
  • השקיה סלקטיבית של צמחייה לפי עונות, לדוגמה, הדשא לא דורש אותה כמות מים בחורף כשם שהוא דורש בקיץ.
כמובן שיש עוד הרבה לעשות. אבל אני מתקדם לפי יכולתי.

באתר משרד החקלאות מצאתי כמה קישורים מועילים ובהם מידע שיכול לסייע לי לעשות עוד בנושא: