את מחייכת מאת שלמה יונה

והנה עוד שיר אהבה שהקדשתי למיכל בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון. השיר הזה נושא תאריך במחברת השירים: השמונה במאי 1993.

את מחייכת מאת שלמה יונה

אני בגפי ואת רחוקה
אני תוהה לעצמי מה את עושה
מנסה לנחש היכן את ואיך...
חושב לעצמי שלכשאראך
יעצור הזמן מלכת.

ואילו כשאנו יחדיו
טס הזמן כרכבת דוהרת
דבר לא משנה - אני איתך עכשיו
וכולי מתעצם כשאת מחייכת.

כשאת קרובה אליי
גועש הדם בעורקיי
מרגיש בינינו את הלבבות
ועוד רגע קט ורגליי בקרקע כבר לא נוגעות.
במבטי מלטף את פנייך
ועיניי שוזפות את שפתייך
התרגשות אדירה עליי עוברת
וכולי מתמלא במעין הרגשה נהדרת
בכל פעם שאת מחייכת.

גם כשהעניינים קצת מרים
והפתרונות עד להחריד קטנים
ברגע שאת מחייכת
בגופי צמרמורת עוברת
הכל נשכח - נשארת רק את
ואני מוצא את עצמי לוחש את שמך בלאט -
ואת מחייכת.

הופעת מאת שלמה יונה

והנה שיר שגם אותו כתבתי בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון. השיר הזה שייך לאוסף שירים שכתבתי למיכל ועל מיכל בגלל ההכרות בינינו. השיר הזה, הופעת, מצוי אצלי במחברת השירים עם תאריך: העשרים ושמונה באפריל 1993. במחברת מצאתי גם הקדשה למיכל (כמובן!).

הופעת מאת שלמה יונה

הופעת.
ולבי נרעד.
אמרתי
זה הלם
ובוודאי במהרה יעלם.

הייתי שרוי באפלה נעימה
אך בקצותיה ספק תקווה וספק אפלה.
ועם זאת הייתי
בטוח בצעדיי ובוטח במעשיי.

והופעת בשנית.
ואני מבולבל.
אוהב - לא אוהב
ואת... יש סימן?

ומאז התחלתי חושב,
מעלה מחשבות
אך לפעול מהסס
משוכנע שלכל היותר
זה רק אני שחולם.

אך הזיק לא כבה
וייקד מבפנים.
ראיתיך כה הרבה פעמים
אך נסוגותי
לא הבנתי את רגשותיי.
שמא פחדתי?

ושוב הופעת ואחזת בידי
ולבי מתעצם וכולי מתמלא
האמנם זה קורה?
אולי אין זה רק אני?

ומאז המשכנו
ופסענו כברת דרך.
התוודית - ואני עודני מבולבל
שיכור מאושר... שיכור מאהבה -

ומתחיל להכיר ברגשותיי
ואט אט מבין.
ואת עזרת לי להפיל מחסומים
והרגש פרץ וגואה.

ועתה
שוב הופעת
אך הפעם לצידי.
התוודענו
והבנו
שאנו אוהבים.

ואני, איך פקפקתי?
בחפשי סימן הייתי עיוור.
ועתה שנינו יחדיו
כי הופעת.
ואני (כבר מודה)
אני אותך אוהב!

יקום מאת שלמה יונה

הנה שיר נוסף מתוך אוסף שירים שכתבתי בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון.

יקום מאת שלמה יונה

לבנות עולמות.
לבנות מגדלים.
מה זה בעצם?
בניינים באויר!

את הכול כבר סיפרו לי.
ידעתי הכול.
אינני יודע מכאן
אנה לפנות.

הכול חוזר על עצמו
אני שוב בבראשית
ואולי -
אולי אף אני
אוכל לנסות לבנות
יקום.

חשבתי על כך.
הרהרתי רבות.
אך
נרתעתי
כל פעם מחדש
לנסות;

היה והצלחתי...
שמא אכשל.
לנסות?!
לא!
עדיין אינני בשל.

רק צריך לתת לזמן
את שלו לעשות -
לצבור את הידע
לדעת להבדיל
בין טוב לטוב
לבין רע לטוב.

אינני רוצה עולם משלי.
אין זה עונש
אינני מוכן -
לא עדיין
אולי
לעולם לא.

הריי הכל חוזר על עצמו
גם בלעדיי.
ירא אני...
אינני יודע...

מוטב שלא!
אם אפעל
לבטח
אנתץ השרשרת -
איך אדע מה המחיר?

אינני מוכן עוד
אפשר
לעולם לא.
הכול חוזר על עצמו.
אך
לא כך רציתי.

שוחה כנגד הזרם.
נחבט באשדות החלקלקים.
הנה
עוד מעט קט
ואגיע לקצה הדרך.
אך לא.
החלטתי שלא.
אמנע מעצמי העימות
אמנע
הדבר! (האמנם?)

לבנות לי יקום - בזאת חשקה נפשי.
אינני בשל למשחקים שכאלה,
או שמא בגרתי?

אותי מאת שלמה יונה

הנה שיר מתוך אוסף שירים שכתבתי בתקופת הלימודים בבית הספר התיכון.

אותי מאת שלמה יונה

אותי
מי מלבדי מכיר?
אותי
מי רוצה להכיר?
אולי
אני שקוף
מסתבר שאינני,
וטוב.
רוצה שיכירו אותי.
איך אפשר אם
אינני פוצה את פי?!
האמנם?
סימנים, איתותים - מבעיר מדורה.
אין
מי שצופה.
חוויות, רגשות
הכל מתעצם ושואג.
אך
בפנים -
הרצון להביע.
אין לב שמקשיב
וחבל.

תמונות חדשות של הילדים

תמונות חדשות של המשפחה, כולן מגני משחקים.

את התמונות הללו וגם תמונות אחרות אפשר לראות באתר התמונות המשפחתי של משפחת יונה בחלק של יולי 2009 בכתובת http://yeda.cs.technion.ac.il/~yona/aviv/2009/7.2009/index.html#31.7.2009.

אביב ואיילון

אביב ואיילון בגן המשחקים במושב חניאל