Thursday, December 17, 2009

צופן העתיד מאת דוד פסיג


על הספר צופן העתיד של דוד פסיג שמעתי מחברי ערן בלטר שסיפר לי בהתלהבות עליו. הוא שהה בחופשה בבית נופש ושם בין הספרים מצא את הספר הזה. הוא הספיק לקרוא חמישים עמודים ממנו ורצה עוד. לשמע ההתלהבות והנושא המעניין (כן.. מעניין אותי...) חיפשתי את הספר ומצאתי אותו בספרייה. בספרייה הוא היה חדש ומבריק ונוצץ (טוב, לא רק משום שאיש לא קרא בו לפני אלא גם בגלל הכריכה המוכספת והמבריקה) ושמחתי מאוד להיות הקורא הראשון בו. במהלך כמה מהימים האחרונים קראתי בספר בזמן אימון הבוקר שלי על הקרוס-טריינר.

אז מה בספר? לא אצטט מהכריכה האחורית וגם לא אחזור על מה שכתבו אחרים. הנה כמה קישורים על הספר:

הספר היה מעניין, ארוך ולא תמיד נהיר וקל לקריאה. נהנתי לקרוא על עתידים סבירים ועל עתידים פרועים לעולם ולישראל. ההנאה באה מכמה סיבות, גם משום שבין העתידים היו פה ושם כאלה שסברתי אותם בעצמי ובעיקר אלה שהפתיעו אותי כי לא העלתי על דעתי את האפשרויות. אין לי ספק שישנם עוד עתידים רבים ומגוונים שבהחלט יהיו סבירים גם הם ופרועים גם הם ואין לי כלים להעריך מי מהם סביר יותר ואפשרי יותר מהאחר. למחבר יש לטענתו כלים להעריך.

המחבר מציג מתודולוגיות שונות להסקת עתידים שונים ברמות כאלה ואחרות של וודאות. לצערי, עד כמה שהן מעניינות המשותף לכולן הוא שהן מסתמכות על תבניות שמזוהות בתהליכים שכבר קרו מתוך נתונים שנאספו. אני אינני סבור שהעבר בהכרח מעיד על העתיד. יחד עם זאת גם אינני שולל את האפשרות שיש בעבר מידע יקר ערך שיכול להגדיל את ההסתברות שניחושים לגבי עתידים כאלה ואחרים אכן יתרחשו. בקיצור -- אינני יודע.

מעניין מאוד היה לקרוא על הרעיונות לדלות מידע ממומחים והכלים והמתודולוגיות לניצול האינטליגנציה של ההמונים.

הצלחתי לגבש בעיני רוחי את הדמות של המחבר, דוד פסיג, מתוך סגנון הכתיבה והדעות שבין השורות בהחבא ובגלוי. מקריאה על אודותיו באינטרנט נראה לי שהרושם שהיה לי במהלך הקריאה היה קרוב מאוד.

יותר ויותר לקראת סופו של הספר נדמה היה לי שהמחבר מנסה לעשות נפשות למקצוע העתידנות ולצקת לתוכו חשיבות במיוחד לאור הרושם הלא רציני של המקצוע כפי שהוא נתפס בארץ. לפעמים אפילו היה נדמה לי שמחבר משתמש בספר בתור חלון ראווה למרכולתו המקצועית -- מעין כרטיס ביקור. 

מעניין לקרוא על השקפתו של המחבר בנוגע למצב הנוכחי בישראל ולגבי דעותיו על העתידים הסבירים ועל העתידים הפרועים של ישראל שהוא מציג בספרו. בין אם יש מבין תחזיותיו מה שיתגשם ובין אם לא עצם המחשבה עליהם מעוררת אצלי את הצורך להרחיב ולהעמיק את המחשבות שלי בנוגע לעתידי, עתיד משפחתי וציפיותי מהעתיד.

יפה. זאת היתה קריאה מעוררת מחשבה.

דבש אריות מאת דויד גרוסמן


ביריד מכירות המחסן של ידיעות ספרים המליצה לי טיילור על ספרו של דויד גרוסמן, דבש אריות. נענתי להמלצה וקניתי. קראתי ולא הצטערתי. את הספר הזה קראתי על אופני הכושר במרתף. ספר קצרצר, אימון קצר, שעה בערך, 400 קלוריות בערך...

הספר מביא את סיפורו של שמשון מתוך ספר שופטים בתנ"ך ולאחריו דיון ספרותי על הסיפור. הדיון הזה מהנה, מרתק ומעניין. אכן, המספר המקראי קימץ בפרטים ומה שכן נכתב שימש לגרוסמן כר נרחב לפירושים ולרעיונות. נהנתי מאוד מהניתוח שלו.

והנה כמה שכתבו על הספר (אין לי רצון לחזור על דבריהם או להעתיק מהכריכה האחורית של הספר):
אריאנה מלמד
דויד פישלוב ו-מיכאל גלוזמן

מעניין לקרוא את האופן שבו אפשר בקלות לצקת משמעויות ופרשנויות לתוך סיפור מקראי. לא מפתיעים קוי הדמיון בין הפרשנות בסיפור לבין דעותיו הפוליטיות המושמעות של המחבר. למשל, המעמד של ערעור העמודים שעליהם נסמך הבית וההרג ההמוני של הפלישתים (הרג של רבים יותר מאשר הרג בכל ימי חייו) בתוך מעשה התאבדות (תמות נפשי עם פלישתים), לדעתו של גרוסמן מהווה הסנונית הראשונה של המתאבד הרוצח הראשון ועוד דיבורים על מנהגים מודרניים שתודעתם מכירה ברצח של חפים מפשע כבר בגלל אותו הסיפור..

פוליטיקה בצד, מסכימים עם דעותיו הפוליטיות או שלא, עדיין הניתוח עמוק ומעניין.

אולי הרווח הגדול ביותר מהקריאה של החיבור הזה הוא שעכשיו יש לי חשק לחזור ולקרוא שוב חלקים בתנ"ך מחדש.

נהנתי!!