קראתי את ספרו של יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
הספר קצרצר וקטנטן. לאורכו של הספר מוזכרות התקדמויות טכנולוגיות והשפעותיהן הכלכליות (למשל, הלודיטים שהתנגדו באלימות למיכון תעשיות הטקסטיל באנגליה) והפוליטיות (למשל, ההשפעה על חפשיות וקלות ההתבטאות והפרסום מהמצאת הדפוס, דרך הטלגרף, הרדיו, הבלוגים ועוד...). כצפוי, יש דיון (שטחי) על קוד פתוח (לינוקס, סטולמן וחברים) וויקיפדיה. עוד משהו צפוי היתה הסקירה לאור הקוד הפתוח בכל הקשור לזכויות יוצרים במדיה כמו מוסיקה וסרטים (העתקת קלטות, שכפול תקליטורים, פריצת ההגנות והחלוקה לאזורים של DVD, נאפסטר וכו'...).
מצד אחד הספר מזכיר ונוגע בנושאים רבים בהקשרים דומים אבל לצערי הדיון בכל רגע ורגע שטחי ולא מספק. בשבילי זאת היתה אכזבה, אף על פי שתהיתי כששאלתי את הספר מהספרייה, איך ספרון קטנטו כזה יכול לעמוד בציפיות שלי מנושא כמו פוליטיקה של טכנולוגיה.
בשבילי הקריאה בספר היתה תחושה מתמשכת של דה-ז'ה-וו על הקלישאות והסיפורים בלי המחויבות להתעמקות שמוצאים בכל מיני כתבות טכנולוגיה בעיתונות יומית או פופולרית. ניסיתי להבין מדוע אני שופט כך את הספר ואז הבנתי שהנושאים שמובאים כאן בקצרה וכסקירה הם בעצם כמו סיכום של דיונים שונים ורבים שקראתי (ובחלקם הייתי אף שותף) מאז שהתחלתי עם BBSים וכתיבה באולטינט ובפידונט ועד לימינו עם רשימות תפוצה, הפורומים ואתרי הוויקי למיניהם. אז אולי אני לא שופט בהגינות את הספר כי לי הכל נראה די לעוס ושטחי.
קליל וקצרצר, לא מזיק.
