חסמב"ה

במסיבת יום ההולדת של נועה נתנה אחותי, רות, לבני, אביב, את שני הספרים הראשונים בסדרת חסמב"ה, שראו אור מחדש לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים. אביב טרם התפנה לקרוא בהם. אני גמעתי אותם במהלך שעה אתמול בערב. נהנתי מאוד.

הראשון בסדרה: חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט

השני בסדרה: חסמבה בבית האסורים

את הספרים כולם, הסדרה במלואה, קראתי עוד כשהייתי תלמיד בבית הספר. הקריאה מחדש הזכירה לי כמה בלטה אז תחושת השייכות למדינה, תחושת השליחות, הלאומיות והמטרה הלאומית המשותפת. היום נדמה שאין לא לילדים ולא למבוגרים הרבה במשותף בכל הקשור לאהבת המולדת וללאומיות ואולי עוד קשה יותר למצוא מכנה משותף ברור למטרה משותפת, לתכלית. הספרים גם עוררו בי געגועים לשפה (אע"פ שמצאתי כמה בעיות, כמו "היות ו-").

יש לי בבית הוריי עוד כמה כרכים של חסמבה, אלה שלא שאלתי מהספרייה העירונית אלא רכשתי בעצמי או שקיבלתי במתנה בילדותי. אמצא אותם ואתן לילדים.

אני עוד נזכר באחת השנים שבשבוע הספר הגעתי לדוכן שבו יגאל מוסינזון חתם על ספריו. קניתי שם עותק חתום עם הקדשה בשבילי. אני זוכר איך נתפסה לו היד (בעיקר פרק כף היד) מרוב החתימות וההקדשות. אני סקרן למצוא את הספר עם ההקדשה ולעיין. זה היום פריט מיוחד.

חסמבה מחזבגת גם בסדרת טלוויזיה בהוט. (מה זה לחזבג?)

אשמח שהילדים יקראו וישמעו את העלילות הללו.

Rubik's cube

My daughter, Sivan, and Rubik's cube. Read about Rubik's cube in Wikipedia.

מסיבת יום הולדת לנועה

בסוף השבוע חגגנו בביתנו יום הולדת לאחייניתי, נועה. היתה לנו ארוחה חגיגית, משחקים לילדים, עוגה, הרמה על כסא ובאופן כללי שמח. לקובייה ההונגרית היתה עדנה.

המאבק על המים במזרח התיכון מאת ארנון סופר

באותה הזדמנות של מכירת מחסן בהוצאת עם עובד לפני כשנתיים רכשתי בין השאר גם את ספרו של ארנון סופר, המאבק על המים במזרח התיכון. גיאוגרפיה ויחסים בינלאומיים הם נושאים מרתקים לטעמי, ולצערי אין לי יותר מדי פנאי כדי ללמוד לעומק את הנושאים, לרבות התחומים שקשורים במדינת ישראל. מעת לעת אני קורא ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות של פוליטיקאים מקומיים וכמובן מודע למתרחש וגם יוצר לי לקרוא ניתוחים אחרים, למשל אלה של דוד פסיג בספריו צופן העתיד ו-2048. הפעם, מדובר בנושא המים. רבים מדברים על המים ורבים משתמשים בטיעונים שונים ומשונים על המים במזה"ת ועל השפעתם על העתיד באזור. כנראה שמיעוט באמת יודע על מה הוא מדבר ומשתמש בעובדות הנכונות. ארנון סופר, חוקר ידוע בתחום, מחדש בספרו מ-2006 ומעדכן את פרסומיו ואת ניתוחיו מ-1996 ומ-1992 (למשל ספרו נהרות של אש).

מעניין להבין מה ההבנות הבינלאומיות בנושאי המים. איך מתייחסים לסכסוכים בנושאי מים בעולם. מה העובדות בשטח בנושא המים במזרח התיכון. איך הדברים באים לידי ביטוי? מה המשמעות לעתיד האזור? על כל אלה ועוד מדבר המחבר בספרו זה. הנושא חשוב ומעניין ביותר. אני חש שעתה אני יכול ביתר בטחון לדון ולהתבטא בנושאים הללו, כשעובדות מצויות בידי.

מעניין היה לקרוא על היחסים בנושאי המים שבין בריה"מ לשעבר לבין איראן בנושאי המים. זה מעורר מחשבות על היחסים כיום.

אני חושב שהספר חשוב. כדאי לקרוא בו.

הנה הכתוב מהכריכה האחורית של הספר:

האם המזרח התיכון הולך פעם נוספת לקראת עימותים אלימים על מים?
גידול האוכלוסייה במזרח התיכון הוא המהיר בעולם, ולכן גובר הביקוש למים, בעיקר לחקלאות אך גם לצריכה ביתית ולתעשייה.
כמות המים המצויה באזורינו היא גם מוגבלת וגם פוחתת בעקבות שינויי אקלים, ולמרות זאת ניצולה בזבזני. מימי
הנילוס, הפרת והחידקל מתמעטים והולכים וכך גם נהרות ונחלים קטנים יותר, כמו הירדן והאורנטוס, ומי התהום. התוצאה היא פיתוח מערכות ניקוז אזוריות באופן בלתי מתחשב, דבר המגביר את המתח בין המדינות בנושא המים. היש פתרון לבעיה זו? הייתכן שיתוף פעולה בין המדינות בנושא המים? אולי התפלה תציל את האזור? אולי עוד מלחמות? ספר זה דן בסוגיות אלה.
פרופסור ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה ומרצה במכללה לביטחון לאומי, חוקר במשך שנים את הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון ושל נושא המים במיוחד. הגיש ניירות עמדה בנושאי המים, הדמוגרפיה והגיאופוליטיקה של האזור למשרדי ממשלה שונים.

גלגולי לשון מאת גיא דויטשר

קראתי את ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון בעניין רב. את הספר קניתי במכירת מחסן של הוצאת עם עובד. המחבר עוסק במנגנונים להרס שפות ובמנגנונים לבניית שפות ומתאר כיצד שפות מתפתחות. משעשע מאוד הדיון שלו שבו הוא מציג שפה אחרי שפה שגדולים בה טוענים בתקופות הולכות וקדומות כיצד השפה מתדרדרת ויורדת ומתנוונת -- בעצם, נדמה שמעולם אנשים לא היו מרוצים מטהרנות השפה שלהם ונדמה שתמיד סברו שקודם היה טוביותר והשפה היתה טהורה ומושלמת יותר. דויטשר מראה שלא בהכרח, ושכנראה שלא כך היא. הספר מלא באנקדוטות מעניינות וכבר כתבתי על התייחסותו ליוצאי הדופן בנטיות ובגזירות במערכות השם והפועל. אולי יזדמן לי לכתוב את רשמיי על כמה קטעים מהספר.

גישה שהיה לי קל וטבעי להזדהות עמה היתה הגישה שגם בשפה, ההתפתחות היא מהמוחשי אל המופשט ומהאני, ומהגוף שלי ומהסביבה שלי הלאה. כך הדגים יפה המחבר כיצד התפתחה המטאפורה בשפה, לא בהכרח (ובד"כ לא) כאמצעי ספרותי אלא ככלי לביטוי ואיך זה מהווה מנגנון לבנייה ולפיתוח שפה וכיצד זה בא לידי ביטוי במערכות השם, הפועל, התואר, מילות היחס וכו'. אני סבור שבדומה גם בהוראה בכלל יש להגיע מהמוחשי אל המופשט ולא לקפוץ ישר למופשט ולנסות ללמד מהכלל אל הפרט ומהפורמלי לקונקרטי. הלמידה יעילה ואולי לא רק משמעותית יותר, אלא מבוססת יותר כאשר יוצאים מעולם מושגים ומהבנה מוחשית שקרובה לחושים ולסביבה של הלומד ואז לאט לאט מעמיקים בסיבוך ומתרחקים עוד ועוד ברמות ההפשטה. למעשה, עקרון זה הוא אחד מעקרונות היסוד בהעשרה אינסטרומנטלית ובשיטת מתמטיקה יסודית להוראת המתמטיקה.

הספר מעניין, משעשע לפעמים וטרחני לעיתים. טווח השפות שנדון הוא מרשים ויפה היה לטעמי ההתעמקות היתירה בעברית ובאנגלית (ששגורים יותר אצל ישראלים) כדי להעביר את המסר. הבנתי שהמחבר שכתב מחדש את הספר לטובת גרסתו העברית, שכן במקור הספר היה מיועד לקוראים באנגלית ורובן של הדוגמאות המעמיקות היתה בשפה האנגלית.

שווה לקרוא.