Sunday, May 24, 2009

אלנבי מאת גדי טאוב


קראתי את ספרו של גדי טאוב, אלנבי. ספר שקיבלתי במשלוח הספרים של חודש אפריל מידיעות ספרים במסגרת שירות הקוראים הראשונים שנרשמתי אליו.

את ההתרשמות ואת הדעות והתחושות שלי לגבי הספר כתבתי בפורום הקהילה (חפשו את השרשור על הספר אלנבי).

לעמוד הספר באתר ההוצאה, שם יש מידע על אודות הספר, הפרק הראשון לקריאה וכן קישורים מיומני רשת ומאתרים אחרים ובהם תוכן על אודות הספר.

הנה, אני מביא אותו כפי שכתבתיו שם.

ראשית, שלום לכולם.
הצטרפתי לאחרונה.
מעניין לקרוא את מה שכולם כותבים כאן. [הקפדתי שלא לקרוא את הדעות על הספר עד שאתפנה לסיים את הקריאה בו ואת כתיבת דעתי עליו -- לאחר סיום התגובה הזאת אתפנה לקרוא מדעותיהם ומהתרשמויותיהם של הקוראים האחרים על הספר -- אני סקרן ביותר]

אני לרוב קורא ספרי עיון, וההשתתפות בקהילה הזאת היא נסיון שלי לחזבג (לחזור בגדול, מה שיש מכנים, "לקמבק") לקריאת ספורת.

גדי טאוב זכור לי מקריינות הרצץ הרצף בשעות אחר הצהריים בטלוויזיה הישראלית/החינוכית בערוץ הראשון בשנים ששבן שבהן עוד הייתי תלמיד בבית הספר.

מעת לעת אני רואה אותו משתתף בראיונות בתכניות אקטואליה ומנסה לעמוד על טיבו. הספר הזה היווה הזדמנות טובה עבורי כדי ללמוד עוד.

השפה בספר הפריעה לי מאד והטרידה אותי מאד. ככל שהפכתי וניסיתי להבין מדוע מצאתי כמה תובנות בעניין, בכל הקשור אלי:
1. אין הבדל בין משלב השפה הנמוך מאד של הדמויות לבין זה של "הסיפור" -- ז"א גם כשמתוארות הדמויות ומעשיהן שלא מבעד לעיניה של דמות כזאת או אחרת, המשלב של השפה נשאר נמוך ורדוד וגס. אני לא מצאתי צידוק לעניין הזה. אשמח למצוא הסבר שיישב את העניין הזה. טרם מצאתי הסבר כזה.
2. המטרד, ההפרעה ואי הנוחות שגרמה לי הלשון בספר הזה מתאימים יפה לאי הנוחות והמטרד שאני חש כשאני שומע שפה כזאת באופן כללי ומתאימה לא רע גם לדעות קדומות כאלה ואחרות שמתעוררות בי כשאני שומע סביבי שפה כזאת. דעות קדומות בנוגע לרמת ההשכלה, תחום העיסוק והרובד או השיוך החברתי של הדובר. אמנם לא ביקרתי במועדונים מסוג אלה שמתוארים בספר אבל נפגשתי ושוחחתי עם אנשים שמבקרים במקומות כאלה ואני חושב שהשפה והלשון קולעים יפה.

האלימות המרומזת והמפורשת בספר הזה מזעזעת והמציאות מטרידה ומדכאת. הדמויות כולן נראו לי בעיני רוחי כדמויות שיש להן בקושי את ההווה ואין להן עתיד שאין לו קשר הדוק עם סיפוק צורך גופני באופן מיידי, ולרוב בנושא התמכרות (שינה ומזון לדוגמה אבל בעיקר אלכוהול, מין, סמים, אלימות,...), גם לא הגיבור שמבעד לעיניו קראתי את רובו של הספר, אריק (הרמיזות על אריק שרון היו רק כדי לקשור את ההתרחשויות לזמן מסויים ולתקופה מסויימת או שיש קשר אחר שצריך לעמוד על טיבו פה? אריק שרון בתרדמת, הוא פוליטיקאי משופשף, אסטרטג, לוחם למוד קרבות ומלחמות ושנוי מאד במחלוקת בקשר להשקפת עולמו ולאופן שבו הוציא לפועל את הביטוי להשקפת עולמו), שלכאורה יש לי משהו יותר ממה שלדמויות האחרות יש: יש לו עסק (בשותפות עם עידו) ויש לו משפחה: גרושה וילדים שהוא שותף בגידולם. אבל לא מוזכר דבר בנוגע לעתיד. כל הדמויות כולן שטוחות מאד באופן שבו מתוארות הרגשות ולכולן אין עתיד מתוכנן (אלא אם מחשיבים את עסק הבריונות שאפי רוצה להקים עם דימה).

הרגשות מאד בסיסיים:
בהלה, פחד, חרדה, דכאון, עייפות, כעס, רוגז, חשש, ...
אין תקווה, אין אושר (אולי רגעי מאד כתוצאה ממין או מצריכת סם או אלכוהול, או ריקוד במועדון -- רגעי מאד... מיידי מאד והוא מתחלף במהירות בחיפוש אחרי הסיפוק הבא או בדכאון...)

בכלל, במשך הקריאה הרגשתי תחת עננה.

לא אהבתי כלל את הלשון הגסה, את התחביר הקלוקל ואת הסגנון. טוב... זה מתאים לדמויות, כנראה, שגם הן לא חביבות עלי כלל.

את סופו של הספר לא הבנתי... אין ממש פתרון אין ממש רמיזה לגבי ההמשך... אני מסיק שהסתמיות בחיים של הדמויות ממשיכה... זה גם לא מעורר תקווה

הקריאה של הספר היתה קשה בעבורי והיא לא "זרמה". לא נהנתי. לא הרגשתי שאני לומד משהו. לא הרגשתי שיש פואנטה. לא הרגשתי שיש מוסר השכל, תחכום או מורכבות. הכל היה די ברור וצפוי והרדידות של הדמויות ואופן הצגתן עוד הפחית מההנאה שלי.

לא הרגשתי שנכנסתי לעולם של דמויות מסתוריות ולא הרגשתי התרגשות לחוות את החוויות שלהן. פה אין מסתורין, הכל ידוע, אין לי שום רצון להשתתף בחוויות כאלה ו-(חוסר) המורכבות של הדמויות ו-(חוסר)המורכבות של הסיפור ושל ההתרחשויות לא יצרו אצלי סקרנות לגבי ההתפתחויות שהיו מאד צפויות ומאכזבות.

ככל שהתקדמתי בקריאה פיללתי לתפנית מעניינת ומפתיעה, אבל לא היתה אפילו אחת שכזאת...

אם צריך לסכם את דעתי על הספר: "סתם ספר..." או או אולי "ספר סתם...".
אני לא ממליץ להשחית מהזמן היקר של קריאת ספרים כדי לקרוא בספר הזה.
אני סקרן מאד לקרוא מה אחרים חושבים על הספר הזה ועתה אתפנה לקרוא ביקורות ודעות אחרות (הקפדתי שלא לקרוא עד כה כדי שלא להיות מושפע).

הלאה לספר הבא בתור.




נכתב ע"י: ShlomoYona

אביב סיון ונועה כפי שצילמה אמא שלי במסיבת יום ההולדת של ניר אתמול

אמא שלי צילמה תמונות פנים של הילדים במסיבת יום ההולדת של ניר:

ניר:











אביב:











סיון:











נועה:

ציורים חדשים של סיון ושל אביב


ציורים חדשים מאביב:




















ציורים חדשים מסיון:









סיכום השבוע בגן יובל

הורים יקרים,

יום א מפגשון הבוקר: שגרת בוקר + אוריינות שמות הילדים לפי האות האמצעית.

נפרדנו מנושא ל"ג בעומר, וקידמנו בברכה את הנושא החדש: "יום ירושלים". ראינו מהן האותיות המרכיבות את שם בירתנו, ושוחחנו מעט על העיר. הילדים שמחו לדעת שלוח התוכן ריק משום שהוא "ממתין" להם שימלאו אותו. כלומר הפעם הילדים מכינים בעצמם את תוכנו של הלוח!

ראינו תמונה של הכותל המערבי, של כנסת ישראל (ושוחחנו מי וכמה נמצאים בה) וגם של ראש הממשלה. הכרנו את המראה של סמל העיר ירושלים.

כמובן היו ילדים שסיפרו על חוויות משבת, להלן:

מעין ג. + מיקה סיפרו במקהלה על ביקור אחה"צ בים בחוף השרון בהרצליה, ומיקה גם הביאה את הצדפים שאספה כדי שנחווה את הים ביחד איתה.

אריאל היה גם הוא בים בחוף תל אביב, ושמח לספר גם על חוויותיו.

כמובן ניצלנו את ההזדמנות לבדוק על גבי המפה היכן ממוקמות שתי הערים הללו, וראינו ששתיהן נמצאות על חוף הים התיכון, ושהרצליה צפונית יותר מתל אביב.

נעם ועמית סיפרו על ביקור בספארי.

שחר סיפר על הצב החדש שאביו הביא לביתם, וכמובן גם הוא סיפר על ביקור בחוף הים במהלך סוף השבוע ...

מפגש הבוקר: התחלנו מפגש שכובים על השטיח, והאזנו לשיר "ירושלים של זהב" במנוחה גמורה.

לאחר ההאזנה הרגועה שוחחנו על השיר:

מדוע מתוארת ירושלים דווקא המילה 'זהב'?

מה מיוחד בזהב? ומכאן – מה מיוחד בירושלים?

אחד הילדים תיאר את הזהב כ'אוצר', וכך הגענו למסקנה שצריך להגן ולשמור על האוצר, אחרת הוא יהרס וייפגע, וזה גרם לילדים להבין שגם על ירושלים צריך להגן ולשמור.

למדנו כי עיר בירה שנכבשת – מבטלת את קיומה של מדינה שלמה.

שוחחנו גם על סמלה של העיר, ולאחר שבדקנו מה הוא מרכיב, בדקנו מה דומה ומה שונה בינו לבין סמל המדינה.

זמן חצר ויצירה: הכנו את לוח התוכן: כל ילד קיבל חתיכת בריסטול, ששימשה אותנו היום כ"לְבֵנָה" אחת מתוך קיר הכותל המערבי. כל ילד היה צריך למרוח את הבריסטול בדבק ולפזר עליו חול, כדי לשוות לו מראה של לְבֵנָה אמיתית.

בסופו של דבר נרכיב מכל הלבנים את הכותל המערבי, ונוסיף לו תוספות כדי להפכו לאמיתי.

מפגש הצהרים: התחלנו בשיחה על שמות העיר (עיר דוד, עיר הנצח, עיר הקודש וכו') וכן הסברתי להם מדוע יש בעיר 8 שערים. כמובן הזכרנו את שמותיהם, ופירשתי להם אותם. שוחחנו על כך שהעיר חשובה לא רק לנו, היהודים, אלא גם לכל הדתות: הנוצרים והמוסלמים גם כן.

המשכנו וסיימנו בריקוד השיר "הורה" (להיט אמיתי בגן!) ובהצגת השיר של הברווזיים.

יום ב מפגשון הבוקר: שגרת בוקר + אוריינות אות אמצעית בשמות הילדים:

כרגיל בדקנו את התאריך העברי של היום, ומנינו אותו גם במספרים ולא רק באותיות, ספרנו עד 20 בדילוגים זוגיים כשבחרנו תורני בוקר, ילד אחד דאג לנעול וגם לפתוח את דלת היציאה לחצר, ובהמשך בדקנו ועדכנו את לוח מזג האויר.

לאחר כל זאת הדגמתי לילדים (והזמנתי אותם להדגים זאת גם בעצמם על גבי הלוח המחיק) איך תראה היצירה של היום.

מפגש הבוקר: התחלנו בשיחה שמזכירה ונזכרת בשמותיה השונים של העיר ירושלים, ובעקבות זאת קראתי לילדים שיר-ספור מקסים בשם : "אפרים מוקיר ירושלים" מאת לאה קפלן.

לאחר מכן שוחחנו על 8 השערים של העיר, ובעקבות שיחה זו קראתי שיר מקסים בשם: "משוש תבל" מאת שרי פ. גוטליב. קודם לכן גם שוחחנו על מלחמת ששת הימים שבעקבותיה אוחדה העיר.

סיימנו מפגש ממש מהנה על הרצפה, במנוחה גמורה, מאזינים לשיר המופלא בקולו של יהורם גאון:

"מעל פסגת הר הצופים". לאחר ההאזנה שוחחנו על השיר, על מילותיו, על המשמעויות השונות שבו.

הבנו כי השיר מחשיב את העיר למלכה, שכן הוא משתחווה אליך ("מעל פסגת הר הצופים אשתחווה לך אפיים"), ומה היה רוצה לעשות עבור "מלכתו.

האזנו שוב לשיר, ולקראת מפגש הצהרים – שוב.

זמן חצר ויצירה: לאחר שאתמול הילדים הכינו לבנה אחת לכותל המערבי (ראו כמה יפה לוח התוכן שלנו!), היום הגדלנו את עמלנו, והכנו כותל שלם!

הילדים היו צריכים להכין עבודה המורכבת מכמה שלבים: ראשית לצייר את החומה (שוחחנו איך אפשר לציירה, מה המשמעות של ציור הלבנים כך ולא אחרת), לאחר מכן להדביק גפרורים בצבעים שונים על גבי קווי הציור, ולבסוף למלא את הכותל באבנים קטנות – לפי ראות עיני הילדים. לא כולם הספיקו לעבוד, אולם העבודה היתה יסודית ומעניינת, והיה באמת יפה לראות עד כמה הילדים שונים האחד מהשני, איך כל אחד רואה את הכותל שלו.

מפגש הצהרים: התחלנו בשיחה על היצירות שהוכנו בזמן החצר: ראינו את ההבדלים, תיארנו שוב את העבודה, וחשבנו על אפשרות שבמסגרתה אולי נבנה את כל בית המקדש, כשאנו נעזרים בכל הכתלים שהילדים מכינים בעמל רב!

המשכנו כמובן בשירים ובריקודים (לפי דרישת הילדים!): המפגש חולק ל- 3 קבוצות, שהתחרו זו בזו על דיוק בריקוד "הריקוד ההונגרי" מאת ברהמס. בסוף 2 קבוצות קיבלו את המקום הראשון בתיקו, כשהשלישית קיבלה את המקום השני המכובד לא פחות.

המפגש הסתיים בהפקה גדולה של השיר "אני נולדתי לשלום".

יום ג מפגשון הבוקר: הבוקר הוספתי ביחד עם הילדים את נושא חג השבועות ללוח התוכן, ואפילו תכננו ביחד איך לסדר הכל על גבי הלוח. שוחחנו באותה הזדמנות על 7 המינים, ומדוע הם מיוחדים וייחודיים בחג זה. קצת הזכרתי אותם בהקשר מה שמצאו בני ישראל כשהגיעו לכנען (הלא היא ארץ ישראל) לאחר שנדדו במדבר 40 שנה בעקבות בריחתם ממצרים. כמובן שוחחנו על המילה "שבועות", באורכה, ובמה היא דומה ו/או שונה מהמילה "ירושלים". הילדים לא יכולים לחכות כבר שנגיע לשלב משחקי האותיות עם המילים הללו!!

לאחר מכן המשכנו בשגרת הבוקר + אוריינות האות האמצעית בשמות הילדים.

מפגש הבוקר: התחלנו עם שיר ירושלים בשכיבה על הרצפה, והפעם: "שישו את ירושלים גילו בה". שוחחנו על משמעות המילים "ששון" ו"גיל", ומדוע אנו כל כך שמחים בעיר בירתנו.

לאחר מכן חזרנו לנושא חג השבועות אותו התחלנו במפגשון, וסיפרתי לילדים את ספור הר סיני ועגל הזהב, ולאחר מכן על כניסתם של בני ישראל לישראל, ומה הם מצאו בה.

הזכרנו גם את המושג המוכר כבר "ארץ זבת חלב ודבש", ופרשנו שוב את משמעות המשפט.

שוחחנו על שמותיו השונים של חג השבועות (ספרנו 5 שמות סך הכל), וכמובן נתנו משמעות לכל שם:

· חג השבועות

· חג הביכורים

· חג מתן תורה

· חג הקציר

· חג האסיף

הזכרנו שוב את 7 המינים.

זמן חצר ויצירה: המשכנו להכין את הכותל המערבי במרץ רב ובחריצות רבה. הילדים נדרשים להקפיד על סדר הפעולות, על עבודה נקייה, וכמובן על ההוראות. השימוש במוטוריקה העדינה הוא מורכב ורב: ציור, הדבקה על גבי הקווים, הדבקה של אבנים קטנות על גבי ה"כותל" שהכינו הילדים.

מפגש הצהרים: התחלנו עם ספור מקסים המתאים לחג השבועות: "סלסלת הביכורים" מאת שרה זלוף.

סלסלת הביכורים / שרה זלוף

הספור משך אותנו לשוחח על מסיבת חג השבועות הצפויה להערך בגן ביום רביעי הבא, ושוחחנו מה עלינו להביא ומדוע.

סיימנו עם שיר מקסים, שרקדנו במרץ, ושהפך כבר היום ל"להיט" נוסף בגן: "מלאו אסמינו בר".

יום ד מפגשון הבוקר: שמחתי לבלות את היום עם הילדים, מאחר ובדרך כלל אינני נמצאת איתם ביום זה.

התחלנו בשיחה על יום ירושלים ועל חג השבועות, והמשכנו עם שגרת הבוקר.

לאחר מכן קראתי לילדים ספור שכבר קראנו לפני כמה שבועות, אלא שהפעם הביאה אותו מיקה, וכמובן כולנו נהננו להאזין לו שוב: "הנסיכה והקוסם" מאת ג'וליה דונלדסון.

ב- 09:00 נכנס גיא, מדריך היוגה, והעביר לילדים ב- 2 קבוצות שיעור יוגה מעניין וכייפי.

זמן חצר ויצירה: המשכנו וסיימנו עם הכנת הכותל המערבי, כשבמקביל התחילו דגנית ומירב להכין עם הילדים קערות עשויות גבס לקראת חג השבועות! קערות אלו ישמשו את הילדים כטנא ביום החגיגה בגן (להזכירכם, ביום ד הבא).

מפגש הצהרים: התחלתי עם ספר משעשע מאת דתיה בן דור שהביא מעין לוינטל: "נכון לא נכון". נכון - לא נכון / דתיה בן-דור

המשכנו עם הריקוד על פי השיר "הורה" לבקשת איתי דבי (והבטחות צריך לקיים ...), ובסיומו הורדנו את אותיות המילה "ירושלים", והשתעשענו איתן מעט.

מאחר ושוחחנו על כך אתמול, הילדים לא ויתרו, וחילקתי אותם ל- 4 קבוצות, כשכל קבוצה מקבלת כלי נגינה אחר:

הקבוצה הראשונה קיבלה מקלות הקשה, השנייה – תופי מרים, השלישית – פעמונים והרביעית – מצילתיים קטנים.

התאמנו בניגון לפי הסדר, ובחרנו תנועות לכל קבוצה, ושרנו את השיר "ארץ זבת חלב ודבש" באופן שונה ומוסיקלי מאוד, כשההקפדה היא על הקצב ועל השימוש בכלי הנגינה ברגע המתאים.

בהמשך שוחחנו מעט על מאכלי חלב שונים, כשאנו נזכרים שהחלב מגיע מן הפרה, ובסוף הילדים קיבלו דף עבודה בשם : "מה שייך לפרה", בו היו צריכים לסמן מוצרים שעשויים חלב. הדף מתוייק בקלסרים שלהם.

יום ה מפגשון הבוקר: ראשית שוחחנו על האזעקה שנשמעה בשעה 8:15, מאחר וילדים רבים עמדו דום, בחושבם שמדובר בצפירת יום הזיכרון ... הבנו את ההבדל בין צפירה לאזעקה, וניסיתי להסביר לילדים את החשיבות של התרגיל.

לאחר מכן המשכנו את שגרת הבוקר, וכמובן הפעלנו את הספריה בהצלחה רבה.

מפגש הבוקר: התחלנו עם שיר ירושלים, והפעם: "ראיתי עיר מוקפת אור".

המשכנו בשיחה מסכמת על ירושלים ועל חשיבותה.

לאחר מכן הורדנו את אותיות המילה "ירושלים", ושיחקנו באותיות, בניסיון להרכיב את המילה.

לאחר מכן "עלינו שלב", וסיפרתי לילדים, שבעצם הם יכולים לדעת איך כותבים ממש כל מילה, אם יקשיבו לה, וישימו לב לצלילי האותיות שנשמעים להם.

אז הזמנתי שוב ילדים לסדר את המילה "ירושלים", אבל הפעם לא מתוך הזיכרון של סדר האותיות, אלא בדגש על ההאזנה למילה, וסידור האותיות לפי הצלילים הנשמעים.

זוהי בעצם אינטגרציה לכל העיסוק האורייני מתחילת השנה, כשהכרנו מילים שמתחילות או מסתיימות באותיות שונות.

הילדים לאט לאט למדו לפתח את "שמיעתם המוזיקלית", עליה אנו עובדים לא רק באופן אורייני, אלא גם באופן מוסיקלי ממש. ניסינו גם לכתוב את המילה "שבועות" מתוך ההאזנה לצלילי האותיות הנשמעים במילה.

היה מעניין וכייפי מאוד!

לאחר מכן עצרנו, וניגנו בתזמורת את "ארץ זבת חלב ודבש" (שוב דגש על שמיעה מוסיקלית), ובסיום ההפעלה, סיפרתי לילדים את ספור חג השבועות, הלא הוא ספור "מגילת רות".

סיימנו עם ריקוד סוער ושמח של "מלאו אסמינו בר".

זמן חצר ויצירה: סיימנו להכין את קערות הטנא לקראת מסיבת חג השבועות בגן בשבוע הבא!

מפגש הצהרים: לאחר ארוחת הצהרים יצאנו לדשא, ותוך כדי אכילת האבטיח, אמרתי מילים שונות, והילדים ניסו את מזלם באמירת האותיות המרכיבות אותן לפי הסדר.

נכנסנו לגן עם החשק להמשיך במה שעשינו בחוץ, והוצאתי את הלוח המחיק, ובכל פעם אמרתי מילה אחרת, אותה ניסינו לרשום באותיות לפי הסדר, כשהדגש היה ההאזנה לצלילי האותיות.

למדנו כמה "כללים של כיתה א":

1. האות "ו" נותנת את הצליל O או U לאות שהיא באה אחריה.

2. מילים בנקבה יסתיימו על פי רוב באות "ה" אותה לא נשמע בהגיית המילה.

לפי שני החוקים הללו השתעשענו במשך קרוב לחצי שעה באיות מילים שונות, ואלמלא נזכרנו שהיום יום חמישי, וספור התורה טרם סופר, היינו ממשיכים כך עד סוף המפגש!

המפגש הסתיים בהמשך סיפורם של יעקב ורחל, ועצרנו בתרמיתו של לבן, שהשיא את בתו הבכורה לאה במקום את רחל! המתח בשיאו!

יום ו יום חופשי

הורי השבת ביום שישי ( 22/5 ) יהיו: עומר ורוני

הודעה:

1) לקראת נושא חג השבועות אתם מוזמנים לשלוח אלי ב מייל מתכונים משפחתיים חלביים,

מהם אכין חוברת מתכונים להנאת ולשימוש כולם!

תודה למשפחות שכבר שלחו מתכונים נהדרים:

יוגב, קצב, כהן, לוינטל, זלוטניק ורוזנהולץ!

2) ביום רביעי ה- 27/5 נחוג בגן את חג השבועות. אודה לכם אם תשלחו את הילדים ביום זה כשהם עטויים

בזר פרחים מעשה ידיכם (גם קנוי זה טוב ...) ולבושים בחולצה/שמלה לבנה + שקית קטנה ובה

2 סוגי פרי/ירק (אחד מכל סוג ) + מעדן חלב אחד שהילד/ה אוהב/ת.

ביום זה אהיה בגן לחגוג עם הילדים את חג השבועות.

5) להזכירכם, הגן יהיה סגור לכבוד חג השבועות בימים ה + ו (28+29/5).

אחיינתי, נועה, בחגיגת שבועות

הנה האחיינית שלי, נועה, בחגיגת שבועות.
הצילומים של אמא שלי.



יום הולדת לניר -- ניר בן 3 שנים



חגגנו אתמול לניר את יום הולדתו השלישי במסיבה עם המשפחה.

את הצילומים שלי עדיין לא העליתי למחשב אבל קיבלתי צילומים וסרטון מאלי ומישראלה ומאמא שלי כמה תמונות.

תמונות שצילם אליעזר אלפנדרי:





































סרטון:






והנה תמונות מהמצלמה של אמא שלי:















































רות, אחותי, ואני:










אבא שלי, אלי; אמא שלי, רבקה; אחותי, רות ואני: