הספר משמש אשנב לנושא הכאב. מהו כאב, כיצד מתייחסים לכאב, כיצד חשים בכאב, כיצד מטפלים בכאב ועוד.
למדתי מהספר שיש הבחנה בין סף כאב לבין סבילות כאב.
סף כאב הוא הגירוי החלש ביותר המזוהה ומוכר בגוף ככאב. בכמותו הוא כמעט זהה בקרב כל בני האדם ומצוי, פחות או יותר, באותם ערכים. הוא יכול לעלות או לרדת בגבולות קטנים מאוד. סף כאב יורד משמעותו שדרוש גירוי כאב חלש יותר כדי לגרות את הסף. סף עולה משמעותו שדרוש כאב יותר חזק כדי להגיע לסף ולגרותו לחוש את אותה תחושת כאב. הסף הוא הגבול בין חוסר תחושה, או תחושה שיכולה להיות פחותה או יותר לא נעימה, לבין תחושת כאב.
סבילות היא הגבול שלמעלה ממנו אין אדם יכול לסבול עוד כאב. סבילות, כלומר היכולת לסבול את הכאב, תלויה בגורמים תרבותיים, אתניים, אישיים ואישיותיים והשוני בין אדם לאדם לגבי הסבילות לכאב הוא עצום.
הסבילות היא בעלת אופי התנהגותי בעוד שהסף הוא גורם פיסיולוגי.
הפרקים שבספר:
א': גירוי ותגובה, סף וסבילות
ב': האנטומיה של מערכת העצבים
ג': מערכת העצבים המרכזית
ד': תפקוד סיבי העצבים
ה': התמחויות במערכת העצבים
ו': התיאוריה של בקרת השער
ז': משככי כאבים טבעיים
ח': כאבים פסיכוגניים וכאבים פסיכוסומטיים
ט': גורמים פסיכולוגיים בתופעת הכאב
י': הקשר בין הנפש לגוף
י"א: כאבי ראש
י"ב: תופעות מוזרות בכאב
י"ג: טכניקות לטיפול בכאב
חלק מהנקרא הבנתי וחלקו רק עורר בי בלבול. הנטייה לריבוי מושגים מקצועיים שאינם מוסברים כהלכה הפריעה לי מאוד בקריאה. לשמחתי, יש לי את הוריי הרופאים לשאול בכל עניין שנשאר לא ברור ועדיין עורר את סקרנותי.
יש בסוף הספר דיון מעניין בפלאצבו (אינבו) -- דווקא בדיון המעניין ביותר באינבו פגשתי בספרו של דן אריאלי לא רציונלי ולא במקרה. הנה כתבה בהארץ שמציגה בקיצור נמרץ את הנושא: יותר יקר פחות כואב. (אגב, אינבו: בספר חשיבה הסתברותית בחיי היום יום אפשר לקרוא על ההשלכות של השימוש באינבו בהטיות במחקרים).
ספר חביב -- אבל לא מספק לטעמי בנושא. אחפש כנראה בעתיד ספר אחר בנושא.
