ציור במתנה

אביב נתן לי במתנה ציור שהוא הכין בזריזות מדהימה אתמול כשהוא ביקר אצלי במשרד בעבודה. הוא גם הכין מעטפה יפה וכתב לי מכתב יפה.

רק שלא יירדמו לי מאת אורלב לוי-ניסנבוים

קראתי את ספרו של אורלב לוי-ניסנבוים , רק שלא יירדמו לי.

הספר עוסק בהופעה בפני קהל בכלל ובייתר פירוט בהצגת מצגות ובמתן הרצאות. הספר כולל עצות רבות על מצבו של מי שמציג, על הופעתו, על מצבם של השומעים בקהל, על נושאים טכניים ועוד ועוד. הנושא לספר חשוב והעצות טובות מאוד. לשמחתי, לא מצאתי חדש במהלך הקריאה. אני אכן מרגיש כמו דג במים בעת הופעה בפני קהל, אך לא מזיק לבדוק מעת לעת אם אין משהו חדש ללמוד בנושא.

הספר כתוב לדעתי באופן חובבני ולא רציני:

• העריכה הלשונית לוקה או שאינה קיימת
• סגנון הכתיבה מאד אגוצנטרי והמחבר, לדעתי, כותב בנימה מתנשאת
• נדמה שהמחבר מנסה יותר מידיי להתחבב על הקוראים או להציג את עצמו כמתוחכם ומעיר הערות רבות בסוגריים ושלא בסוגריים שמהוות רעש והפרעה! אין צורך בכל ההערות ובכל ההסברים של מליצות ושל אמירות: הקוראים אינם מטומטמים!
• ריבוי הקלישאות והשנינויות לכאורה מוריד מאד מרמת הספר לכדי כתיבה של תלמיד ולא נראה לי שזה מכבד את המחבר.

בספר כתוב הרבה מאד מלל מיותר שניתן היה לקצרו ולהסתפק בתאור ענייני של מצבים ואת העצות שמתאימות למצבים הללו. לו היה המחבר מקצר כמו שאני חושב שראוי היה לקצר, הוא היה מקבל ספק קצרצר אך ענייני, שלדעתי היה מוצלח בהרבה.

לסיכום: נושא חשוב, עצות טובות, עריכה חובבנית או לא קיימת.

חושבים אחרת מאת אילן אליאור

ספרה של ענת זוהר, ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, וגישת משרד החינוך החדשה למה שמכונה אצלם אסטרטגיות מסדר גבוה עורר בי עניין רב בנושא פיתוח החשיבה אצל תלמידים. לפיכך בדקתי איזו ספרות בנושא אצליח למצוא בספרייה של כפר-יונה. אחד הספרים שהעלתי בחכתי הוא ספרו של אילן אליאור, חושבים אחרת: האתגר בחשיבה היצירתית. קראתי אותו ולמדתי דבר או שניים.

עיקרי הדברים להבנתי:

• לא להתקבע על דרכי פתרון וגישה לפתרון מוכרים
• להבדיל בין עובדות לבין הנחות, הנחות שזיהינו שעשינו לנסות להפוך באופן לוגי ולבדוק האם היפוך ההנחות נותןלנו כיוון חדש מעניין ומועיל
• לשנות כיוון ההתבוננות
• לחפש פתרונות שאינם בהכרח מונחים על ידיי סימטרייה
• בשאלות "אמריקאיות", זאת אומרת בשאלות שבהן יש לבחור תשובה אחת מתוך כמה שנתונות מציע המחבר לאפשר סעיף נוסף פתוח ודרישה לנמק. אפשרות אחרת שמציע המחבר היא למשל בשאלות שבהן שואלים מי יוצא דופן מבין כמה נתונים לשאול אחרת: בהנתן שלושה עצמים איזה עצם נוסף אפשר לבחור כך שהוא יהיה יוצא דופן מבין השלושה שניתנו. או אפילו לשאול איזה עצם נוסף אפשר להוסיף לקבוצה הנתונה כך שהעצם השני בקבוצה הנתונה יהיה יוצא דופן. וכך הלאה.
• לעורר דיון ושיח ולא לחסום באמצעות שלילה והתנגדות לתשובה ששונה מזו שרצינו לשמוע.
• לא להתבצע בתפקיד של מורה כמקנה מידע אלא כמתווך שמלמד חשיבה ואופנים להשיג מידע ולהשתמש בו באופן יעיל.

רובו של הספר בהצגת חידונים משעשעים שאופן פתרונם מצריך חשיבה יצירתית לדבריו של המחבר. לא מצאתי קושי לפתור את החידות וגם לא מצאתי סיבה לחשוב שמי שפותר אותן באופן "יצירתי" או שונה מהאופן הנפוץ לפתור אותן הוא יצירתי יותר או פחות. פתרון בעיות הוא אמצעי, לדעתי, ולא מטרה בפני עצמה.

כמה חידות נראו לי קלות באופן מפתיע ואחרי שניסיתי להבין מדוע דווקא הו קלות לי בהרבה מהאחרות הבנתי שיצא לי כבר לפגוש בהן ולפתור אותון באריונות עבודה בעבר. אינני זוכר את המעמדים בדיוק אבל אני זוכר את ההרגשה שהרגשתי אז כשהתפלאתי כיצד פתרון של חידות כאלה יכול בכלל לשמש כלי ניבוי יעיל וטוב ליכולותיי באותה משרה... עדיין אינני חושב שהחידות הללו טובות כדי לבחור עובד טוב למשרה.

ספר חביב שמעורר שאלות טובות. יש גם כמה דיונים קצרים שבהם המחבר מציע לאנשי חינוך מה לעשות אחרי הקדמות נוקבות על המצב הנוכחי בכיתות ובמערכת החינוך...

זה יכול להיות גם ספר חביב למי שנהנה לפתור חידות.

בסה"כ זה נראה לי עוד ספר מהסוגה של דה-בונו (כובעי החשיבה ו-CoRT) ומהספרים של מכון ברנקו וייס לטוב ולרע.

הנושא עדיין מסקרן אותי מאד וטרם הרגשתי שמיציתי את מה שמעניין אותי ללמוד בתחום הזה. לשמחתי, בסמסטר הקרוב יש בבית ברל קורס בשם הוראה מאתגרת חשיבה שאותו תלמד ברכה פלד. לפי הסילבוס של הקורס משנת הלימודים הנוכחית (זאת שהסתיימה כבר, את הסילבוס של שנת הלימודים הבאה, זאת שרלוונטית בשבילי, עדיין לא ניתן למצוא באתר המכללה) מצאתי את הנושאים ואת רשימת הקריאה. אני מביא אותם כאן:

תיאור הקורס: במהלך שלושת העשורים האחרונים התפתח תחום עיוני-מעשי חדש בחינוך – חינוך החשיבה. לתחום החדש יש השפעה רבה על השיח החינוכי בכלל. מושגים כגון "מיומנויות חשיבה", "מיומנויות חשיבה מסדר גבוה", "נטיות חשיבה", "הוראה לשם הבנה", "תרבות חשיבה", "אינטליגנציות מרובות", "סגנונות חשיבה" ומושגים רבים אחרים שהומצאו בתחום, חרגו ממנו ומנחים במידה רבה את החשיבה החינוכית בכללה – ובמידה מועטה יותר את העשייה הרעיון המכונן של התחום הוא, שבעולם שבו הידע "מתפוצץ", מתיישן במהירות, נגיש לכל ונתפס כיחסי, אין עוד טעם לחינוך שעיקרו העברה של גופי ידע; יש ללמד תלמידים כיצד ליצור ולבקר ידע, כלומר "לעבוד" עם ידע – לחשוב.

הקורס יעסוק בסוגיות העוסקות בתחום פיתוח חשיבה ויתמקד בנושא- הוראה ולמידה משמעותית- מהי? ובפרקטיקות להוראת החשיבה בכתה.

מטרות הקורס:

א. היכרות עם גישות שונות לפיתוח החשיבה במערכת החינוך והרציונל העומד בבסיסן.

ב. דיון בהיבטים דידקטיים של הוראת החשיבה בהתאם לעקרונות קונסטרוקטיביסטיים בחינוך.

ג. חשיפה של אמונות הסטודנטים על פיתוח חשיבה לתלמידים בעלי הישגים אקדמיים שונים (תלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים).

נושאי הקורס:

1. משינון ידע להבניית ידע- הלכה למעשה

2. מהי הוראה משמעותית ולמידה משמעותית?

3. תפקודי חשיבה גבוהים, אסטרטגיות חשיבה ואסטרטגיות הוראה לטיפוח החשיבה ושילובם בפעילויות לימודיות

4. רפלקציה ומטה-קוגניציה, ופרקטיקות ליישומן במהלך ההוראה

5. פיתוח חשיבה באמצעות משחק

6. היבטים דידקטיים של שילוב פיתוח חשיבה בהוראה לתלמידים בעלי הישגים גבוהים ונמוכים.

7. הוראה דיאלוגית המפתחת חשיבה– אינטראקציה איכותית בכתה

8. למידה מטעויות

והנה רשימת הקריאה של הקורס. כבר מצאתי את ספרה של ענת זוהר ברשימת הקריאה. יפה!

חובה

ברוקס, ז'. ברוקס, מ. (1997), לקראת הוראה קונסטרוקטיביסטית, ירושלים: מכון ברנקו וייס (מבוא+ פרק 1)

ברנדט, ר'. (2000), למידה רבת עצמה, חינוך החשיבה, 19, עמ' 29-47, ירושלים, מכון ברנקו וייס

זוהר, ע. (1996), ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס (פרק 3)

פלד, ב. (2006), אפיון דפוסי למידה וחשיבה בעקבות הוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי אודות בידוד משתנים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים. (סקירת ספרות)

Schraw, G. (1998). Promoting general metacognitive awareness, Instructinal Scienc,. 26, 113-125.

רשות

ברג, י. (1998), לוגיקה יישומית, ירושלים: מכון ברנקו וייס

דה בונו, א. (1993), למד את ילדך לחשוב, ירושלים: מכון ברנקו וייס

טישמן, ש., פרקינס, ד., איילין ג. (1996), הכיתה החושבת, ירושלים: מכון ברנקו וייס

סטון וויסקי, מ. (2004), הוראה לשם הבנה, ירושלים: מכון ברנקו וייס