Thursday, December 23, 2010

רון אהרוני מרצה באאוטבריין על ספרו החתול שאיננו שם






במסגרת ההרצאות השבועיות באאוטבריין הגיע השבוע פרופסור רון אהרוני מהטכניון לספר על ספרו "החתול שאיננו שם".

  • איך מזהים פילוסופיה או אמירה פילוסופית?
  • סקירה קצרה של פילוסופיה
  • פילוסופיה היא חשיבה על חשיבה
  • בעת החדשה הגישה: חשיבה זה חלק מהעולם. מדוע בחשיבה האנושית נתבונן באורח שונה מאשר בדברים אחרים?
  • מה עושה את החשיבה על החשיבה לפילוסופיה שלא עושה חשיבה על נושאים אחרים כפילוסופיה?
  • תחושה בסיסית בפילוסופיה: אין במה להאחז. תחושה של השמטות הקרקע מתחת לרגליים.
  • שאלות מרכזיות: ספקנות, חופש הרצון, גוף-נפש
  • שלוש הבעיות המרכזיות הללו קשורות מאותו ליקוי מחשבתי -- מי שמסתכל ומי שנבחן זה אותו האדם -- ההפרדה צריכה להתקיים כדי שתהיה משמעות.
  • אם יש לי בעייה פילוסופית ואני שואל את אותה השאלה על מישהו אחר -- האם הבעייה נעלמת? אם כן -- אז אין כל פילוסופיה בעניין.
  • שני ספריו של לואיס קרול, עליסה בארץ הפלאות ועליסה בארץ המראה מלאים בפארודיות על הפילוסופיה.













חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך

הנה מכתב ששלחתי למשרד החינוך שבו אני מלין על ניצול שאינו הולם של כספי הורים ושל הפעלת חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים בניגוד להוראות משרד החינוך. זאת אינה הפנייה הראשונה שלי בנושא. אני מנחש שכמו בעבר (כבר יותר משנתיים שאני עוסק בזה ומתריע, הנה, למשל פה -- ועוד, למשל, פה) התעלמו וטייחו את זה בבית הספר, בפיקוח ובמשרד החינוך כך יהיה גם עתה. אני מקווה שאתבדה ושהנושא יזכה לטיפול רציני, יסודי והולם שעולה בקנה אחד עם ההוראות שמשרד החינוך מפרסם. בנוגע להתנגדותי להפעלת תוכנית קרב בשעות הלימודים, הנה משהו שכתבתי על כך כבר לפני מספר שנים.

---------- Forwarded message ----------
From: Shlomo Yona
Date: 2010/12/23
Subject: חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים (ולא לאחר סיומו) -- עמדת משרד החינוך
To: zahavash1@education.gov.il







לכבוד זהבה שמש, מ"מ מנהלת האגף לחינוך יסודי
שלום רב,

בבית הספר היסודי עמל בכפר יונה מתקיימים חוגים בתשלום ההורים (חלקם במסגרת תוכנית קרב "חיות", "קומיקס" ושאר ירקות... וחלקם במסגרת המתנ"ס בשם "בית ספר מנגן" ואחרים במימון חברות עסקיות כמו "בראשית"). כהורה אני מתנגד באופן נחרץ להכנסת חוגים בכלל וחוגים בתשלום בפרט לתוך יום הלימודים בבית הספר (לאחר שעות הלימודים שיעשה איש איש כרצונו). אני למד מהוראות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך לאורך השנים שקיום חוגים בתשלום במהלך יום הלימודים הוא עניין בעייתי וישנן הגבלות ומגבלות רבות על הנושא.

יחד עם זאת שנה אחר שנה באין מפריע מתקיימים החוגים הללו בבית הספר עמל בכפר יונה במהלך יום הלימודים השעה שלימודי ליבה נדחקים לשעות אחרונות.
אציין עוד שתלמידים שהוריהם אינם משלמים בעבור חוגים אלה, למשל, אני אינני מוכן לשלם את סכומי הכסף שנדרשים לצורך מימון כלי נגינה לחוג שמתקיים במהלך יום הלימודים, נותרים בשעורים אלה ללא פעילות לימודית חלופית (בני, למשל, נמצא בשיעור אך אינו רשאי להשתתף כי אין לו כלי נגינה) -- מתמטיקה, שפה, אנגלית למשל, בקלות מתקיימים בשעות האחרונות של יום הלימודים שכן "תוכן חשוב" כמו חוגי תוכנית קרב ובית ספר מנגן תופסים שעות בתחילת יום הלימודים, בד"כ.

אני חש שמשרד החינוך מתקן תקנות ומורה הוראות אך זרוע הפיקוח שלו (בכפר יונה יש "מפקחת מתכללת" ששמה מינה ענתבי, שלא ניכר שעושה דבר כדי למגר את התופעה ואף לפי הבנתי מתירה את קיום החוגים במתכונת זאת -- פניותיי הרבות אליה ואל מנהל המחוז לפני שנתיים בדוא"ל ובפקס בנושא זה נענו בהתעלמות ולבסוף בתשובות חצופות ומזלזלות בטלפון אך לא בכתב!!) אינה אוכפת. מפתיע שתשלומי בית הספר המנגן חורגים ואינם מאושרים באישור שקיבל בית הספר לתשלומי הורים. מצב זה אינו מפריע לבית הספר להוות צינור להודעות על גביית כספי הורים למטרה זו בעבור המתנ"ס. פנייתי למנהלת בית הספר זכתה למענה שבית הספר אינו עוסק בדבר ושעליי לפנות למתנ"ס -- כאילו שאין קיום החוג במהלך הלימודים מעניינה כאשר הוא מתקיים בבית הספר שלה במהלך יום הלימודים. מוזר שאת הדרישה לתשלום קיבלו ההורים מהתלמידים שקיבלו אותה בבית הספר במהלך יום הלימודים כשסמל בית הספר על המכתב...

אני מבקש לקבל את תגובת משרד החינוך ולהבין מהי העמדה בפועל.
האם חוגים בתשלום הפכו להיות החינוך הציבורי?

אני מצרף קישור לחוזר מנכ"ל תש"ע/10 שבו מודגשת חשיבותה של תוכנית הליבה http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-5/HodaotVmeyda/H-2010-10-3-5-18.htm ... בוודאי את הקישורים לחוזרי מנכ"ל שעוסקים בתוכנית קרב ובשאר פעילויות שדורשות תשלומי הורים יכולים במשרד החינוך למצוא גם ללא עזרתי.

תודה רבה.

שלמה יונה
נחל משושים 12
כפר יונה




מכתב המתמטיקאים לשר החינוך: תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים גרועה באופן שערורייתי

ב-19 באוקטובר השנה חתמו מתמטיקאים מקצועיים ביוזמתם של מתמטיקאים ממכון ויצמן על מכתב גלוי לשר החינוך, גדעון סער, שבו הם מביעים את דאגתם העמוקה לגבי מצב הוראת המתמטיקה בארץ, ובמיוחד לגבי תכנית הלימודים החדשה לחטיבת הביניים.


כדי להסביר את קביעתם לקחו כדוגמה המתמטיקאים את פרק הגיאומטריה והצביעו על ליקויים ואחת מהן היא ש"מערכת האקסיומות שהתכנית מציעה היא נטולת משמעות". [אני מביא את הנוסח המלא של המכתב הגלוי של המתמטיקאים לשר החינוך בקישור לעותק שלו ברשת]

מעניין שרק זה עתה נזעקו המתמטיקאים המקצועיים ונדרשו לנושא. עוד ב-2008 חברו שני מתמטיקאים מקצועיים אחרים,ד"ר אורי און מאוניברסיטת בן גוריון ופרופסור רון אהרוני מהטכניון למורה ותיקה, תלמה גביש (השלושה חברים בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול -- אהרוני וגביש הם ממייסדיה של העמותה ולהם אין זה המאבק הראשון במשרד החינוך בקשר לתוכניות לימוד במתמטיקה בישראל) וניסחו מסמך מפורט שבו הם אינם רק מצביעים על כשלים ועל ליקויים בתוכנית הלימודים לחטיבת הביניים במתמטיקה אלא אף הגדילו לעשות והציעו תוכנית חלופית ומנומקת. מסמך זה נקרא "תוכנית הלימודים במתמטיקה המוצעת לחטיבת הביניים -- סקירה ביקורתית והצעה חליפית". התאריך שעל המסמך: 18 ביוני 2008. את מכתבם ניסחו ושלחו לאחר שהועדה שעוסקת בתוכנית הלימודים הזמינה משוב. מכתבם לא נענה ולא זכה להתייחסות כלל. תגובה אחרונה של יו"ר הועדה הפרופסור עזריאל לוי לנושא זה היתה "באינטרנט כותבים תגובות רבות...".

העניין הכה גלים בתקשורת:
לצערי, לא הבחנתי כי מלבד תלמה גביש ורון אהרוני יש מי שממשיך לעסוק בו. מהבנתי את התגובה של משרד החינוך -- נדמה שרק מחכים שהתהלוכה תחלוף ואז ימשיכו שם לעשות כרצונם.
מעניין היה למצוא את המניעים לתוכנית הזאת באתרו של עמוס ארליך (שעומד מאחוריה -- לא לטעות ולחשוב שעזריאל לוי שהיום מגן על התוכנית הוא זה שיזם ושדחף אותה) -- הנימוקים הם אנטי-תיווכיים ומאוד לא אורייניים -- נדמה שהגדרות ברורות, סדר ורצף, שיום ושימוש בשפה הם דברים שיש לוותר עליהם -- לטעמי, זאת טעות חמורה שפוגמת בתקשורת, פוגמת בדיוק, פוגמת ביכולת להבין, ביכולת להמליל וביכולת לשלוף מאוחר יותר את המידע -- לא פלא שתלמידים בחטיבות הביניים ברובם לא מבינים ולא מוצאים ידיים ורגליים בגיאומטריה...
כמה דוגמאות מהרציונל (מצחיק אותי לכנות במילה רציונל דבר שבעבורי אינו רציונלי):
על מה נוותר למען המטרה הראשית?
א. נוותר על "תורת הגדרות ". לא נטרח להראות שכל המושגים שלנו מוגדרים תוך יציאה מרשימה מפורשת של מושגי יסוד. נסתמך במפורש על מושגים המוכרים מלימודי גיאומטריה בשלבים מוקדמים. לא נגדיר משולש. לא נגדיר מרובע... לעומת זאת נגדיר מלבן כדי שההוכחות הקשורות במושג זה תהיינה בהירות ומלאות.
ב. נותר על מינימליות של האכסיומות . במסגרת הנוסחים הקלסיים של הגיאומטריה האוקלידית ניתן להחליף את אכסיומת המקבילים בטענה "יש מלבן", כלומר, קיים לפחות מרובע אחד שכל זויותיו ישרות. הנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות גם הרביעית ישרה" מכיל יותר מהמינימום הנדרש. הנוסח המוסיף לזה את המלים "וצלעותיו הנגדיות שוות זו לזו" חורג מן המינימליות הרבה מעבר למקובל. אנו נשתמש בנוסח "אם במרובע שלוש זויות ישרות אז הוא מלבן, "כאשר מלבן מתואר מראש כמרובע שזויותיו ישרות וצלעותיו הנגדיות שוות. ההגדרה הלא- מינימלית תואמת את התמונה ההיסתכלותית והאכסיומה הלא-מינימלית מקצרת ומפשטת הוכחות.
ג. נותר על פירוט הנחות נסתרות מסוימות הנראות ברורות מאליהן. נתיחס אל העצמים הגיאומטריים כאל בעלי קיום עצמאי, ובני אדם יכולים ליצור לעצמם תמונות סבירות שלהם. כך נוכל להניח, למשל, שלכל קטע יש נקודת אמצע יחידה בלי לכתוב זאת כהנחה ובלי להסיק זאת מהנחות היסוד שפירטנו. כן נניח הנחה נסתרת יותר מרחיקת-לכת, ולפיה יש לכל מצולע מידת-שטח, ואם קטע מחלק מצולע לשני מצולעים אז סכום שטחיהם שווה לשטחו.
ד. נדחה את ההתנסות במציאת הוכחות לשלב יותר מאוחר. לכתה ט, לקבוצה יותר מצומצמת של תלמידים. גם זה יהיה יותר ממה שנעשה בשנים עברו בבתי הספר התיכוניים.
מספר שורות אלה כבר מצביעות על אובדן דרך חינוכית ותרבותית. שפה היא תרבות, שפה היא תקשורת, שפה היא האופן שבו אנו חושבים ומתבטאים וקולטים ומבינים. ויתור על שפה יש בו ויתור על מהות ועל בסיס, לדעתי. גישתו של ארליך ושאר חברי הועדה היא גישה אנטי לשונית. אין חשיבה ללא שפה מדוברת. אין חשיבה מתמטית ללא הגדרות! -- אינני יודע כמה שותפים יש להשקפתי זו -- אני יודע על ספורים ומכתב המתמטיקאים אולי מכוון שיש עוד בדעה, אף על פי שאינני בטוח כלל שההתנגדות שלהם היא מאותם נימוקים כמו שלי.
בכתות המתמטיקה, סופקות המורות כפיים לאור הרמה הנמוכה יותר ויותר של התלמידים שמגיעים מחטיבות הביניים. נו... אז מה יקרה עכשיו? אם קודם היה קושי רב להדביק פערים, ופערים רבים נותרו בחומר ובהבנה, אז מה עתה? מעניין מתי יתאגדו מורים ותיקים שמלמדים בפועל בבתי הספר ויצאו בקול ברור שיבטא את מה שהם רואים בשטח. אולי זה יסייע לכותבי התוכניות (שלא ברור אם אי פעם לימדו בכתה בכלל ומתמטיקה בחטיבת הביניים בפרט -- אני מוכן להמר שהתשובה היא שמעולם איש מהם לא עשה זאת) לאזן את השקפת עולמם שמנותקת מהשטח. מעניין שכבר יותר משנה אני כותב שוב ושוב למשרד החינוך לגופים שונים כדי לקבל הסבר כיצד נבחרי חברי הודעה לתוכניות לימודים במתמטיקה ומי בוחר בהם. לא זכיתי לתשובות ענייניות וברוב המקרים התעלמו מפניותיי. כולל, אגב, המפמ"ר חנה פרל. [מכתבי מצורף כאן בהמשך].
דואר מאתר המשרד - הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה
29/11/2009 בקשה הגיעה ביום
שם השולח : שלמה יונה
כתובת: נחל משושים 12
כפר יונה
טלפון: 77326360 05

נושא: הרכב ועדות תוכניות הלימודים במתמטיקה

תוכן ההודעה:
שלום רב, מתוך העיון במסמך תוכנית הלימודים במתמטיקה לבתי הספר היסודיים אני רואה את רשימת חברי הועדה ואת רשימת חברי ועדת העדכון.
1. כיצד ועל סמך מה נבחרו חברי הועדות הללו? מהן אמות המידה שלפיהן נבחרים חברי הועדה? מי יכול לשמש כחבר ועדה ומי אינו יכול?
2. מה בסמכותם של חברי הועדה?
3. מה סמכותה של חברי הועדה לעדכון התוכנית?
4. בתוכנית הלימודים מוזכרת ועדת המקצוע. מהי ועדת המקצוע? מה תפקידה ומי חבריה וכיצד נבחרו?
5. היכן ניתן למצוא מידע על ההשכלה והרקע המקצועי והמעשי של חברי הועדות הללו? איך יודעים מי מהם בא מאיזה תחום? איך יודעים מי מהם מורה בשטח ומי מהם מעולם לא לימד את תחום הדעת ולא לימד קבוצות הגיל של יסודי?
6. מה התמהיל של חברי הועדה מבין אנשי מקצוע מתחום המתמטיקה, אנשי מקצוע מתחום החינוך המתמטי, אנשי מקצוע מתחום ההוראה ומורים למתמטיקה לתלמידי בית ספר יסודי? מי קובע את התמהיל?
7. מה הקשר בין אנשים הקשורים ביצירה ובהערכה של חומרי לימוד כמו ספרי לימוד לבין חברי הועדות? האם חבר ועדה של תוכנית לימודים גם קשור לאישור ספרי לימוד וגם קשור להפקת ספרי לימוד וחומרי לימוד?

תודה רבה.
שלמה יונה