Saturday, December 14, 2013

ביקורת ספר: היורשת מדלהי

היורשת מדלהיאביב קרא ספר שקיבלנו מה-קוראים המשפיעים של ידיעות ספרים.
הוא התרשם מאד וכתב על חווית הקריאה שלו:

היורשת מדלהי- ויקאס סווארופ

"בעודי יושבת בתא מעצר מהביל ונטול חלונות, מחשבותי לא חדלות לחזור אל אותו יום גורלי שבו התחיל הכל. אמנם זה קרה לפני יותר מחצי שנה, אבל אני עדיין זוכרת כל פרט בבהירות מזהירה, כאילו קרה אתמול. בעיני רוחי אני יכולה לראות את עצמי צועדת לעבר מקדש הָנוּמַן בכיכר קוֹנאט, ביום הסגרירי ההוא אחר הצהריים...”

סאפְּנָה סינהָה, גיבורת הספר החדש של ויקאס סווארופ, עוד לא יודעת שחייה ישתנו לבלי הכר, כשפגשה לראשונה את וינַאי מוֹהַן אַצָ'ריָה, הבעלים והמנכ"ל של תאגיד איי- בי- סי, תאגיד ענק וידוע בהודו שמיצר כל דבר ודבר.

" 'יש לי הצעה בשבילך,' הוא מוסיף ואומר.'משהו שישנה את החיים שלך לנצח. תסכימי לתת לי עשר דקות כדי להסביר? '
כבר שמעתי את המילים האלה. מסוכני ביטוח טרחנים וממוכרי חומרי ניקוי שעוברים מדלת לדלת.ואני תמיד נזהרת מטיפוסים כאלה. ' אין לי עשר דקות,' אני אומרת. 'אני מוכרחה לחזור לעבודה.'
'רק תשמעי מה יש לי להגיד,' הוא מתעקש.
' 'מה? תגיד כבר.'
' אני רוצה לתת לך הזדמנות להיות המנכ"לית של קבוצת איי-בי-סי. אני מציע לך הזדמנות לעמוד בראש אימפריה עסקית ששווה עשרה מיליארד דולר.' “


בהמשך הספר, סאפנה עוברת שישה מבחנים בהם היא נבחנת על סולם הערכים על פיו היא חייה ומתנהלת. במבחן האחרון, המבחן השביעי, המבחן שאם תעבור אותו תזכה להיות הבעלים של תאגיד איי-בי-סי, קורים דברים שהופכים את סאפנה ממוכרת אלמונית לפושעת מבוקשת בכל המדינה. אם תרצו לדעת מה קרה לסאפנה, מי הוא המילארדר שתמרמן את סאפנה כרצונו, קראו את הספר.



Tuesday, September 24, 2013

טיול בפראג עם מיכל

אחרי 13 שנים שלא יצאנו לחו"ל לבדנו, קיבלנו עזרה מההורים ומהאחיות שלנו שאירחו יפה את הילדים, ויצאנו מיכל ואני לפראג לסופ"ש ארוך.
היה נפלא.
ראינו את כל המקומות הידועים וטיילנו המון ברגל כל יום כל היום.
התנסינו במאכלים שונים ובמסעדות שונות.
ראינו מופעי רחוב, ביקרנו בדוכנים ובירידים ובשווקים, אפילו קצת ביקרנו בחנויות.

שהינו במלון אמבסדור ברחוב ואצלב. מקום מרכזי ביותר בעיר העתיקה.


המלון מפנק, ארוחת בוקר עשירה ונפלאה, חדר מרווח ונוח (רק חבל שמעשנים בלובי).

מסעדות שוות שביקרנו בהן:

  • Mlejnice -- בסמטה בעיר העתיקה, עיצוב מגניב עם אופי עתיק במבנה ישן. אוכל צ'כי. הזמנו: מרק בצל טעים, סלט ירקות גדול עם סלמון מעושן ולמנה עיקרית בקר צלוי בשזיפים ו-אומצת בקר (מדיום-רייר) מגולגלת בבייקון. לתוספות ביקשנו ירקות מאודים (ברוקולי, גזר וכו') ו-תרד. שתינו בירה מקומית. כל הסיפור לא היה יקר מידיי, פחות מ-900 קרונות צ'כיות, ז"א כל הסיפור עלה פחות מ-200 ש"ח לארוחה כולה כולל דמי השירות. החוויה של המקום באוירה המיוחדת היתה ממש ממש ייחודית בשבילנו.
  • La Casa Argentina -- מסעדה ארגנטינאית מגניבה, כמה אזורים שונים במסעדה הגדולה הזאת, כל אחד בסגנון שונה: ספורט, ים, בוקרים, ועוד. מגניב-מגניב-מגניב. אוכל מעולה, מוסיקה טובה (בכל איזור נגינה, שירה או משהו), יש גם הקרנה של נופים לפי סגנון האזור שבמסעדה. הזמנו בירה מקומית, סלטים מעניינים, אומצה. היה טעים ונעים. נחשבת יקרה אבל יצאנו גם מפה בפחות מ-300 ש"ח לשנינו כולל טיפ. אנחנו היינו באזור האלמוגים. למסעדה עיצוב מושקע ביותר!!

  • ג'יובאני: הפיצריה -- תקרות נמוכות, באותה הסמטה של המסעדה הצ'כית שביקרנו בה, פיצות טעימות ביותר, בירה מקומית נהדרת, אווירה מיוחדת. מסעדה איטלקית שווה ביותר. הפיצות זוכות בתחרויות. ודיי בצדק. זה לא מה שאוכלים בארץ או בארה"ב בתור פיצה וגם לא מה שמקבלים במזללות. זה ממש אוכל טעים ומיוחד.

  • מרק סיני בשוק הגדול (הגרסה של פראג לשוק רמלה לוד) של פראג. באחד הקצוות של השוק מאחורי הבאסטה של מוכר המגבות יש צריף שבו נדחק זוג סינים שמכין אוכל פשוט וחלומי בטעמו. התור לאוכל ארוך ומגיעים לשם תושבי המקום ואנשים שעובדים בסביבה כדי לאכול ארוחת צהריים. אנחנו לא החמצנו הזדמנות, הצטרפנו לתור בסבלנות ולא הצטערנו. האוכל ח-ל-ו-ם. בשוק אפשר למצוא הרבה ג'אנק וגם מציאות. לא לשכוח להתמקח. אפשר להוריד המון במחיר אם רק מתעקשים ומשדרים אסרטיביות ורצינות בקנייה. שילמנו פחות מ-30 ש"ח.
  • Pizza Coloseum -- מסעדה איטלקית נעימה. אכלנו סלט תמנון צלוי, שתינו בירה מקומית. היה טעים מאד. אוירה נעימה. לא יקר.
  • Ristorante Italiano da Franco -- מסעדה בעיירה קארלוי וארי. מקום קטנטן, משפחתי: האשה מארחת, ממלצרת ושוטפת הכלים והבעל מבשל. אחחח... אוכל מדהים בטעמו. אוירה נעימה. מקום חמים וקטנטן (4 שולחנו בסה"כ). אכלנו פירות ים במרינדה בגריל (הכי טעים שאכלתי אי פעם) על מצע סלט, פסטה סלמון ופיצה וכמובן בירה מקומית. טעים ביותר. לא יקר: שילמתי פחות מ-200 ש"ח כולל טיפ.
  • Running Sushi בקניון פלאדיום. בקומה העליונה, איזור המסעדות והמזללות יש מזנון סושי "אכול כפי יכולתך". משלמים 298 קרונות צ'כיות (כ-60 ש"ח) לסועד ולוקחים מהמסועים מה שרוצים וכמה שרוצים. זאת היתה התנסות טעימות נהדרת בשבילנו. אכלנו פירות, פירות ים, סלטים, בשרים שונים, כופתאות, קינוחים... חגיגה אסייתית נהדרת!!
כמובן שהתנסינו גם באוכל רחוב בדוכנים ובירידים. בכל מקום אפשר לקבל בירה מקומית (בירה עולה פחות ממים בבקבוק!!) נהדרת, נקניקים, טרדלינק (ה-קיורטוש הצ'כי), חזיר מסתובב על גחלים ועוד...













למסעדות בפראג יש ״הפרעות״ שהבחנתי בהן:
1. אי אפשר לקבל סתם מים מהברז. אפילו אם הזמנת ארוחה גדולה.
2. ישקיעו הון בתפאורה ובתאורה, אבל האור המסכן שמעל למשתנה בשירותים ידלק עם חיישן.
3. השולחן עם הכל ערוך: כל הכלים, כל האביזרים, כל הכוסות... אבל אחרי שמזמינים, במשך כמה דקות המלצר מוריד מהשולחן את כל הכלים שאינם רלוונטיים. היה יעיל יותר לערוך ע״פ ההזמנה, לא?

מיכל ואני נהנינו מאוד מההזדמנות לחזור ולטייל ולבלות ביחד רק שנינו:











יפה לראות את הירידים, את הדוכנים, את החנויות ואת הצבעוניות והעיצובים של החנויות: הן חלונות הראווה והן בפנים:
























































לא רק ארכיטרטורה יפה, אסתטיקה, תרבות ותחושה "ימי בייניים" של ארמונות ואבירים וכו' יש בפראג:

יש לפעמים גם נקודות עבריות/יהודיות/ישראליות משעשעות שאינן דווקא בית חב"ד, רובע יהודי, בית קברות יהודי או מזכרות מהשואה:






נקודות מבט נוספות כמו גרפיטי ברחובות (שיחסית משתלב ולא משתלט כוונדליזם), דמויות מעניינות וכו':




































































































והנה קישורים לכל התמונות (יש כמה מאות תמונות בסה"כ) שצילמתי בפראג ובקארלוי וארי ב-4 הרשימות הללו:
טיפ למטיילים בקארלוי וארי: אם שעת הטיסה שלכם בלילה -- כדאי לשקול לחזור עם ההסעה של student agency מקארלוי וארי ישר לשדה התעופה במקום לפראג.

טיפ לנוחיות:
עם ליד גשר המנעולים עוברים מתחת לגשר קארל לכיוון דרום לפסאג' פנימי יש בתוך הפסאג' (שבכניסה אליו מסעדה עם רכב עתיק) שירותים נקיים ומתוחזקים ללא תשלום (וללא אנשים -- כי אין מי שיודע שיש שם שירותים). כמובן, כמעט בכל סניף מקדונלדס אפשר להיכנס לשירותים ללא תשלום, גם אם כתוב שמשלמים.

לטייל בפראג בספטמבר (תחילת ספטמבר) נראה אידאלי: גם לא חם גם אין (כמעט) גשם. נוח מאד!

היה כיף.