Sunday, October 31, 2010

עבודה בחימר

את הרישום לחוג הקרמיקה במתנ"ס בכפר יונה ביטלנו בגלל שלא טלי מדריכה ואי שביעות רצון מהמחליף. במקום זאת עלה יפה שיעור הנסיון אצל שרה, שיש לה סדנת קרמיקה והיא מפעילה חוג פרטי לילדים בביתה. הילדים נהנו מאוד ועבדו יפה. היינו מרוצים והם היו מרוצים. כנראה שהילדים ימשיכו בחוג שם. אמא שלי צילמה את אביב ואת סיון כשהגענו לקחת אותם.






Thursday, October 28, 2010

סיון ואביב יוצרים בחימר






אביב כבר כמה שנים משתתף בחוג קרמיקה במתנ"ס ביישוב ויצר יצירות והשנה סיון הצטרפה. צילמתי אותם בעת היצירה. אתמול הם השתתפו בשעור נסיון אצל גברת שעורכת חוג פרטי בביתה, וניכר שההשקעה שם בילדים ובזמן רבה יותר. כנראה שהחל מהשבוע הבא הם ממשיכים בחוג הפרטי. כך או כך, הם נהנים, הם יוצרים, ואנחנו וההורים שלנו נהנים והיצירות שמפארות לנו את חדרי הבית השונים.









Wednesday, October 27, 2010

האותיות הקטנות של תאור חברה ושל תאור משרה



ראיתי את זה בפוסט בבלוג Career Tips 4 Geeks שבעצם תרגם לעברית את העלילון שבמקור הגיע מ-C-Section Comics.


משעשע כמה שהרמיזות אינן רחוקות מהמציאות...


Tuesday, October 26, 2010

לעז -- מילות שירים לועזיים בתרגום חופשי לעברית


מילים עבריות לפזמונים לועזיים: כמה צחקתי ונהנתי לקרוא מילות שירים לועזיים בתרגום חפשי לעברית.

נסו את אתר לעז. אפשר להעלות "תרגום" לשיר לועזיר, מה שמכונה באתר "הלעזה".


משעשע!





יוצאי הדופן והכללים בגזירה ובנטייה



אני נהנה מאוד מהקריאה בספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון. מבדר מאוד השיר שלו על הקשיים במערכת הפועל באנגלית. את השיר הוא כתב, כך הבנתי, כשהיה תלמיד ולמד אנגלית:







The teacher claimed it was so plain,
I only had to use my brain
She said the past of throw was threw.
The past of grow -of course- was grew,
So flew must be the past of fly,
And now, my boy, your turn to try.
But when I trew,
I had no clue, if mow was mew -
Like know and knew
Or was it knowed
Like snow and snowed

The teacher frowned at me and said
The past of feed was – plainly – fed.
Fed up, I knew then what I ned:
I took a break, and out I snoke.

She shook and quook (or quaked or quoke?)
With raging anger out she broke:
"Your ignorance you want to hide?
Tell me the past form of collide!"
But how on earth should I decide
If it's collid (Like hide and hid)
Or else – from all that I surmose,
The past of rise was simple rose,
And that of ride was surely rode
So of collide must be collode?

Oh damn these English verbs, I thought
The whole thing absolutely stought !
Of English I have had enough.
These verbs of yours are far too tough.
Bolt upright in my chair I sat,
And said to her "That's that. I quat!".

השיר מבדח ומשעשע והזכיר לי את ספרה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, שחביב עליי מאוד להקריא ממנו לילדיי. ואכן דויטשר מזכיר גם אותו ומצטט ממנו:
כשיש עננים אומרים – היום מעונן.
וכשיורד גשם אומרים – היום מגושם?
-מה פתאום?!
כשיורד גשם אומרים – היום גשום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתלבש הוא לבוש.
ומי שמתפשט הוא פשוט?
-מה פתאום?!
מי שמתפשט הוא ערום.
למה?
-ככה זה בעברית.

מי שמתרחץ הוא רחוץ.
ומי שמתנגב הוא נגוב?
-מה פתאום?!
מי שמתנגב הוא מנוגב.
-למה?
-ככה זה בעברית.

אם אומרים – הרבה חורים וחור אחר,
למה לא אומרים – הרבה הורים והור אחד?
ואם אומרים – חור אחר והרבה חורים,
למה לא אומרים – אור אחד והרבה אורים?
-למה? ככה זה בעברית.
ועוד אני נהנה לי, ומגלה שפוסט כזה כבר נכתב בבלוג מדע בזיוני.

באים בבוקר לעבודה ורואים דוא"ל ממערכת הבדיקות האוטומטיות


ב-Geek&Poke יש עלילון חביב בעניין שאותו אני מצרף:


כמובן, שהמצב התקין והנורמלי והמרגיע הוא שהכל ירוק ועובד. (מנחם לפעמים שיש מה שנפל, אבל הוא באחריות של צוות אחר... :-))

Monday, October 25, 2010

הקנון המדעי מאת נטלי אנג'יר


אני נהנה לקרוא על מדעים. אני נהנה להעשיר את אוצר המילים שלי, לגלות דוגמאות חדשות שמעבירות לי באופן אינטואיטיבי יותר את משמעותם של מושגים או את אופן פעולתן של תופעות. ככל שאני מתרחק מתחומי הדעת החזקים שלי כך אני מוצא את עצמי מתקשה יותר ויותר להבין טקסטים מדעיים ועולם המושגים והשיח הופך זר יותר ויותר. כאשר מדובר בתופעות פיסיקליות, בביולוגיה, בביולוגיה מולקולרית, בגיאולוגיה, באסטרונומיה -- אני מוצא את עצמי פעמים רבות חסר הקשר וחסר הבנה באופן כללי נבוך. ספרה של נטלי אנג'יר, הקנון המדעי, נדמה היה כתרופה המתאימה. המחברת היא כתבת מדעית שחרתה על דגלה להנגיש את השיח המדעי ואת המדע לאזרחים כדי שאלה יוכלו לבחור טוב יותר ולהחליט טוב יותר על גורלם על עתידם ולהנחות בהתאם את נבחריהם.


הפרקים הראשונים שדנו במתמטיקה ובפיסיקה היו חביבים בעיני אך ככל שהנושאים השתנו לכימיה ולביולוגיה אבולוציונית הרגשתי שאני שוחה בים של קלישאות והתוכן הפך משעמם יותר ויותר. כשהגעתי לנושאים של ביולוגיה מולקולרית, גיאולוגיה ואסטרונומיה כבר היה לי קשה להתקדם ולקרוא את שלל הגיבובים שהמחברת מצאה לנכון לרצף בהם את התוכן המדעי, כנראה כדי למצוא חן בעיני הקוראים.


הייתי נהנה יותר מטקסט רציני יותר שמסביר היטב מאשר בטקסט שמנסה להתחבב עליי בשפה ובקלישאות רדודות ובאנלוגיות מסדרות טלוויזיה או בביטויים ציניים -- העיקר, לדעתי, הוא ההסברים הטובים והקולעים ולא השפה שנדמה לי שמתאימה יותר לבני טיפש-עשרה... -- ואולי אני לא ממש בקהל הידע של המחברת ולכן הביקורת שלי אינה הוגנת.


יש בספר לא מעט מידע מועיל. יש גם פה ושם הסברים ממש טובים, לדעתי. במקומות אחרים, הכתיבה היתה טרחנית מאוד בשבילי ולא מהנה.


הפרק הראשון עוסק בחשיבות ההשכלה המדעית. חשוב להיות משכיל במדעים כדי להבין חדשות, כדי להיות מסוגל לחשיבה ביקורתית (ולא לאכול ולקנות כל שטות שמספרים עליה בחדשות או בעיתונות או בשיחה במטבחון בעבודה) , כדי להיות מודע לבחירות שיש בחיים וכדי לבחור נכון מבין האפשרויות ובאופן כללי -- כדי שתהיה יותר שליטה לכוון את העתיד לעתיד טוב יותר. ההקדמה היתה חזקה מאוד וטובה והזדהיתי עם רוב הדברים. חבל רק שהספר ברובו כתוב בשפה מתחנחנת ושמנסה למצוא חן ושמנסה להצחיק ולשוות לדברים ארשת של סרט הנפשה לילדים.


בפרק השני דנה המחברת בסטטיסטיקה ובאופן שבו היא משקרת ומעוותת את המידע. אני נהניתי לקרוא על הטיות במחקרים של כהנמן וטברסקי (למשל, רציונליות הוגנות ואושר), בספרים של יעקב בורק , רעש ו-האם שימפנזים חושבים על פרישה, בספרים של ניקולאס טאלב: הברבור השחור ו-תעתועי האקראיות, בספרו המחכים והמסביר של קמיל פוקס תשיגו לי את מינה צמח, בספרו של דן אריאלי לא רציונלי ולא במקרה ואחרים (חבל שהורידו נושא חשוב שהוסבר יפה בספר לימוד מ-2001 על חשיבה הסתברותית בחיי היום יום מהחומר הנלמד בתוכניות הלימודים בבתי הספר בחטיבה העליונה בישראל). ואני סבור שהם מסבירים היטב את הבעייתיות ומדגימים יפה כיצד נוהגים אנשים בהנתן להם נתונים ומידע סטטיסטי וכיצד כושלים ומדוע בהחלטות אפילו כאלה שיש להם הבנה מתמטית חזקה. אני חושב שההצגה של נטלי אנג'יר היתה מעט פושרת כאן, אבל... אולי אני אומר זאת באופן שאינו הוגן. באופן כללי גורסת המחברת ומדגימה שהמספרים משקרים (אני לא אוהב התבטאויות שכאלה -- המספרים אינם משקרים -- האנשים לא חושבים לפני שהם עושים שימוש במספרים...) ושיש לעסוק במספרים מתוך הבנה ובקור רוח ולא בגחמה וכשנתונים להטיות. -- המסר בכל הספרים שהבאתי כדוגמאות כאן היה אחד -- היו מודעים להטיות ולחולשות שלנו כבני אדם כשאנו מתמודדים עם עובדות ועם מספרים ועם מידע סטטיסטי והבינו את הנושא ואז תוכלו לשפר את סיכוייכם שלא ליפול בפח ההטיות ותוכלו כן להסיק את המסקנות הנכונות ולהבין את הנתונים ואת המסקנות כראוי. כאן ידע והבנה וקור רוח ומודעות מביאים לקבלת החלטות נכונה. וזה דבר חשוב לאזרחים.


בפרק השלישי עוסקת נטלי אנג'יר בקנה מידה. נושא מבורך והצגה יפה. היא מביאה לידיעת הקוראים על יחידות מידה של אורכים ומספרת בקצרה (בקצרה מידיי לטעמי) על כל שלא תמיד היתה הסכמה בעולם על יחידות מידה ושלמעשה עד היום אין הכול משתמשים באותה שיטה של יחידות מידה ומדוע זה בעייתי. אני יכול להמליץ על ספר שמדגים היטב את הבעייתיות (אם כי הכתיבה שם משמימה פעמים רבות, אך הסיפור מרתק והנושא חשוב -- במיוחד להבנה של חשיבות ההסכמה המשותפת בין בני אדם על יחידות מידה) ספרו של קן אדלר, הכול לפי מידה. אני יכול לספר על חוויה שהיתה לי כשלימדתי בהתנדבות טריגונומטריה בתיכון וגיליתי שרוב התלמידים בכתה כלל אינם יודעים וכלל אינם מבינים מהי זוית, כיצד מודדים אותה ומה בכלל מודדים. אולי אכתוב מאמר בנושא בהזדמנות כדי להראות עד כמה המושג זוית בעייתי וחמקמק, איך ההגדרות המילוניות וההגדרות בספרי הלימוד בעייתיות במקרה הטוב ושגויות באופן חמור במקרים אחרים ומדוע זה כך ומה בעצם מודדים וכיצד ומדוע זה שימושי. אחרי שתלמידים מקבלים את ההבנה הזאת החרדה פוחתת והשליטה מגיעה והם פנויים יותר ללמוד ולהבין את החומר בהמשך. אולי זה גם זמן טוב להביע עמדה שחשוב ביותר שתלמידים שמסיימים בית ספר יסודי ידעו את שיטת יחידות המדידה המקובלת בישראל, שידעו שיש גם אחרות ושידעו להבין מה זה מילימטר, סנטימטר, מטר, דצימטר, קילומטר וכו/, וכך הלאה גם ביחידות שטח ונפח ומשקל. למשל -- כמה יודעים בכלל מהו הדצימטר? נדמה לרוב האנשים שזה מושג שאינו נחוץ כלל ומי בכלל משתמש בו בחיי היום יום אלא שהמושג שימושי ביותר כי הוא קושר לנו את יחידות האורך שאנו מרבים להשתמש בהן ביחידת הנפח שהיא אולי השימושית והנפוצה ביותר בישראל, הליטר. שהרי ליטר הוא דצימטר מעוקב. תלמידים בבית ספר יסודי צריכים להיות מסוגלים להבין את הקשרים בין יחידות המידה השונות ולהשכיל לעשות בהן שימוש נכון. יפה עושה המחברת כשהיא מציגה את הכשלים, אפילו בימינו אנו עם הטכנולוגיה המפוארת , שקורים ושעולים בחיי אדם ובהון רב, כשלים הנובעים מבלבול בין שיטות ליחידות מידה. עוד יפה התאור של המחברת על קני המידה בחלקיקי החומרים ובגופים מחיי היום יום ועד למרחקים בין כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, בגלקסיה וביקום -- זה בהחלט שם את הדברים בפרופורציה ומעורר סקרנות ומכין להמשך הספר ולחומר שבשאר הפרקים:


"חלל פנימי, חלל חיצוני, קנה מידה גלקטי, קנה מידה אטומי
-- היינו הך, אין ואפס. אנחנו חיים ביקום נטול חומר רובו ככולו. ובכל זאת שביל החלב
זוהר, ובכל זאת ההמוגלובין זורם בדמנו, וכשאנו מחבקים את אהובי נפשנו, אצבעותינו
אינן שוקעות בריק הממלא את כל האטומים. אם הנגיעה בעורם היא נגיעה באין, מדוע
התחושה כל כך מלאה?"

בפרק הרביעי שעוסק בפיסיקה המחברת מצידה את הפיסיקה כמדע שתכליתו לחקור, לגלות ולהסביר ממה עשוי העולם, כיצד הוא פועל, ולמה הדברים שבעולם מתנהגים כפי שהם. זיקוק נוסף מביא את התאור שהפיסיקה היא "הבנת דבר מורכב מתוך הבנת הדברים שמהם הוא מורכב" (עמוד 146). מנסה המחברת להסביר כמה המקצוע חשוב ושהוא בעצם היסוד שיש ללמדו עוד לפני הכימיה והביולוגיה. המחברת טוענת שכמדע החלקים והכוחות ההתחלתיים אפשר לומר על הפיסיקה שהוא המדע האידאלי למתחילים. (במערכות החינוך דווקא מלמדים פיסיקה במקביל או אחרי שעוסקים, בכימיה ובביולוגיה). הפיסיקה היא היסוד שעליו בנויות הכימיה והביולוגיה וכי אין שום הגיון בהקמת הקירות ובהנחת הגג מעליהם בטרם נוצקו יסודות הבטון. פיסיקה, אם מלמדים אותה כראוי, אינה קשה יותר מכל נושא אחר שכדאי ללומדו. לטעמי האישי, חשוב מאוד לתת לתלמידים יסודות איתנים וחזקים, ללא דילוגים וללא שטויות, במתמטיקה ובשפה ועל היסודות האיתנים של המתמטיקה והשפה להמשיך בפיסיקה, כימיה ובביולוגיה. הדיון של המחברת במודלים השונים לאטום, בהבנה של רוב האנשים שיודעים מה זה אטום, איך ההבנה הזאת לקויה ברובה ומה ידוע למדע היום וכיצד לתאר וכיצד להבין זאת. מעניינת הטענה של המחברת שהמושג חשמל אינו מוגדר היטב לרוב ושרוב האוכלוסיה וגם מהנדסים משתמשים במושג באופן שגוי. לא מצאתי את ההסבר שלה מאיר עיניים במיוחד, אבל הטיעונים היו מעניינים. אני חושב שאפשר להשתמש בחומר של הפרק הזה במתאבן לקריאה מעמיקה יותר בנושאים של חלקיקים, של חשמל ומגנטיות, של מכניקה. למשל, ספרים לא רעים בנושא שיצא לי לקרוא לאחרונה הם: היקום על חולצת טריקו מאת דן פאלק, ספריות של דיוויד בודאניס, היקום החשמלי ו-e=mc2 -- ספרה של אנג'יר משמש קדימון לספרים מעין אלה. הפריע לי שהמחברת מדברת על 4 סוגים של כוחות אך מזכירה רק שניים (חשמלי וכבידה). בפרק הבא, שעוסק בכימיה היא מזכירה את הנותרים שוב ושוב.


בפרק החמישי עוסקת המחברת בכימיה. פה יש דיונים מעניינים שסובבים בעיקר סביב קשרים קוולנטיים וקשרים ואן דר ואלס. מפורטים כמה עקרונות בכימיה אך באופן כללי הדיוק אינו מעמיק.


בפרק השישי, שעוסק בביולוגיה אבולוציונית מדגישה המחברת את תמיכתה בעקרונות הברירה הטבעית ובאבולוציה ותוקפת דעות מתנגדות. אני חושב שהמבוא סביר אם כי ישנם ספרים שעושים עבודה טובה ממנה ומעמיקה ממנה, למשל ספריו של דוקינס. אני קראתי את ספרו, יש אלוהים?, ומצאתי אותו עוסק בנושא מכל הכיוונים וממצה מאוד. ספרים קלילים יותר, אך מחכימים מאוד ומשעשעים מאוד שעוסקים גם באבולוציה הם, למה לגברים יש פטמות? (המחברת עוסקת בפרק הזה גם בכך) ו-זרעים הם מגברים ביציות הן מנשים.


הפרק השביעי עוסק בביולוגיה מולקולרית, שם אני חושב שהמחברת כבר עברה לברברת ושכחה להיות רצינית יותר מאשר לא רצינית. היו דיונים מעניינים על תאים, ומה הם תאים, מהם חיידקים ומה הם נגיפים ועוד. נחמד.


הפרק השמיני עוסק בגיאולוגיה -- הנושא מרתק, אך המחברת התחמקה מלהסביר נושאים בסיסיים כמו איך מגיעים למסקנות על הרכב היסודות של כוכבים, של כוכבי לכת ואפילו של ליבת כדור הארץ? איך יודעים לומר מה הטמפרטורה בליבת כדור הארץ? דוקא יש הסברים סבירים על כיצד מדענים קובעים את גילם של סלעים וכיצד הם מגיעים למסקנות על הווצרותם של תוואי נוף שונים.


בפרק האחרון שדן באסטרופיסיקה, אני כבר השתעממתי מאוד. אין לי הרבה מה לומר מלבד שהחומר כבר לא משך ועייף אותי מרוב שהמחברת ניסתה להתחבב עלי הקורא.


הספר לא רע בכלל. טוב יעשה מי שישתמש בספר כמקפצה וכהקדמה לחקור ולהעמיק עוד בנושאים הללו.


ידע הוא כוח והשכלה מדעית היא אמצעי להשיג שליטה בחיים!






A view of Outbrain's algorithms' focus


There's a post at the Outbrain blog, What do readers really want?, which reasons why contextual relations among documents is not necessarily the most interesting content for readers when being recommended for additional content. Apparently, the related contextual related content is less appealying to readers than the behavioral related content.

* Popularity: recommending content that is trending up in popularity on the site
* Contextual: recommending content related to the page the person is currently on
* Behavioral: recommending content based on audience dynamics. For instance, finding content that people with similar reading habits have been consuming, that is not mainstream popular, and that the person has not read before
* Personal: recommending content within broad categories that the person frequents but not necessarily related to the page they are on at present

When evaluating success, we look at a couple of metrics.

1. How frequently do people click on links based on the algorithmic approach (CTR, or “click through rate”)
2. How many more pieces of content does the person consume on the site *after* clicking on the link (what we call PVAC, or “pageviews after the click”)


Check out that post: What do readers really want? by David Sasson.


Sunday, October 24, 2010

החלטות מקבלים ולא לוקחים


הזדמן לי אתמול לצפות בכמה דקות בפרק בסדרה חיים אחרים בערוץ 2 ביחד עם אשתי. בסצינה שצפיתי בה היתה משפחה דתית לאומית בעת ארוחת ערב משפחתית. אחד הבנים הודיע על פרידה בין ארוסתו לבינו. היתה מהומה ואז האם הרגיעה ואמרה שיש לו סיבה טובה להחלטה שהוא לקח. זה צרם לי ביותר. בעברית מקבלים החלטות ולא לוקחים החלטות. נדמה לי שסגנון דיבור שכזה אינו אופייני למשפחה דתית לאומית למדנית כפי שהיא מוצגת בסדרה. לי זה צרם.

מצאתי קטע ביומן הרשת עלילות נויפלד בעיר הגדולה שבו הכותב גם מצר על "לקיחת החלטות" במקום על "קבלת החלטות" אפילו העירו לו כמה מהמגיבים שאפשר פשוט להחליט ואין צורך בפועל עזר.
נדמה לי שאני זוכר במעומעם רשימה על אותו העניין בדיוק בספרם של עמליה רוזנבלום וצבי טריגר, ללא מילים. אני צריך לנסות ולבדוק את זה.


Saturday, October 23, 2010

בילוי עם הוריי

בצהריים נפגשנו היום עם הוריי במסעדת קם-סון בהוד השרון ואחרי שסעדנו שם טיילנו כולנו ביחד בטיילת של נתניה על המצוק. היה נחמד. הנה תמונות מהבילוי. התמונות במלואן ועוד רבות אחרות זמינות בכתובת http://yeda.cs.technion.ac.il/~yona/aviv/2010/10.2010/index.html#23.10.2010


























































































Recitation Slides for Introduction to Computer Science, C language


I was teaching students in Haifa university during recitations of Introduction to Computer Science, C language course that they needed for the undergraduate studies (usually 1st semester).
The slides that I produced and used are still available on the net and I was recently surprised to realize that Google Alerts found them for me.

Here is the link: http://yeda.cs.technion.ac.il/~yona/c/index.html -- there are 14 recitations for 14 weeks of the cours.

Friday, October 22, 2010

אביב במשקפיים

הנה אביב במשקפיו החדשים (לצילומים כולם, שהרי זה רק מדגם, יש ללחוץ על הקישור הזה)




















































חור שחור מתמטי -- מספרי סיזיפוס


נפרט הוראות לתהליך לביצוע על מספר שלם וחיובי. מובטח שבגמר התהליך המספר שיתקבל הוא 123. משום שמתקבל תמיד 123 יש המכנים את 123 כ-חור שחור מתמטי או כ-נקודת שבת. ההקשר הוא מספרי סיזיפוס.


נתון מספר, למשל, 982100

1. נספור את מספר הספרות הזוגיות

2. נספור את מספר הספרות האי-זוגיות

3. נספור את מספר הספרות בסך הכול

4. המספר הבא בתהליך הוא זה שמתקבל מ-מספר הספרות הזוגיות כאשר משורשר לו מימין מספר הספרות האי-זוגיות ולבסוף משורשר מימין מספר הספרות בסך הכול.

במקרה שלנו המספר המתקבל בשלב הבא של התהליך יהיה 426, כי יש 4 ספרות סוגיות (0,0,2,8) ושתי ספרות אי-זוגיות (1, 9). יש להבחין שזהות הספרות אינה חשובה, אלא רק הזוגיות שלהן חשובה.

5. ממשיכים לפי ההוראות של השלבים 1-4 שוב ושוב עד אשר מתקבל אותו המספר שוב ושוב ושוב.... זה קורה כאשר מגיעים ל-123.



בהסברים של המקבץ שקיבל אביב ממכון ויצמן הפעם כתוב:

"מספר סיזיפוס כונה 'חור שחור מתמטי' על יד המתמטיקאי מייקל אקר (Michael Ecker) משום שבדומה ל'חור שחור' שמושך את מה שקרוב אליו, המספר הזה "מושך" אליו את כל המספרים השלמים כולם. לא משנה באיזה מספר התחלתי בוחרים - כאשר מבצעים עליו את האיטראציה המתוארת הוא נופל לתוך 'החור השחור המתמטי', מספר סיזיפוס - 123!"

שאלה שמצאה חן בעיני היתה:



מהו מספר השלבים הגדול ביותר האפשרי עד שמגיעים למספר סיזיפוס אם מתחילים ממספר תלת - ספרתי? שימו לב: שלב הוא כל מעבר ממספר למספר שבא אחריו.

אביב הגיע למסקנה שמספר הצעדים הוא לכל היותר 2. והנה הנימוק שלו:


נתבונן במקרים הבאים:
1. כל הספרות זוגיות (אין בכלל ספרות איזוגיות) -- אז נקבל: 303 -> 123
לכן במקרים אלה יש רק שלב אחד
2. יש רק ספרה איזוגית אחת -- אז נקבל :213 -> 123. גם כאן רק שלב אחד
3. יש שתי ספרות איזוגיות -- אז נקבל: 123 ואין צורך בשלב נוסף
4. יש שלוש ספרות איזוגיות (אין זוגיות בכלל): 033 -> 123
מסקנה: צריכים לכל היותר שני שלבים.

ההתחלה היתה בבדיקה מייגעת של כמה מקרים ואז התובנה הגיעה: "אני לא מתכוון לחשב את כל האפשרויות, אני צריך לחשוב!". אחרי המסקנה היפה והתשובה המנומקת היטב הצעתי לאביב שאכתוב תוכנית מחשב שאכן תעבור על כל המספרים ותבדוק לנו האן אכן כך.


התוכנית מקבלת משורת הפקודה שני מספרים, מספר התחלה ומספר סיום, לציון התחום שיש לעבור עליו. למשל, לשאלה שקיבל אביב התחום המתאים הוא 100 עד 999. התוכנית כתובה בשפת Perl.






#!/usr/bin/perl

use strict;

use warnings;

my $from = shift;

my $to = shift;

my $max_iter=0;

foreach (my $i=$from; $i<=$to; ++$i) {

print $i,"\n";

my $num_iter=0;

my @old_r = split '',$i;

while (1){

my @r=iter(@old_r);



last if equals(\@r,\@old_r);

@old_r=@r;

++$num_iter;

print "@r\titeration #",$num_iter,"\n";

$max_iter=$num_iter if $num_iter>$max_iter;

}

print "\n===\n";

}

print "\n\nmax=$max_iter\n";



sub iter {

my $even=0;

my $odd=0;

foreach my $d (@_) {

if ($d%2) {

++$odd;

}else{

++$even;

}

}

return ($even , $odd , $even+$odd);

}



sub equals {

for(my $i=0; $i<scalar @{$_[0]}; ++$i){

return 0 if $_[0]->[$i] != $_[1]->[$i];

}

return 1;

}








תוכנית המחשב אכן אישרה את התוצאה שאליה הגיע אביב בכח המחשבה!

חוג מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון במכון ויצמן


זאת השנה השנייה שאביב משתתף בחוג מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון במכון ויצמן. הגליון של החודש עוסק בפרקטלים ובחורים שחורים מתמטיים (מה שיש לקרוא בשפה נקייה, נקודות שבת, או סטגנציה).

אנחנו נהנים לנו מהפעילות ולומדים תוך כדי כך לבצע חישובים, להסביר ולנמק את התשובות שלנו בשפה ברורה ומתמטית וגם לומדים מושגים חדשים (איזה כיף שיש גוגל וויקיפדיה!)

IntelliJ IDEA will be Open Sourced starting version 9.0


The IntelliJ Blog announced that IntelliJIDEA 9 will be open source. In addition to the commercial edition, called Ultimate Edition, there's now a community edition, which is available under the apache 2.0 license. Here's a comparison of the two editions.

Thursday, October 21, 2010

Bruni PR about Outbrain



Bruni PR posted a blog post about Outbrain on his blog .

עלילונים מעשה ידיה של אחותי, רות


אחותי, רות (הגננת רות) פצחה בתחביב חדש לאחרונה, ציור עלילונים (מה שמכנים ציורי קומיקס). היא עושה שימוש בעלילונים בכתות היסוד (א' ו-ב') ובגן הילדים. מסתבר שלמשרד החינוך יש אפילו עמדה בנושא.
הנה כמה ממעשה ידיה: