העבודה במשרה מלאה+, המשפחה והלימודים לתעודת הוראה, יחד עם התנסות מעשית בהוראה ופה ושם גיחות התנדבות נוספת ללמד בבית ספר וכל זאת יחד עם הכנת עבודות, התכוננות לבחינות ועיסוקים פרטיים אחרים לא הזדמן לי לסקור ספרים שקראתי. אז לכל הפחות אזכיר אותם ואנסה להוסיף כמה מילים:
ראשית, שלושה ספרים של תלמה גביש. תלמה גביש היא דמות נערצת בעיניי: בהתנדבות ובנחישות היא לא מפסיקה לנסות ולמצוא דרכים לתקן את העיוותים שיש בהוראת המתמטיקה בחינוך במדינת ישראל. באופן אישי, יש לי חיבה רבה כלפיה לאור השעות הרבות שבהן היא עוזרת לי, מלמדת אותי, מדריכה אותי ומייעצת לי. היא בשבילי מנטור בנושאי חינוך והוראת המתמטיקה. לאור כל אלה לא אפרט יותר מידי על ספרייה כאן. החשוב מבין שלושתם הוא השלישי בסר ההופעה. אם תקראו רק אחד אז זהו הספר שיש לקרוא בו. לקרוא, לחשוב, ושוב לחזור ולקרוא בו ואז לצאת ולעשות שימוש בכל המסקנות והלקחים.
לחשוב נכון מהגן עד התיכון מאת תלמה גביש -- שימוש ויישום העשרה אינסטרומנטלית במערכת החינוך מגיל הגן ועד לתיכון. אסופת מאמרים בנושא.
ללמוד לחשוב מאת תלמה גביש -- מבוא לתיווך ולרעיונות של העשרה אינסטרומנטלית והדגמה בהוראת המתמטיקה
לחשוב להבין להצליח מאת תלמה גביש --זה כבר ממש ספר חובה למורים למתמטיקה, לעוסקים בחינוך מתמטי ולהורים שמתעניינים בחינוך המתמטי שמקבלים ילדיהם ואפילו להורים שרוצים ללמוד מתמטיקה של בית ספר יסודי "כמו שצריך" ולהבין מה העיקר ומה הטפל ועל מה חשוב לתת דגש, מהי דרך ראוייה ללמד נושא ומהן דרכים שאינן ראויות ומדוע. הספר הזה מסביר היטב ומדריך יפה מורים ושוחרי דעת כיצד יש ללמד מתמטיקה ומהם היתרונות של הוראה שכזאת ולעומת אלה מה הנזקים ואופן ביטויים של הוראת מתמטיקה שמתעלמת מתהליכי חשיבה ומתיווך ומתעמקים בתבניתיות. ניכר על הספר שהוא ראה אור בחופזה עם מעט ואולי אפילו ללא עריכה. יש פה ושם שגיאות ואני עמל בימים אלה להכין רשימת שגיאות ותיקונים מסודרת. לדעתי, ספר זה צריך להיות ספר חובה וכחלק מקורס חובה לכל מי שמשתלם לתעודת הוראה במתמטיקה, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים. הכיצד זה שזה לא המצב? לא ברור לי.
התפכחות מאת דן מרגלית -- ספרו החדש של העיתונאי דן מרגלית. אני פוגש מעת לעת את דן מרגלית במכון הכושר הגראג' שברמת החי"ל בת"א: בפעמים שאני מתאמן בשעות הצהריים ולא עם הפתיחה לפנות בוקר. יצא לי לקרוא את הספר שלו בעת האימון על הקרוס טריינר ושוחחתי עימו בקצרה על הרשמים שלי מספרו. הספר מעניין ובמיוחד עבורי שאינני קורא עיתונים בקביעות (אם בכלל) היה זה סיכום קצר ולעניין של העת האחרונה בכל הקשור לפוליטיקאים, לשופטים, להתנתקות לעניינים שהיו בכותרות ולשחיתויות. הביטויים "בני האור" ו-"בני החושך" מככבים בספר. מפאת הקצרנות שגזרתי על עצמי הבוקר אני מציע לסקרנים לקרוא דברים שיש לי הזדהות רבה עמם על הספר ביומן הרשת של רביב דרוקר, שם יש גם תגובה מעניינת של דן מרגלית לדברים.
שוטי החלב מאת אריה אבני -- הספר כתוב באופן מתחנחן מידי אל הקורא עם יותר מידי אמרות כנף ולשון מתחכמת ויותר מידי שיח בסגנון מספרי סיפורים. כל אלה גורמים לספר מצד אחד להיות נגיש מאוד ומצד שני לשוות לו מראה שאינו רציני ואינו סמכותי כלל ועיקר. המחבר מעלה טענות מעניינות לגבי קשרים בין חלב ומוצריו לבין מחלות ובעיות קשות והוא מנסה להסביר את הקשרים הללו. בספרו המחבר טוען לכל אורכו שחלב אינו מזון ראוי לבני אדם והוא אפילו גרוע יותר לתינוקות. אני הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו לאחר הקריאה בספק וכמה בדיקות בספרות רפואית. עדיין אין לי הבנה חד משמעית ונחרצת בנושא אבל די לומר ששמעתי מספיק כדי לעצור את צריכת החלב שלי בעצמי.
מעניין לקרוא כתבה על הספר וראיון שערכו עם אריה אבני ב-nrg.
יש לי עוד חובות לכתוב על ספרים נוספים, אבל זה יקרה בפעם אחרת.
ראשית, שלושה ספרים של תלמה גביש. תלמה גביש היא דמות נערצת בעיניי: בהתנדבות ובנחישות היא לא מפסיקה לנסות ולמצוא דרכים לתקן את העיוותים שיש בהוראת המתמטיקה בחינוך במדינת ישראל. באופן אישי, יש לי חיבה רבה כלפיה לאור השעות הרבות שבהן היא עוזרת לי, מלמדת אותי, מדריכה אותי ומייעצת לי. היא בשבילי מנטור בנושאי חינוך והוראת המתמטיקה. לאור כל אלה לא אפרט יותר מידי על ספרייה כאן. החשוב מבין שלושתם הוא השלישי בסר ההופעה. אם תקראו רק אחד אז זהו הספר שיש לקרוא בו. לקרוא, לחשוב, ושוב לחזור ולקרוא בו ואז לצאת ולעשות שימוש בכל המסקנות והלקחים.
לחשוב נכון מהגן עד התיכון מאת תלמה גביש -- שימוש ויישום העשרה אינסטרומנטלית במערכת החינוך מגיל הגן ועד לתיכון. אסופת מאמרים בנושא.
ללמוד לחשוב מאת תלמה גביש -- מבוא לתיווך ולרעיונות של העשרה אינסטרומנטלית והדגמה בהוראת המתמטיקה
לחשוב להבין להצליח מאת תלמה גביש --זה כבר ממש ספר חובה למורים למתמטיקה, לעוסקים בחינוך מתמטי ולהורים שמתעניינים בחינוך המתמטי שמקבלים ילדיהם ואפילו להורים שרוצים ללמוד מתמטיקה של בית ספר יסודי "כמו שצריך" ולהבין מה העיקר ומה הטפל ועל מה חשוב לתת דגש, מהי דרך ראוייה ללמד נושא ומהן דרכים שאינן ראויות ומדוע. הספר הזה מסביר היטב ומדריך יפה מורים ושוחרי דעת כיצד יש ללמד מתמטיקה ומהם היתרונות של הוראה שכזאת ולעומת אלה מה הנזקים ואופן ביטויים של הוראת מתמטיקה שמתעלמת מתהליכי חשיבה ומתיווך ומתעמקים בתבניתיות. ניכר על הספר שהוא ראה אור בחופזה עם מעט ואולי אפילו ללא עריכה. יש פה ושם שגיאות ואני עמל בימים אלה להכין רשימת שגיאות ותיקונים מסודרת. לדעתי, ספר זה צריך להיות ספר חובה וכחלק מקורס חובה לכל מי שמשתלם לתעודת הוראה במתמטיקה, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים. הכיצד זה שזה לא המצב? לא ברור לי. 
התפכחות מאת דן מרגלית -- ספרו החדש של העיתונאי דן מרגלית. אני פוגש מעת לעת את דן מרגלית במכון הכושר הגראג' שברמת החי"ל בת"א: בפעמים שאני מתאמן בשעות הצהריים ולא עם הפתיחה לפנות בוקר. יצא לי לקרוא את הספר שלו בעת האימון על הקרוס טריינר ושוחחתי עימו בקצרה על הרשמים שלי מספרו. הספר מעניין ובמיוחד עבורי שאינני קורא עיתונים בקביעות (אם בכלל) היה זה סיכום קצר ולעניין של העת האחרונה בכל הקשור לפוליטיקאים, לשופטים, להתנתקות לעניינים שהיו בכותרות ולשחיתויות. הביטויים "בני האור" ו-"בני החושך" מככבים בספר. מפאת הקצרנות שגזרתי על עצמי הבוקר אני מציע לסקרנים לקרוא דברים שיש לי הזדהות רבה עמם על הספר ביומן הרשת של רביב דרוקר, שם יש גם תגובה מעניינת של דן מרגלית לדברים.
שוטי החלב מאת אריה אבני -- הספר כתוב באופן מתחנחן מידי אל הקורא עם יותר מידי אמרות כנף ולשון מתחכמת ויותר מידי שיח בסגנון מספרי סיפורים. כל אלה גורמים לספר מצד אחד להיות נגיש מאוד ומצד שני לשוות לו מראה שאינו רציני ואינו סמכותי כלל ועיקר. המחבר מעלה טענות מעניינות לגבי קשרים בין חלב ומוצריו לבין מחלות ובעיות קשות והוא מנסה להסביר את הקשרים הללו. בספרו המחבר טוען לכל אורכו שחלב אינו מזון ראוי לבני אדם והוא אפילו גרוע יותר לתינוקות. אני הפסקתי לצרוך חלב ומוצריו לאחר הקריאה בספק וכמה בדיקות בספרות רפואית. עדיין אין לי הבנה חד משמעית ונחרצת בנושא אבל די לומר ששמעתי מספיק כדי לעצור את צריכת החלב שלי בעצמי.מעניין לקרוא כתבה על הספר וראיון שערכו עם אריה אבני ב-nrg.
יש לי עוד חובות לכתוב על ספרים נוספים, אבל זה יקרה בפעם אחרת.
