Tuesday, January 17, 2012

חינוך כהייטק


אלי בסקין, ברשימתו "החינוך כהייטק" ב-מגאפון, תוהה מדוע שמערכת החינוך לא תנוהל כמו חברת הייטק.

כח אדם איכותי ישפר גם לדעתי את מערכת החינוך. שכר גבוה והולם בהחלט ימשוך יותר כח אדם שכזה למערכת החינוך. הכותב מעלה כמה נקודות מעניינות אך מתעלם מהדינמיקה של ניפוי תלמידים לכל בית ספר (קבלה על סמך תשלום גבוה או רף כניסה לימודי) -- שזה יפה וטוב לבית ספר פרטי אך פסול בבית ספר ציבורי. תוצאה של מציאות של זליגה של תלמידים שהוריהם בעלי יכולת ושל תלמידים בעלי יכולת לימודים טובה לבתי ספר פרטיים והשארת השאר למערכת הציבורית לא בהכרח תשפר את המערכת הציבורית גם בתנאים שעליהם חולם הכותב (מס חברות  על בתי הספר הפרטיים ינותב למערכת החינוך הציבורית).

בעיות כח האדם והשכר הן מהותיות גם לדעתי.

יחד עם זה אני סבור שלו הכשרת המורים היתה רלוונטית ומכוונת ידע וכישורים וחשיבה ולא רק להספיק חומר למבחן (שאחריו המבול) אפשר היה לשפר את המערכת גם בתנאי השכר וכח האדם הנוכחיים.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/10828

האם גרף חסר משמעות משמש להבעת דיעה במסווה של אובייטיביות?


אני נהנה לקרוא את הרשימות ביומן הרשת "שקרים יפים". טענה מעניינת שהועלתה ברשימה "איך קוראים לגרף שלא מבוסס על מידע?" האם מידע שהוצג בגרף, גם אם ללא כל קשר בין פרטי המידע התפס בעיני הקורא למידע אובייקטיבי ולא כהבעת דיעה?
יש שלל בעיות באינפוגרפיקה וביניהן: עיוות שיפועים וחוסר משמעות לציר האנכי.