שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים מאת: תמר סוברן. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
על אודות הספר באתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=08040118
על אודות הספר באתר עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/875225.html
הספר זכה בפרס בהט. פרס בהט לספר העיון העברי המקורי מוענק זו השנה העשירית על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. הפרס מיועד לכתב-יד מדעי אשר נכתב על ידי חוקר ישראלי, ואשר יש בו עניין גם לקהל רחב ומשכיל. מדובר על כתבי-יד עיוניים מקוריים בעברית, אשר מוגשים לצורך הוצאה לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. אין הגבלה על נושאי הספרים המוצעים, ובלבד שיהיו ספרי עיון הנגישים גם לקהל המשכיל הרחב. (אגב, לאחרונה גובה הפרס הועלה).
מדוע אני מספר לכם על הקשר של הספר לפרס בהט? משום שלדעתי הוא לא משיג את אחת המטרות של הפרס: נגישות לקהל המשכיל הרחב. אני שהגשתי עבודת מאסטר בבלשנות חישובית ומונחים ומושגים כמו אלה שמוזכרים בספר ידועים וברורים להם מצאתי את הספר כבד, ולא נגיש, לפחות ללא מאמץ. הייתי צריך מאד להתאמץ כדי לקרוא אותו ולהבין מה שאני קורא. הכתיבה הקשיחה והלא פרוזאית הופכת לדעתי את הקריאה בספר לחוויה שדומה לקריאת סקירת ספרות שנמשכת ונמתחת על פני כמאה ותשעים עמודים.
הספר מהווה אכן סקירת ספרות (אני לא חושב שמבא היא מלה מתאימה לתאר את הספר הזה) לנושא תורת המשמעים בכלל ולתורת המשמעים בשפה העברית בפרט. אולי רק חלק מהפרק השביעי "ירד מעט אל העם" והיה נגיש יותר, עבורי, באופן שבו "דיבר בלשון בני אדם". אהבתי את השימוש בדוגמה יפה מספר ישן של פרופסור עוזי אורנן משנת תשל"ט, המשפט הפשוט: בתראשה נצעה למותח חרוצת הזרביב בין שתי חומיות של אזדרכי אקלופטות שהגזיעום סבי דן. ועוד אהבתי דוגמה אחרת שמוזכרת, זאת של ניר (מיהו אותו ניר, אינני יודע): חולצה מטיילת בעין גדי. שימוש בדוגמות כאלה כדי להסביר מהו מורפו-סינטקס מאד מצא חן בעיני, לרבות הנסיון המפורט להסביר את התהליכים שעוברים על קורא משכיל שמנסה לפרש את משמעות משפטו של אורנן. שאר הפרקים בספר לדעתי אינם נגישים לקורא משכיל בקהל הרחב, אלא אם יש לאותו קורא משכיל בקיאות בתחום ועניין מיוחד בו עד כדי כך שהוא מסוגל להבליג על הכתיבה הלאקונית והמשעממת.
יחד עם זאת, למי שמחפש דרך להכנס לתחום תורת המשמעים ומבקש סקירת ספרות לנושא, הספר הזה בהחלט מתאים למשימה ויענה על הדרישה. אין רק מראי מקומות ורישום לפי זמן של מחקרים ותחומים אלא גם דיונים בחידושים, בהבדלים ובגישות. המיפוי, הסידור והארגון של הנעשה בתחום מאז הווצרו, הוא הוא ייחודו ובו עיקר ערכו של הספר להבנתי.
החכמתי מאד מהקריאה בספר, אבל לא נהנתי מהקריאה. הרגשתי שאני מתאמץ מאד. אני חושב שספר שזכה בפרס שמתיימר לקדם הנגשת ספרות אקדמית כספרי עיון לקהל משכיל צריך היה להיות כתוב באופן שמקל הרבה יותר על הקורא ומסביר יותר טוב. אולי קריאה שנייה או שלישית של הספר תהיה קלה יותר עבורי.
סימנתי לי מהביבליוגרפיה כמה ספרים שאנסה למצוא ולקרוא אותם. בעברית:
על אודות הספר באתר טקסט: http://www.text.org.il/index.php?book=08040118
על אודות הספר באתר עיתון הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/875225.html
הספר זכה בפרס בהט. פרס בהט לספר העיון העברי המקורי מוענק זו השנה העשירית על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. הפרס מיועד לכתב-יד מדעי אשר נכתב על ידי חוקר ישראלי, ואשר יש בו עניין גם לקהל רחב ומשכיל. מדובר על כתבי-יד עיוניים מקוריים בעברית, אשר מוגשים לצורך הוצאה לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. אין הגבלה על נושאי הספרים המוצעים, ובלבד שיהיו ספרי עיון הנגישים גם לקהל המשכיל הרחב. (אגב, לאחרונה גובה הפרס הועלה).
מדוע אני מספר לכם על הקשר של הספר לפרס בהט? משום שלדעתי הוא לא משיג את אחת המטרות של הפרס: נגישות לקהל המשכיל הרחב. אני שהגשתי עבודת מאסטר בבלשנות חישובית ומונחים ומושגים כמו אלה שמוזכרים בספר ידועים וברורים להם מצאתי את הספר כבד, ולא נגיש, לפחות ללא מאמץ. הייתי צריך מאד להתאמץ כדי לקרוא אותו ולהבין מה שאני קורא. הכתיבה הקשיחה והלא פרוזאית הופכת לדעתי את הקריאה בספר לחוויה שדומה לקריאת סקירת ספרות שנמשכת ונמתחת על פני כמאה ותשעים עמודים.
הספר מהווה אכן סקירת ספרות (אני לא חושב שמבא היא מלה מתאימה לתאר את הספר הזה) לנושא תורת המשמעים בכלל ולתורת המשמעים בשפה העברית בפרט. אולי רק חלק מהפרק השביעי "ירד מעט אל העם" והיה נגיש יותר, עבורי, באופן שבו "דיבר בלשון בני אדם". אהבתי את השימוש בדוגמה יפה מספר ישן של פרופסור עוזי אורנן משנת תשל"ט, המשפט הפשוט: בתראשה נצעה למותח חרוצת הזרביב בין שתי חומיות של אזדרכי אקלופטות שהגזיעום סבי דן. ועוד אהבתי דוגמה אחרת שמוזכרת, זאת של ניר (מיהו אותו ניר, אינני יודע): חולצה מטיילת בעין גדי. שימוש בדוגמות כאלה כדי להסביר מהו מורפו-סינטקס מאד מצא חן בעיני, לרבות הנסיון המפורט להסביר את התהליכים שעוברים על קורא משכיל שמנסה לפרש את משמעות משפטו של אורנן. שאר הפרקים בספר לדעתי אינם נגישים לקורא משכיל בקהל הרחב, אלא אם יש לאותו קורא משכיל בקיאות בתחום ועניין מיוחד בו עד כדי כך שהוא מסוגל להבליג על הכתיבה הלאקונית והמשעממת.
יחד עם זאת, למי שמחפש דרך להכנס לתחום תורת המשמעים ומבקש סקירת ספרות לנושא, הספר הזה בהחלט מתאים למשימה ויענה על הדרישה. אין רק מראי מקומות ורישום לפי זמן של מחקרים ותחומים אלא גם דיונים בחידושים, בהבדלים ובגישות. המיפוי, הסידור והארגון של הנעשה בתחום מאז הווצרו, הוא הוא ייחודו ובו עיקר ערכו של הספר להבנתי.
החכמתי מאד מהקריאה בספר, אבל לא נהנתי מהקריאה. הרגשתי שאני מתאמץ מאד. אני חושב שספר שזכה בפרס שמתיימר לקדם הנגשת ספרות אקדמית כספרי עיון לקהל משכיל צריך היה להיות כתוב באופן שמקל הרבה יותר על הקורא ומסביר יותר טוב. אולי קריאה שנייה או שלישית של הספר תהיה קלה יותר עבורי.
סימנתי לי מהביבליוגרפיה כמה ספרים שאנסה למצוא ולקרוא אותם. בעברית:
- המשפט הפשוט מאד עוזי אורנן (תשל"ט) הוצאת אקדמון
- בין התחביר ללקסיקון: ההצטרפות המוגבלת בעברית בת ימינו מאת רבקה הלוי-נמירובסקי (תשנ"ט) הוצאת מאגנס
- סמני השיח בעברית של ימינו: מבט סינכרוני ודיאכרוני מאת זהר לבנת (בדפוס)
- שדות סמנטיים מאת תמר סוברן (תשנ"ד) הוצאת מאגנס
- חקירות בסמנטיקה מושגית: המארג הלשוני וההיערכות של מושגים מופשטים מאת תמר סוברן (תש"ס) הוצאת מאגנס
- "Eskimo Words for Snow": A Case Study in the Genesis and Decay of an Anthropological Example. Laura Martin. American Anthropologist, New Series, Vol. 88, No. 2 (Jun., 1986), pp. 418-423 (article consists of 6 pages). Published by: Blackwell Publishing on behalf of the American Anthropological Association
- Where Mathematics Comes From: How the Embodied Mind Brings Mathematics into Being by George Lakoff, Rafael Núñez
הכותר באנגלית הראשון ברשימה שלעיל מאד מעניין: מסתבר לי שהעניין שלאסקימואים יש מילים רבות לתיאור שלג הוא אי הבנה וטעות (ולאחר מכן הטעייה חוזרת ונשנית. תמר סוברן מסבירה על המקרה, על הטעות ועל השתלשלות העניינים בקצרה. זה היה יפה מאד ונהניתי מאד לקרוא על הפיקנטריה הזאת בספר.
אני מסכים בהחלט עם שורת הסיכום של הטקסט שעל גבי גב הספר: הספר מציע לקורא מדריך להמשך הקריאה בשאלת הקשר המשולש והמופלא: שפה - מחשבה - עולם.
אני מסכים בהחלט עם שורת הסיכום של הטקסט שעל גבי גב הספר: הספר מציע לקורא מדריך להמשך הקריאה בשאלת הקשר המשולש והמופלא: שפה - מחשבה - עולם.
