רקע
החינוך המתמטי בישראל נמצא בדעיכה רצופה מזה כמה עשורים.
בין הסיבות לכך כמה תהליכי עומק מקומיים וגלובליים:
- הרחבת ההשכלה
- פיחות בערכים כמו כבוד למורה/הורה, להעמקה ולידע לעומת חיפוש מתמיד אחר סיפוקים מיידיים ושטחיים
- פיחות במעמד המורה וירידה רצופה בשכר המורה וכפועל יוצא ירידה באיכות המורים
מה לעשות
תיקון הגורמים לעיל הוא משימה בקנה מידה לאומי ותרבותי, קטונו מלתקן זאת באחת.
אלא שעל הגורמים לעיל נוסף חולי, שאינו גזירה משמיים, והוא כתיבה של תוכניות לימודים בעיתיות.
ישנו חוסר איזון בין נציגי החינוך המתמטי, המורים והמתמטיקאים בקרב מעצבי המדיניות וכותבי התוכניות.
המשקל היחסי של נציגי החינוך המתמטי והשפעתם גדולים ולעיתים מוחלטים. כתוצאה מכך מגיעים רעיונות ותוכניות שלא נוסו מעולם ומוחלים על ילדי מדינה
שלימה למשך שנים רבות.
במינון נכון יכול להיות איזון בריא בין שלוש הקבוצות שהוזכרו:
החינוך המתמטי יציע הצעות חדשות להטמעה טובה יותר של החומר- הצעות לשיפור הלמידה בנושאים קשים, שיפור הלמידה לאוכלוסיות מיוחדות (מתקשים ומחוננים),
שימוש בטכנולוגיה, התחשבות בתהליכים חברתיים וטכנולוגיים ואדפטציה לאורם וכדומה. המתמטיקאים והמורים יהוו בלמים לכך שהמתמטיקה תישאר נכונה (מתמטיקאים)
ושאכן הניסיון בשטח יאמר אם הדברים עובדים או לאו (המורים).
כאמור לעיל, בפועל אין שום מנגנון בקרה, וכל רעיון לדוקטוראט בחינוך מתמטי הופך לאורים ותומים של מדינה שלימה.
הדבר דומה לחברת תרופות שתשווק תרופות ללא שום בקרה.
כך היה עם הבדידים, הזנבגופים, אכסיומת המלבן ולצערנו היד עוד נטויה.
על הפרק
משרד החינוך החל לפני כשנה בישום תוכנית חדשה לחטיבת הביניים.
ביקורת מפורטת על התוכנית נמצאת כאן.
לאחרונה, בעקבות סערה סביב התוכנית המוזרה, בעיקר בחלק הגיאומטרי שלה, החליט משרד החינוך לערוך את התוכנית מחדש. (ראו כאן).
מכתב המפמ"רית מבקש ממורים ומתמטיקאים להגיב על התוכנית הנוכחית.
להלן מסמך הערות מעודכנות לתוכנית שנכתב על ידי רון אהרוני, אורי און ותלמה גביש.
