שמעתי על העשרה אינסטרומנטלית ממורתי, תלמה גביש, שעוסקת בהעשרה אינסטרומנטלית כבר עשרות שנים, להבנתי. הספרים שלה, לחשוב נכון מהגן עד התיכון, ללמוד לחשוב ו-לחשוב להבין להצליח הם ספרים חשובים: האחרון במיוחד למי שעוסק בהוראת המתמטיקה ובחינוך המתמטי. הספר השני עוסק בהכשרת המורים וביתרונות ובחשיבות של ההתנסות בהעשרה אינסטרומנטלית במסגרת ההכשרה להוראה.
מעבר להתייעצויות (עצות יקרות מפז!) ולהתכתבויות עם תלמה, היא היתה נדיבה ביותר להציע לי לאסוף קבוצה קטנה שתשתלם אצלה (בהתנדבות גמורה!) בלמידה מתוּוכת עם דגש על חינוך מתמטי. קפצתי על ההצעה כמוצא שלל רב. כבר היו לנו שני מפגשים שיצאתי מהם צמא לעוד.
אז מה בספר? בספר שוטח המחבר את הרעיון העיקרי של התיאוריה של למידה מתוּוכת: האמונה שהאדם הוא ישות משתנה. שאנשים יכולים להשתנות, שיכולות חשיבה יכולים להשתנות, שמשכל יכול להשתנות וכך הלאה. האמצעים לשינוי לפי התיאוריה הם אבחון דינאמי, העשרה אינסטרומנטלית ועיצוב סביבות. הספר נגיש, קל לקריאה ומעביר הייטב את המסר בבהירות רבה. אני מתקשה למצוא הסברים מדוע מערכת החינוך לא אימצה את האבחון הדינאמי ואת ההעשרה האינסטרומנטלית בתוכניות הלימודים או לכל הפחות בסל התל"נים למיניהם. אני נדהם שאין העשרה אינסטרומנטלית חלק חובה ומרכזי בהכשרת מורים. אני גם נדהם מכך שמעטים מאוד יודעים על התאוריה ומעטים עוד יותר מסוגלים למצוא מסגרת לילדיהם או לעצמם להכשרה שכזאת שלא במסגרות של חינוך מיוחד. התאוריה אינה מדברת רק על סיוע ללקויי למידה, למתקשים, לטעוני טיפוח או לבעלי פיגור ברמה כזאת או אחרת -- היא יפה וטובה לא פחות גם ל-"רגילים" וגם ל-"מצטיינים".
חוט השני לאורכו של הספר כולו הוא התיווך.
אולי מוטב שאמעיט לכתוב על הנושא לפני שאלמד אותו כהלכה. אך אוכל לומר לכל הורה שמחפש לילדיו פתרונות להקניית הרגלי חשיבה וכישוריי חיים וכלים הגונים להתמודדות עם בית ספר, עם פתרון בעיות, עם עבודה ועם החיים בכלל -- לקרוא את הספר, להבין את הרעיון ולהתחיל לחפש מסגרת כזאת לילדיו ולנסות בעצמו להתחיל ולתווך לילדיו. הלוואי שמורים וגננות ישכילו ללמוד ולהשתלם בתחום.
קשה להשיג את הספר בחנויות, אך אפשר עדיין למצוא אותו בספריות. אני סבור גם שאפשר להזמינו מהוצאת משרד הבטחון.
הספר קצרצר ובהיר מאוד לקריאה -- מומלץ ביותר!
