קראתי את ספרה החדש של שולמית אלוני דמוקרטיה באזיקים.
רקע על שולמית אלוני אפשר לקרוא בויקיפיה, פה.
על הכריכה של הספר מובא קטע ממגילת העצמאות הדן בזכויות אדם ומילים רבות מחוקות בקטע, כאילו לציין שאין ממש שיוון ואין ממש דמוקרטיה. רעיון יפה מאד. מצאתי התייחסות לעטיפה ביומן הרשת ליבריסטאן אז אפשר לקרוא שם על העטיפה ומשמעויות אפשריות שלה.
על אודות הספר ניתן לקרוא באתר ההוצאה, עם עובד.
והנה, באתר נ.צ. לדמוקרטיה, מדבריו של פרופסור ירון האזרחי כפי שנאמרו בערב לכבוד השקת ספרה של שולמית אלוני, "דמוקרטיה באזיקים", שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים.
הקריאה בספר היתה מהנה ולמדתי כמה דברים וחידדתי כמה ארועים שידעתי עליהם אך לא בהכרח את הפרטים שנמסרו עליהם בספר. אני מסכים עם דברים רבים בביקורת על הספר שכתב יאיר שלג בהארץ. הספר מסביר יפה את הבעיתיות של המושג מדינה יהודית ודמוקרטית. אלוני טוענת ואף מנמקת יפה מדוע המילה דמוקרטית מהווה קישוט ולא יותר. לא די שאלוני טוענת על הבעייתיות להלכה ולמעשה בין עקרונות היהדות האורתודוכסית לבין עקרונות הדמוקרטיה היא אף מציגה את ההבדלים המהותיים בין זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל לפי חוקיה מאז קום המדינה לעומת המודל המוצג במסמך המכונן, הוא מגילת העצמאות. ציפיתי למצוא דיון מעמיק בנושא זכויות האדם בכל הקשור להתנתקות ולא מצאתי. ההמנעות מנושא זה מפתיעה ומצערת אותי מאד. עוד ציפיתי למצוא התייחסות מעמיקה למנהיגות ערביי ישראל, לרבות בכנסת, אך יש בקושי נגיעה בנושא ולא טיפול יסודי. גם זה מצער.
הספר עוסק בנושא חשוב מאד ומכיל מידע רב שלדעתי על כל אזרח לדעת. יחד עם זה לא מצאתי בספרה חידושים מרעישים. העיקר ידוע וברור. מי שלא יודע -- כדאי לו שיקרא.
רקע על שולמית אלוני אפשר לקרוא בויקיפיה, פה.
על הכריכה של הספר מובא קטע ממגילת העצמאות הדן בזכויות אדם ומילים רבות מחוקות בקטע, כאילו לציין שאין ממש שיוון ואין ממש דמוקרטיה. רעיון יפה מאד. מצאתי התייחסות לעטיפה ביומן הרשת ליבריסטאן אז אפשר לקרוא שם על העטיפה ומשמעויות אפשריות שלה.
על אודות הספר ניתן לקרוא באתר ההוצאה, עם עובד.
והנה, באתר נ.צ. לדמוקרטיה, מדבריו של פרופסור ירון האזרחי כפי שנאמרו בערב לכבוד השקת ספרה של שולמית אלוני, "דמוקרטיה באזיקים", שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים.
הקריאה בספר היתה מהנה ולמדתי כמה דברים וחידדתי כמה ארועים שידעתי עליהם אך לא בהכרח את הפרטים שנמסרו עליהם בספר. אני מסכים עם דברים רבים בביקורת על הספר שכתב יאיר שלג בהארץ. הספר מסביר יפה את הבעיתיות של המושג מדינה יהודית ודמוקרטית. אלוני טוענת ואף מנמקת יפה מדוע המילה דמוקרטית מהווה קישוט ולא יותר. לא די שאלוני טוענת על הבעייתיות להלכה ולמעשה בין עקרונות היהדות האורתודוכסית לבין עקרונות הדמוקרטיה היא אף מציגה את ההבדלים המהותיים בין זכויות האדם והאזרח במדינת ישראל לפי חוקיה מאז קום המדינה לעומת המודל המוצג במסמך המכונן, הוא מגילת העצמאות. ציפיתי למצוא דיון מעמיק בנושא זכויות האדם בכל הקשור להתנתקות ולא מצאתי. ההמנעות מנושא זה מפתיעה ומצערת אותי מאד. עוד ציפיתי למצוא התייחסות מעמיקה למנהיגות ערביי ישראל, לרבות בכנסת, אך יש בקושי נגיעה בנושא ולא טיפול יסודי. גם זה מצער.
הספר עוסק בנושא חשוב מאד ומכיל מידע רב שלדעתי על כל אזרח לדעת. יחד עם זה לא מצאתי בספרה חידושים מרעישים. העיקר ידוע וברור. מי שלא יודע -- כדאי לו שיקרא.
