קראתי בהנאה את הרומן המשעשע על אודות גאוס והומבולדט מאת דניאל קלמן (המקור בגרמנית, התרגום לעברית של יפתח הלרמן-כרמל ושל עדינה שטרן), מודדים את העולם. קיבלתי אותו בחבילת הספרים של חודש נובמבר מקהילת הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים.תלמה אדמון על הספר ב-nrg
אבנר שפירא בעכבר העיר על הספר
פאר פרידמן ב-nrg
נהנתי מהקריאה בספר מאוד. בתור חובב מתמטיקה קראתי רבות על אודות גאוס אבל מעולם לא כך! גם על הומבולדט קראתי, אבל לעין שיעור פחות. מפתיע מאוד שבכל לימודיי במערכת החינוך בארץ לא הזכירו את שמו אפילו פעם אחת. אני מקווה שהיום המצב שונה. האדם באמת תרם רבות למדע ואפילו למדעים שונים ומדובר בתרומות משמעותיות מאוד. הקריאה על קורותיהם ועל חייהם ממבט מאוד אישי מציצני ופרטי, תוך חיטוט בהרגלים הקטנים שלהם בשגרת היום ובטרדותיהם, ההתעסקות ביחסיהם (המיוחדים) עם אנשים סביבם ויחסם למצב הידע של האנושות בזמנם -- כל אלה הופכים את הסיפור שמעניין כשלעצמו מעניין עשרות מונים כאשר מדובר בשני ידועים מסדר גודל עולמי שכזה.
כמה ששני גיבורי הספר שונים זה מזה -- והם שונים מאוד, בספר הצליח המחבר לשרטט קווים דומים באופיים ובהתנהלותם. זה היה מעניין ומרתק.
הטיפוס על ההר הגבוה שכמעט וגבה את חייהם של הומבולדט ושל בונפלאן היה אחד השיאים הספרותיים לדעתי של הספר מרגע שבונפלאן הרגיש שיש לו כמה עותקים והתאור שלהם והאופן שבו אלה התקיימו בעיני רוחו מאוד הזכירו לי בכלל את הצורה לספר את הסיפור ואת הצורה שהדמויות מדברות על עצמן בכלל לאורכו של הספר כולו. הנה מעמוד 133 למדים להכיר את השכפולים הללו:
"בונפלאן שם לא שהוא עצמו עשוי למעשה שלושה אנשים: האחד הוא זה שהולך, השני מביט בזה שהולך, והשלישי מוסיף עך כך פרשנות תמידית בשפה לא מובנת."
התחביב שנפוץ מאוד להכניס שמות של פילוסופים ושל אנשי רוח כדי "להרים" טקסט מוצא ביטוי גם כאן (פאר פרידמן ב-nrg, שאותו קישרתי למעלה, קורא לזה ניימדרופינג אובססיבי). אבל בחן. זה כמעט ולא מפריע ואולי אפילו מוסיף. כך לדעתי.
מומלץ ביותר!!
