קראתי את ספרו המעניין והמחכים של ריצ'ארד לאבוי, פריצת דרך במוטיבציה.
על לאבוי שמעתי בפעם הראשונה כשצפיתי בסרטון שלו ב-youtube, "כשהאסימונים אוזלים". התרשמתי מאד מיכולת ההצגה שלו ועוד מהתוכן ומהמסרים שהוא ניסה להעביר. בעוד שהסרטון היה מיועד לקהל של מורים והורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז או בכלל עם קשיים שונים בלימודים, מצאתי שהדברים נשמעים לי טובים ונכונים לא פחות בכלל להורים ולמורים ובאופן כללי בהתייחסותם לילדים ולתלמידים. בו ברגע התחלתי לחפש על אודותיו של ריצ'ארד לאבוי וכבר יום-יומיים אח"כ רכשתי את ספריו שתורגמו לעברית: הספר שעליו אני כותב עכשיו, פריצת דרך במוטיבציה, בהוצאת אמציה בתרגום של לילית ברקת מהמקור, The Motivation Breakthrough: 6 Secrets to Turning On the Tuned-Out Child, וספרו הראשון והידוע יותר, קשה כל כך להתיידד אתך, גם בהוצאת אמציה ומתורגם מהמקור, It's So Much Work to Be Your Friend: Helping the Child with Learning Disabilities Find Social Success.
כדי לנסות ולהכיר את האיש, אפשר לצפות בסרטון ב-youtube של ראיון שנערך עמו ברשת NBC על גישתו בחינוך ילדים עם קשיי למידה. עוד סרטון מעניין הוא באותו הנושא של הספר, הנעת ילדים -- מוטיבציה.
לא ניכר שלאבוי מתיימר להציג את עצמו כזה ש"המציא את הגלגל", הוא מרכז יפה מסקנות ממחקרים ומעבודות של פסיכולוגים, סוציולוגים, אנשי חינוך ומדוחות על הישגים ומדידות אחרות שנעשות בבתי ספר בארה"ב. בין הענקים שהוא עומד על כתפיהם ישנם חיים גינות ומל לוין (ועוד רבים אחרים שמשנתם ונסיונם שזורים בספר).
לאבוי מגדיר במספר אופנים מהי מוטיבציה, איך משיגים אותה, איך מאבדים אותה, כיצד לזהות מה מניע ילדים (ואנשים). הוא מציג לאורכו של הספר שלל מיתוסים ומפריך אותם באומץ ולא מסתפק בכך אלא מציע פתרונות ומסביר יפה מדוע הפתרונות עשויים להיות מועילים והגיוניים.
עצות מספר שלו ונקודות מספר שהעלה עולות בקנה אחד עם דברים שאני מיישם בחינוך ילדי מאז שנולדו ולכן אני קראתי מתוך נוחות רבה להתרשם מדבריו. יחד עם זאת לא הפסקתי להיות ביקורתי ודברים שהציע ולא ניסיתי -- ניסיתי לעשות בהם שימוש בבית כשהיה מקרה ראוי, כדי להעמיד במבחן את הרעיונות ואת העצות, ובסיפוק רב אני יכול לספר שאכן יש הגיון ויש תועלת בעצות.
לאבוי מציע עצות כוללניות (למשל, לכבד את הילד), שהן טובות וברורות אבל לא נותנות ממש כלים להורה או למורה שמעוניין להוציא את העצה לפועל אבל אינו יודע כיצד. הוא ממשיך מהכלל אל הפרט ומציג עוד ועוד מצבים, מנסה להסביר איך הדברים נראים מנקודת מבטו של הורה או של מורה או של ילדים אחרים ואז מנקודת מבטו של הילד שחווה את המקרה ואז מציג לאבוי מה מקובל לעשות (ומדוע זה עשוי להזיק או לא להועיל) ומה הוא מציע לעשות ומדוע להצעתו יש בסיס הגיוני ותוצאות חיוביות לאור נסיונו הרב. זאת גישה מאד מעשית ומאד מסודרת, לטעמי, להציג חומר כזה. גם הורים שמחפשים ספרים מתכונים להתנהגות ימצאו פה הרבה מאד מתכונים. אך גם הורים ומורים שירצו להרחיב ולהבין מה מאחורי המתכונים ומה התמונה הכוללת ימצאו בספר את מבוקשם.
לאבוי מנסה להגדיר את קשרי הגומלין בין בית הספר, לבין הבית, בין המשפחה לבין צוות בית הספר ובין החברה בבית הספר לזאת שילדים מוצאים בביתם, אצל חברים ובחוגים ובפעילויות אחרות. הבחנות רבות שלו ממש מאירות עיניים לטעמי.
לאבוי גם אינו נרתע מלהכנס לשדה מוקשים של קשר אישי בין מורה לתלמיד, תפקיד הקשר הזה ביצירת מוטיבציה ובניית אמון והצלחה בלימודים, האתיקה (מה ראוי ומה לא ראוי, ומדוע) ועוד נוגע גם בנושא רגיש למורים רבים שמרגישים שהם בקודי מספיקים ללמד את החומר הלימודי אז לא כל שכן יש בידם זמן להתייחס לילדים מעבר לנושאים האקדמיים. לאבוי ממוטט את הגישה המתבדלת האת כמו מגדל קלפים ולא רק מסביר יפה את היתרונות של מעורבות אלא גם נותן כלים מעשיים לבצע ולהתמודד.
מצאתי את לאבוי מסביר על החשיבות של המשפחתיות וטקסיות ועוד דברים משפחתיים -- נושאים שדיברו אלי מאד משום שהם היו הד לפירוט הרב שניתן עליהם והסביר אותן בספר אחר שקראתי ואף כתבתי על אודותיו ביומן הרשת שלי, הורים מבריקים מורים מרתקים מאת אוגוסטו קורי.
לאבוי מדגיש כי התפיסה החד ממדית של תלמידים או של ילדים כאילו רק דבר או נושא אחד מניע אותם הוא שגוי מיסודו. הוא מציג מודל שמבוסס על עבודתו של אברהם מאסלו שמציג שמונה גורמים שמניעים. הוא מסביר על כל גורם וגור, בליווי דוגמאות ומסביר איך אפשר להניע ביעילות ללמידה, לשיתוף פעולה וכו'את מי שמונע לפי אותו "סוג" ואז מסביר שאנשים לא מונעים אך ורק מסוג אחד אלא יש משקל מה לכל סוג וסוג אצל כל אחד ואחד ויש להתייחס לכך כשמנסים להניע תלמידים וילדים לבצע משימות, ללמוד וכו'. הכל מוסבר. מוסבר יפה ומודגם יפה.
יש כמה שגיאות תרגום או ערכיה לשונית, חלקן חוזרות על עצמן מספר פעמים, וזה מרגיז, לדוגמה, במקום אחים כתוב אחאים.
לסיכום, הספר מלא בעיצות שימושיות להורים ולמורים, ולדעתי, מעבר לתועלת שביישום הרעיונות שבספר בחיים היום יום שלנו עם ילדינו ועם תלמידינו אפשר להשתמש בחלק לא מבוטל מהרעיונות גם ביחסים שלנו עם מבוגרים אחרים!
מומלץ מאד.
על לאבוי שמעתי בפעם הראשונה כשצפיתי בסרטון שלו ב-youtube, "כשהאסימונים אוזלים". התרשמתי מאד מיכולת ההצגה שלו ועוד מהתוכן ומהמסרים שהוא ניסה להעביר. בעוד שהסרטון היה מיועד לקהל של מורים והורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז או בכלל עם קשיים שונים בלימודים, מצאתי שהדברים נשמעים לי טובים ונכונים לא פחות בכלל להורים ולמורים ובאופן כללי בהתייחסותם לילדים ולתלמידים. בו ברגע התחלתי לחפש על אודותיו של ריצ'ארד לאבוי וכבר יום-יומיים אח"כ רכשתי את ספריו שתורגמו לעברית: הספר שעליו אני כותב עכשיו, פריצת דרך במוטיבציה, בהוצאת אמציה בתרגום של לילית ברקת מהמקור, The Motivation Breakthrough: 6 Secrets to Turning On the Tuned-Out Child, וספרו הראשון והידוע יותר, קשה כל כך להתיידד אתך, גם בהוצאת אמציה ומתורגם מהמקור, It's So Much Work to Be Your Friend: Helping the Child with Learning Disabilities Find Social Success.
כדי לנסות ולהכיר את האיש, אפשר לצפות בסרטון ב-youtube של ראיון שנערך עמו ברשת NBC על גישתו בחינוך ילדים עם קשיי למידה. עוד סרטון מעניין הוא באותו הנושא של הספר, הנעת ילדים -- מוטיבציה.
לא ניכר שלאבוי מתיימר להציג את עצמו כזה ש"המציא את הגלגל", הוא מרכז יפה מסקנות ממחקרים ומעבודות של פסיכולוגים, סוציולוגים, אנשי חינוך ומדוחות על הישגים ומדידות אחרות שנעשות בבתי ספר בארה"ב. בין הענקים שהוא עומד על כתפיהם ישנם חיים גינות ומל לוין (ועוד רבים אחרים שמשנתם ונסיונם שזורים בספר).
לאבוי מגדיר במספר אופנים מהי מוטיבציה, איך משיגים אותה, איך מאבדים אותה, כיצד לזהות מה מניע ילדים (ואנשים). הוא מציג לאורכו של הספר שלל מיתוסים ומפריך אותם באומץ ולא מסתפק בכך אלא מציע פתרונות ומסביר יפה מדוע הפתרונות עשויים להיות מועילים והגיוניים.
עצות מספר שלו ונקודות מספר שהעלה עולות בקנה אחד עם דברים שאני מיישם בחינוך ילדי מאז שנולדו ולכן אני קראתי מתוך נוחות רבה להתרשם מדבריו. יחד עם זאת לא הפסקתי להיות ביקורתי ודברים שהציע ולא ניסיתי -- ניסיתי לעשות בהם שימוש בבית כשהיה מקרה ראוי, כדי להעמיד במבחן את הרעיונות ואת העצות, ובסיפוק רב אני יכול לספר שאכן יש הגיון ויש תועלת בעצות.
לאבוי מציע עצות כוללניות (למשל, לכבד את הילד), שהן טובות וברורות אבל לא נותנות ממש כלים להורה או למורה שמעוניין להוציא את העצה לפועל אבל אינו יודע כיצד. הוא ממשיך מהכלל אל הפרט ומציג עוד ועוד מצבים, מנסה להסביר איך הדברים נראים מנקודת מבטו של הורה או של מורה או של ילדים אחרים ואז מנקודת מבטו של הילד שחווה את המקרה ואז מציג לאבוי מה מקובל לעשות (ומדוע זה עשוי להזיק או לא להועיל) ומה הוא מציע לעשות ומדוע להצעתו יש בסיס הגיוני ותוצאות חיוביות לאור נסיונו הרב. זאת גישה מאד מעשית ומאד מסודרת, לטעמי, להציג חומר כזה. גם הורים שמחפשים ספרים מתכונים להתנהגות ימצאו פה הרבה מאד מתכונים. אך גם הורים ומורים שירצו להרחיב ולהבין מה מאחורי המתכונים ומה התמונה הכוללת ימצאו בספר את מבוקשם.
לאבוי מנסה להגדיר את קשרי הגומלין בין בית הספר, לבין הבית, בין המשפחה לבין צוות בית הספר ובין החברה בבית הספר לזאת שילדים מוצאים בביתם, אצל חברים ובחוגים ובפעילויות אחרות. הבחנות רבות שלו ממש מאירות עיניים לטעמי.
לאבוי גם אינו נרתע מלהכנס לשדה מוקשים של קשר אישי בין מורה לתלמיד, תפקיד הקשר הזה ביצירת מוטיבציה ובניית אמון והצלחה בלימודים, האתיקה (מה ראוי ומה לא ראוי, ומדוע) ועוד נוגע גם בנושא רגיש למורים רבים שמרגישים שהם בקודי מספיקים ללמד את החומר הלימודי אז לא כל שכן יש בידם זמן להתייחס לילדים מעבר לנושאים האקדמיים. לאבוי ממוטט את הגישה המתבדלת האת כמו מגדל קלפים ולא רק מסביר יפה את היתרונות של מעורבות אלא גם נותן כלים מעשיים לבצע ולהתמודד.
מצאתי את לאבוי מסביר על החשיבות של המשפחתיות וטקסיות ועוד דברים משפחתיים -- נושאים שדיברו אלי מאד משום שהם היו הד לפירוט הרב שניתן עליהם והסביר אותן בספר אחר שקראתי ואף כתבתי על אודותיו ביומן הרשת שלי, הורים מבריקים מורים מרתקים מאת אוגוסטו קורי.
לאבוי מדגיש כי התפיסה החד ממדית של תלמידים או של ילדים כאילו רק דבר או נושא אחד מניע אותם הוא שגוי מיסודו. הוא מציג מודל שמבוסס על עבודתו של אברהם מאסלו שמציג שמונה גורמים שמניעים. הוא מסביר על כל גורם וגור, בליווי דוגמאות ומסביר איך אפשר להניע ביעילות ללמידה, לשיתוף פעולה וכו'את מי שמונע לפי אותו "סוג" ואז מסביר שאנשים לא מונעים אך ורק מסוג אחד אלא יש משקל מה לכל סוג וסוג אצל כל אחד ואחד ויש להתייחס לכך כשמנסים להניע תלמידים וילדים לבצע משימות, ללמוד וכו'. הכל מוסבר. מוסבר יפה ומודגם יפה.
יש כמה שגיאות תרגום או ערכיה לשונית, חלקן חוזרות על עצמן מספר פעמים, וזה מרגיז, לדוגמה, במקום אחים כתוב אחאים.
לסיכום, הספר מלא בעיצות שימושיות להורים ולמורים, ולדעתי, מעבר לתועלת שביישום הרעיונות שבספר בחיים היום יום שלנו עם ילדינו ועם תלמידינו אפשר להשתמש בחלק לא מבוטל מהרעיונות גם ביחסים שלנו עם מבוגרים אחרים!
מומלץ מאד.
