תשובה מורחבת לשאלה שלי בבלוג ההשקעות של בנק ירושלים

אני קורא קבוע של תמי זנד בבלוג שלה באתר הבלוגים של בנק ירושלים. הסקירות מקיפות ואני תדיר לומד דברים חדשים. פעם כבר שאלתי (וגם כתבתי על זה ביומן הרשת שלי, פה) שאלה על חשמל 22 וקיבלתי פוסט שלם בתור תשובה (שמאז ירד מהבלוג שלה, לא יודע מדוע...). הפעם שאלתי:

שאלה בנושא מעשי: אני רוצה היום לברר מה אני יכול לקנות בכל הקשור לאגרות חוב ממשלתיות (שחר, גילון).
איך אני יודע מה המדינה מנפיקה, מתי ובאילו תנאים?
איך אני יודע כמה תשלומים נותר לכל אג"ח?
בעצם, איך אני יכול בעזרת אתרי האינטרנט של הבורסה בת"א ובנק ישראל להבין מה זמין היום, באילו תנאים ומה עתיד להיות זמין מחר?

והתשובה המאד מחמיאה הגיעה:

שלמה שלום
בהמשך לשאלתך הנפלאה אני כותבת תשובה מורחבת של מדריך קצר להשקעה באגרות חוב ממשלתיות. מניחה שיפורסם מחר ואני מקווה שיענה על שאלותיך.

הנה הקישור, ואני גם ממהר לצטט לפני שהתשובה הזאת תמחק גם היא :-). אז להלן הציטוט מהבלוד של תמי זנד בבנק ירושלים:

ברוח התקופה הנוכחית ניתן לראות עניין גובר והולך בשוק אגרות החוב בכלל ובאגרות החוב הממשלתיות בפרט. בעידן של חוסר ודאות בעוצמות כל כך גבוהות כפי שאנו חווים כיום, אנשים נוטים לחזור למעוז הבטוח של אגרות החוב הממשלתיות, שתשואתן לא מרקיעת שחקים אבל זה מסוג הנכסים הפיננסים שאפשר להרגיש מספיק בטוח להחזיק אותן עד לפדיון. נשאלתי לא מעט שאלות לגבי שוק זה וההיצע שלו, ובחרתי להציג בפניכם מדריך קצרצר על סוגי אגרות החוב הממשלתיות וכמה עצות שימושיות בסוף.

איגרות החוב הממשלתיות מונפקות באופן שוטף במהלך החודש לפי דרישתו של האוצר ועפ"י מדיניות הנקבעת ע"י בנק ישראל. הנפקות האוצר מיועדות בעיקר לגופים הגדולים, היות וניתן לגשת אליהם רק בכפולות של מיליון יחידות אג"ח. אותן סדרות מונפקות עוברות להיסחר אחר כך בשוק אגרות החוב הישראלי והן זמינות לכל דורש. יש בהן רמת סחירות גבוהה למדי וניתן לרכוש אותן בסכומים קטנים או גדולים, לפי הצורך. לכל איגרת חוב "תנאי מסגרת" הנקבעים בתקנות מלווה מדינה. תנאי מסגרת אלו קובעים את מועד הפדיון של האג"ח, סוג הריבית וכדומה. סוגי איגרות החוב הממשלתיות נבדלות זו מזו לפי שלושה מאפיינים עיקריים: אופן ההצמדה: האם האיגרת צמודה למדד, לדולר או שאינה צמודה כלל. סוג הריבית: ריבית קבועה או ריבית משתנה או ללא ריבית. אורך חיי האיגרת: מספר השנים עד לתשלום הקרן.

נכון להיום נסחרות בשוק ההון בישראל אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד בריבית קבועה, אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות בריבית קבועה או בריבית משתנה ומק"מ, שהוא למעשה אגרת חוב ממשלתית קצרה ללא ריבית. הסליקה באג"ח אלו היא יום למחרת הרכישה. לדוגמא אם קנינו אג"ח ממשלתי ביום ב', נצטרך לשלם עבור הרכישה רק ביום ג'. כך גם בעת המכירה של אג"ח ממשלתי, הכסך יכנס לחשבון רק יום למחרת.

אגרות חוב צמודות למדד היו המצאה ישראלית מבריקה שנועדה להגן על המשקיעים בתקופות של אינפלציה גואה. מדובר בכלי השקעה ייחודי, שעד לאחרונה לא היה קיים או לא היה פופולארי במדינות אחרות. התנאים הכלליים של איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד הם: הקרן והריבית צמודות למדד המחירים לצרכן באופן מלא של 100%. הקרן יוצאת לפדיון בסכום אחד בפדיון הסופי. מיסוי: באגרות חוב שהונפקו לפני מאי 2000, הריבית המשולמת חייבת במס בשיעור של 35% ואין מס ריווחי הון. באג"ח שהונפקו לאחר מאי 2000 חל מס ריאלי בשיעור של 20% על ריווחי ההון ועל הריבית. מדד הבסיס של איגרת החוב לצורך חישובי הצמדה הוא המדד בגין חודש ההנפקה בו הונפקה הסדרה הראשונה. המדד הקובע לצורך חישובי הצמדה לריבית ולקרן הוא המדד הידוע ביום התשלום. באג"ח צמודות מדד רואים את מועד ההנפקה ביום האחרון לחודש בו הונפקה.

גליל או בשמה העדכני ממשלתית צמודה: בעבר היו גליל וגם שגיא או כפיר שנעלמו מהמסחר ולא מונפקות יותר על ידי המדינה. איגרות החוב הצמודות שיש כיום הן גליל או בשמן העדכני הן אלו שמסומנות על ידי ממשלתית צמודה ובתוספת לשמן יש סימון של הריבית נקובה, חודש פדיון (2 ספרות) ושנת פדיון (2 ספרות). אג"ח צמודות למדד מונפקות לתקופה של 7 עד 20 שנים. הקרן והריבית צמודים למדד והריבית משולמת אחת לשנה. בעת ההנפקה נקבע גובה הריבית, שנקרא גם "הקופון" של האיגרת, והוא נשאר קבוע לאורך כל חיי האיגרת. כמו באיגרות החוב הלא צמודות עם הריבית הקבועה, בעת רכישת האיגרת "נועלים" המשקיעים את התשואה שיקבלו ובלבד שיחזיקו באיגרת עד למועד הפדיון, היא התשואה לפדיון. לתשואת איגרות החוב הצמודות למדד מתווסף השינוי שחל במדד המחירים לצרכן, היות וכל תשלומי הקרן והריבית שיקבל המשקיע באג"ח אלו צמודים למדד.

אג"ח ממשלתיות שאינן צמודות בעלות ריבית קבועה, משתנה או ללא ריבית: תשואת אפיקים אלו הינה נומינאלית ולכן כל משקיע יבחר האם להשקיע באפיק זה על פי הערכותיו לגבי שיעור האינפלציה הצפוי. הריבית מחולקת פעם או פעמיים בשנה, תלוי בסוג אגרת החוב. המיסוי באג"ח לא צמודות הינו 15% מס על רווחי הון נומינאליים ועל תקבולי הריבית.

גילון - אגרת חוב מסוג גילון יכולה להיות מונפקת לתקופה של עד 10 שנים, אינה צמודה אך נושאת ריבית נומינלית משתנה שנקבעת ע"י בנק ישראל. הריבית נקבעת על פי שקלול ממוצע שיעורי התשואות במק"מ לטווח של 3 - 12 חודשים ובתוספת קבועה, שיכולה לנוע בטווחים שונים. בתקופות "נורמאליות" עמד המרווח על רמות של 0.5% ואילו כיום נסחרים הגילונים עם מרווח של קרוב ל- 1.5% מהמק"מ. תשלום ועדכון הריבית בגילון הינו אחת לחצי שנה.

שחר- או בשמה העדכני ממשלתית שקלית, אג"ח לא צמודה הנושאת ריבית קבועה, יכולה להיות מונפקת לתקופה של עד 20 שנה. גובה הריבית נקבע מראש לכל חיי האיגרת והיא משולמת אחת לשנה. המשקיע שרוכש את השחר מקבל תשלום ריבית אחת לשנה ועם הפדיון הוא מקבל גם את הקרן. גובה הריבית הנקובה, הקופון, נקבע על ידי האוצר ומשנקבעה הריבית היא נשארת קבועה עד לתום חיי האג"ח. הריבית הנקובה על האג"ח קובעת את גובה התשלום במזומן שיקבל המשקיע בעת חלוקת הריבית. התאמת התשואה לשינויי ריבית במשק נעשית דרך מחיר האג"ח בבורסה. התשואה לפדיון היא התשואה הכוללת שממנה ייהנה המשקיע באג"ח.

מק"מ - מלווה קצר מועד המונפק לשנה. המק"מ אינו צמוד ואינו נושא ריבית ומונפק בנכיון (מחיר הנמוך מערכו לפדיון שהוא 100). הנפקות המק"מים, היקפן והפעילות בהן נתונים בידי בנק ישראל. המק"מ משמש את בנק ישראל כאחד מכלי המדיניות המוניטארית שמטרתה ספיגת כסף, הזרמתו וקביעת שיעורי הריבית. הנפקת המק"מ נערכת תמיד בימי ג' כאשר החיוב הכספי מתבצע יום למחרת. פדיון המק"מ יהיה תמיד ביום ד' בשבוע. הנפקת המק"מ נעשית באמצעות מכרז על התשואה. לכל סדרות המק"מ ישנו מספר מזהה המורכב מ 4 ספרות. עפ"י מספר זה ניתן לדעת מהו תאריך פדיון המק"מ כאשר הסיפרה הרביעית מציינת את שנת הפדיון של האג"ח (9 עבור 2009, 8 עבור 2008), הסיפרה השלישית מציינת את השבוע בו יוצא המק"מ לפדיון ושתי הספרות הראשונות מציינות את חודש הפדיון. לדוגמא: מק"מ 1019 יצא לפדיון בשבוע הראשון בחודש אוקטובר 2009.

ואחרי הסקירה הקצרה, הנה חמש עצות למשקיעים באג"ח ממשלתי:

1. כדי לבחון את סדרות אגרות החוב השונות ניתן להיעזר במחשבוני האג"ח הקיימים בכל אתרי המידע הבורסאי, כמו למשל באתר ביזפורטל, שמספק את כל הנתונים לגבי האג"ח. שימו לב לכל הפרמטרים שציינתי וערכו השוואה בין הסדרות השונות.

2. בתקופות של מגמת ירידה בריבית בנק ישראל ישנה עדיפות להשקיע בשחר הנושא ריבית שקלית אולם יש לזכור כי מדובר באג"ח בעלת חשיפה לסיכוני ריבית ואינפלציה ולכן רצוי להישאר סולידיים יחסית ובטווח הקצר עד הבינוני.

3. הסנטימנט השלילי מכה גם באג"ח ממשלתיות: בשוק אגרות החוב הממשלתיות ישנה סחירות גבוהה יותר מהשוק הקונצרני וכיום ישנו לחץ כבד של מוכרים מוסדיים בשוק זה. המוכרים המוסדיים הם קרנות הנאמנות, קופות הגמל והפנסיה אשר סובלים מפדיונות גבוהים ומוכרים איפה שרק מצליח להם ובכלל זה גם אגרות חוב טובות. כמשקיע שמחפש לקנות כדאי לנצל עיוותי מחיר לרכישה ולקבע תשואה טובה לפדיון. כמשקיע שמחזיק כבר את האג"ח, אל תתרגשו משיערוך שיורד ושימו לב להערת הסיכום שלי.

4. הממשלה מגדילה את גיוסיה בשוק אגרות החוב המקומי. בחודשיים האחרונים וגם באלה שקדימה התהפכה מגמת הגיוסים הממשלתית שעברה מגיוס נטו שלילי לחיובי. המשמעות היא שהאוצר מנפיק יותר אג"ח ממשלתיות מאלה שמגיעות לפדיון, תופעה שלא ראינו משנת 2005. את תחזית הגיוסים של המדינה ניתן לראות באתר של משרד האוצר או לראות ניתוחי גיוסים והשלכותיהם באתרים השונים של בתי ההשקעות.

5. לאור הירידה בציפיות האינפלציוניות בתקופה הקרובה, אג"ח מסוג שחר נסחרות קרוב מאוד לאג"ח מסוג גליל לאותה תקופה, כלומר ציפיות האינפלציה כפי שהן נגזרות משוק ההון שואפות לאפס. האומנם כך הדבר? אם כן ואם לא, כמו בכל השקעה, כדאי לחלק את הכסף בין כמה אפיקים ולא באפיק אחד בלבד. בטווח המאוד קצר של עד כשנה וחצי לפדיון יש עדיפות לשחר.

לסיכום, כפי שכתבתי בהתחלה, היתרון הגדול שיש לנו בהשקעה באג"ח ממשלתי הוא שאנחנו יכולים להחזיקו עד הפדיון כמעט ללא חשש. המשמעות היא שאם קנינו למשל אג"ח צמוד מדד ממשלתי לתקופה של שלוש שנים לפדיון, אין צורך ואין טעם להסתכל על שיערוך תיק אגרות החוב הממשלתי שלנו מדי יום. גם אם חלה ירידה בשער האג"ח, כמשקיע שמחזיק עד הפדיון אין לזה חשיבות או משמעות, כיוון שאנו נקבל את הקרן בתוספת ההצמדה ובתוספת התשואה אותה קיבענו במועד הרכישה.

לכו להצביע

לכו להצביע!

היום בוחרים את מי שיתקצבו את בתי הספר והגנים של הילדים.
היום בוחרים את מי שיחליטו על גנים ציבוריים ועל גינון ציבורי.
היום בוחרים את מי שמחליטים עם נקיון, תשלומים, גבייה, תשתיות...

היום בוחרים.

אם תשבו בבית לא תועילו לאיש.

אם אין לכם למי להצביע, וודאי אתם יודעים למי אינכם רוצים להצביע, אז לפחות תצביעו לקבוצה שאינה מאלה שאינכם תומכים בהם.

תעשו משהו!

לא קשה לתפוס את המועמדים או מי מטעמם ולשאול אותם כמה שאלות ולקבל תשובות. מי שעשה זאת במשך תקופה ולא רק היום גם הספיק וודאי להצליב מידע עם מועמדים אחרים ותושבים אחרים כדי לברר מה אמין ומה מריחה. אבל גם זה משהו. נסו להבין ולכו להצביע. לדוגמה, בביתנו, ערכנו רשימה של דברים שחשובים לנו ושאלות שלהן אנו רוצים תשובות. אצלנו ביישוב, בכפר יונה, שאלתי על כל המועמדים ודיברתי איתם או מי מטעמם ושאלתי שאלות רבות ואח"כ בררתי עובדות וכך החלטנו למי אנו מצביעים, מי יש לו סיכוי גבוה יותר לדאוג לאינטרסים של משפחתי ולמי יש אינטרסים הפוכים או חוסר יכולת לדאוג לנושאים שחשובים למשפחתי. טוב. את זה לא עושים ביום ולא ביומיים, אבל גם בשיחה של כמה דקות תוכלו להבין משהו. קחו שניים שלושה נושאים עקרוניים לכם, שאלו את המתמודדים (הם ואנשיהם יושבים היום בכל פינה כמעטו בכל רחוב ווודאי ליד הקלפיות -- דברו איתם, שאלו שאלות, קבלו תשובות וקבלו החלטה למי תצביעו).

לא להצביע זה לתת לאחרים להחליט בשבילכם. למה לכם?

לכו להצביע!

What is nonrepudiation?

What is nonrepudiation?

To repudiate is, according to Merriam-Webster's dictionary:

1. to divorce or separate formally from (a woman)
2. to refuse to have anything to do with : disown
3. a: to refuse to accept ; especially : to reject as unauthorized or as having no binding force b: to reject as untrue or unjust
4. to refuse to acknowledge or pay

Nonrepudiation, when in comes to Security, or especially to security in a

networking environment is, according to Wikipedia:
Non-repudiation is the concept of ensuring that a party in a dispute cannot repudiate, or refute the validity of a statement or contract. Although this concept can be applied to any transmission, including television and radio, by far the most common application is in the verification and trust of signatures.

In regard to digital security, the cryptological meaning and application of non-repudiation shifts to mean:[1]

• A service that provides proof of the integrity and origin of data.
• An authentication that with high assurance can be asserted to be genuine.

Proof of data integrity is typically the easiest of these requirements to accomplish. A data hash or checksum, such as MD5 or CRC, is usually sufficient to establish that the likelihood of data being undetectably changed is extremely low. Even with this safeguard, it is still possible to tamper with data in transit, either through a man-in-the-middle attack or phishing. Due to this flaw, data integrity is best asserted when the recipient already possesses the necessary verification information.

The most common method of asserting the digital origin of data is through digital certificates, a form of public key infrastructure to which digital signatures belong. They can also be used for encryption. It is important to note that the digital origin only means that the certified/signed data can be, with reasonable certainty, trusted to be from somebody who possesses the private key corresponding to the signing certificate. If the key is not properly safeguarded by the original owner, digital forgery can become a major concern.