.jpg)
למדוד את העולם מאת אשר קרביץ וכלנית דותן
סופר מוכשר שהוא גם מרצה למתמטיקה ולפיסיקה וחוקרת באסטרופיסיקה חברו יחדיו לכתוב ספר משעשע ומחכים שעונה על צורך חשוב מאוד: בשביל מה בכלל אנחנו לומדים מתמטיקה, פיסיקה, כימיה (השלם את החסר במדע החביב או השנוא עליך) בבית הספר? למה זה טוב? -- נו... לא בטוח שבשביל זה כתבו השניים את הספר, למעשה הם מנסים לתת מידע באופן חביב ונגיש כיצד גדלים חשובים בעולמנו נמדדו.
מהכריכה האחורית:
נבחרתם להתמודד בתוכנית מי משתוקק להיות מיליונר?השבתם כהלכה על כל השאלות ועתה נותרה לפניכם רק שאלת המיליון. הדרמה בשיאה! זה הכול או לא כלום! שקט שורר באולם, והמנחה שואל: מהו כלי המדידה שבעזרתו מדד מנהל הספרייה באלכסנדריה, לפני למעלה מאלפיים שנה, את רדיוס כדור הארץ?א. שעון חול ב. מחוגה ג. מקלבין דפיו של ספר זה תמצאו את התשובה המפתיעה לשאלה זו, כמו גם תשובות לשאלות מרתקות נוספות:•כיצד ניתן למדוד את המרחק אל הירח במחיר שקל אחד בדיוק?•כיצד אפשר למדוד את מהירות האור בעזרת נקניקייה?•כיצד נמדדה הטמפרטורה על פני השמש?•כיצד ניתן להעריך את גילו של כדור הארץ?למדוד את העולם הוא ספר עיון מעשיר ומחכים – וגם משעשע – הסוקר את ההיסטוריה של המדע ואת תהליך פיצוח המסתורין הגדול של היקום מבעד לפריזמת הגדלים הבסיסיים של הטבע.אשר קרביץ הוא סופר ומרצה למתמטיקה ולפיזיקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא כתב שישה ספרי פרוזה מצליחים, בהם הכלב היהודי, סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ' וקלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם.ד"ר כלנית דותן היא חוקרת בתחום האסטרופיזיקה באוניברסיטה העברית. זהו ספרה הראשון.
תוכלו להכיר את הסיפור של ארטוסתנס שהסיק מהו רדיוס כדור הארץ (ולמעשה גם חישב בקירוב מצויין, ביחס לתקופתו, את היקף כדור הארץ), תוכלו להכיר דרכים שונות למדוד את מהירות האור (ואפילו בעצמכם בעזרת נקניקיה ותנור מיקרוגל), ולדעתי החלק המעניין ביותר הוא האופנים השונים שבהם שיכללו את המדידה והגיעו לדיוק רב יותר.
בכלל הדיון לגבי מתי היה ידוע שהארץ אינה שטוחה אלא שאנחנו חיים על גלובוס בדרך כלל בציבור נדמה שהגילוי שהעולם כדורי (כן.. רבים אומרים עגול...) קשור לגלילאו, אך לא כך היא. הנה סרטון קצרצר שנותן 10 סיבות שונות (כל אחת משכנעת בפני עצמה) לכך שהעולם שאנו חיים עליו אינו שטוח אלא עקמומי (רק חלק מהן משכנעות בדבר היותו גלובוס):
אפשר גם לקרוא איך חישבו בעבר ואיך אפשר לחשב היום את המרחק לירח, איך מודדים את המרחק אל השמש. תהיתם פעם איך מודדים את מהירות כדה"א? (לפי ויקיפדיה, כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה.) ואם המהירות כה גבוהה איך זה שכדור שזורקים כלפי מעלה אינו מתרחק הצידה? תוכלו גם לקרוא סיפורים מעניינים על אנשים ועל חייהם ואיך מדדו ואיך מודדים היום דברים נוספים כמו: תכונות האלקטרון, קבוע פלאנק, כמה חמה השמש ואיך מודדים את זה? ואפילו, איך יודעים (בערך) לפני כמה שנים נוצר כד, או סוס עץ או אפילו גילו של כדור הארץ בעצמו.
בכלל הדיון לגבי מתי היה ידוע שהארץ אינה שטוחה אלא שאנחנו חיים על גלובוס בדרך כלל בציבור נדמה שהגילוי שהעולם כדורי (כן.. רבים אומרים עגול...) קשור לגלילאו, אך לא כך היא. הנה סרטון קצרצר שנותן 10 סיבות שונות (כל אחת משכנעת בפני עצמה) לכך שהעולם שאנו חיים עליו אינו שטוח אלא עקמומי (רק חלק מהן משכנעות בדבר היותו גלובוס):
אפשר גם לקרוא איך חישבו בעבר ואיך אפשר לחשב היום את המרחק לירח, איך מודדים את המרחק אל השמש. תהיתם פעם איך מודדים את מהירות כדה"א? (לפי ויקיפדיה, כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה.) ואם המהירות כה גבוהה איך זה שכדור שזורקים כלפי מעלה אינו מתרחק הצידה? תוכלו גם לקרוא סיפורים מעניינים על אנשים ועל חייהם ואיך מדדו ואיך מודדים היום דברים נוספים כמו: תכונות האלקטרון, קבוע פלאנק, כמה חמה השמש ואיך מודדים את זה? ואפילו, איך יודעים (בערך) לפני כמה שנים נוצר כד, או סוס עץ או אפילו גילו של כדור הארץ בעצמו.
הספר הזה מעולה לחובבי מדע ומתמטיקה. מי שהחישובים נראים בשבילו מאיימים ולא מובנים יכול לדלג עליהם וליהנות מהסיפורים המחכימים והמשעשעים. תלמידים שהכתיבה המתמטית והנוסחאות מפחידות אותם פחות יבינו יותר.
אולי הביקורת היחידה שיש לי על הספר היא שהמחברים אכן מצאו את עצמם חייבים להשתמש בנוסחאות ולא מצאו את הדרך להמשיך את ההסברים באופן מוחשי עם דימויים הולמים מנסיון חיים שמשותף לכל איש, אז לדעתי היו יכולים לקבל תחת ידיהם ספר נגיש בהרבה. אני חושב שיש מקום רב לשיפור בהנגשה. גם הקפיצות האדירות בידע ובהבנה המתמטית שנדרשים מהקורא בהתחלה לעומת ההמשך ובעיקר בפרקים האחרונים הן מוגזמות. השימוש בנוסחאות השונות גורם לדעתי לאיבוד חלק משמעותי מאוד מקהל היעד האפשרי וחבל. דוגמה טובה להנגשה של רעיונות מדעיים ושל הסטוריה של המדע אפשר למצוא בספריו של רן לוי, פרפטום מובילה ו-האוניברסיטה הקטנה של המדעים ובפודקאסט המעולה שלו עושים הסטוריה.
ילדים ונוער סקרנים שמתעניינים אך הנוסחאות מאיימות עליהם, טוב יעשו אם יחפשו מבוגר (מורה, הורה, מכר) שבקיא בנושאים הללו ויבקש הסברים קצת יותר בגובה העיניים במקום הנוסחאות. מורים למתמטיקה, לפיסיקה ולכימיה: הספר הזה הוא דוגמה נהדרת איך אפשר להשתמש בהסטוריה של המתמטיקה ושל המדע ובשימושים מעשיים כדי לצקת יותר משמעות בחומר הלימוד וכדי לתת מענה לתלמידים בשביל מה בכלל לומדים את זה?!
אגב, דוגמה חביבה להמחשה שאין מדובר רק בדברים מהעבר... רק אמש היה מטר מטאורים (ג'מינידים) וערב קודם לכן, בשעה חמש לערך,אפשר היה לצפות בשמי ישראל (למי שמצוייד בראייה מעולה וכנראה גם בטלסקופ) בתחנת החלל שחלפה מעלינו (http://spotthestation.nasa.
אז הספר עוסק בנושאים מעניינים וחשובים, וקהל יעד של ילדים ושל נוער חובבי מדעים ומבוגרים שחובבים מדע והסטוריה של המדע יהנו מאוד -- הנוסחאות והסיבוכים המתמטיים לטעמי מיותרים ואני מקווה שיהיו נסיונות רבים נוספים להוציא לאור ספרים בסגנון אבל נגישים בהרבה. הנסיון הזה לא רע ומי שישכיל לדלג (או טוב מזה, למצוא מי שיסביר בשפה ברורה ויום-יומית) ימצא הרבה ידע ושעשוע.
ספר מעניין שעוסק גם במדידות של גדלים בכדור הארץ, ועוסק פחות במתמטיקה ובנוסחאות ועוסק המון בסיפורים על אנשים ובעלילה מרתקת ומשעשעת אפשר למצוא בספרו של דניאל קלמן, מודדים את העולם.
מומלץ.
שלמה יונה
* באותו העניין, הציצו בסדנה, הסטוריה ושימושים במציאות של מתמטיקה שלומדים בתיכון, או במועדון המתמטיקה והמדע למשתתפי מדע בהתכתבות ומתמטיקה בהתכתבות.
