Sunday, July 19, 2009

הזדמנות אחרונה לראות מאת דגלס אדמס ומארק קרווארדיין


בציפייה רבה חיכיתי לקרוא בספרו של דאגלס אדאמס (עם מארק קרווארדיין ), הזדמנות אחרונה לראות. וכשקראתי, התאכזבתי מעט. הספר אכן משעשע ומחכים ומלמד, אבל ההומור צפוי (לטעמי) והחומר הנלמד ידוע כבר (לי הוא כבר היה ידוע) ואפילו, וזה כבר מצער מאד ולא בגלל הכותבים, לא עדכני, כי מצבם של חלק לא מבוטל מבעלי החיים המדוברים הורע מאד, וחלקם כבר נכחדו ככל הידוע לי (לדוגמה, דולפיין הבאיג'י). מסקרן

מדובר בתרגום של ירון בן עמי ל-Last Chance to See.

אינני שותף לאהבה חובקת העולם של רבים לסגנון כתיבתו ולהומור של אדמס. לא אהבתי לקרוא את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (לא את התרגום לעברית ולא את המקור באנגלית. וקראתי את שניהם פעמיים!! ולא נהנתי...). גם הפעם ההומור שלו לא שבה אותי ובמהלך הקריאה הרגשתי כאילו אני קורא להגים ולהגים ואין ממש סיפור. ואכן חושבני שהיה ראוי יותר שהטקסט ילווה תכנית טלוויזיה או ישמש בתסכיתי רדיו (וכשחיפשתי על אודות הספר גיליתי שהספר מבוסס על סדרת תסכיתי רדיו!!) מוויקיפדיה למדתי רבות על אודות הרקע לספר.

והנה כתבה בוואינט על הספר.

והנה מה שכתבתי בפורום הקוראים הראשונים של ידיעות ספרים:

מה הסיבה לספר הזה דווקא עכשיו? ShlomoYona


הספר נכתב ב-1990, ומבוסס על מסעות מכמה שנים קודם לכן. הוא לא מעודכן כל כך (המצער הוא שחיות רבות כבר נכחדו ומצבן של האחרות הורע מאד) ואפילו בהוצאה הספר ראה אור לפני מספר שנים. מדוע הוא "עובר החייאה" עכשיו?

אכן הספר משעשע ומצחיק (מה שקורה במפגשים עם האנשים מעלה גיחוך הרבה יותר מההתבדחויות בכל הקשור למסעות עצמן ולחיות שבהן הוא פוגש, לדעתי). אני דווקא אינני נמנה על שוחרי אדמס. אפילו את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (שאותו קראתי פעמיים באנגלית ועוד פעמיים בעברית) לא מצאתי מצחיק ומשמעותי (נונסנס היא אכן הגדרה ראויה לסוגה).

ספר משעשע גם (אבל לא מצחיק כלל) וחשוב הרבה יותר, לדעתי, הוא "חם שטוח וצפוף" של תומס פרידמן, שמסביר איך הגלובליזציה והמודרניזציה חברו להן יחד להרס שיטתי ובלתי נמנע של כדור הארץ והוא גם מסביר יפה את הכלכלה ואת הפוליטיקה של התהליכים הללו. מה שיפה בספרו של פרידמן הוא שיש גם חזון והצעה לפתרון וגם נסיון להציע כיצד להביא אותו מהכח אל הפועל. ועוד יתרון שלו הוא שהספר של פרידמן עדכני.



שלמה יונה

חם שטוח וצפוף

והנה עוד משהו שכתבתי בפורום של הקוראים הראשונים:

מעניין הוא שלאחרונה יש ShlomoYona


סדרות טבע רבות מאד שמציגות בעלי חיים באמצעות זאולוגים וזאולוגיות יפי גוף, משעשעים, שנונים והרפתקניים למדיי. צפיתי בכמה כאלה בערוצים של אנימל פלנט ושל הנשיונל גאוגרפיק.

כשקראתי את הספר של דגלס חשבתי במיוחד על הסגנון של גף קוריין מאנימל פלנט.

משיחות עם מכרים ועם ידידים על הספר גיליתי כי אני מיעוט קטן וזניח של כאלה שאינם מעריכים את כתביו של דגלס אדמס. אפילו למדתי כי בארה"ב ישנם מורים לשפה שנותנים משימות לתלמידיהם לקרוא את הספר הזה. כנראה כדי שיקראו משהו שנחשב בעיניי הנוער עדכני ומשעשע (נו... אדמס...) ויחד עם זאת כתוב באנגלית יפה (יחסית) ומסופר על נושאים חשובים (חיות נכחדות, מקומות בעולם וגם לא מעט אנתרופולוגיה משעשעת וסטראוטיפית למדיי, לטעמי).


שלמה יונה

JEFF CORWIN

המציאות בסין כפי שמתאר המחבר שונה למדיי מהמציאות בסין כיום. תומס פרידמן כותב על כך רבות באמצעות חוויותיו שלו וההבדלים שמצא בין ביקוריו במהלך השנים בסין.

ולקראת סיום, קצת שפה, עריכה ותרגום בספר:
  • בעמוד 10 כותב המתרגם "קופאים" ומייד הערת עריכה בסוגריים מרובעים "פרימאטים" ואילו בעמוד 15 כותב המתרגם קקפו ומייד הערת עריכה "תוכיליל". לא הבנתי את חוסר העקביות. מדוע שלא לבחור תמיד את המונח העברי ולציין בהערת עריכה את המונח הלועזי או להיפך? מה הסיבה לעשות פעם כך ופעם אחרת לעשות אחרת?
  • בעמוד 148 כתוב "סאון" ונדמה לי שהכוונה היתה לכתוב "שאון" וזאת טעות כתיב.


לסיכום,הספר בסדר, ואני סבור שכמעט כולם יאהבו אותו מאד ושדווקא אני הוא יוצא הדופן שלא נהנתי מהסגנון. נו טוב.

לא אהבתי, אבל בכל זאת מומלץ. (אני ממליץ בכל זאת הרבה יותר על הספר של פרידמן).





סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות

סיכום השבוע בגן יובל מאת הגננת רות, אחותי:


הורים יקרים,

יום א מפגשון: הילדים הגיעו הבוקר לגן וגילו על גבי לוח השמות דברים חדשים: הנושא השתנה למשך השבועיים הקרובים, והלוח התמלא ב"חמשה" ועליה התווים המוסיקליים מדו ועד דו גבוה יותר.

שוחחנו על המושגים: חמשה, מפתח סול, תווים, ההקבלה לאותיות, והסברתי להם מה ייחודיות התווים המסוימים אותם סימנתי על הלוח (הם מקבילים לצלילי הדיבור היומיומיים שלנו). היה מעניין מאוד לכולנו, ונהנתי מהעניין שגילו הילדים בנושא.

כמובן לא דילגנו על TATE ועל TA אותם הם מכירים גם משיעורי המוסיקה.

השתעשענו עם המילה "מוסיקה" ולמדנו שזו אינה מילה בעברית, ולכן ניתן לרשום אותה בשני אופנים: עם האות "ס" או עם האות "ז". הילדים בחרו באות השנייה, אבל השארתי את האות "ס" זמינה למי שרוצה.

בקלילות רבה כל ילד שנקרא ללוח הצליח להצמיד את האותיות בסדר הנכון כדי להרכיב את המילה. כל הכבוד!

בהמשך המשכנו עם שגרת הבוקר, והיום למדנו לספור בשפה הערבית!

כמובן הספקנו גם לרקוד, וגם שמענו חוויות מטיולי שבת:

יעלי ביקרה בספארי, אריאל ביקר בחוף הים של הרצליה (מיד בדקנו היכן נמצאת העיר במפה ביחס להוד השרון),

וגם סיפר על המדוזות שפגש שם, ואיתי דבי ספר פרטים על סוף השבוע המשפחתי בצפון ביישוב שפר (ליד כרמיאל). בעקבות מסלולי הטיול של המשפחה עקבנו גם אנחנו במפה היכן נמצא כל מקום.

מפגש הבוקר: התחלנו עם TA ו- TATE, והראיתי לילדים צירופים שונים ומשונים, אותם תרגלנו בהנאה ביחד.

לאחר מכן שוחחנו מה ההבדל בין יצירה לבין שיר, והגענו למסקנה כי שיר מלווה במילים ויצירה במנגינה בלבד.

השמעתי לילדים את היצירה הראשונה שהבאתי באמתחתי: "הטרומבון הצוחק" מאת פילמור.

האזנו לה בפעם הראשונה כשאנו רגועים על הכסא.

בפעם השנייה הוספתי להאזנה תנועות ומילים.

לפני ההאזנה בפעם השלישית הזמנתי את הילדים לבדוק כמה חלקים יש ליצירה, ונתתי להם רמז, שישימו לב מתי המנגינה חוזרת על עצמה ומתי היא משתנה. כשהיא משתנה – מתחיל חלק חדש.

בפעם השלישית האזנו בצורה ממוקדת יותר, כשאני מדגישה מתי היצירה חוזרת על עצמה ומתי מתחדשת, ואז קרא גיא רוזן שיש ביצירה 3 חלקים. מיד הזמנתי אותו לקבל כרטיסיות שהכנתי מראש, המסומנות באותיות הא-ב (לכל אות צבע משלה, וכן כרטיסיה אחת עם המילה "פתיחה" והשניה עם המילה "סיום").

גיא בהאזנה מרוכזת חילק בעזרת הכרטיסיות את היצירה, כשחבריו תומכים בו ומסייעים לו בשעת הצורך.

הילדים התרגשו מאוד מ"המשחק" החדש, מה שהביא אותי להשמיע את היצירה לפחות עוד 3 או 4 פעמים, כשילדים שונים מגיעים לסדר את הקלפים לפי סדר חלקי היצירה.

לאחר מכן חזרנו לכמה יצירות שאנו מכירים, וילדים הוזמנו לחלק אותן.

כמובן מידי פעם עזרתי לילדים, והסברתי מתי מתחיל חלק א ומתי הוא מסתיים ומדוע, וכן לגבי כל שאר החלקים.

בדקנו באיזו יצירה יש פתיחה ו/או סיום ובאילו אין.

המפגש היה מעניין מאוד, מאתגר מאוד – ומהנה מאוד!

יצירה וזמן חצר: תמונת קיץ: הילדים קיבלו בריסטול, והיו צריכים לחלק אותו ל"חוף ים" ול"ים". היו שבחרו (מעצמם!) להוסיף שמים בנפרד. החוף היה חול מהחצר, הים – נצנצים כחולים. בים "שטו" להם "דגים". העבודה יצאה צבעונית ומיוחדת – כל עבודה מיוחדת בפני עצמה. היה מעניין מאוד איך פנה כל ילד ליצירה, וכיצד יצר את התמונה שביקשתי. תוכלו לראות את היצירות היפות במגירות הילדים.

מפגש הצהרים: התחלנו עם "הטרומבון" הצוחק" מאת פילמור, והמשכנו עם ריקוד שעדן כבר מיום חמישי מבקשת לרקוד. מאחר והיא התעקשה כל כך הרבה זמן – נתתי לה לבחור בכל פעם 9 חברים נוספים שרקדו איתה.

היה פשוט מהמם, ובינתיים הילדים התאמנו לקראת המסיבה ... כן, מסיבת הסיום ...

(הילדים זוכרים לשמור על "סוד כמוס לפרה ולסוסיתא" ?).

סיימנו עם ספר מקסים, ששמרתי לימים אלו: "יונתן שומר הצעצועים" מאת עמרי יבין. יונתן שומר הצעצועים - עלילות יונתן / עמרי יבין

הספר המקסים מספר על ילד שמאבד צעצועים, ומוצא אותם ב"ארץ שמתחת למיטה". הספר עצמו מלמד מילים באנגלית, כגון:

כדור, בובה, ליצן, מכונית, קופסא, דובי וכדומה.

יום ב מפגשון: התחלנו עם שגרת הבוקר, ספרנו בערבית ובאנגלית, חישבנו חישובים וגם התייחסנו ללוח המוסיקה: נזכרנו בכל המושגים שהכרנו אתמול, תרגלנו מקצבים שונים עם TATE ועם TA. וכמובן לא ויתרנו על ריקודים ושירים!

מפגש הבוקר: התחלנו עם "הטרומבון הצוחק" מאת פילמור – כל כך התרגשתי לראות כי הילדים זכרו את שם היצירה ואת שם יוצרה, והתלהבו לעשות את התנועות הממחישות את היצירה ואת האוירה שהיא מעבירה.

כמובן הוצאתי את הקלפים, וכמה ילדים הגיעו כדי לחלק שוב את היצירה לחלקיה השונים. זה היה החלק האטרקטיבי מבחינתם!

לאחר מכן עברנו ליצירה חדשה נוספת: "הבלונדיני עם הנעל השחורה" מאת זמפיר, החלילן הידוע.

לאחר שסיפרתי להם עליו מעט, האזנו ליצירה, ולאחר מכן הראיתי להם ריקוד שחיברתי לו, שממחיש את המקצבים שבו וכן את השוני בין החלקים.

לאט לאט הצטרפו יותר ויותר ילדים לריקוד, עליו חזרנו כמה וכמה פעמים, כשבהזדמנות זו האזנו ליצירה כמה וכמה פעמים, וכך הכרנו אותה.

בסופו של דבר חילקנו אותה לחלקים בעזרת הקלפים לאחר ששוחחנו כמה חלקים יש ביצירה, מהן התנועות הייחודיות לכל חלק, ואיך מבחינים בין החלקים.

הכל הגיע מהילדים, והיה מעניין להקשיב לדיון הפנימי שלהם בינם לבין עצמם.

המפגש הסתיים עם יצירה נוספת: "החייל הקטן" מאת נינו רוטה : האזנו ליצירה תוך כדי שאני מראה להם תנועות שממחישות יותר מכל את התנועתיות הקלילה והזורמת של היצירה היפה והשקטה. שוחחנו מדוע היו ילדים שאהבו את היצירה ומדוע לא, ולבסוף בדקנו מה לדעתם עושה "החייל הקטן" ביצירה? האם הוא נלחם או משהו אחר? הגענו מהר מאוד למסקנה שהוא כנראה ... משחק ...

כאשר הבאתי את הקלפים כדי לחלק את היצירה, מעין גולדבורט בנימוס רב התווכחה איתי על כך שלדעתה יש ליצירה סיום, ובסופו של דבר אני מוכרחה לומר שהיא באמת שכנעה אותי ... היא עמדה בתוקף על דעתה, לא היססה להוכיח את טענותיה, ולבסוף באמת עלה בידה הדבר! כל הכבוד!!

יצירה וזמן חצר: הילדים המשיכו וסיימנו להכין את תמונת הקיץ.

מפגש הצהרים: התחלנו עם הדיקלום האהוב: "זרקתי סוכריה לים", המשכנו עם "החייל הקטן" מאת נינו רוטה, וגם ערכנו חזרה קצרה לקראת המסיבה.

סיימנו עם ספר מקסים שהביא אורי: "לא מדברים עם זרים, פו", מאת קתלין ו. זואיפלד, שהיה המשך יפה לשיחה בעקבות ביקורה של סיגל השוטרת בשבוע שעבר.

יום ג מפגשון: התחלנו ישר עם ריקודים ושירים – להעלאת מצב הרוח למקסימום האפשרי. היה פשוט נהדר להתחיל כך את הבוקר.

המשכנו עם שגרת הבוקר, וכמובן בדקנו מי חסר ומי נמצא – וחישבנו כמה.

סיימנו את המפגשון עם ספור שהביאה הדר: "הדב מרגיש לא טוב" מאת קרמה וילסון. הדב מרגיש לא טוב / קרמה וילסון

לימדתי בהזדמנות זו את הילדים לשים לב, שאם שמות הסופר/ת והמאייר/ת אינם ישראליים, עליהם לשאול שאלה נוספת: מי המתרגם?

מפגש הבוקר: כל ילד שסיים את ארוחת הבוקר ניגש לקחת את המצופים שלו לפני שישב במפגש, וכמובן הילדים בחרו אם הם רוצים להיות שחיינים (ואז הם לקחו מצופים) או צוללנים (ואז ויתרו עליהם …).

כפי שודאי הבנתם, התחלנו ישר עם "ריקוד רוסי" מתוך הבלט "מפצח האגוזים" מאת צ'ייקובסקי.

אחרי שנהננו מן היצירה היפה, סיפרתי להם שבשבוע הבא אספר להם את כל עלילת "מפצח האגוזים", ונאזין ליצירות נוספות מתוך בלט יפה זה. אפילו אביא להם דיסק לצפיה ב- DVD עם קטעי ריקוד מתוך הבלט.

המשכנו עם "דגים" מתוך "קרנבל החיות מאת סנסנס, ועם יצירה זו סיימנו את החוויה הימית שהתחילה את הבוקר.

דיקלמנו את "חמנית קטנה התעוררה", ועברנו ליצירות שכבר הכרנו:

"הטרומבון הצוחק" מאת פילמור, "הבלונדיני עם הנעל השחורה" מאת זמפיר ו"החייל הקטן" מאת נינו רוטה.

בכל חלק הוזמנו ילדים לשחק בקלפים, ולחלק את היצירה לחלקיה השונים תוך האזנה.

יצירה וזמן חצר: היום תרגלנו גזירה, כשהילדים קיבלו דף ובו תמונה של אקווריום ולצידו 5 דגים. את הדגים היה עליהם לגזור ולהדביק בתוך האקווריום. היו שצבעו את האקווריום ן/או את הדגים, אבל הדגש היה לגמרי על תרגול הגזירה. תוכלו לראות את העבודה היפה בקלסרי הילדים.

מפגש הצהרים: התחלנו עם ספור תורה! כן, אמנם לא יום חמישי היום, אבל שמעתי לאחרונה טרוניות רבות על כך שאני תמיד מפסיקה את ספור התורה ברגע המותח ביותר, ושעליהם לחכות שבוע כדי לשמוע את ההמשך ... ולכן הסכמנו שהשבוע אספר פעמיים את ספור התורה, כדי שההפסקה תהיה קצרה יותר.

כל הכיף הוא שלי, לדעת שהילדים כל כך נהנים מספור זה. המשכנו עם עלילות יוסף במצרים, והיום יוסף הגיע לגדולה, לאחר שפתר את חלומות פרעה, וקיבל את תפקיד אוסף המזון ומחלקו ב- 7 השנים הטובות.

ביום חמישי נגיע לשלב שבו אחיו מגיעים לשבור את הרעב במצרים!

סיימנו עם הבטחה נוספת שלי ... אליפות ים – יבשה!

יום ד יום חופשי

יום ה מפגשון: התחלנו עם ריקודים סוערים, שנמשכו ונמשכו בשל "דרישת הקהל". כפי שכבר ציינתי – זו התחלה נהדרת לכולנו!

המשכנו עם נושא המוסיקה, ותרגלנו מקצבים עם TA ו- TATE, וכן אוריינות עם המילה "מוסיקה".

שגרת הבוקר המשיכה לאחר מכן, וכן הספריה. היום ציינתי כי נחליף ספרים בפעם האחרונה לשנה זו, וסיפרתי לילדים כי בהוד השרון ישנה ספריה יפיפיה, בה ניתן להמשיך ולהחליף ספרי ספריה.

למי שיתגעגע לתהליך ...

בחרנו יותר ספרנים מתמיד כדי לעשות את היום חגיגי יותר, ו ... זהו.

אנא מכולכם – הקפידו להחזיר את ספרי הספריה ביום חמישי הבא, אז תסגר הספריה. תודה!

מפגש הבוקר: מייד אחרי ארוחת הבוקר הילדים נשארו לשבת ליד שולחנות הארוחה, וקיבלו בסקויטי פתי בר וממרח שוקולד, והכינו לעצמם קינוח נחמד לאחרי ארוחת הצהרים: כריכוני שוקולד!

לאחר שסיימו ישבו למפגש, והתחלנו עם דיקלומי קיץ, שהילדים הציגו בעצמם: בכל פעם הוזמנה קבוצה אחרת של ילדים להציג את הדיקלומים, והיה משעשע ומקסים!

המשכנו כמובן עם נושא המוסיקה, וחזרנו על היצירות שהכרנו במהלך השבוע, כשהילדים מציינים תוך כדי בעל פה מתי מתחיל כל חלק.

("הטרומבון הצוחק" מאת פילמור, "הבלונדיני עם הנעל השחורה" מאת זמפיר, "החייל הקטן" מאת נינו רוטה).

היום הכרנו יצירה חדשה: "השעון הוינאי" מאת קודאי.

סיפרתי להם שקודאי הגיע מהונגריה, ושבמהלך ביקורו בעיר הבירה של אוסטריה, וינה, ראה שעון מגדל מרשים, ועליו כתב את היצירה.

את היצירה ליוינו עם קוביות משחק, שעזרו לנו לחוש את המקצב, וגם לשים לב למושגים "פורטה" (חזק) ו"פיאנו" (חלש).

מפגש הצהרים: ספור תורה: המשכתי לספר את ספורו של יוסף, והגענו לרגע בסיפור בו אחיו של יוסף מגיעים מכנען במצוות אביהם למצרים על מנת לקנות מזון. שנות בצורת הגיעו, והרעב היה קשה מנשוא.

יוסף מזהה את אחיו, אך הם אינם מזהים אותו, והוא דורש מהם להביא למצרים את אחיהם הקטן, בנימין, אותו לא הסכים יעקב לשלוח במסע למצרים.

ושוב לא נשאר לנו זמן רב, ולכן הבטחתי להמשיך ולספר וגם לסיים את הספור ואת ספר בראשית בכלל בשבוע הבא, ונמשיך בכך ביום א, ואם נצטרך גם ביום ב. כשנסיים הבטחתי לילדים להביא דיסק בנושא ספורי התנ"ך על פי אפרים סידון, ובו נצפה בהמשך השבוע לסיכום הנושא.

מחר נחגוג לעידו יום הולדת 5!

מזל טוב לחמוד ולמשפחתו!

הורי השבת יהיו: אוריה + דן

רוני+ עמית