איך ללמד את הילדים לאחוז נכון כלי כתיבה ולכתוב נכון ספרות?

כתיבת ספרות

יש ילדים בגיל הרך שמתקשים בכתיבת הספרות. הכלל, שאין ללחוץ על הילדים נכון גם לעניין זה. עם זאת, אין לוותר על הקנייה נכונה של כתיבת הספרות. יש להרבות בתרגול כתיבת הספרות על דפים חלקים או על גבי דפים שמשובצים במשבצות גדולות. לעתים נדרש תרגול נוסף של ספרות מסוימות, למשל הספרה 8, אפשר להקל על המתקשים ולהנחות אותם להתחיל בחלק המוכר -- תחילת הכתיבה של הספרה 2.

אנו ההורים יכולים להנחות את הילד באופן הבא: "עכשיו נעגל את הקו התחתון של 2 ונחזור אל תחילת ה-2." יש להתאמן עם הילדים עד שידעו לכתוב את הספרות בשלמותן.

מדוע כתיבת ספרות באופן הנכון חשובה כל כך?

אחיזת עיפרון

כאן יש אוסף רב של נימוקים שמחזקים אלה את אלה:

1. חשוב לכתוב כמו שכותבים בכל העולם. 

2. כתיבה ברורה ומדויקת של הספרות מבטיחה בהירות בתקשורת. אם אנחנו כותבים טקסט מילולי ויש בו מילה אחת שאינה ברורה, אז אפשר בדרך כלל להבינה על פי ההקשר. במספרים אין זה כך. כל ספרה עומדת בפני עצמה ולעתים טעות בקריאתה עלולה לגרום לטעויות ולאי-הבנה. למשל, כתיבת 5 ברצף אחד עלולה להפוך במרוצת הזמן לדמוי S. בעת שילוב 5 שכזה

בטקסט באותיות לטיניות עלולה להיווצר הטעייה. הנה כמה דוגמאות לכתיבה לא נכונה של ספרות, כפי שכותבים ילדים, שעלולה לפגוע בהבנה:

3. ההקניה משפיעה על שליטה בתהליכים מוטוריים עתידיים, למשל, כתיבת אותיות בעברית ובשפות זרות.

4. כתיבה נכונה של הספרות תורמת תרומה חשובה לשיפור הכישורים המוטוריים ולפיתוח קשר עין-יש, החשוב כל כך.

5. ליווי בלימוד בהסברים מקנה מושגים מרחביים ומפתח את כושר הריכוז.

6. בתום התהליך נהנים הילדים מתחושת שליטה בפעולות מקובלות ומסוגלות לבצען כהלכה.

החזקת העיפרון

אחיזת עיפרון נכונה ביד ימין

החזקה נכונה של עיפרון מפתחת את הכישורים המוטוריים העדינים ואת הקשר עין-יד, החיוני לביצוע פעילויות רבות. החזקה שכזאת מקלה על הכתיבה במיוחד כאשר הכתיבה היא רבה ומהירה. שלבי הלימוד:

1. החזיקו את העיפרון קרוב לקצהו בעזרת האגודל והאצבע.

2. קפלו את 3 האצבעות הנותרות כך שישמשו בסיס להנחת העיפרון.

3. קרבו בעזרת האצבע והאגודל את העיפרון, כך שהוא ינוח על 3 האצבעות הקמוצות. העיפרון אחוז על ידי האצבע והאגודל, ונשען על יתר האצבעות. באופן זה נוצרת אחיזה יציבה, המבטיחה כתיבה יעילה ושליטה בתנועתיות של היד בפעילויות מוטוריות עדינות.

זיהוי וכתיבת ספרות  – שיתוף פעולה אקטיבי בין המוח לחלקי הגוף   

אחיזת עיפרון נכונה ביד שמאל

יש להבחין בין מספר תהליכים שבונים את הקניית הספרות:

א. הבנת המשמעות של כמות

ב. זיהוי הספרות וההבנה מה הן מייצגות

ג. כתיבת הספרות

שלושת התהליכים האלה מחייבים שיתוף פעולה אקטיבי בין המוח לבין חלקי הגוף השונים.  הפעלתם מפתחת את תפקוד המוח המפקח עליהם ובונה את הקשר בין הפונקציות השונות של החשיבה ושל המוטוריקה.

החל מגיל צעיר מאוד ובאופן אינטואיטיבי, ילדים מונים, משווים כמויות, מוסיפים ומחסרים, מחלקים לחצאים ולפעמים לרבעים, עורכים התאמה חד חד-ערכית, מבינים מהי קבוצה חלקית וקבוצה כוללת, מסוגלים לפרש תמונה על כל מרכיביה ולחבר לה סיפור. ילדים בגיל צעיר גם יודעים להסביר מהו אפס.

ילדים יכולים לזהות ספרות ואפילו להבין שהן מייצגות כמויות. 

כאשר הילדים מתבקשים לרשום את הספרות, הם מגלים לא אחת קשיים הנובעים מחוסר בשלות בהתפתחות הקשר עין-יד המותנה בשיתוף המוח ושרירי הגוף ומודעות של שרירי הגוף המשתתפים בכתיבה תקנית של ספרות.

פעילות כתיבת הספרות מעמיקה את הקשרים בין המוח לשאר חלקי הגוף כאשר היא מלווה בהקניית מושגים לשוניים.

בעת הלימוד של כתיבת ספרות חשוב להתייחס לקווים ישרים, עקומים ואלכסונים, קווים ארוכים וקצרים, קווים סגורים ופתוחים. רצוי להשתמש במושגים הללו בעת ההסבר, ההדגמה והכתיבה עצמה של הספרות.

במשחקי הכתיבה של ספרות יש להפעיל את כל הגוף, ליצור קשר בין הפעילויות המוטוריות האלה למושגים המוקנים לילדים, ולשלב פעילויות אלו תוך כדי מתן הוראות וביצוען.

הפעלת כל המערכות האלה והתיאום ביניהן נעשית באמצעות המוח ותורמת להתפתחותו הגוף והמוח כאחד.

ילדים שאינם בשלים עדיין לאחוז בכלי כתיבה (למשל בגיל 3) יכולים ליצור את הספרות מבצק משחק ואפשר לעבוד עמם על יצירת "נקניקיות" מהבצק ועיצובן בכיוון הנכון, מלמעלה למטה, לספרות.

נשתמש במושג נקודת מוצא כדי לפתח כתיבה תקנית. לדוגמה: מוצא הספרה  6 הוא למעלה, אבל היא מעוקלת מטבעה לצד שמאל. הספרה  2 מתחילה בראש זקוף, פונה עם כל הגוף ימינה, פונה שמאלה וכך הלאה.  

בדרך זו אפשר לבצע התעמלות בוקר במסגרתה הילדים יוצרים מספרים בעזרת הגוף, ובמוח מתקיימת הטבעה של צורת הספרה ואופן כתיבתה.

פעילות עם כל הגוף תקדים את פעולת הכתיבה עם כף היד. פעילות כתיבה בכף יד תתחיל בכתיבה באוויר, במים, בחול על לוחות גדולים, עם כל כף היד, עם שלוש אצבעות  ושתי אצבעות. חשוב לכתוב ספרות גדולות, ושהילדים ירגישו שהיד אינה מנותקת מהגוף ושכל מארג השרירים משתתף בתהליך.  

כמה הצעות להורים כדוגמאות: 

• כתבו את הספרה  2 באוויר וזהו אילו אברים משתתפים בתהליך. 
• נסו לזהות אילו שרירים משתתפים בכתיבת הספרה 8 (זו הסיבה מדוע קשה להעתיק את הספרה 8). חיוני להבין את המושגים הבאים: נקודת מוצא, פנייה, צד ימין ו-צד שמאל, קו אנכי, קו עקום סגור, קו מעוקל.

הכתיבה על נייר מייצגת אותן הטבעות שנעשו במוח בעזרת הגוף ובתנועות גדולות. בתהליך הכתיבה על נייר יש להתייחס גם לצורת אחיזת העיפרון או הצבע, ולכן יש להקדים לאימון זה פעולות ומשחקים גופניים רבים. הפעלת הגוף כולו חשובה במיוחד בתקופתנו בה הילדים אינם פעילים די הצורך ברמה המוטורית. הפעלה כללית של כל הגוף ושל חלקים נרחבים של המוח מסייעת במניעת כישלונות בכתיבת ספרות ומבטיחה כתיבה ברורה ותקשורת נאותה. מניסיוננו, ילדים שלא למדו כתיבה תקנית בגיל הגן, מתקשים לשנות את דרך כתיבתם, כי במוחם הוטבעה הכתיבה המשובשת.

כיצד מציגים את דרך כתיבת הספרות בד בבד עם התייחסות לצורת הקווים בתמונות ולכמות המוצגת? לדוגמה, אונייה אחת (1) , שני חתולים עם עניבות (2), שלושה בלונים   עגולים (3) וכך הלאה. אפשרי לילדים להתנסות תוך כדי מתן הסבר על נקודת המוצא לכתיבת הספרה ומרכיביה.

[כמובן שיש ללוות את זה בתמונות ואפילו רצוי יותר בעצמים מתאימים: אוניית צעצוע אחת, שתי בובות חתול עם עניבה, שלושה בלונים... -- אין זה משנה מהם החפצים ואפילו רצוי לגוון בהם בין הדוגמאות כדי שלא ליצור קיבעון].

פעילות גופנית המדמיינת ספרה , מקדמת זיהוי וכתיבה נכונה של ספרות, מונעת ניוון של השרירים ומפתחת את המוח.

הנה דוגמה להנחיה לגננת ובאותו האופן להורים:

כיצד לכתוב את הספרות?

הספרה 2:

הבא נבחן דוגמה לפיתוח המודעות של הילדים לזיהוי סוג הקו הבונה את הספרה 2.

הילדים יתמקדו בקו היוצר את העניבה, ואת הקשר הכמותי אליה.

השיחה עם הילדים תתייחס למבנה הספרה (קו עקום).

הצעה לפעילות:

• עברו עם האצבע על העניבה של כל אחד מהחתולים
• מה הרגשתם?
• האם התחושה דומה?
• כמה חתולים יש בתמונה?
• מה ההבדל בין החתולים?
• שימו לב לנקודת המוצא של הספרה

זוהי הזדמנות טובה לדבר על מקומו של ה-2 ברצף הספרות: בין 1 לבין 3. 2 הוא מספר זוגי ולכן ניתן לומר שבתמונה יש זוג חתולים.

נבקש מהילדים לספר סיפורים על חתולים.

נקפיד על התפתחות השפה: חתול אחד, חתול שני, שני חתולים, חתול אחד ועוד חתול הם שני חתולים וכו'.

מתוך חוברת מתמטיקה יסודית לגיל הרך, חוברת 2, עמוד 9

והנה דוגמה לעבודה על הספרה 8:

נמחיז בעזרת 8 ילדים ו-8 כדורים מצב שבו ישנו קשר בין חתולים לבין כדורים. נדגיש את הדמיון ואת השוני שבין החתולים השונים ואף בין צבעי הכדורים.

בעבודה עם התמונה הזאת (ראו למטה) מסבירים את הקשר שבין הספרה לבין כמות.

בתמונה יש 8 חתולים. אפשר לבחור אחד מהם ולתאר אותו ביחס לתנועה שלו, וביחס לכדור. נשאל את הילדים במה שונים החתולים זה מזה מבחינת הצבע, התנועה והמגע עם הכדור.

אפשר למצוא את הקשר בין העיגול, כמדמה כדור, לבין מרכיבי הספרה 8.

נשאל שאלות מנחות כגון:

• כמה כדורים יש לכל אחד מהחתולים?
• כמה כדורים יש בסך הכול בתמונה?

נדגיש את ההתאמה שבין הכדורים לבין החתולים: לכל חתול יש כדור אחד.

נפנה את תשומת לב הילדים לחיצים שעל גבי הספרה 8:

• לאיזה כיוון פונים החיצים?
• מהי נקודת המוצא? היכן היא?

נבקש מהילדים להשתמש בכל חלקי היד כדי "לכתוב" את הספרה.

הסיפור המתמטי יתייחס למספר נושאים:

• חיבור של כל החתולים: ...1+1+1
• הבדלים בצבעים ובתנועה של החתולים
• כיצד החתולים מזיזים את הכדורים?

נבקש מהילדים לצבוע את הכדורים בצבעים שונים ולאחר מכן נבקש מהילדים לבנות סיפור חשבוני ביחד איתנו:

כמה כדורים צהובים יש? כמה אדומים?

כל פריט בקבוצה הוא חלק אחד מהקבוצה השלימה.

מתוך חוברת מתמטיקה יסודית לגיל הרך, מספר 2 עמוד 19

באופן דומה אפשר לעבור על הספרות כולן.

האפס

את האפס כדאי ללמד לאחר שהילדים למדו כבר כמה מספרים.

משחק: מניחים על השולחן מספר בקבוקים. מבקשים מילד למנות אותם ולהסיר מן השולחן בקבוק אחרי בקבוק תוך מניית הבקבוקים הנותרים בכל פעם. לבסוף לא יוותרו בקבוקים על השולחן.

נשאל: כמה בקבוקים יש על השולחן?

תשובה: אפס

שאלה: כמה ילדים יש פה? (נצביע על מקום שבו אין ילד שיושב)

תשובה: אפס

שאלה: כמה פילים יש בחדר?

תשובה: אפס

שאלה: אני מניח על הרצפה בובה. כמה בובות הנחתי על הרצפה?

תשובה: בובה אחת.

שאלה: עתה אתן את הבובה ל____. כמה בובות יש עתה על הרצפה?

תשובה: אפס

שאלה: על הרצפה הנחתי 5 תיקים. אני רוצה שיהיו לי על הרצפה 0 תיקים. מי יכול להראות לי מה יש לעשות כדי שיהיו לי אפס תיקים על הרצפה?

תשובה: ילד בא ולוקח את התיקים

שאלה: מי יכול לספר מה קרה?

תשובה: היו 5 תיקים ____ לקח אותם ועכשיו יש אפס תיקים.

יש לעודד את הילדים לספר סיפורי אפס.

כתיבת האפס

חשוב להנחות את הילדים בכתיבה נכונה של הספרה: "נחזיק את העיפרון ביד שבה אנחנו מציירים. נרים אותו כלפי מעלה." נסביר כיצד יש להחזיק נכון את העיפרון. "נצייר ביחד באוויר מעגלים גדולים ככל שנוכל. נקטין אותם לאט לאט." ילד שמאלי יחוג מעגלים ביד שמאל. "נתפוס את הנקודה העליונה של המעגל בעיפרון שלנו ונפנה עם העיפרון שמאלה כלפי מטה. נגיע לנקודה התחתונה של המעגל, נפנה ימינה כלפי מעלה ונסגור את המעגל."

אם יש אפשרות להשמיע מוזיקת רקע -- כדאי לנצלה. הריתמוס מסייע לקליטה ולהפנמה ומהנה את הילדים.

לסיכום, 

החזקה נכונה של עיפרון מפתחת את הכישורים המוטוריים העדינים ואת הקשר עין-יד, החיוני לביצוע פעילויות רבות. החזקה שכזאת מקלה על הכתיבה במיוחד כאשר הכתיבה היא רבה ומהירה. ילדים שלא למדו כתיבה תקנית בגיל הגן, מתקשים לשנות את דרך כתיבתם, כי במוחם הוטבעה הכתיבה המשובשת. יש ילדים בגיל הרך שמתקשים בכתיבת הספרות. הכלל, שאין ללחוץ על הילדים נכון גם לעניין זה. עם זאת, אין לוותר על הקנייה נכונה של כתיבת הספרות. יש להרבות בתרגול כתיבת הספרות על דפים חלקים או על גבי דפים שמשובצים במשבצות גדולות. ילדים שאינם בשלים עדיין לאחוז בכלי כתיבה (למשל בגיל 3) יכולים ליצור את הספרות מבצק משחק ואפשר לעבוד עמם על יצירת "נקניקיות" מהבצק ועיצובן בכיוון הנכון, מלמעלה למטה, לספרות. אנחנו ההורים יכולים לבלות עם הילדים ולהעסיקם ובעת ובעונה אחת לפתחם מוטורית וקוגניטיבית להעשיר את שפתם ולקשור את השפה לפעילות ולתרום לתפישתם הכמותית.

רוצים לקרוא עוד רשימות שבהם מוסבר כיצד אנו ההורים יכולים לעזור לילדינו ללמוד?

הרשימה הזאת ורשימות אחרות מופיעות בבלוג שעוסק בחינוך מתמטי לגיל הרך: סדנה להורים במתמטיקה יסודית לגיל הרך.

שלמה יונה

* החומר עובד מתוך חוברות מתמטיקה יסודית לגיל הרך וממדרשי התמונה ב-"חושבים ומחשבים" מאת אסיה לויטה ותלמה גביש.