הנה קישור לכתוב על הכריכה האחורית של הספר, לטובת מי שלא יודע על מה אני כותב כאן.
את הספר קניתי מתוך סקרנות עצומה על הנושא עצמו של אתאיזם וכן לאור הביקורות על הספר.
הספר ארוך ומייגע ברובו, לטעמי, אבל יש שכר למתמידים ומידי כמה עמודים הייתי מרותק לכמה פסקאות. המגמה של דוקינס לנמק ולצטט עד זרא היתה קצת מעייפת עבורי אולם באופן זה לא היה לי ספק מתי הבנתי את כוונתו ומתי לא הבנתי אותה.
בסה"כ הספר לא חידש לי יותר מידי לגבי השקפתי את הדת ואת האלוהים. זה כנראה סימן טוב, כי ככל הנראה גיבשתי דיעה די מוצקה ומסודרת ולא מצאתי בספר עניינים שזעזעו אותי לראשונה או הפתיעו אותי.
מה שהספר חידש גם חידש זה את הדיון הציבורי בנושא ואת הגישה המתוארת כלפי אתאיסטים. עוד נהנתי לקרוא על הנושא בהיבט היסטורי (אם כי מגמתי מאד) שהראה פעם אחר פעם שדמויות בולטות בהסטוריה של האומנות והמדע ואף מנהיגים שונים כנראה הציגו זיקה כזאת או אחרת לדת ולו כדי לקבל מימון, לזכות בחסות, לקבל הכרה או בכלל להשאר בחיים.
בסה"כ קריאה לא קלה אך מחכימה מאד. אספתי לי רשימת קריאה להמשך מתוך הביבליוגרפיה הפזורה בספר, שאת חלקה יש לציין לזכות המתרגמת כנראה.
מחשבה שעלתה בי עם קריאת הספר ובפרט הפרקים שעסקו בטענתו שהדת אינה שואבת את עקרונות המוסר מתוך התנ"ך, או כתובים אחרים היתה שרעיונות דומים להפליא קראתי בספרו של אברום בורג "לנצח את היטלר" (גם על ספר זה כתבתי כאן בעבר). מדובר בשני נושאים בעייתיים:
1. האכזריות והזוועות שמתוארות בתנ"ך למעשים נכונים שתחת ציווי אלוהים לא היו מחזיקות מים היום בבחינת מעשים מוסריים אצל אדם מודרני ותרבותי (דתי או לא דתי).
2. עקרונות המוסר והציוויים לטובת שמירה על זולת, רכושו, כבודו וחייו הם מופנים כלפי בני אותה הדת וממש לא כלפי שאר העולם.
בעוד שבורג קורא להתנתק מרעיונות ומציוויים שלא מוסריים היום על פי תפיסתינו דוקינס מציין זאת בתור טיעון כבד משקל מדוע אין זה נכון לטעון שהדת שואבת את המוסר מהתנ"ך וכשהיא עושה זאת היא אינה עושה זאת בעקביות ובוחרת (כמו מי שאינו דתי) מי מהעקרונות יתקבל כלשונו ומי לאחר עיבוד ופרשנויות.
את הספר קניתי מתוך סקרנות עצומה על הנושא עצמו של אתאיזם וכן לאור הביקורות על הספר.
הספר ארוך ומייגע ברובו, לטעמי, אבל יש שכר למתמידים ומידי כמה עמודים הייתי מרותק לכמה פסקאות. המגמה של דוקינס לנמק ולצטט עד זרא היתה קצת מעייפת עבורי אולם באופן זה לא היה לי ספק מתי הבנתי את כוונתו ומתי לא הבנתי אותה.
בסה"כ הספר לא חידש לי יותר מידי לגבי השקפתי את הדת ואת האלוהים. זה כנראה סימן טוב, כי ככל הנראה גיבשתי דיעה די מוצקה ומסודרת ולא מצאתי בספר עניינים שזעזעו אותי לראשונה או הפתיעו אותי.
מה שהספר חידש גם חידש זה את הדיון הציבורי בנושא ואת הגישה המתוארת כלפי אתאיסטים. עוד נהנתי לקרוא על הנושא בהיבט היסטורי (אם כי מגמתי מאד) שהראה פעם אחר פעם שדמויות בולטות בהסטוריה של האומנות והמדע ואף מנהיגים שונים כנראה הציגו זיקה כזאת או אחרת לדת ולו כדי לקבל מימון, לזכות בחסות, לקבל הכרה או בכלל להשאר בחיים.
בסה"כ קריאה לא קלה אך מחכימה מאד. אספתי לי רשימת קריאה להמשך מתוך הביבליוגרפיה הפזורה בספר, שאת חלקה יש לציין לזכות המתרגמת כנראה.
מחשבה שעלתה בי עם קריאת הספר ובפרט הפרקים שעסקו בטענתו שהדת אינה שואבת את עקרונות המוסר מתוך התנ"ך, או כתובים אחרים היתה שרעיונות דומים להפליא קראתי בספרו של אברום בורג "לנצח את היטלר" (גם על ספר זה כתבתי כאן בעבר). מדובר בשני נושאים בעייתיים:
1. האכזריות והזוועות שמתוארות בתנ"ך למעשים נכונים שתחת ציווי אלוהים לא היו מחזיקות מים היום בבחינת מעשים מוסריים אצל אדם מודרני ותרבותי (דתי או לא דתי).
2. עקרונות המוסר והציוויים לטובת שמירה על זולת, רכושו, כבודו וחייו הם מופנים כלפי בני אותה הדת וממש לא כלפי שאר העולם.
בעוד שבורג קורא להתנתק מרעיונות ומציוויים שלא מוסריים היום על פי תפיסתינו דוקינס מציין זאת בתור טיעון כבד משקל מדוע אין זה נכון לטעון שהדת שואבת את המוסר מהתנ"ך וכשהיא עושה זאת היא אינה עושה זאת בעקביות ובוחרת (כמו מי שאינו דתי) מי מהעקרונות יתקבל כלשונו ומי לאחר עיבוד ופרשנויות.
"האכזריות והזוועות שמתוארות בתנ"ך למעשים נכונים שתחת ציווי אלוהים לא היו מחזיקות מים היום בבחינת מעשים מוסריים אצל אדם מודרני ותרבותי (דתי או לא דתי)"
ReplyDeleteהמוסר שלנו היום נקרא יודו-נוצרי. המוסר בתנ"ך היא יהודי טהור.
אם ניקח דוגמא אחת, כשמשתלטים על שטח אזי הנוהל של עם ישראל היה להציע ליושבי הערים בשטח להתפנות לקיבינימט או למות.
האדם הנאור יתחלחל. אבל אולי זה הפתרון הנכון? כמה בעיות יש לנו במדינה בגלל שבני לאומים אחרים יושבים על שטחי מדינת ישראל?
אין דבר כזה מוסר אנושי - היהדות המציאה את המושג והגדירה את משמעותו. כל מוסר אחר רק יביא צרות ופעולות שמנוגדות למוסר בטווח הארוך.
אני מגיב הרבה בזמן האחרון...
שמואל.
אני לא בטוח שיש לי בעייה עם הדוגמה שלך, אף על פי שאני לא חושב שהיא נכונה לכל המקרים בתנ"ך שבהם בני ישראל הרגו ביושבי כנען
ReplyDeleteלגבי מוסר יהודי טהור: יש לי דוגמה אחרת. אני לא רואה בהחלטה להוציא את בנותיך לאונס קבוצתי לאספסוף זועם כדי לחסוך מאורחים קרואים אונס קבוצתי בידי אותו המון שביקש לבצע בהם מעשי סדום, מעשה מוסרי. אני חושב שהפתרון היה בעייתי מאד. אתה וודאי יכול לזכור באיזה מקרה מדובר.
אתה מדבר, כמובן, על לוט.
ReplyDeleteאבל לוט זה לא דוגמא למוסר יהודי. אם תסתכל פרשה אחת קודם, תראה שאברהם חתך קשרים איתו.
דמות בעייתית, שהמדרשים מוסיפים לה עוד צבעים לא מחמיאים.
תביא דוגמא אחרת.
אוקי, מה בנוגע לצוייום הקשורים בכיבוש יריחו?
ReplyDeleteלרבות פירוט הוראות ההרג והביזה?
וחזרנו לתגובה הראשונה של כיבוש עיר.
ReplyDeleteלא כתוב אם יהושוע הציע לאנשי העיר להתפנות,
אבל מצד שני זה שהם רדפו אחרי המגלים להרגם די מספק בתור הצהרת כוונות.
ובקשר לביזה - זה כבר לא קשור למוסר. כל המתכות קודש לאוהל מועד, וכל השאר לשרוף.
אני מניח שהיתה פה הצהרה כלפי עם ישראל (שיש מי שמחליט מה לעשות עם הביזה) וגם כלפי אומות העולם, שרואים מה קורה ביריחו.
והרג החיות?
ReplyDeleteמה המטרה?
גם מסר?
לפני שאתה שואל על החיות, תשאל על האנשים.
ReplyDeleteומה הילדים, נשים וזקנים חטאו?
הסטנרדט של העולם אז היה שהגברים בגיל מלחמה הם האוייב, וכל השאר זה רכוש ושלל.
שים לב שה' לא אומר ליהושע להרוג את כולם - זה הוספה שלו. זה לא מוציא את זה מהמוסר היהודי, רק נותן נקודת מבט על יהושע כמנהיג.
עוד דבר מעניין שראיתי תוך כדי הקריאה, זה שאפילו שה' לא אמר להם להחרים את השלל, הוא עדיין נכנס בהם כשהיה מי שמעל בחרם.
כנראה היו הרבה שמעלו, אם הגרלה אקראית תפסה אחד מהם. נו, יהודים.
:-)
בכל מקרה, אני צריך להסתכל לעומק שם ולראות מה בדיוק קרה שם ולמה.
תרשום שאני חייב לך תשובה.
שמואל.
בכוונה כיוונתי לחיות ולא לנשים ולילדים -- התייחסות לחיות לנשים ולילדים כמו לרכוש (מבחינת גורלם) והנחישות להרוג בהם לאור הציווי האלוהי מפתיעה
ReplyDeleteאין ספק שמבחינת יעילות החיסול והגברת ההרתעה זה עובד אבל הקטע המוסרי כאן נסתר ממני -- אם יש פה מוסר שמסתדר עם מה שאנו כאנשים נורמטיביים בחברה (אנחנו זה אתה ואני) מקבלים אני לא רואה אותו.
ואולי עוד דבר שמפריע לי וזה כבר פותח דיון חדש זה המוסר הכפול: זה שמתאים מוסר אם אתה יהודי לעומת פריקת עול מוסרית או אפילו חוסר מוסר לגבי מי שאינו יהודי.
גם המוסר הכפול בין גבר לאשה יהודיים ביהדות מפריע לי בכל הקשור למה שאמור להיות משותף להם כבני אדם, כאנשים.
גם זה דיון חדש
נו, טוב. יש הרבה על מה לדבר.